ארכיון

פרופ' אייל גור מציג- ResurFX – מצעירים את העור בנוחות ובמהירות.

20191203_180024

 

פגעי הזמן לא מתדלגים על איש מאיתנו, וסימניו נראים על פנינו ופוגעים במראה שלנו ובביטחון העצמי. כולנו רוצים עור חלק וחיוני, כזה המשדר נעורים ובריאות.

עד עכשיו אחת הדרכים להלחם בקמטוטים ובפגמי הזמן הייתה באמצעות פילינג כימי, פעולה דרסטית שבה ממיסים באמצעות חומצות את שכבת העור העליונה, ויוצרים קילוף שתחתיו יתגלה עור רענן  וחדש. הבעיה היא שהפעולה לעיתים דורשת הרדמה אם מדובר בפילינג עמוק וההחלמה יכולה לקחת חודשים שבהם העור אדום ורגיש, וזאת אחרי תקופת הקילוף שאורכת  כשבועיים שבהם בכלל אין אפשרות לצאת מהבית מכיוון שצריכים לחבוש מסיכה ולמרוח אבקות טיפוליות.

להמשיך לקרוא

קאנטרי קלאב- לצאת לנופש תוסס בלב תל אביב.

BeFunky-collage

 

כשמדמיינים חופשה לרוב חושבים על אי טרופי, בו אנו שרועים בערסל תחת עץ דקל ולוגמים קוקטייל צבעוני מעוטר במטריה קטנה.

היות ולרובנו אין אפשרות לצאת לחופשות כאלה בשיגרה, מגיע הקלאב לתל אביב, בצורת "קאנטרי קלאב" –  היי ווליום קאנטרי קלאב. מדובר במקום ענק הממוקם בליבה הפועם של תל אביב, הגג של דיזנגוף סנטר, המקום בו שכנה הגינה ההידרופונית. החלל כולל כל צורת ישיבה שאפשר לחשוק בה- מפלסים שונים הכוללים כסאות בריפוד פרחוני כיאה לאווירה הטרופית, ישיבה מסביב לבריכות מים צבעוניות, טריבונה הצופה על המתחם, אזור בוטים , ישיבה סביב שולחנות גבוהים וכמובן סביב הברים הפזורים במקום , המספקים חווית שתיה וחברה מסוג אחר.

כבר בכניסה למקום נדמה שעברנו בשער קסום, שהוא למעשה דלת צהובה הממוקמת במרכז העלייה לחניון הגג.

רובו של המקום הוא תחת כיפת השמיים, כשבקרוב הוא יקורה לקראת החורף, והעיצוב הוא בנושא בריכת שחיה נטושה, מה שהתבקש מצורת המקום, ומאופיין בחרסינות, סולמות ותחושת זרימה.

העיטור סביב כולל הרבה צמחייה פראית, וחפצי נוי המעלים חיוך ונוסטלגיה.

פתחנו את הערב בקוקטיילים המיוחדים של המקום. הקוקטיילים עשויים בשיטה של קלריפיקציה, כלומר מעבר של המשקה דרך צנטריפוגה והתוצאה היא משקה צלול בטעמים המקוריים, ובאותו אחוז אלכוהול, אבל קל הרבה יותר לשתייה. טעמנו ארבעה מהקוקטיילים –

"גוס אנד גראס" – על בסיס וודקה, מרטיני ביאנקו, למון גראס, רוברב וענבים, משקה קליל שפתח את הערב בצורה נפלאה, "מוחיטו סיאמי" – משקה באפיון גברי יותר, מבקרדי לבן, מנדרין נפוליאון, ליים ובזיליקום תאילנדי שנתן גוון קצת אניסי, "נגרוני רוזה" , גם הוא באפיון גברי יותר, עם בומביי ספייר ג'ין, מרטיני רוסו וביאנקו אנד ביטר, וגולת הכותרת מבחינתי – "לייפסגארדס פאנץ'"- משקה המעביר במדוייק את אווירת המקום – קאנטרי, חוף ים, סוג של "משמר המפרץ"- בשילוב של פינלנדיה בהשריית קוקוס, אפרול, אננס מותסס וליים, ומלווה בתמונה של המציל הנצחי מיטש ביוקאנן.

התפריט הוא של השף תומס זוהר, שהוא גם אחד מהבעלים ונושא ברזומה מכובד מאד של הוטל מונטיפיורי, הרברט סמואל, טאיזו ועוד הרבה שמות גדולים, והוא מחולק לשני חלקים. החלק הראשון והגדול יותר הוא "מטבח סיאמי". ממלכת סיאם אמנם מוכרת לנו כתאילנד של היום אך בשיא תפארתה שלטה גם על המדינות הסמוכות – קמבודיה, סין , וויאטנם, מלזיה וכדומה, והשף זוהר הביא מנות אותנטיות ומנות בטאצ' שלו, כולל הפחתת החריפות כדי להתאים לטעם הישראלי, והחלק השני הוא תפריט "קליפורניה" שהחל כ"לייט נייט" אבל הפך לחביב על הקהל עד שהוחלט להגישו לכל אורך הערב.

בתפריט מסומנות מנות חריפות אם כי גם כאלה שלא מסומנות מעוטרות ברמה זו או אחרת של פיקנטיות.

אנו טעמנו מנות משני סוגי התפריט.

התחלנו בסשימי סיאמי – דג ים, פומלה או מנגו (תלוי בעונה, אצלנו שלטו ההדרים), למון גראס, שאלוט וצ'ילי קשיו. מנה אסטטית להפליא כשהדג מביא עימו את הטריות ואת הים, וההדרים נותנים לו את רעננות וממתנים את עוקץ הצ'ילי.

