לקראת משלוחי המנות לחג הכי שמח והכי מתוק שתיכף מגיע אלינו- יצרנים רבים מביאים לנו מוצרים חדשים או מהדורות חדשות של מוצרים קלאסיים, כדי שיהיה לנו טעים , מעניין ובעיקר מאד מתוק בפה ובנשמה.

קיבלתי לטעימה כמה מהחידושים האחרונים –

הראשון, "אזני המן שוקו עם מילוי ממרח חלוה" של "אחוה". אחוה שמפורסמת בחלוות האיכותיות שלה, משלבת אותן עם אזני המן ושוקולד, והכל בטעם ביתי.

האמת, אני תמיד סקפטית כשזה מגיע לאזני המן כי הרוב המוחלט של מה שנמכר בחנויות פשוט יבשושי ולא מתקרב לטעם של אפייה ביתית. מטעימה של אוזן (למעשה שלוש, אבל מי סופר?) שמחתי לגלות ש"אחוה" שמרו על הטעם הביתי, והבצק עשיר אבל רך ולא מתפורר. אזני ההמן שוקו במילוי חלוה מצטרפות לאחיותיהן במילוי שוקולד, פרג ותמרים ומגוונות לנו את משלוחי המנות במחיר אטרקטיבי במיוחד- 9.90 לאריזה של 450 גרם שיש בה המון אזני המן. האמת, כשחשבתי על זה, התפלאתי שהם לא עשו אותן קודם עם מילוי חלוה שכל כך מתבקש ממוצרי החלוה האחרים שלהם, ועכשיו יש השלמה של הפינה הזו, (בעצם – של שלוש פינות….).

להבדיל מיצרנים אחרים, גם האריזה נוחה מאד לפתיחה (ולא דורשת תקיעת מספריים או סכין אלא משיכה קלה והניילון יוצא ביחידה אחת) ומצד שני גם לסגירה נוחה כדי לשמור על הטריות. מצוין עם קפה וגם ככה כנשנוש.

החלוה עצמה היא פצצה של בריאות וכוללת 50% טחינה גולמית דלת נתרן, ועשויה ממאה אחוזים של שומשום טחון.

כשר פרווה בד"ץ העדה החרדית ירושלים.

לדף הפייסבוק של "אחוה" – https://www.facebook.com/achvafood

החידוש השני הוא למעשה התחדשות – חברת "מן" חוגגת שישים שנה, כן, כמעט מאז קום המדינה המתוקים הפריכים שלה מלווים אותנו, ועכשיו מתרעננת ומחדשת. אז מה החידושים? החברה, שהיא מותג הוופלים והעוגיות השני בגודלו בישראל (ובמגזר החרדי הראשון) כוללת מגוון רחב של מוצרים – וופלים – בטעמי שוקולד, חלווה, לימון, וניל, וקפה (הפייבוריט שלי, כמו של רוב עם ישראל הוא השוקולד, ובכלל, הופלים של מן אהובים כי יש בהם המון מילוי ושכבות הוופל הן דקות יחסית, כך שאין תחושת יובש או אבק כמו במוצרים מתחרים), עוגיות- בטעמי שוקולד, עוגיות שומשום, עוגיות חיטה מלאה, בטעם לימון, בטעם חמאה ועוד, עוגיות וופלים מצופים, קוביות וופל, מאגדות שונות (מצויין למשלוחי מנות) ומה שמאד מאד חשוב לקהלים רבים – מוצרים ללא תוספת סוכר ועם ערכים משופרים כמו עוגיות גרנולה ללא סוכר, עוגיות שיבולת שועל וקמח מלא, עוגיות וופלים מחיטה מלאה ועוד.

קיבלתי לטעימה כמובן מהוופלים – כשהחבילה הראשונה שחוסלה אצלי בבית היתה זו של השוקולד (למה להאשים אחרים, חצי מהאשמה היא עלי…) ואחריה זו עם מילוי החלווה. התקבלה גם חבילה של עוגיות מחיטה מלאה שעוזרות להקל על המצפון של "אם כבר אני אוכלת עוגיות, אז שלפחות יהיו בריאות" (וטעימות על הדרך).

