אמש נפתח פסטיבל "תל אביב EAT 2018" בגן צ'ארלס קלור, וחגיגת ענק קולינרית החלה בדיוק בשעה שש בערב. עשרות דוכנים של מיטב השפים והמסעדות משכו את המוני הסועדים הרעבים שהתפנקו במנות מעניינות, מסקרנות וכמובן טעימות, במחיר גג של 35 שקלים בלבד.
כל מה שהיה צריך לעשות הוא להסתובב, לקרוא את התפריטים שהציע כל דוכן, להתלבט קצת או הרבה ולבחור את המנות שהוכנו במהירות (ונזללו במהירות לא פחותה!).
באחד הפרקים של הסידרה המיתולוגית "רמזור", אמיר (אדיר מילר) ואשתו טלי (ליאת הר לב) מצפים לילד, והחברים של אמיר מייעצים לו "תעודד אותה להניק". לא שהם דואגים לבריאותו של התינוק, כמו שהם דואגים לאינטרס של החבר שלהם לישון טוב ולקבל "פטור" על קימות בלילה והשארות עם הילד, כי אחרי הכל "רק אישה יכולה להניק". אין חולק שחלב אם נותן יתרונות בריאותיים לתינוק (וגם חוסך הרבה כסף) אבל המחיר שמשלמת אם מניקה הוא לא פשוט- מעבר לנשים שלא מתחברות פיזית להנקה וכואב להן, דרך הצורך להיות צמודה לתינוק ולהיות האחראית הבלעדית עליו כי "רק לך יש ציצים", ועד יצירת הרגל שהיא זו שאחראית על התינוק בכל הבט. נכון שאפשר לשאוב אבל גם זה לא אקט שמתאים לכל אישה.
אם נשחק במשחק אסוציאציות קטן, אז המילה "ברזיל" למשל, תעלה אסוציאציה של קרנבל, המילה "פייסבוק" בוודאי תעלה את האסוציאציה "לייק" והמילה "טבעוני" את המילים "טופו" ו….. "זה שיושב בארוחת הערב המשפחתית ומכרסם אפונה בודדה אחרי שחקר שהיא גודלה בתנאים הוגנים".
כך אמר אביב, מנהל המשמרת (ומאייש עוד הרבה תפקידים במקביל) ב"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי בתל אביב, בית הקפה הטבעוני הראשון בארץ שנפתח בשנת 2014 והפך ללהיט.
המוטו של המקום הוא "להכיר לאנשים את השפע שיש בטבעונות ובמזון הבריא", כשהשאיפה היא לשבור את הסטיגמות שמונעות מאנשים לאמץ אורח חיים כזה, או לפחות חלק ממנו. "אם אדם נכנס ומבקש קפה הפוך, ומתאכזב שאין חלב, אבל אז טועם קפה עם חלב שקדים או סויה, ואוהב אותו, מלאכתנו נעשתה" מסכם אביב את הרוח של המקום ומעורר את סקרנותי – האם יש מבחר כל כך גדול של מנות איכותיות טבעוניות ובריאות?
בתפריט ישנם שני כיוונים- מנות ל"מתחילים" בתחום הטבעונות, שעדיין מתגעגעים למנות שמכילות מרכיבים מן החי, כמו ביצים או חלב, ולכן לוקחות את הכיוון של הכנת אותה מנה, בטעמים ומרקמים דומים ככל האפשר למקור. כך למשל יש "שקשוקה" או "פלטת גבינות" שמספקות את הצורך שעוד קיים בלי לפגוע בבעלי חיים. פלטת הגבינות היתה אחת מהמנות שטעמנו במסעדה – מבחר סוגי גבינה טבעונית שמתובלות ומעוטרות בצמחי תבלין, אגוזים ותוספות שונות, שמגיעות בתוספת ירקות טריים חתוכים ורטבים, לצד טוסטונים. שמחתי לגלות שני דברים- ראשית שהגבינות באמת קרובות במרקם ובטעם לגבינות חלביות, ושנית שגם בפני עצמן, הן פשוט טעימות ובעיקר איכותיות. הגבינות במנה הן בסגנון ברי, קממבר, לאבנה ועוד.