מנה רגועה יותר היתה המנה הבאה- סלט "גאדו גאדו" – כרוב סיני, גזר, נבטים, שעועית ירוקה, עשבים ארומטים, טופו, רוטב בוטנים, שומשום וביצה רכה, כשיש גם אפשרות להוסיף עוף. במטבח הסיאמי טופו איננו מרכיב רק לטבעונים אלא מככב במנות בפני עצמו. הסלט מרענן מאד.

"מסאמאן בקר" היתה המנה השלישית על השולחן, מעין טורטיות קטנות שעליהן מועמסת כמות נדיבה של לחי עגל, עם קשיו, חלב קוקוס, כוסברה וקארי שמוכן בשילוב של עשבים יבשים ומרכיבים משחתיים כמו בקארי מלזי.

נטשנו את הסכין והמזלג ועברנו לאכול בשיטת ה"לאפה". הבשר היה מדוייק, וקיבל את ליטוף הקארי בצורה מושלמת.

המנה הבאה היתה פינוק אמיתי, הבחירה שלי מכל המנות שטעמנו – שני שיפודי שקדי עגל נימוחים כמו ממתקים, עשויים עם למון גראס וסויה כהה, שהוגשו בצירוף עלי חסה וחמוצים, והמלצה לכרוך את הכל ביחד ולא לשכוח את הרוטב לצד המנה. מנה שאפשר לתאר במילה אחת – "חלום".

לסיום,כשלא חשבנו שיהיה יותר מקום, הוגשה מנה גדולה של סטייק סצ'ואן – נתח סינטה בסויה, שמן שומשום, בצל ירוק בפחם, שמן צ'ילי ולצד הכל חתיכת עצם שחיבקה בתוכה מח עצם מענג במיוחד. דרגת עשייה מושלמת, ניגודי טעמים, עקצוץ חריפות, מנה מומלצת.

בתפריט יש שלושה סוגי קינוחים , כל אחד מז'אנר משל עצמו- סטיקי רייס, פאי לימון מפורק בטעמי מתוק מלוח, ולחובבי המתוק פרנץ' טוסט עם שוקולד, שבבי קוקוס וחלב מרוכז. בחרנו במנה המעניינת יותר, הסטיקי רייס. במקור המנה אמורה להיות מוגשת עם מנגו, אך כיוון שהוא אינו בעונה קיבלנו אותה עם אננס טרי. קערה של אורז דביק אך לא עיסתי, מבושל ברוטב קוקוס במתיקות עדינה, ועליו פרוסות אננס מתוקות. מנה שבקלות אפשר לחסל ממנה קערה ולרצות עוד. אוכל מפנק.

ברגע ניגן התקליטן (חלק מצוות התקליטנים שמופיעים מדי ערב) והמוסיקה תפסה ווליום ככל שהערב התקדם.

המקום יכול להכיל 350 בליינים שמחים, והכניסה היא רק מעל גיל 24, כך שאפשר להרגיש בנוח.

בין אם רוצים לשבת עם חברים על משקה ונשנוש, או דייט רומנטי, ארוחה מסקרנת ורבת טעמים ואווירה חגיגית של חופשה טרופית בין חברים, הכל ב"קאנטרי קלאב".

הזמנת מקומות דרך דף הפייסבוק של country club tlv ובאינסטגרם.

 

"קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב.

גג הדיזנגוף סנטר.

שעות פתיחה:    ימים ב-שבת מתשע בערב ועד אחרון הלקוחות.

קהל: כניסה החל מגיל 24 ומעלה, כשישנם בהחלט גם אורחים בגילאי ה50.

גישה לנכים: יש

כשרות: המקום איננו כשר

חגיגה של יין ב"חג היין"

BeFunky-collage

 

יין ישמח לבב אנוש, ואפשרות לטעום ולהתנסות במגון טעמי יין מהארץ ומחו"ל היא תמיד חגיגה. אמש נפתח במתחם "התחנה" התל אביבי פסטיבל "חג היין" של "איש הענבים" בפעם החמישית. בפסטיבל הציגו מעל עשרים יקבים מהארץ והעולם עשרות יינות ויינות פרימיום לטעימות, חלקן בבכורה עולמית.

בדיוק בשש בערב נפתחו שערי הפסטיבל והקהל החל לנהור פנימה.

בדוכנים המתינו אנשי היקבים עם מבחר יינות לבנים, אדומים, רוזה ויינות מבעבעים שנמזגו בליווי הסברים על היקבים, הבציר והזנים השונים.

בין הבולטים בפסטיבל-

Beringer Main & Vine, White Zinfandel 2018 – שהוצג בדוכן של יבואנית היין "אקרמן", יין מעמק נאפה בקליפורניה. היין הוא יין לבן אבל הוא מקבל גוון ורדרד מכך שהוא מיוצר מענבי זינפנדל שצבעם אדום כהה, העוברים תהליך השרייה מוקדם.  טעמו של היין הוא רענן מאד, מזכיר פירות יער ומלון ונותן תחושה מרעננת, אידאלי לימים חמים.

שרדונה 2018 וקברנה 2017 "התססה פראית" של יקב סגל. המושג "התססה פראית" מתייחס למעשה ל"התססה טבעית" – ללא תוספת שמרים, והתוצאה היא  שרדונה בהיר בעל גוף מלא וחמיצות מרעננת בניחוח פירות, וקברנה בטעמי פירות יער ותבלינים, גם הוא בעל גוף מלא וחמיצות קלילה.