כמה מילים על ההיסטוריה- ב1938 עלה לארץ מנחם רוקח עם הוריו, אחרי שהשאירו מאחוריהם באוסטריה מפעל למתוקים, והמשיכו כאן בארץ במחלקת "ליבר" שהתאחדה עם "עלית" בהמשך. היוזמה הבאה כבר היתה מפעל "מן" בבני ברק ובעבודה קשה וחרוצה הוא התפתח והפך למותג רחב מוצרים וטעמים. היום במפעל קוי יצור אוטומטיים ללא מגע יד אדם. המוצרים פופולארים גם בקרב קהילות יהודיות בחו"ל . לכבוד חגיגות השישים האריזות רועננו, נוספו סימוני מזון חדשים (והגאווה שבלוגו של "מאז 1954!") ובעיקר הודגש המסר כי כל המוצרים (למעט עוגיות הגרנולה) הם טבעוניים (וקיבלו את התקן של "ויגן פרנדלי"). כך שאנשים טבעוניים לא צריכים לכרסם רק עלי חסה ועדשים, יש מתוקים כייפים, בטעמים מוכרים ואהובים לצד חידושים, ואפשר לאכול אותם בלי לפגוע בעקרונות התזונה שלהם.

לדף הפייסבוק של "מן"  – https://www.facebook.com/man.wafers.cookies

את מותג השוקולד "קליק" באמת שאין צורך להציג- כולם מכירים ואוהבים את השוקולדים האלה שמחביאים בתוכם (ובציפויים שונים) כל מני הפתעות – אגוזים, דגנים, וכל מני דברים טובים. המותג אהוב מאד על ילדים ונוער , בגרסאות השונות – בתפזורת של השקיות, בחטיפים או בצורת "בר" שנשבר בצורות שונות.

עכשיו, כשמגיע חג האהבה – הוא הוולנטיין הבינלאומי (כי ביננו, רק בישראל מבינים שהכי כיף לחגוג פעמיים – גם בט"ו באב וגם ב14 לפברואר), יצא המותג "קליק" בפרוייקט מיוחד למבוגרים – גם בטעמים וגם בקונספט וכך הומצא ה"קליק לייבל בר".

הבר, שממוקם בקניון רמת אביב, במקום טוב באמצע (ליד המעליות השקופות – בין שער המגדל לשער הים) מציע את הטעמים המיוחדים לוולנטיין – "פקאן מאובק" (הפייבוריט שלי וממכר במיוחד), "מקורמלוז קפה" (עם אגוז לוז), ביטר קרנאץ' ושקד לבנבן. הטעמים מכוונים אמנם למבוגרים אבל אני מכירה הרבה ילדים שיחטפו את השקיות בלי היסוס…

בכל מקרה, מה יש ב"קליק לייבל בר"?

אז בתמונות למטה-

ועוד אחת –

ניתן לראות את צוות הברמנים המיוחד- שבמקום למזוג אלכוהול , מוזגים שוקולד קליקים, ומחלקים "שוטים" של קליקים מטעמים שונים של סידרת "קליק לייבל".

בבר אפשר לקנות מארזים מיוחדים של שתיים או ארבע שקיות "קליק לייבל" ולקבל במתנה אריזה מיוחדת שכוללת קופסת פח מהודרת ומעוצבת (שאפשר אחר כך לשים בה תכשיטים או פתקים רומנטיים או מה שרוצים) ועליה ברכה שהרוכשים מקלידים בעצמם על גבי טאבלטים שנמצאים במקום, ואז היא מודפסת ומודבקת על הקופסה).

אני הכי אהבתי ברכה שכתבה אחת הבנות במקום לבן זוגה, משהו כמו "ליקירי, קניתי לך קופסת איכסון, השוקולד הוא בשבילי!".

הפעילות בבר תתקיים בין התאריכים 9 לפברואר (שזה בעצם היה אתמול) ועד ל16 לפברואר, כך שכדאי להזדרז ולהצטייד במתנה מדליקה ובטעמים כייפים (אישית, הייתי קונה שתיים – אחד לעצמי!).

(בתמונה למעלה ניתן לראות את הברכה שאני עיצבתי).

עוד מידע בדף הפייסבוק של "קליק" –

https://www.facebook.com/klik.il

כשהייתי ילדה, המשקאות שצרכנו היו בדרך כלל עם צבעים זרחניים, טון של סוכר והמון חומרים שהיו רשומים בצורת אותיות לועזיות מוזרות ונשמעו יותר כמו נוסחה כימית מאשר כמו משהו שאמורים להכניס לגוף.

