יש מצב שכשמחפשים "מזון בריא ומנחם" במנוע חיפוש כלשהו, התוצאה שמתקבלת היא קטניות.
הקטניות מכילות שפע של בריאות כמו חלבונים, וויטמינים ומינרלים כולל מקבוצה B, ברזל, אבץ, סידן, כרום ומגנזיום.
קטניות גם תורמות לתחושת שובע כך שלא רצים כל רגע "לחפש משהו טעים".
אחת המנות האהובות בחורף היא כמובן המרק. אבל לאכול מרק בפני עצמו יכול להיות משעמם ואחת התוספות הנפלאות למנת מרק, שהופכות אותה לארוחה שלמה היא טוסט עסיסי ופריך.
נגיסה מהטוסט ולגימה מהמרק ויש חגיגה בפה.
האגדה מספרת על שלושה אפונים שהפכו לצמח גבוה שהגיע עד לארמון ענקים בין העננים, שם התגלו אוצרות אדירים.
באריזת "אפונה ירוקה אורגנית" של "תבואות" אמנם אין יהלומים וזהב אך יש שפע של יתרונות בריאותיים כמו וויטמינים ומינרלים, סיבים תזונתיים וחלבון, נוגדי חימצון ומעט קלוריות.
נודלס, פסטה, לוקשן, אטריות, לא משנה איך תקראו להן, הן מככבות במטבח וחביבות על גדולים וקטנים כאחד.
מרקים, מוקפצים, פשטידות, תבשילים, וכל מה שאפשר להעלות על הדעת, אפשר להכין מאטריות, אפילו מנות מתוקות!
ואם כבר אוכלים אטריות, לא שווה לתת להן ערך מוסף ענק של בריאות?
פעם כל מה שהציבור הישראלי הכיר היה "מסעדה סינית" ולא משנה שבסין אף פעם לא שמעו על הנוזל האדום הצמיגי שהוגדר כ"חמוץ מתוק" אבל היה פשוט מתוק ונשפך ביד רחבה על כל דבר.
במשך השנים התוודענו כולנו להבדלים שבין המטבחים האסיאתיים, אם בין מדינות – כמו סין, יפן, וויטנאם וכדומה, ואם במחוזות שונים שכן אין דין האוכל של סצ'ואן לזה הקנטונזי, או זה של שנחאי.
בצמוד לקניון רמת אביב נפתח הסניף השלישי של "הירו" שמגדיר את עצמו כ"מטבח אסיאתי פריסטייל".
הסניף עוצב בסגנון ניו יורקי צעיר על ידי רענן שטרן וכולל אפשרויות ישיבה בתוך המסעדה, עם מבט על עבודתו הלוהטת של השף (באופן המילולי ביותר, הלהבות שהוא מרים שם מרשימות מאד) או בחלק החיצוני שמוקף בבריכה רומנטית.
כשהגענו לביקור מזג האוויר בחר עבורנו את הישיבה בתוך המסעדה הממוזגת.
התפריט הראשון שבדקנו הוא כמו תמיד תפריט האלכוהול בו מופיעים מספר קוקטיילים מסוגים שונים, סאקה וכהלים נוספים לווא דווקא אסיאתים.
בחרנו בשני קוקטיילים –
SAKORA SOUR- ג'ין גורדונס, ליצ'י, רוזמרין, רימון ולימון ו –
OLD SMOKY BASTARD – מזקל, כפיר ליים, סירופ ג'ינג'ר, מיץ לימון וג'ינג'ר ביר. בשניהם דרגת האלכוהול היתה קלה, הם היו קלילים לשתיה, ואהבתי במיוחד את הטאצ' המעושן של ה"אולד סמוקי".
התפריט מחולק לסלטים (שמתאימים למנה ראשונה), גיוזות – בשריות או צמחוניות, באנים מאודים במבחר מילויים, רובם בשריים, ראמן ומנות ווק.
למנות הראשונות בחרנו בסלט אצות קומבו- קערה שבה עורבבו אצות, אטריות שעועית, שום כבוש, מירין, שמן צ'ילי, שמן שומשום, בצל ירוק וקריספי שאלוט.
הסלט היה מרענן מאד ומרכיביו מפורסמים ביתרונות הבריאותיים שלהם כך שתפסנו שתי ציפורים בבת אחת.
אגב, שמן הצ'ילי שהיה בין מרכיבי הסלט הוכנס לשם במשורה מכיוון שהוא חריף מאד. את החריפות הזו גיליתי כשעל השולחן היה בקבוק של השמן הזה למי שרוצה תוספת. טעימה קטנטנה הבהירה לי כמה שצריך להזהר אם לא ממש מכורים לחריף.