יוזו סאקה – ליקר הדרים, ו" בני קיקוסוי – שכר שזיפים פרמיום  " – שניהם הגיעו היישר מיפן והוצגו על ידי "ימה וקדמה", יבואני מזון ואלכוהול יפניים. מדובר בשני ליקרים, שיכר השזיפים הוא מסורתי ומכיל מעל 50% פרי וללא תוספת סוכר, מזכיר ממתק מרציפן. יוזו סאקה מכיל 100% יוזו סחוט טבעי על בסיס סאקה פרימיום מקיוטו ומהווה פינוק קריר וחמצמץ לכל עונות השנה.

מעבר לשני הליקרים הוצגו בפסטיבל גם משקאות נוספים כמו ניגורי סאקה "השלג המושלם", ג'ין יפני פרימיום "וואה ג'ין" וליקר תה יסמין – שוצ'ו יפני מסורתי.

בדוכן של VILA MARIA הוצג Sauvignon Blanc Private Bin, Villa Maria, Marlborough, New Zealand 2018 – יין שלכד בבקבוק את קרני השמש ביבשת התחתונה, הוגש קר והזכיר למון גראס, פלפלים ועשבי תיבול.

יקב ברקן, אסמבלאז, עלמון 2018 – בלנד של שרדונה, ויוניה וסוביניון בלאן, בעל ארומות פירות טרופיים  ומבנה עגול, יין אלגנטי והרמוני.

יקב גוש עציון, האלון הבודד, שרדונה 2017 – שענביו נבצררו ידנית והיין יוצר מהמיץ הראשוני שלהם. התוצאה, יין רענן ופירותי מאד בחמיצות פריכה.

אלה היו רק דוגמאות משלל היינות שהוצגו וניטעמו בפסטיבל.

בנוסף פעל במקום מרכז הדרכה בניהול מדריכי היין של "איש הענבים" שהסבירו וענו על שאלות, סדנאות קצרות בנושאים כמו התאמת יין לאוכל, בחירת יין ומושגי בסיס בעולם היין, ומתחם אוכל של "אמסטרדם פרייז", "סמוק אנד טייסט" ו"מן האדמה".

DJ מאור נונברג השלים את האווירה בעזרת מוסיקה משמחת בדיוק בעוצמה המתאימה.

 

"קודארי" – כשמטבח דרוזי פוגש טבעוני.

 

BeFunky-collage (1)

כשאנחנו חושבים על המטבח הדרוזי, כיוון המחשבה שלנו הוא יותר "כבש" ופחות "טבעוני". "קודארי" התל אביבית החדשה משלבת בין המטבח הדרוזי למטבח הטבעוני ויוצרת חוויה קולינרית חדשה ומרתקת.

אלירן דיב הוא דרוזי מפקיעין, מגשים ב"קודארי" את חלומו להגיש קולינריה דרוזית ללא מוצרים מן  החי, והוא חבר לשף אסי דלק, בעברו הבעלים והשף של "אום כול תום" החיפאית הידועה. ביחד יצרו השניים תפריט של מנות מהמטבח הדרוזי באדפטציה לטבעונות.

כדי לשמור על האיכות, מוכנות כל המנות בתנור אבן ובאינדוקציה, ללא טיגון.

בתפריט מנות קלילות כמו סלטים וחומוס,  לצד תבשילים חורפיים יותר , מתאימים במיוחד לרוחות הסתיו המתחילות לנשוב כעת.

המנה  הראשונה שטעמתי ב"קודארי" (בערבית "טבעוני") הייתה טבולה מרעננת, פתיחה נאה לשלל הטעמים שעתידים להגיע.

איך אפשר בלי לחם הבית? אי אפשר, ובמקרה של "קודארי" מדובר במגש עליו פיתה דרוזית (וקיבלתי גם טעימה של לחם כוסמין), לצד פסטו אגוזים, טחינת קשיו, סלסת עגבניות וסחוג ביתי חריף כמו שצריך. הפיתה הייתה רכה מבפנים וקרנצ'ית זעתרית מבחוץ, חוסלה עד תום.

בקערית נוספת הגיע אחד התותחים הכבדים של המקום – חומוס מעשה בית שהיה לא פחות ממצויין, וההשקעה בהכנתו ניכרה בו. הוא היה קליל ובמרקם מלטף, נושנש בכפית וגם עם הפיתה הדרוזית.

עוד בממרחים שהוגשו לשולחן- לאבנה מקשיו טבעי, עם זעתר לימון, נגיעת פסטו וריחן.

נקודת זכות גדולה ל"קודארי"  – המוצרים החליפיים לא נפלו מהמקור החלבי – הלאבנה, הגבינה וגם מילוי הסויה שהגיע בהמשך וקצר מחמאות.

סלט גדול הגיע אל השולחן, פטוש – ירקות, קרעי פיתה קלויה עם גבינת פטה טבעונית בתיבול נענע,  צ'ילי לימון ושמן זית. מנה בריאה ונדיבה, ביתית במראה ואיכותית בטריותה.

בתפריט המשקאות יש סוגי אלכוהול שונים, קיבלתי משקה קמפרי תפוזים מרענן לניקוי החיך להמשך.