במשך השנים גדלה המודעות למה אנו מכניסים לגוף, ולאט לאט המשקאות המלאכותיים, שופעי הסוכר וצבעי המאכל, נדחקו הצידה לטובת משקאות בריאים יותר, עם פחות סוכר ותוספות שונות ומשונות.

כולנו יודעים שהמשקה הבריא ביותר לנו הוא המים. עוד מימי "שתו מים" של אייבי נתן בשידורי "קול השלום" ועד היום, זהו המשקה המומלץ ביותר- הטהור ביותר וכמובן הכי פחות משמין (ונהדר לעור הפנים). הבעיה – מים הם גם משקה משעמם, אפילו אם מוסיפים לו קוביות קרח. לכן המגמה היא לתת למים ענין וריגוש כלשהו , על מנת להעלות את צריכת המים לכמות שנדרשת לגוף, ומצד שני להפחית את המשקאות המזיקים.

"סודהסטרים" מתמקדת בענין הזה בדיוק- בעזרת תוספות טעם שונות – כולן טבעיות, מעוטות סוכר וללא תוספות כימיות וחומרים משמרים, וכמובן הבעבוע, גורמים לאנשים לצרוך יותר מים. בעזרת מכשיר ה"סודהסטרים" שנמצא בבית, כל אחד יכול להחליט לא רק על הטעמים השונים (ועכשיו הסידרה החדשה מכילה 100 טעמים חדשים, מהסטנדרטי ביותר ועד לטעמי גורמה) אלא גם על מידת החוזק, הבועות וכך הלאה, ולהפיק משקה שנוצר זה עתה, ישירות לשתיה. המוטו החדש הוא – water made exciting!

(למעלה- ענת סולומון  – ד"ר לכימיה ובסודה סטרים מנהלת תחום טכנולוגיה פונקציונלית , מדגימה תהליכים בפיתוח הטעמים החדשים, למטה- מבדקים במעבדה).

מחקרים הוכיחו שכשיש מכשיר סודהסטרים בבית, אנשים שותים 43% יותר מים (משהו כמו שלוש כוסות) ממה שנהגו לפני שהיה להם המכשיר.

הפירות במשקאות החדשים הם טבעיים, והטעמים מגיעים בארבע קטגוריות שונות –

FRUITS- טעמי פירות שחלקם מהווים שילוב של יותר מפרי אחד, נקי מתוספות מזיקות.

ZEROS- משקאות נטולי קלוריות

PLUS- משקאות ללא קלוריות ובתוספת סיבים תזונתיים, וויטמינים ועוד

ESSENCE- משקאות בטעם הכי טבעי של הפרי – עם פחות מתיקות.

כל הטעמים עברו מבחני טעימה קפדניים ומקיפים על ידי מומחים ומתאימים לקהלים השונים. כך למשל טעם הלימונענע שמאד אהוב על ישראלים.

(אגב, עם הטעמים ניתן גם להכין קוקטיילים שונים – אלכוהולים או לא אלכוהולים במגוון אדיר של טעמים).

הטעמים החדשים יושקו בסביבות פסח ביחד עם מכשירים חדשים, שהכוכב שלהם הוא הPOWER.

השף עטור שני כוכבי המישלן – פול ליברנט יצר עבור "סודה סטרים, תערובות מיוחדות בסידרת גורמה אקסלוסיבית למי שבאמת רוצה להתנסות בחוויות חדשות. חוץ מהטעמים שלו יש גם טעמים מיוחדים כמו טעמי VITA שמיועדים למי שרוצה ערך בריאותי נוסף מהמשקה, FIBERS שכוללים 10% מכמות הסיבים הדרושה לגוף ליום, ENERGY – לתוספת מרץ, בחצי מהקלוריות שיש במשקאות דוגמת "רד בול" , וכאמור טעמי הגורמה.

במקביל, טעמים כמו קולה, יישארו על המדפים למי שרוצה, אבל יופרדו מהסדרות של סודה סטרים וישאו מותג אחר בשם "קלאסיק".

