חופשת הקיץ בפתח, הימים ארוכים ומזמינים לצאת החוצה, ולאן נטייל?

מסתבר שלא צריך לנסוע רחוק, הגליל המערבי ואוצרותיו מחכים לנו בזרועות פתוחות.

נסעתי לטיול שהוא טעימה קטנה מאד מכל מה שיש לאזור להציע, ופתחתי בעיר עכו.

ההתחלה הייתה  במרכז המבקרים JNF שממוקם במבנה עתיק ומרשים בעצמו, ממש בכניסה לשוק, ובו ניתן למצוא מידע על חדרי אירוח, מסלולי טיול, אטרקציות ומורי דרך מומלצים.

ההמשך היה אחת הפנינים המרשימות של עכו- המצודה ההוספיטלירית הידועה יותר כ"אולמות האבירים". מדובר היה במאה ה12, כשמסדר צבאי נזירי שם לעצמו מטרה לטפל בחולים בארץ הקודש. המיקום היה מבצר מרשים שבעזרת עבודה ארכיאולוגית מאומצת ניתן לבקר בו היום.

במבצר מספר אולמות, כמו "האולם היפה", אולם הבנוי מאבנים שסותתו היטב ומרשימים ביופים, "הרחוב הדרומי" – רחוב מקורי שבו התגלו חריטות של סמלים וצלבים והאולם המרשים ביותר, "אולם העמודים" ששימש כחדר אוכל ולא היה מבייש ארמונות מלוכה של היום בגובהו ובפאר הרב שלו.

במהלך הסיור  באולמות הגעתי למנהרה ששימשה את הלוחמים שהיו כפי הנראה נמוכים במיוחד, שכן הגובה הממוצע של התקרה הוא כמטר וחצי. המעבר במנהרה הוא חוויה משעשעת, ולמי שחושש מקלסטרופוביה, יש גם דרך עוקפת.

אחד האולמות המרתקים הוא אולם האומנות שבו ממוקמים דוכני אמנים העובדים בשיטות של פעם בעיטורי זכוכית, עבודות בד, ציור, תרופות טבעיות ועוד, וניתן לצפות (ולקנות) מהמוצרים המיוחדים.

מבקרים שרוצים להרחיב את החוויה מוזמנים גם להמשיך לחמאם הטורקי המרשים שנהרס ברעידת אדמה במאה ה18 ונבנה מחדש בתחילת המאה ה19.

כשיוצאים מהאולמות שווה לקפוץ ל בבזאר הטורקי ובשוק ששמרו על הרוח האותנטית ומציעים שפע רב של מני מזון, תבלינים, תמרוקים, מזכרות ועוד.

נסיעה קצרה ואני בקיבוץ געתון, בחדרי החזרות של להקת המחול הקיבוצית. הלהקה, המתמחה במחול מודרני, מושכת אליה רקדנים מכל העולם. הרקדנים מתגוררים בקיבוץ ולאורחים יש אפשרויות רבות כמו צפייה בחזרות, הופעות, סדנאות קצב של תיפוף על הגוף, ריקוד ביחד עם הרקדנים גם אם אין שום נסיון או ידע בתחום וכמובן הסיפור של יהודית ארנון, ניצולת שואה שהקימה את הלהקה.

אני זכיתי לצפות בחזרות של הלהקה הבוגרת בקטע ריקוד דרמטי ומסעיר ולאחר מכן בלהקה הצעירה שהוכיחה שהדור הבא לא פחות טוב.

הרעב החל להציק והתחנה הבאה היתה נהריה, מלון "סי לייף", שהוא מלון סוויטות מפנק על קו המים נהריה אכזיב. במלון 62 סוויטות בגדלים שונים עם כל מה שצריך למשפחות בכל הגדלים, ספא אליו הכניסה מותרת רק למבוגרים, בריכה חיצונית ופנימית, ואפילו חדר מלח המאפשר שיפור בנשימה.

ארוחת צהרים מפנקת במסעדת המלון, קצת בהייה בנוף הים המרהיב הצמוד, שקט ורוגע וכבר צריך להמשיך לתחנה האחרונה בטיול, מה שרק גרם לי להבין שלגליל המערבי צריך להקדיש מספיק זמן כדי לעבור לאט ממקום למקום ולמצות אותו עד תום.