בעיקריות טעמתי שלוש –

"מאלובה" – ההגייה המקומית של מה שאנחנו מכירים כ"מקלובה" – תבשיל אורז מלא הפוך, עם בשר מהצומח המורכב בשיטה ייחודית מחלבון אפונה, וירקות שורש כמו חצילים,  כרובית ותפוחי אדמה, מוגש עם סלט ירקות ויוגורט קשיו, מנה של "אוכל מנחם" עשירה מאד שאחריה רק רוצים להשען אחורנית וליהנות מבריזת הערב.

"שולבטה" – המנצחת שלי מבין השלוש- מנה המבוססת על פריקי ושפע ירקות, לצד לבאנה קשיו או טחינה בצד, מנה שלצד הטעמים  היחודיים גם כללה מרקם ממכר.

"המפתול של אמא" קוסקוס ערבי גלילי, תבשיל גרגירי חומוס, כרובית בצל  וקציצות חלבון אפונה. אוכל ביתי קלאסי, כשקציצות החלבון בהחלט נתנו פייט לבשר אמיתי.

קצת לפני הקינוח הגיע פינוק נוסף – "בורקס דרוזי"- פיתה דרוזית בעבודת יד ממולאת בלאבנה, טבולה, גרגרי חומוס מתובל בשמן זית וזעתר. המילה "בורקס" קצת מטעה מכיוון שלא מדובר במאפה סגור וממולא אלא בשתי שכבות שבינהן מילוי טבעוני דמוי גבינה, ומעליהן זעתר ושמן זית . נאכל בערך כמו פיצה.

כששמעתי שהקינוח הוא "כנאפה" קצת היססתי מכיוון שאיך תיתכן כנאפה בלי גבינת עיזים כהלכתה?

כשהכנאפה הגיעה לשולחן ולצידה מאפה נוסף – "פתיר" – סוג של מאפה משולש מעלי אורז, שניהם במילוי גבינת סויה, ההפתעה היתה מושלמת. אני יכולה לומר בפה מלא (כנאפה) שאם לא הייתי יודעת שמדובר בתחליף גבינה טבעוני, לא הייתי מנחשת בחיים. שני הקינוחים לא היו מתוקים מדי, למעשה במילוי של הפתיר היתה אפילו מליחות קלה, אבל שתי המנות היו מצויינות בפני עצמן ולא רק כטבעוניות.

במסעדה שני חללים – פנימי וחיצוני וגם אפשרות ישיבה על הבר. מחירי המנות הם מהמוזלים הקיימים בתחום המזון הטבעוני.

"קודארי" מסעדה טבעונית דרוזית

קרליבך 39 תל אביב

שעות הפעילות : שני עד שבת בין השעות 11:00 ל- 23:00 , ימי ראשון סגור.

טלפון  0528282003

נגישות: יש

כשרות: המזון לא כולל מרכיבים מן החי, אין תעודת כשרות עקב הפתיחה בשישי ושבת.

הירו רמת אביב- Free style אסיה מגיעה לעיר!

פעם כל מה שהציבור הישראלי הכיר היה "מסעדה סינית" ולא משנה שבסין אף פעם לא שמעו על הנוזל האדום הצמיגי שהוגדר כ"חמוץ מתוק" אבל היה פשוט מתוק ונשפך ביד רחבה על כל דבר.

במשך השנים התוודענו כולנו להבדלים שבין המטבחים האסיאתיים, אם בין מדינות – כמו סין, יפן, וויטנאם וכדומה, ואם במחוזות שונים שכן אין דין האוכל של סצ'ואן לזה הקנטונזי, או זה של שנחאי.

בצמוד לקניון רמת אביב נפתח הסניף השלישי של "הירו" שמגדיר את עצמו כ"מטבח אסיאתי פריסטייל".

הסניף עוצב בסגנון ניו יורקי צעיר על ידי רענן שטרן וכולל אפשרויות ישיבה בתוך המסעדה, עם מבט על עבודתו הלוהטת של השף (באופן המילולי ביותר, הלהבות שהוא מרים שם מרשימות מאד) או בחלק החיצוני שמוקף בבריכה רומנטית.

כשהגענו לביקור מזג האוויר בחר עבורנו את הישיבה בתוך המסעדה הממוזגת.

התפריט הראשון שבדקנו הוא כמו תמיד תפריט האלכוהול בו מופיעים מספר קוקטיילים מסוגים שונים, סאקה וכהלים נוספים לווא דווקא אסיאתים.

בחרנו בשני קוקטיילים –

SAKORA SOUR-  ג'ין גורדונס, ליצ'י, רוזמרין, רימון ולימון ו –

OLD SMOKY BASTARD – מזקל, כפיר ליים, סירופ ג'ינג'ר, מיץ לימון וג'ינג'ר ביר. בשניהם דרגת האלכוהול היתה קלה, הם היו קלילים לשתיה, ואהבתי במיוחד את הטאצ' המעושן של ה"אולד סמוקי".

התפריט מחולק לסלטים (שמתאימים למנה ראשונה), גיוזות – בשריות או צמחוניות, באנים מאודים במבחר מילויים, רובם בשריים, ראמן ומנות ווק.

למנות הראשונות בחרנו בסלט אצות קומבו- קערה שבה עורבבו אצות, אטריות שעועית, שום כבוש, מירין, שמן צ'ילי, שמן שומשום, בצל ירוק וקריספי שאלוט.

הסלט היה מרענן מאד ומרכיביו מפורסמים ביתרונות הבריאותיים שלהם כך שתפסנו שתי ציפורים בבת אחת.

אגב, שמן הצ'ילי שהיה בין מרכיבי הסלט הוכנס לשם במשורה מכיוון שהוא חריף מאד. את החריפות הזו גיליתי כשעל השולחן היה בקבוק של השמן הזה למי שרוצה תוספת. טעימה קטנטנה הבהירה לי כמה שצריך להזהר אם לא ממש מכורים לחריף.