כל הפיתוחים החדשים יוצאים ישירות ממעבדת החדשנות שנחנכה זה עתה, ומהווה את בסיס מרכז הפיתוח גם בתחום הטעמים וגם בתחום ההגזה.

מנכל סודה סטרים העולמית – דניאל בירנבאום  הציג במסיבת עיתונאים את מכשיר ה"POWER" החדש שהוא גם המתקדם ביותר שאי פעם יוצר, גם אוטומטי לחלוטין ובעל פעולה שקטה, שלוש דרגות של הגזה , לא מקבל כתמים ועוד. הוא גם הראה לנו את הנתונים על העליה הגדולה ב2014 בצריכת הגז למכשיר, מה שמוכיח שאנשים לא רק רוכשים מכשיר אלא משתמשים בו עוד ועוד ונהנים ממנו ומיתרונותיו. עיצוב המכשיר הוא של המעצב איב בהר שהפך אותו גם למתאים למטבח מודרני ומעוצב (ויש כל מני צבעים!). גם הבקבוקים מעוצבים כך שהם גם יפים להנחה על השולחן כדי שכל אחד יוכל להתכבד.

(בתמונה למעלה – המנכ"ל העולמי דניאל בירנבאום)

לשאלתנו ענה המנכ"ל שגם הזעזועים הפוליטיים בעולם נגד מותגים ישראלים (שמופיעים בגאווה בכל מקום שבו נמכרים המוצרים ) לא פגעו במכירות, ואפילו מדינות שלא חובבות את ישראל, כמו פינלנד, שוודיה , צרפת ואנגליה , מעלות את צריכת המוצרים בגדול השנה. (בחלק ממדינות סקנדינביה, בכל בית רביעי יש מכשיר סודה סטרים).

(בתמונה למעלה- המכשיר החדש והבקבוקים המעוצבים עם הטעמים החדשים)

אז אולי לחתונות כבר לא נותנים סיפולוקס (מי שמתחת לגיל ארבעים שישאל את ההורים מה זה…) אבל מים מוגזים בטעמים שונים ובריאים הם יתרון גדול למי ששומר על בריאותו ורוצה גם להנות מהטעם.

(למעלה- סודהסטרים – מותג המים המוגזים הגדול ביותר בעולם).

אנחנו מסתובבים בגלריות בארץ ובעולם, נתקלים בעבודה שאנחנו נהנים לצפות בה, מעניינת אותנו, מרתקת אותנו, ואז אנחנו מתבוננים בה כמה דקות ו…עוברים הלאה. זהו, כי זה הסיכוי היחיד שלנו להנות ממנה- שם בגלריה. גם במקומות שהתמונות לא רק מוצגות אלא גם נמכרות, רוב הסיכוי שאם אנחנו לא מליונרים , יהיה מרחק גדול ביננו ובין האפשרות להרשות לעצמנו לקנות אומנות מקורית כדי לקשט את ביתנו, שם נוכל להנות ממנה בכל רגע.

עכשיו המצב השתנה. היזם אלי אדרי נתקל בבעיה הזו בדיוק- איך להביא הביתה אומנות מקורית ואיכותית במחיר סביר שגם מעמד הביניים יוכל לעמוד בו?

כך נוצרה גלריית "פחות מאלף" שכשמה כן היא – כל היצירות שנמכרות בה, הן מתחת לאלף דולר.  הקונספט בעצם מסייע לכולם- גם הקהל הרחב יכול להרשות לעצמו לרכוש אומנות מקורית, וגם האומן זוכה להתפרנס, שכן כשיצירתו תלויה בגלריה עם תג מחיר יקר מדי, ואף אחד לא יכול לקנות אותה, אין לו הכנסה והוא נאלץ לעסוק במגוון עיסוקים שונים כדי לחיות. בצורה כזו האומן גם פנוי כלכלית להמשיך לעסוק באומנותו.

אז הגעתי ל"פחות מאלף" בפלורנטין בתל אביב. את פני קיבל ניב בורנשטין – אוצר ומנהל הגלריה, שהוא גם צייר. ניב הוא גם אחד הבעלים בגלריית "בנימין" בתל אביב והוא הסביר כיצד הוא בוחר את היצירות. מה שהוא מחפש אצל צייר זה קודם כל השפה שלו, הייחוד שלו, כי כל אחד יכול לצייר "יפה" אבל לכל אומן צריכה להיות השפה שמייחדת אותו. הוא מחפש את האיכות שמאחורי הקלעים. המקום פתוח כבר שנה והיצירות הנבחרות הן של אומנים בעלי שם כמו ציבי גבע, יאיר גרבוז וסיגלית לנדאו כך שיש גם "תו איכות" לכל יצירה שיוצאת מהגלריה.