מנה ראשונה נוספת שטעמנו היתה ממחלקת הבאנים, אותו לחם מאודה קליל מאד שכל הכיף שלו בחיים הוא לספוג את הטעמים של מה שמונח עליו, בלי לאבד את מרקם הענן שלו.
הבאן הנבחר שלנו היה "באן בקר מפורק" – ברוסט בבישול ארוך, מיו קימצ'י, קריספי שאלוט, חסה אייסברג, מלפפון כבוש, בצל ירוק וברד צנונית ורדרד שעיטר את המנה מלמעלה.
באן הוא לא מנה שאוכלים בנימוס, בטח לא במקלות האכילה שהיו על השולחן (וניתן בהחלט לבקש סכו"ם רגיל). באן הוא מנה שתופסים בשתי ידיים ומתכופפים מעל לצלחת כי יודעים שזה ייפול וחבל להפסיד כל חלק וחלק.
הבאן הוא ארוחה בפני עצמו (וזה מוטו שיחזור גם בהמשך) והוא הוגש על צלוחית מתכת שהזכירה לי את המנהג באסיה של אריזת ארוחות בכלי מתכת ושינועם למקומות העבודה השונים.
למנה עיקרית בחרנו גם כן שתי מנות שמייצגות כל אחת היבט אחר – "אודון אנריקוט ודלורית צלויה"- אטריות אודון יפניות , פרוסות אנטריקוט, דלורית מזוגגת צלויה, אפונת שלג, צ'ילי, בצל ירוק וקשיו מסוכר, מנה שכל נגיסה ממנה ערבה מרקמים שונים, פריכות ורכות, חרפרפות ומתיקות, חוויה בקערה אחת (ונאכלה בצלילי השאיבה המומלצים).
המנה השניה היא מבחינתי הסמל האסיאתי המובהק, הראמן. כמה אגדות כבר סופרו על המנה הזו, כמה צעקות כבר חטפו סו-שפים במסעדות שלא דייקו במנה שדורשת לימוד ואימון כמעט אינסופיים כדי להפוך למיתוס.
ראמן הוא יצירת מופת של ציר שמתבשל שעות ארוכות, תוספת תיבולים כמו סויה, מירין, סאקה, אצות קומבו ועוד, ואז אטריות שבושלו בצורה כל כך מדוייקת שיש להן יכולת ספיגה מקסימלית , לצד בשר מסוגים שונים וכמובן הביצה, האייקון של מרקי הראמן. הרעיון הוא ארוחה בקערה, שיש בה שפע מרכיבים שמשלימים זה את זה בהרמוניה.
מבין מנות הראמן ב"הירו, בחרתי את "דןדן"- שלא ברור לי מקור השם אבל במנה היו אטריות ראמן טריות, ציר עוף וירקות שורש שבושלו 12 שעות, קונפי שום, בשר בקר טחון במירין שאטה, פטריות שיטאקי, באק צ'וי, טקואן, בצל ירוק, נבטים, ביצה ושומשום.
כשהתחלתי לאכול הבנתי שמבחינת גודל המנה מדובר כנראה במנה לאיכר סיני שעמל משעות הבוקר המוקדמות על גידולי האורז שלו בגב כפוף ועכשיו סוף סוף מתיישב לאכול, שכן מדובר במנת ענק.
ההמלצה שקיבלתי היתה לערבב את המרכיבים כדי שהתיבול מלמטה יעטר את כל המנה. היה קצת חבל להרוס את הקומפוזיציה היפה של התוספות השונות אבל בכל זאת השתדלתי.
היות ויש מרכיבים שונים, בכל פעם הכף שלי העלתה חלקים אחרים שיצרו ביחד חוויה חדשה בכל לגימה.
הסיום המתוק של הארוחה היה עונג אסיאתי פשוט – מ'וצי, אותם כדורי בצק אורז ממולאים בגלידה בשלל טעמים (וההמלצה שלי – לבחור בשומשום השחור).
בזמן שישבנו במסעדה יכלנו לראות גם את המשלוחים היוצאים לאנשים שרוצים להתפנק על טעמים אסיאתיים איכותיים בלי לצאת מהבית.
"הירו" – מטבח אסיאתי "פריסטייל"
איינשטיין 40, קניון רמת אביב (כניסת המגדל), ת"א
טלפון: 03-9428444
שעות פתיחה: ראשון-חמישי 12:00-22:00, שישי עד 16:00 מוצ"ש החל משעה לאחר יציאת השבת
גישה לנכים: יש
משלוחים: יש
עסקיות: בימי השבוע 12.00 – 17.00 תפריט מיוחד שכולל שני מסלולים של מנות עיקריות וסלט ב58 או 68 שקלים.
כשרות: המקום איננו כשר (אך סגור בשבת, ואינו מגיש בשר לבן, פירות ים או מנות המערבות חלב ובשר).