מנה ראשונה נוספת שטעמנו היתה ממחלקת הבאנים, אותו לחם מאודה קליל מאד שכל הכיף שלו בחיים הוא לספוג את הטעמים של מה שמונח עליו, בלי לאבד את מרקם הענן שלו.

הבאן הנבחר שלנו היה "באן בקר מפורק" – ברוסט בבישול ארוך, מיו קימצ'י, קריספי שאלוט, חסה אייסברג, מלפפון כבוש, בצל ירוק וברד צנונית ורדרד שעיטר את המנה מלמעלה.

באן הוא לא מנה שאוכלים בנימוס, בטח לא במקלות האכילה שהיו על השולחן (וניתן בהחלט לבקש סכו"ם רגיל). באן הוא מנה שתופסים בשתי ידיים ומתכופפים מעל לצלחת כי יודעים שזה ייפול וחבל להפסיד כל חלק וחלק.

הבאן הוא ארוחה בפני עצמו (וזה מוטו שיחזור גם בהמשך) והוא הוגש על צלוחית מתכת שהזכירה לי את המנהג באסיה של אריזת ארוחות בכלי מתכת ושינועם למקומות העבודה השונים.

למנה עיקרית בחרנו גם כן שתי מנות שמייצגות כל אחת היבט אחר – "אודון אנריקוט ודלורית צלויה"- אטריות אודון יפניות , פרוסות אנטריקוט, דלורית מזוגגת צלויה, אפונת שלג, צ'ילי, בצל ירוק וקשיו מסוכר, מנה שכל נגיסה ממנה ערבה מרקמים שונים, פריכות ורכות, חרפרפות ומתיקות, חוויה בקערה אחת (ונאכלה בצלילי השאיבה המומלצים).

המנה השניה היא מבחינתי הסמל האסיאתי המובהק, הראמן. כמה אגדות כבר סופרו על המנה הזו, כמה צעקות כבר חטפו סו-שפים במסעדות שלא דייקו במנה שדורשת לימוד ואימון כמעט אינסופיים כדי להפוך למיתוס.

ראמן הוא יצירת מופת של ציר שמתבשל שעות ארוכות, תוספת תיבולים כמו סויה, מירין, סאקה, אצות קומבו ועוד, ואז אטריות שבושלו בצורה כל כך מדוייקת שיש להן יכולת ספיגה מקסימלית , לצד בשר מסוגים שונים וכמובן הביצה, האייקון של מרקי הראמן. הרעיון הוא ארוחה בקערה, שיש בה שפע מרכיבים שמשלימים זה את זה בהרמוניה.

מבין מנות הראמן ב"הירו, בחרתי את "דןדן"- שלא ברור לי מקור השם אבל במנה היו אטריות ראמן טריות, ציר עוף וירקות שורש שבושלו 12 שעות, קונפי שום, בשר בקר טחון במירין שאטה, פטריות שיטאקי, באק צ'וי, טקואן, בצל ירוק, נבטים, ביצה ושומשום.

כשהתחלתי לאכול הבנתי שמבחינת גודל המנה מדובר כנראה במנה לאיכר סיני שעמל משעות הבוקר המוקדמות על גידולי האורז שלו בגב כפוף ועכשיו סוף סוף מתיישב לאכול, שכן מדובר במנת ענק.

ההמלצה שקיבלתי היתה לערבב את המרכיבים כדי שהתיבול מלמטה יעטר את כל המנה. היה קצת חבל להרוס את הקומפוזיציה היפה של התוספות השונות אבל בכל זאת השתדלתי.

היות ויש מרכיבים שונים, בכל פעם הכף שלי העלתה חלקים אחרים שיצרו ביחד חוויה חדשה בכל לגימה.

הסיום המתוק של הארוחה היה עונג אסיאתי פשוט – מ'וצי, אותם כדורי בצק אורז ממולאים בגלידה בשלל טעמים (וההמלצה שלי – לבחור בשומשום השחור).

בזמן שישבנו במסעדה יכלנו לראות גם את המשלוחים היוצאים לאנשים שרוצים להתפנק על טעמים אסיאתיים איכותיים בלי לצאת מהבית.

"הירו" – מטבח אסיאתי "פריסטייל"

איינשטיין 40, קניון רמת אביב (כניסת המגדל), ת"א

טלפון: 03-9428444

שעות פתיחה: ראשון-חמישי 12:00-22:00, שישי עד 16:00 מוצ"ש החל משעה לאחר יציאת השבת

גישה לנכים: יש

משלוחים: יש

עסקיות: בימי השבוע 12.00 – 17.00 תפריט מיוחד שכולל שני מסלולים של מנות עיקריות וסלט ב58 או 68 שקלים.

כשרות: המקום איננו כשר (אך סגור בשבת, ואינו מגיש בשר לבן, פירות ים או מנות המערבות חלב ובשר).

 

צבעי הלילה של תל אביב

 

BeFunky-collage (4)

"מה כבר יכולים לחדש לי על תל אביב?" היתה התהייה שעברה במוחי כששמעתי על סיור "חיי לילה" של "גרפיטיול" בפלורנטין. מסתבר שהרבה, בעיקר בצבע ובמילים. קירותיה של פלורנטין מכוסות ביצירות אמנות הרחוב שמקבלות את קסמן מכך שהן לא חוקיות – הגרפיטי. ביטויי מחאה, טריטוריה, יופי ומצב אישי, הכל על הקיר, לעיתים בגובה מדהים שאנו לא מבינים איך בוצע בלי תאונות.