הקו המנחה – הנגשת האומנות לציבור הרחב.

לא מדובר בעבודות ביכורים, אלא באוסף אקלקטי שמאפשר לכל  אחד שנכנס לגלריה לבחור מה הוא אוהב, והממתק הגדול של המקום – במה לאומני רחוב.

(בתמונה למעלה- מימין ניב בורנשטיין – האוצר והמנהל, משמאל אלי אדרי – הבעלים. מאחוריהם למעלה- יצירה של בורנשטיין).

פלורנטין היא השכונה היחידה בתל אביב שבה העיריה מאפשרת לאומני רחוב להתבטא ככל העולה על רוחם, כל אחד יכול לבוא ולעטר קירות ובעצם בכל מקום ,ולאומנים יש קוד אתי בינם לבין עצמם שהם לא עולים אחד על העבודה של השני. כך הפכה השכונה לתערוכה ססגונית בפני עצמה, וב"פחות מאלף" מכניסים אותה לגלריה, תוך שמירה על החופש של יוצרי הרחוב. מה הכוונה? אמני הרחוב שומרים על הסגנון שלהם, על הכינויים והסמלים שלהם, ויוצרים על כל חומר שבא להם – מחלקי ריהוט ישנים ועד חתיכות אלקטרוניקה, והיצירות מגיעות לגלריה ונמכרות לציבור הרחב. בין האומנים המיוחדים שראינו בגלריה היה אומן שכינויו הוא "אומץ" ואף אחד לא יודע מי הוא, שבא מהעולם החרדי האדוק, ובאמצעות ציורים מביע את מחאתו על תופעות בחברה החרדית, כמו למשל חותמות "בד"צ" שהציבור הזה דורש על כל דבר, טריוויאלי ככל שיהיה.

(בתמונות למעלה ולמטה- אמנות רחוב בפלורנטין)

יצאנו לסיור בסביבה של פלורנטין, ובתמונות ניתן לראות חלק קטן מהאוצרות על הקירות והמבנים. אין צורך אפילו לתכנן מסלול, רק לזרום עם הסמטאות ובכל מקום להרים את העיניים ולראות את הצבעוניות הרבה והמיוחדות (שווה לחפש את היצירה שבנויה כולה מכתב ברייל למשל).

אחרי הסיור הגענו לפרוייקט נוסף של "פחות מאלף" – סדנאות ציורי הרחוב. כדי שהציבור יוכל להתחבר יותר לתרבות אומנות הרחוב, הוזמנו לסטודיו הסמוך, שם חיכו לנו צבעים , מכחולים וכל מני סוגי משטחים שלקוחים מהרחוב, ועל כוסית יין קיבלנו את ההוראות "צרו אומנות רחוב". כדי לתת כיוון, קיבלנו שלוש הנחיות- ביחרו לעצמכם כינוי, ביחרו לעצמכם סמל, וביחרו מילה.

(בתמונה למעלה- בלוגרית בעבודה….)

בחצי השעה הבאה (אנחנו רק טעמנו מהסדנה, סדנאות כמובן לוקחות יותר זמן) בלוגרים שבדרך כלל הם היפרקטיבים, שקעו בצבעים, צורות ויצירות האומנות החלו להווצר על המשטחים . ניב עבר ביננו והדגים כיצד הוא בוחר יצירות בהתאם לשפה שהוא רואה בהן, לגבי העבודות שלנו.

יצאנו מהסדנה עם כתמי צבע על הידיים, ועם געגוע עז לתקופה של הילדות שבה ציורים היו דרך יומיומית להתבטא. (וממש לא צריך כשרון ציור בשביל זה).

עוד פרטים על הגלריה, היצירות, האומנים והסדנאות ניתן למצוא בדף הפייסבוק – https://www.facebook.com/less1000 . צוות המקום גם מסייע בייעוץ ויש אפילו שירות תליית תמונות.

האומנות מעולם לא היתה כל כך קרובה.