הפאר של המלון היה בניגוד לתחנה האחרונה בטיול, הכפר כליל, שהוא כפר אקולוגי הדוגל בקיום פשוט. בכליל ניתן למצוא אוהלים מסוגים שונים, בוסתנים, כרמי זיתים והרבה תושבים המתמחים ברפואה אלטרנטיבית, יוגה, אמנות, כתיבה, רוחניות ועוד.

מבין המגוון הרב של מקומות לבקר בכליל הגעתי לשניים.

הראשון מביניהם היה "תמרהינדי" – מרכז לרוקחות טבעית ולטיפולים הודיים מסורתיים ואירוודה.

תמרה מציעה מגוון טיפולים לפי הצורך שאותו היא מאבחנת אצל המבקר, כמו גם סדנאות המלמדות רקיחת תרופות ומשחות טבעיות למגוון בעיות וצרכים, היכרות עם צמחי מרפא ועוד. ניתן גם לקנות הביתה מהמרקחות והתערובות הייחודיות.

השני היה "סטודיו ג'רה" – סטודיו לעבודות חרס וזכוכית שהוקם על ידי שני אמנים, אלון ובתיה, שבו הם מציגים עבודות, מלמדים, מבצעים פרוייקטים אומנותיים ומעבירים פעילויות וסדנאות לכל הגילאים.

ישבנו בגינה של בתיה ואלון, המעוטרת בכדים גדולים וצבעוניים, אורות השקיעה נצנצו בעבודות הזכוכית התלויות בעת שבתיה סיפרה את תולדות המקום, הכפר והסטודיו.

הערב ירד על הגליל המערבי, הספקתי הרבה אבל כמעט כלום מכל מה שיש לאזור להציע.

כתשעים דקות מהמרכז, אפשר לקפוץ לאזור לביקור קצר, או ארוך, או לשוב עוד פעם ועוד פעם ולמצוא בכל פעם אוצרות חדשים.

דרכי התקשרות

מרכז המבקרים עכו – רח' ויצמן 1, עכו  (נגיש לנכים)

1-700-708020

04-9956706

להקת המחול הקיבוצית, קיבוץ געתון – 04-985-9730  (נגיש לנכים)

מלון "סי לייף" – העלייה 75, נהריה 04-6390900  (נגיש לנכים)

תמרהינדי – רוקחות טבעית -052-3966394  (תמרה)

סטודיו ג'רה – 052-4698631 (בתיה)

"תה". שתי אותיות שמעלות אסוציאציות רבות, מטקס תה יפני מדוקדק ועד למלכת אנגליה ששותה אותו כל יום באותה שעה תוך שהיא מרימה את הזרת וממלמלת "הו פיליפ, תרצה סקונס"?

אבל מי שמגיע ל"טי האוס" בבית ציוני אמריקה בתל אביב, מגלה עולם חדש, מרתק, צבעוני והרבה יותר כייפי של מוסיקה, אוכל טוב, וקוקטיילים מגוונים שמשלבים בתוכם תמציות תה שונות לצד ערבובים אלכוהוליים מרתקים.

כמו בחידת הביצה והתרנגולת, אין לדעת מה בא קודם – האם העובדה שהבניין בנוי בצורת האות האנגלית T השפיעה על בחירת התה כמרכיב העיקרי למשקאות או ההפך, התה נבחר קודם, אבל זה לא ממש משנה, מכיוון שהתוצאה היא מקום שמח מאד, הומה מבלים.

כשנכנסים ל"טי האוס" ניתן לבחור בין חלל בסגנון טרופי בהשראת אסיה ומטעי התה שלה, חלל פנימי מלכותי בסגנון מועדוני הג'נטלמנים הבריטיים, עוד מדינה שנודעת בתרבות התה שלה, שכולל גם חדר פרטי, וחלל שעתיד להפתח בזמן הקרוב, של גן קייצי קסום, מושלם למסיבות תה (ולא רק). על העיצוב אחראי ניר רן שיצר אווירה שונה בכל חלל וקישור נושא התה לאורך כל המקום. כמובן שמקום עמדת התקליטן לא נפקדת, להשלמת האווירה השמחה

עדן הברמנית קיבלה את פנינו ולאורך הערב הסבירה לנו ולכל מי שישב על הבר על סוגי המשקאות השונים, מה יש במנות, מה מתאים למה ומה ההמלצות בהתאם להעדפות האורחים.

