על גבעה קטנה ביפו, מול אחד הנופים היפים במדינה, שוכנת המסעדה המיתולוגית "הזקן והים" – מוכרת ואהובה כמו הספר הקלאסי של המינגווי. בספר, איש זקן נאבק בדג גדול, במסעדה אין צורך להיאבק, יש שפע של דגים טריים היישר מן הים אל הצלחת. בכלל "שפע" זו מילת המפתח במסעדה, ברגע שמתיישבים ליד השולחן, הוא מתכסה בפסיפס של כעשרים קעריות של סלטים טריים תוצרת המקום כמו סוגי טחינה שונים, חריפים ולא חריפים, סלט תורכי, גזר מתוק, חצילים, כרוב, תירס, סלק ועוד רבים וטובים, שמתמלאים בלי הפסקה. כמובן שקנקן הלימונדה המסורתי מתייצב כחייל ולצידו סלסלת פיתות חמות ומפתות במיוחד ואם זה לא מספיק מגיעים גם כדורי הפלאפל הפריכים והריחניים להתייצב ליד כל הסלטים.
בזמן שקראנו את התפריט, טעמנו גם שלוש מנות תוספות, האחת מנת חציל בלאדי עם טחינה, רך וחרפרף, השנייה מנת פטריות מוקפצות עם ירקות, והשלישית קערה של סלט ירקות עשיר וטרי, קצוץ דק, שרענן לנו את החיך בין הנגיסות.
התמזל מזלנו לשבת בשולחן חיצוני, ממש מול הגלים, לשמוע את השחפים ברקע ולנשום את הריח המלוח של הים שרמז לנו על הבאות על הצלחת. בתפריט המסעדה דגים, כולם דגי ים כמובן, ואנו ביקשנו וקיבלנו את המלצת המקום, דג דניס ודג לברק על הגריל, שהוגשו עם צ'יפס.
להמשך הכתבה- כאן.