החורף בעיצומו, וזו חגיגה לחובבי המרק – משהו חם, משביע, מזין, טעים ומנחם, בדיוק מה שצריך כשחוזרים רטובים ומותשים הביתה.
חברת "תבואות" המתמחה במוצרי מזון אורגניים טבעיים חשבה עלינו ומביאה "תערובת קטניות אורגניות למרק" שכוללת שפע של קטניות כמו עדשים ירוקות ואדומות, אפונה ירוקה, גריסי פנינה, פולי אזוקי וחיטת כוסמין, כל מה שצריך לבריאות, טעם ושובע.
אחד הדברים הכי כייפיים בחורף הם כמובן המרקים. לא משנה אם הגעתם הרגע ואתם ספוגים כמו חתול עצבני, או שקמתם מהשנ"צ עם הפיג'מה עם ציורי הכלבלבים, מרק חם עושה חשק לחבק את הקערה ולהתחמם מבפנים ומבחוץ.
באזור מודיעין יש כמה אפשרויות לאוכל אסיאתי, רק שכולן מזללות מהירות. מסעדה כמו שצריך עם מלצרים ותפריט משוכלל, זו רק AKA. המסעדה שקיימת כבר 14 שנים מציעה תפריט שכולל מרקים, סלטים, מנות נודלס, אורז, דגים ופירות ים, ושפע של אפשרויות סושי, בקומבינציות או ברולים.
כשהגענו לטעום במסעדת אקא, צוות המטבח עבד במקביל גם על ההגשה לסועדים במקום וגם על הזמנות משלוחים רבות של תושבי הסביבה. בזמן שעיינו בתפריט, הבטנו גם מסביב והבחנו בעיצוב שכלל אלמנטים מתרבות המזרח כמו וילונות כסופים, מוטיבים באדום ואפור ואיך אפשר בלי ה"גונג"?
פתחנו בחימום הלב והגוף בשיכר שזיפים מתקתק ואלכוהולי שעשה הרבה שמח, והוא חלק מתפריט אלכוהולי שכולל יינות וקוקטיילים שונים. במקביל קיבלנו קערית נשנושי קימצ'י, אותם חמוצים מתקתקים ופריכים שכל כך אהובים במזרח.
מנת הפתיחה הייתה שני רולים של סושי, האחד סלמון עם בטטה ומלפפון, והשני שרימפס בציפוי פנקו מטוגן. נשאלנו לרטבים האהובים עלינו ובחרנו בטריאקי. מנות סושי הן תמיד כמו תכשיטים על צלחת, וב"אקא" הצורף מוכשר במיוחד מכיוון שלא רק שהמנות היו מוצלחות בטעמן, הן גם היו יפיפיות בהגשה.
להמשך הכתבה- כאן.
בעוד המטבח היפני והסיני כבר מבוססים היטב בישראל, המטבח הוויאטנמי נדיר יותר, וסודותיו מסתוריים יותר. עכשיו כבר אפשר לפתור את המסתורין בעזרת "ק-פה האנוי" בלב תל אביב, שמביא את האנוי והמטבח הוויאטנמי, בהשפעות של מטבח צרפתי, היישר לצלחת שלנו.
כבר מרחוק ניתן להבחין במסעדה על שלל אורותיה האדומים –צהובים, מנצנצת בקצה רחוב מלכי ישראל, ממש מול בנין עיריית תל אביב. כשנכנסים לא יודעים לאן להסתכל קודם- הצבעוניות עזה, העיצור המרהיב הוא של סגולן גטי שעבדה תקופה ארוכה עם מעצב העל פיליפ סטארק, והדבר ניכר בכל פינה – קישוטי הקירות, גופי התאורה, הציורים, האביזרים ,אפילו השירותים (שגם אם לא צריכים להשתמש בהם, שווה לבקר רק בשביל ההתרשמות מהעיצוב המרהיב).
לכל עדה ולכל עם יש מרק משלו מסוגים שונים- מרק צח או מרק נזידי, מרק שמרכיביו מרוסקים או בחתיכות, קונסומה או מוקרם, עשיר או פשוט עם שקדי מרק , ממרק העוף של סבתא ועד ביסק סרטנים, ממרק העדשים שנמכר תמורת בכורה ועד בויאבז צרפתי, בורשט וצ'ורבה- הכל שם.
הבעיה- כשבאים הביתה בגשם, לא תמיד יש בבית את כל המרכיבים למרק שאנחנו רוצים ולא תמיד יש לנו גם זמן להתחיל לערבב כל מני תבלינים כדי שיצא לנו טעם טוב ולא רק מים חמים. אבקות המרק תמיד היו פתרון, ועל הדרך גם שימשו לתיבול, שוב מאותה סיבה- לחסוך התעסקות עם הרבה תבלינים, הטעם כבר כאן.