בתפריט הקוקטיילים מגוון רחב של משקאות על בסיס וודקה, רום, ערק ועוד, ובתוספות שונות שכוללות כמובן תמציות תה שונות.

לאחר התייעצות עם עדן בחרנו בשני קוקטיילים:

SHIMDORA – שילוב של ערק, קרם דה מינט, מיץ לימון, תה נענע ומיץ מלפפון. הקוקטייל מגיע בקומקום ענק בסגנון מזרחי, וכמה כוסות שמאפשרות חלוקה לכמה אנשים. גווני המשקה הם אניסיים אבל לא משתלטים, ומקבלים את רעננות הנענע.

PEACH PLZ – טקילה דון חוליו שהושרתה בתה אפרסקים, וקיבלה תוספת של מיץ לימון, סימפל סירופ, אורנג' ביטרס וסודה אשכוליות. התוצאה היא קוקטייל פירותי חמצמץ ומקפץ.

עם הקוקטיילים קיבלנו נשנושי "פאף טוגרשי" – עיגולי תפוחי אדמה תפוחים מתובלים בטעמו העז של הטוגרשי, תבלין שמככב בהרבה מהמנות שבמקום.

הקוקטיילים מוגשים בכלים ייחודיים, כולל אחד שנראה לי הפופולארי ביותר במקום, אם מביטים על צוות הבר ועל כמות הפעמים שהם הכינו אותו – ה"טיקי טאקה טי" – שהוא קוקטייל בסגנון קריבי על בסיס רום ותה מנגו פסיפלורה, המוגש בכוס ענקית בצורת ראש טיקי כמקובל באיים הקריביים, ומעוטר בעוגיית שקדים פריכה.

על האוכל אמון השף אלדד ששון שמטבחו מפיק מנות באוריינטציה אסיאתית עם טאצ'ים מודרניים.  כל המנות הן בגודל בינוני המיועד לחלוקה, והתפריט מחולק לחמש קטגוריות – מגולגל, ירוק, נא, מטוגן ובוער.

כדי לחוות את החוויה במלואה הקפדנו להזמין מנות מכל חמשת הקטגוריות.

הקטגוריה הראשונה היא "מגולגל" וממנה בחרנו את "מגורו קאטסו באן" – באן מאודה שמגיע בסלסלת אידוי ובתוכו טרטר טונה, טוביקו שחור, בצל ירוק, ביצה רכה ותפוח אדמה ומלווה בקערית וינגרט סורימלה.

נטלנו את הבאן בידיים כמו כריך קטן ורך, מעכנו אותו מעט לשילוב כל הטעמים והתענגנו על ביס שאסף את כל הניחוחות והמרקמים ביחד.

מקטגוריית ה"ירוק" בחרנו במנה טבעונית – "ווקאמה" – מילה אחת שמציינת סלט אצות טבעוני עם שאלוט, אטריות שעועית, שיטקי, מלפפון, צנונית וטוגרשי ברוטב ווינגרט שומשום סוי.

הסלט הוא הוכחה שלא צריך להסתגף כשמחפשים אוכל טבעוני. מדובר במנה מרובת טעמים ומרקמים, רעננה וטריה מאד וכזו שבשמחה הייתי מאמצת בתוך קערה גדולה לארוחת הצהרים שלי.

הלאה לקטגוריית "נא" – שממנה בחרה עבורנו עדן את "טרטר טונה" – שלוש קעריות עשויות מפאף קרקר, אותו אחד שנשנשנו בהתחלה, ועליהן טונה טריה, מלפפון, צ'ילי אדום, עשבי תיבול, ושאלוט בפונזו ווינגרט קשיו. המנה עוטרה בעלי פרחים אכילים. המנה הזו היא פינגר פוד קלאסי, רק להרים את הקרקר ולהכניס לפה בביס אחד את כל הטעמים ביחד. בצלחת היו שלוש יחידות, מה שיצר קצת דילמה עם בן הזוג לגבי החלוקה, בסוף הייתי ליידי אמיתית וויתרתי לו על היחידה השלישית שהוא שמח לקחת.