בנקודת המפגש חיכתה לנו יערה פילו, אמנית, שחקנית ויוצרת, ובעיקר פצצת אנרגיה שמכירה כל משיחת מכחול על כל קיר ובעיקר את כל הסיפורים על האמנים ועל הסיפורים שמאחורי כל יצירה.

בשביל מצב הרוח עצרנו קודם בתחנה מפורסמת בפלורנטין  – ה"נורמה ג'ין" שאליו נחזור גם מאוחר יותר, כדי ליהנות מ" High Fashioned Hazelwood"  – קוקטייל המורכב מוויסקי Hazelwood 12 המשובח ביחד עם ביטר, ג'ינג'ר אייל ונגיעת קליפת תפוז.

המשקה הסתיים ואנו יצאנו לדרך. מדובר במסלול מעגלי של כשעה, באורך קילומטר אחד כך שהוא מתאים לכל אחד, גם לאנשים שלא ממש מחבבים הליכה.

הדבר הראשון שיערה אמרה לנו הוא להביט מעלה, שם גילינו את אחד מהמוטיבים החוזרים בפלורנטין – מוטיב העיניים שמופיעות בעיקר על החלק העליון של מבנים, והמסר שלהן הוא בדיוק זה "תרימו את העיניים" במקום להיות שקועים במכשירים הסלולריים למיניהם.

בהמשך המסלול פגשנו ביצירות של האמן "כסליו" המאופיין בדמות השדון המאפיין אותו, והמתכתב עם יצירותיו של בנקסי המפורסם, משטחי לבבות צבעוניים גדולים של אמנית הזועקת שאהבה מגיעה במגוון צורות וצבעים, דמויות מוכרות מסרטי דיסני או ניקולודיאון, שמקבלות טוויסט אחר, אם בשינויים בהופעתם או במה שהם עושים בתמונה, יצירות פוטושופ שמודפסות ומודבקות על קירות, ואפילו עיטורי גרפיטי על בית כנסת.

במהלך הסיור גילינו איך יוצרים יצירות גרפיטי בלי להתפס על ידי המשטרה, וגם מה הקשר בין הגרפיטי לרשתות החברתיות.

בסיום הסיור חיכתה לנו הפתעה מיוחדת, כשהגענו לסטודיו של "גרפיטיול", הולבשנו בסינרים להגנה על הבגדים, קיבלנו מיכלי צבע ורעיונות ליצירה על הקיר או על בקבוקים. פתאום מחבורה של אנשים, איך לומר, בוגרים למדי, הפכנו לגדוד ילדים צבעוני המתיז לכל עבר  (עם השתדלות שזה יהיה על הקיר ולא על הבגדים).

"גרפיטיול" היא מיזם של שני אחים – יהונתן כיס-לב ואלינוי קיסלוב, אמני גרפיטי שהחליטו כבר לפני שמונה שנים להעביר מסרים דרך הרחוב ובמקביל לנסות לשנות את התדמית השלילית של אומנות זו אצל אנשים.

התוצאה- סיורים לצד סדנאות גרפיטי חוויתיות, קורסים מקצועיים ופרוייקטים חינוכיים.

בהמשך שולבו גם סיורי טעימות בבתי עסק מקומיים ומיוחדים.

כיום הסיורים מתקיימים חוץ מתל אביב גם בירושלים, חיפה, בית לחם ואפילו אתונה.

הסיור שאני השתתפתי בו מוגבל לגילאי 18 ומעלה.

כל הסיורים והחוויות מועברים על ידי מדריכים מקצועיים ומנוסים שהם גם אמנים.

היות והסיור הוא מעגלי, הוא הסתיים בנקודה שבה הוא התחיל, ולכן נכנסנו ל"נורמה ג'ין" לטעום קצת ממה שיש למקום להציע.

"נורמה ג'ין" חוגג בימים אלה יום הולדת 15, ומנוהל על ידי יונתן ובר, שהחלו את דרכם כמלצרים, ברמנים וכל תפקיד שאפשר, וכשהבעלים החליט למכור, הם רכשו אותו בעצמם כדי לשמור על המסורת.

כמה מסורת?  ללקוחות קבועים יש אפילו מקומות המסומנים בתג על שמם.

כאמור כבר בתחילת הערב טעמנו את קוקטייל הוויסקי שהתבסס על Hazelwood, ששובר את דימוי הוויסקי כמאצ'ואיסטי וגברי הנלגם נקי או עם קוביית קרח. השקת הוויסקי הזה מתקיימת בחודשים הקרובים בעשרים ברים ומסעדות בתל אביב בלבד, כך ששווה להגיע.

עכשיו כבר לגמנו בירה מתוך מבחר מטורף של סוגים, כשלכל אחת יש את הכוס המתאימה לה כמובן, וטעמנו בין השאר פילה מטיאס עסיסי עם עגבניה, בצל ושמנת חמוצה, אידאלי לשדך לשוט וודקה, בורטה מוצרלה שנשפכה ברכות על ירקות וטוסטונים, סלט יווני טרי עם פטה, וכוכבות הערב- נקניקיות משובחות מחזיר (בגירסת נטו ובגירסה עם גבינה וטימין), ומבקר בסגנון מקסיקני, והכל לצד צ'יפס פריך.

מהים סגרה את הערב מחבת לוהטת של שרימפס ששיכשכו ברוטב יין לבן, חמאה, שום ולימון והוגשו עם לחם לניגוב כל הטוב הזה.