עוד טעמנו במנות הפתיחה- מנה שמכונה בתפריט "במיה צרובה" אבל היות וזו לא עונת הבמיה, היא הוחלפה באפונת שלג והוגשה עם קרעי לחם קלוי, צלפים, עגבניות שרי, בצל סגול, רוקט, כוסברה, פלפל חריף ולאבנה קשיו. ב"אנסטסיה" נותנים כבוד לירקות ומשאירים את הקראנץ' המתפצפץ בין השיניים, והמנה היתה עשירה ומעט "עוקצנית" בגלל הפלפל החריף והצלפים.
לפני העיקריות זכינו לטעום אחד מהקוקטילים – "ג'ין בקרדי"- פסיפלורה, דומדמניות שחורות, אננס, קסיס ותמצית ווניל, משקה חמצמץ ומרענן , שמעביר את הסועד למנות העיקריות . בתפריט המשקאות הנרחב יש שייקים רבים, בירה, וכאמור מבחר קוקטיילים אלכוהוליים.
בעיקריות דגמנו שתיים, אחת מהמטבח הקר – "סובה" – אטריות כוסמת, וואקמה, ברוקולי, שעועית ירוקה, קייל, רוקט, בצל ירוק וכוסברה בקרם קשיו, ג'ינג'ר, צ'ילי ושמן שומשום עם קרמבל שקדים פיקנטי מעל. האטריות, כמו שאר המנות במסעדה הן בעלות אוריינטציה בריאותית ולכן עשויות מכוסמת, שכן קמח לבן (וגם סוכר לבן) פשוט אינו קיים במטבח. המנה מוגדרת כסלט למרות שהיא מזכירה יותר מנת מוקפצים, ובתחילה היה לי קצת מוזר שמדובר במנה קרה. המנה השניה מתפריט העיקריות היתה "פטריות וירקות אחרים על הפלנצ'ה" והיתה חגיגה של פטריות מסוגים שונים (פורטובלו, שמפיניון, ירדן, שמאג'י, ושיטאקי), יחד עם עגבניות, אספרגוס, בצל לבן ובצל ירוק, והכל על מצע של פירה אפונה צהובה. פטריות הן מרכיב דומיננטי במטבח הטבעוני ולא סתם, מכיוון שהן בשרניות, משביעות, וניתן ליצור מהן מגוון רחב של מנות. שתי המנות הללו לא מנסות לחקות מנות עם מרכיבים מן החי, אלא הן טובות בזכות עצמן, כמנות איכות משביעות ובכמות גדולה מאד בכל צלחת.
בתפריט הקינוחים החלוקה היא לקינוחים "טבעוניים רגילים" כמו עוגת שוקולד חמה, קרמבל תפוחים או גלידה, או החלק המסקרן יותר, קינוחי ה"רו" ששייכים למחלקת ה"רואו פוד" – מזון שלא מחומם מעבר ל47 מעלות צלזיוס, כשהרעיון הוא לשמור על היתרונות הטבעיים והבריאותיים של כל מרכיב. המנות בתפריט היו מסקרנות מאד ורובן הורכבו משכבות שונות כמו קראסט של פיסטוק, מוס פיסטוק, קראסט שקדים ותמרים, קרם וניל, עוגת קשיו ותמרים ועוד. הקינוח שנבחר עבורנו היה "טירמיסו" שבניגוד למנה המוכרת, הגיע בצורה מוצקה יותר וכלל שלוש שכבות כשהתחתית היא עוגת תמרים ושקדים, מעליה מוס שוקולד קפה ומעל לכל מוס קוקוס. מעבר לאלגנטיות המפתה של המנה, היא גם היתה עשירה וטעימה ושימשה סיום מתוק ומפנק לכל הארוחה.
למי שאהב את המנות ואת מרכיביהן, ניתן לרכוש בחנות של בית הקפה מרכיבים כמו חליטות שונות, חלב שקדים או לוז שמיוצרים במקום וכך הלאה.
והשאלה שנשאלה לסיום- מיהי בעצם אנסטסיה שעל שמה קרוי בית הקפה? מדובר בסדרת ספרים של סופר בשם וולדימיר מגרה, על גיבורה בשם אנסטסיה, שמתקשרת עם חיות ועם הסביבה, סוג של דוקטור דוליטל סביבתי, ובעצם מייצגת את רוח המקום.