מ"מטוגן" בחרתי את מה שהפך להיות הפייבוריט שלי  – מנת "נאם פריק פלה". זו מנה שקדם לה דיון בדבר מידת החריפות שלה, מכיוון שהיא מכילה צ'ילי כחלק בלתי נפרד מהמנה, ואני קצת בעייתית עם מנות חריפות, ומצד שני התיאור נשמע כל כך מפתה שלבסוף התגברתי על הפחד מפני החריפות ובדיעבד שמחתי שעשיתי כך. מדובר בסלט דג פריך, פומלה, כוסברה, נענע, בזיל תאילנדי, קריספי שאלוט, בוטנים, קשיו, צ'ילי ובצל ירוק. כל הטוב הזה מוגש בסלסלת דף אורז שמומלץ לקרוע ולערבב עם המנה, ומעוטר בפרחים אכילים. החריפות שפחדתי ממנה היתה עדינה בלבד, ולא היתה לי שום בעיה לאכול עד הביס האחרון. זו היתה מנה שהעבירה אותי היישר לרחובות המזרח, יכלתי לשמוע את קרקושי הריקשה בנסיעתה ברחובות השווקים האסייתיים.

המחלקה האחרונה היתה "בוער", וממנה נבחרו שלוש נציגות, כל אחת והייחוד שלה.

"אונגלה אדום" – נתח קצבים במידת מדיום ריר, על דמי גלאס, קציפת בצל חלבית (שניתן לבקש גם ללא החלב למי שלא רוצה לערב), וירקות ירוקים שבעונה, במקרה שלנו כרישה וברוקולי. זו היתה מניפה של נתחים עשויים במדויק, לצד פירה בצל כל כך רך שהוא כמעט ולא  נתפס על המזלג.

כאן נכנס הקטע של "נתתי לך יותר מהטונה, עכשיו אני רוצה את רוב הבשר". היה שווה לחכות למנה הזו.

חגיגת הבשר לא נגמרה במנה הבאה מאותה מחלקה- "ספייריבס טלה" , שתי צלעות שנראו (ונטעמו) כמו סוכריות מפנקות ברוטב טונקצו, סלט פפאיה ועיטור קשיו.

האחרונה בקטגוריה היתה נשנוש בצורת "יקיטורי סלמון", שיפוד סלמון על טריאקי, הייניקי ומוחמצים, סגר את הפינה ואת הארוחה.

עדן מזגה צ'ייסרים של קוקטייל על בסיס וויסקי, כוסיות הושקו והגענו לתפריט הקינוחים שמוגש בעל פה על ידי הצוות וכלל שתי מנות, האחת קלאסית יותר של מוס שוקולד והשניה שסיקרנה אותי בשם "מוצ'י".

בקערית מקסימה בעלת שלושה רגלי ברווז (צריך לראות כדי להבין) נחו ארבעה חצאי כדור קפואים, עשויים מבצק אורז מסוכר וממולאים בארבעה מיני גלידה- קוקוס, פירות יער, מנגו ושומשום שחור. הכל הונח על מצע של שברי מקרונים בצבעים שונים שנצצו כמו שברי זכוכית צבעונית.

שמחתי שבחרתי במנה הזו מפני שקודם כל היא היתה מאד מסקרנת מבחינת השילובים, הבצק וטעמי הגלידה, וכן כי היא פשוט היוותה סיום מרגיע ומלטף לארוחה מרובת טעמים וגוונים.

בתוכניות העתידיות של "טי האוס" , מלבד הגן הקייצי, גם קומה תחתונה שתכלול מתחם מוסיקה והופעות.

T-HOUSE בר קוקטיילים קולינרי ייחודי

אבן גבירול 26 תל אביב (בית ציוני אמריקה)

טלפון 03-7269797

גישה לנכים: יש

שעות פתיחה: שבעה ימים בשבוע, החל מהשעה 19.00 ועד אחרון הלקוחות.

קהל יעד: זוגות רומנטיים, חבורות, מצעירי העיר ועד חוגגי יום הולדת שבעים.

במקום חדר פרטי ו140 מקומות ישיבה בסך הכל.

כשרות: המקום אינו כשר