להצטרפות לסיורי "גרפיטיול"  – טלפון  055-6638970.

"נורמה ג'ין" – ביסטרו  בר.

אליפלט 23 תל אביב

טלפון: 03-6837383

שעות פתיחה: פתוח כל השבוע 18:30 ועד לקוח אחרון

גישה לנכים: יש

מבצעים מיוחדים: HAPPY HOUR בימי ראשון ורביעי מהשעה 18.30 ועד 20.00 הכולל תפריט אוכל מוזל בהזמנת משקה אלכוהולי.

לכבוד חגיגות 15 שנה למקום, יהיו גם הופעות מיוחדות והרבה הפתעות.

המקום איננו כשר.

סו בינג עכשיו בגירסת האקספרס

מאז שנפתח, קהל רב מגיע לסניף הראשון של "סו בינג" ברחוב בוגרשוב בתל אביב להתענג על הקינוח הקוריאני הפופולארי, אבל מה עושה מי שבמקרה נמצא באבן גבירול?

אין בעיה, ממש בימים אלה נפתח סניף אקספרס, ברחוב אבן גבירול 65 שנותן מענה מהיר. כוכב התפריט, כמו בסניף הראשי, הוא אותו קינוח קוריאני שמבוסס על שלג (חלב או טבעוני) שמקבל רטבים, פירות טריים והמון תוספות והופך לערימה קלילה, מפנקת ונהדרת לקיץ הישראלי ובעצם לכל השנה.

להמשיך לקרוא

מאחורי הקלעים ועל הצלחת.

אנו מגיעים למסעדה , מעיינים בתפריט, השף מכין את המנות והן מגיעות לנו לשולחן. היום למרות שבהרבה מסעדות המטבחים הם פתוחים וניתן לראות את כל תהליך ההכנות, עדיין יש חלקים נסתרים – איך השף בוחר את חומרי הגלם, מהו התהליך היצירתי של הכנת המנות, בחירת הטעמים והחיבורים השונים, האיזונים והדיוק?

השף אור גינסברג,  זוכה העונה השניה של "משחקי השף" רק רצה להכין ארוחות פרטיות. הביקוש היה רב והתוצאה – מסעדת "סלאס" ליד שוק הפשפשים, שם הוא חולם ומגשים חלומות קולינריים.

אחת האהבות של אור היא מציאת חומרי גלם חדשים שייתנו לו השראה וחידושים במנות המיוחדות שהוא מוסיף לתפריט, מעבר למנות הקבועות.

השבוע  ניתנה לי ההזדמנות להצצה מאחורי הקלעים, איך הוא בוחר חומרי גלם, ומשלב אותם במנות חדשות.

הרבה מחומרי הגלם ל"סלאס" מגיעים במסגרת שיתוף פעולה עם חברת ימה וקדמה, יבואנית מוצרי מזון ואלכוהול ברמת פרמיום מיפן (כשרים!), ושף אור אירח לערב מיוחד את אנשי Horaiya מיפן כדי להדגים כיצד הוא עובד במסעדה עם המוצרים המיוחדים לייצור קסם אסיאתי. (והוא לא מהסס גם להמליץ כיצד להשתמש במוצרים כאלה במטבח הביתי להכנת מנות כמו שלו).

מגע הקסם של אור הפיק פניפורי עם קרם קוג'י מסקרפונה, קרם סיגליות, רייס קסטרד מקוג'י קרם  עם לימון, יוזו, וקציפת פסיפלורה על למון גרס, מנת סלמון מגרה במיוחד עם חציל במיסו ווסאבי קוגי, דים סאם עם קרם פרש, גרדת לימון ויוזו, רביולי מלפפון, מנה קבועה הכוללת קרם פרש, טטקי טונה צרובה וטריאקי, דים סאם מתירסם עם מיסו לבן ועליו רבע אצה חתוכה, מיסו חיטה עם חציל ומחית יוזו עם פלפל חריף, דניס על עדשים, קוג'י ושורשים ישראלים כמו כרישה , סלרי , ציר ירקות, סלט ארוגולה ועדישים שחורות והיד עוד נטויה.

ב"סלאס" מגישים את החלומות של השף אור גינסברג על צלחת בערבי קונספט פתוחים לקהל הרחב ואירועים פרטיים. התפריט בעל אופי אסייתי ונותן כבוד למרכיבים ולחומרי גלם משובחים. לצד המנות המגוונות יש תפריט בר יין, אלכוהול וקוקטיילים משובח. בחלל המסעדה ניתן לערוך אירועים לכ-70 אורחים. פלטפורמת האירוח משתנה לפי אופי האירוע והצרכים שלכם. אם תרצו אירוע בישיבה, מסיבת קוקטייל עם שולחנות בר או פינות ישיבה לאווירה משוחררת יותר.

שבוע הקוקטיילים של תל אביב חוזר!

בעבר היה לקוקטייל דימוי נשי מעט, וכשהמילה "קוקטייל" הוזכרה, רובינו דמיינו את קארי ברדשו בחצאית צבעונית יושבת ולוגמת משקה צבעוני לא פחות עם חברותיה. גברים לגמו "משהו גברי" – כוס וויסקי נקי, וודקה קשוחה ועוד, מינימום היו חוטבי עצים ביערות סיביר.

היום הכל השתנה, הקוקטיילים מככבים בכל בר ומסעדה, חזקים יותר או פחות, קלאסיים או יצירתיים, במגוון תוספות ועיטורים, כיד הדמיון או לפי מתכון, והברמנים, שעכשיו עונים לשם "מיקסולוגים" יוצרים מופע שלם בדרך להצגת המשקה הנבחר.