ולפרטים הטכניים-
"אנסטסיה"- בית קפה טבעוני בריאותי (ליד כל מנה יש סימוני "נטול גלוטן" ,"סופרפוד" או "רואו").
רחוב פרישמן 54 תל אביב
קהל היעד- כולם, כולל שומרי כשרות שלא מקפידים על תעודה, ילדים, מבוגרים, סוכרתיים, צליאקים, טבעונים וצמחוניים, קרניבורים שרוצים להתנסות, ובעלי כלבים שנהנים מ"דוג פרנדלי" שכולל קעריות מים ומזון כלבים טבעוני וגם מבצעים שונים כמו "קינוח חינם לבעלי כלבים בתאריכים מסוימים".
גישה לנכים- יש
שעות פתיחה- ימים א-ה בין השעות שמונה בבוקר עד קצת אחרי אחת עשרה בלילה, ביום שישי שמונה בבוקר עד חמש אחרי הצהרים, ובשבת מתשע בבוקר עד חצות.
מחיר ארוחה ממוצעת- כמאה שקלים לסועד.
כשרות- המנות כמובן כשרות מעצם היותן טבעוניות (וגם פרווה), ללא תעודה.
בלב שוק הכרמל ההומה, ניצב לו בגאון הסופרמרקט הטבעוני הראשון – "הגל הירוק". במאה מטרים של שטח ניצבים בסדר מופתי אלפי מוצרים טבעוניים נטו- לא מכילים בשר, חלב, דגים, פירות ים, ביצים ודבש.
בין המוצרים כאלה שהם תחליפים, כמו גבינה טבעונית או בשר טבעוני, וכאלה שמראש לא כוללים מוצרים מן החי (כמו שוקולד מריר למשל- וכאן ההמלצה שלי חד משמעית על Vego – שוקולד איכותי מאד, עם אגוזים, מעדן לכל אחד- טבעוני או קרניבור.
כולנו אוהבים לצאת לאכול, ומצפים לאוכל טוב. וכל בעל עסק קולינרי יודע שבישול טוב מתחיל בציוד טוב.
ב"קירוסקאי –פלבם " מגשמים את חלומו הרטוב של הבשלן המוסדי (ויש כאלה גם ביתיים) עם כל מה שצריך וכל מה שחלמתם שצריך במטבח שמאכיל ומפנק הרבה אנשים.
חוץ מפינת הOUTLTET שצצה לה ומציעה מוצרים מחודשים במחירים מפתים ובאחריות מלאה ומוארכת, יש גם את האוסף האדיר של מוצרי מטבח.
בכל שנה לקראת חג המולד אנו רואים בטלוויזיה כיצד האמריקאים משתגעים, ממלאים את הקניונים, מתרוצצים מחנות לחנות בחיפוש אחרי מתנות לחג. אנחנו חושבים לעצמנו "איזה פראיירים הם, משתגעים בגלל מתנות שבדרך כלל הן לא מה שהמקבל בכלל רוצה". ואז עוברת חצי שנה, מגיעה תקופת הפסח אצלנו, כולל ההתארחויות אצל משפחה וחברים, ואנחנו מוצאים את עצמנו בדיוק באותה סיטואציה- מתרוצצים בין חנויות, מחפשים את הוואזה המושלמת או את סט הכלים הדקורטיבי (בכלל, המילה "דקורטיבי" מופיעה על כל דבר, נראה לי שיש אפילו קיסמי שיניים "דקורטיביים" ) כדי להביא לחמות או לסבתא, רק בשביל שהיא תחייך בנימוס, תגיד משהו כמו "לא הייתם צריכים" ותקבור את זה בבוידעם ביחד עם מתנות "דקורטיביות" אחרות ששוכבות שם משנים קודמות.
וזה לא רק בחגים ולא רק לסבתא, אישית – כבחורה, תשעים אחוז מהמתנות שאני מקבלת ליום ההולדת שלי הן איכשהו מחנויות סבונים למיניהם, כך שאם מישהו רוצה למלא בריכה עם קרם גוף- אני הכתובת.
ואז נשאלת השאלה- למה בעצם? למה שהצד הנותן יצטרך להתרוצץ , בדרך כלל מלווה בילד או שניים שמשתעממים מכל העסק, בין חנויות כלי בית או מצעים, כשהוא מנסה לחשוב "מה סבתא זלדה תגיד על מפת שולחן מנוקדת באדום לבן?", תוך הדחקות בין אלפי אנשים שעושים אותו דבר, וזה בתנאי שמצאנו חנייה כמובן.
רשימת קניות לסופרמרקט היא "מאסט" בעידן שבו כבר לא סומכים על הזיכרון, כי לחזור הביתה עם שש חבילות פסטה ולגלות שיש לנו עוד עשר בבית, ומצד שני לא הבאנו את החלב שנגמר, זה ממש לא כיף.
אז כולנו רושמים על פתקים או מעבירים בקשות בווטסאפ, ובסוף תמיד משהו מתפספס, שלא לדבר על קניות לא מבוקרות ויקרות כשהולכים על "נראה מה יש על המדף". ישנן אפליקציות שונות שמסייעות לנו ברשימות, וכשצריך לבחור אחת שתעזור לנו לעשות את הקניות ביעילות, צריך לבדוק מה הערכים המוספים שאנו מקבלים מעבר לניהול רשימת קניות.
וכך הכרתי את "שטראוס +" – האפליקציה החדשה לאייפון ואנדרוייד ובקרוב גם באתר. ההתקנה מהירה ופשוטה, ההתמצאות עוד יותר פשוטה, ומה יש שם? חווית קניה מקיפה.
זה לא סוד שקשה להחזיק מסעדה, והרבה מסעדות נפתחות ונסגרות במהירות. על הרקע הזה, מסעדה שפועלת, ולא סתם פועלת, מצליחה בגדול וממשיכה בשיא המרץ כבר 15 שנים, חייבת להיות בעלת סוד שמושך את הלקוחות החדשים והחוזרים.
"סוהו" בראשון לציון, באזור "הרובע" היא מוסד קולינרי מפורסם בכל הארץ. לפני הרבה שנים ביקרתי בה, ועכשיו כשהוזמנתי לחגיגות ה15 שנה, הייתי סקרנית לדעת מה נשתנה.
מגיע הקיץ, הילדים בבית, צריך קצת להתאוורר. הבעיה שכשרואים את מחירי המלונות, הראש מתחיל להסתחרר, הייתכן ששוב צריך למכור כליה כדי לצאת לנופש?
הפתרון מגיע בצורת מלון שמחירו סביר לחלוטין, שנותן אווירה משפחתית , עם בריכה כייפית, חדר נוח, אוכל טוב לכל הגילאים , והרבה תעסוקה בסביבה.
הוזמנתי לנסות את "ארקדיה טבריה" , על 92 חדריו השונים, כולל אגף " חרמון" החדש והמשודרג, שבמרחק פחות משעתיים מהמרכז (ועם כביש שש, עוד פחות) נותן בריחה משפחתית נינוחה עם הרבה אווירה.
באחד מפרקי הסדרה האמריקאית האהובה "נשואים פלוס" , מוזג הגיבור מים מהברז לכוס, ואז מנסה לשתות ואנו שומעים קולות חריקה ולעיסה בגלל כל הלכלוך שיש במים. נכון שבתאוריה מי ברז אמורים להיות טובים לשתיה, אבל בפועל בגלל שילוב של מזהמים שונים וצנרת שרחוקה מלהיות נקיה, במי הברז יש אוסף שלם של דברים שלא אמורים להיות שם – מלכלוכים פיזיים ועד כמויות חיידקים.
לכן אנשים מחפשים פתרונות שונים כדי שיהיו מים נקיים וטובים, גם טעימים וגם בריאים. יש כאלה שסוחבים שישיות מהסופרמרקט, יש כאלה שמזמינים שירותי החלפת מיכלים גדולים, ויש את אלה שמעדיפים את הנוחות – ובוחרים בבר מים.
ואם כבר בר מים, לא עדיף ללכת על הרולס רויס הטוב ביותר, שמבטיח טיהור 99.9% מהחיידקים (לצד ניקוי כל ה"תוספות" לא רצויות האחרות)?