במסגרת הכבוד שניתן לקוקטיילים מתקיים במקומות כמו לונדון, פריז, אמסטרדם וניו יורק, נערכים אירועי קוקטיילים רבים עם מיטב הכוכבים שבתעשיה, ועכשיו גם בישראל, זו הפעם השניה.

לכבוד האירוע יצאתי לדגום מעט מהפעילויות והטעמים שיככבו בפסטיבל.

פתחנו בבר "בושוויק" בנחלת בנימין, שם למדנו איך משתתפים בפסטיבל. בניגוד לצמידים המסורבלים של פסטיבלים דומים, כאן מדובר בכרטיס דיגיטלי שקל להרשם אליו ולקבל מיסרון שיש להראות בכל בר כדי לקבל את ההטבות של הפסטיבל.

ההטבה העיקרית היא שבאמצעות הכרטיס ניתן לקנות במחיר קבוע של 25 שקלים בלבד, את קוקטייל הדגל וקוקטיילים ייחודיים לפסטיבל בעשרות ברים מהטובים בעיר וכן כניסה לאטרקציות ואירועים חינם.

ב"בושוויק" טעמנו את קוקטייל הדגל , הג'זמין שהיה עירוב של ג'ין בומביי, טנקטורה (מיצוי) של פטל אדום ומיץ ליים.

שמחים וטובי לב עברנו לבר הבא, הוא "בר הספרייה" במלון נורמן. שם טעמנו קוקטייל על בסיס קוניאק יפיפה. במהלך הפסטיבל תתארח בבר רוזי מיטשל מלונדון, מבר Three Sheets הממוקם במקום טוב באמצע רשימת 50 הברים הטובים בעולם ותפגין יצירות אלכוהוליות חדשות על בסיס ויסקי קומפס בוקס

בפסטיבל במקביל לברים ולמסעדות הקיימים, ישתתפו גם ברים "פופ-אפ" שיקומו במיוחד בלוקיישנים מיוחדים, כמו זה שהגענו אליו לסיום, על גג מלון בראון, בשם "סוויזל לאונג'". בפופ אפים האורחים לא מוגבלים למספר קוקטיילים אלא כל הקוקטיילים וכל מנות האוכל המיוחדות מגיעים במחיר המיוחד של הפסטיבל.

בין השאר טעמנו ב"סוויזל לאונג'" מוחיטו אימפריאל על בסיס רום לבן, קנה סוכר, מנטה, ביטר סיינט ג'יימס ופרוסקו איטלקי, ג'ונגל בירד – המבוסס על סיינט ג'יימס בלאנק, אפרטיפ איטלקי אדום, פסיפלורה וקנה סוכר, ו"המתים המהלכים"  עם רום לבן, רום אננס תוצרת בית, פסיפלורה, היביסקוס ותפוזים.

כל הקוקטיילים היו צבעוניים מאד וכללו גם פירות, קרמל והרבה פירוטכניקה בוערת, בתוך כלים מגוונים ומרהיבים, באווירת טיקי בר.

בתפריט האוכל דגמנו מנות כמו טרטר דגים, מנות ירקות והמנה המצטיינת – סנדוויץ קרואסון עדין וטרי שחבק בשר בקר קרוע, ברוטב ברביקיו עם אננס ועלי רוקט.

אלה היו רק שלושה מתוך עשרות המקומות, רובם בתל אביב אבל גם בבאר שבע וירושלים, שישתתפו בפסטיבל. בין שלל האירועים בפסטיבל תהיה תחרות "הקוקטייל של המדינה" הפתוחה לציבור הרחב, לא מקצועיים שיוכלו להדגים את הכנת הקוקטייל הטוב בישראל ולזכות בפרסים, אורחים רבים מרחבי העולם – כמו צוות הבר של El Copitas מסנט פטרסבורג,שיפלשו לבר "לה אוטרה" לערב של קוקטיילי רום וג'ין, תחרות לאנשים מקצועיים בתחום על ייצוג ישראל בגמר העולמי של תחרות קומפס בוקס, חגיגת טאקילות וטאקוס במסעדת "טאפצ'ולה", סיור בנושא ג'ין וטוניק בין ברים שונים המציגים מגוון ווריאציות על השילוב הקלאסי, מסיבת שקיעה ב"ורנדה" על חוף שרתון, והיד עוד נטויה.

בין הברים המשתתפים: אימפריאל, הונולולו, 223, ג'אספר ג'ונס, לייבררי בר (הבר של מלון נורמן), דאבל סטנדרט, בושוויק, וודו, ספייס האוס, קונסייארז', טי האוס, ורנדה, L28 וברים נוספים מהטובים בעיר, והיות והכרטיס לא מוגבל אפשר לעבור בכל אחד מהם, או לחלק לאזורים או להעדפות, ובמשך שבוע שלם להכיר מקומות חדשים וטעמים חדשים במחיר השווה לכל כיס.

שבוע הקוקטיילים יתחיל ב23 ליוני וימשך עד ה29 ליוני וכרטיסים ניתן לרכוש באתר www.tlvcw.co.il , ושם גם נמצא המידע על שלל האירועים והאפשרויות.

סיטרה – חלום מול הים התיכון

איך רובינו פותחים יום?  בדרך כלל בריצה, מנסים להקים את הילדים ולא לאחר לעבודה, נתקעים בפקקים ובמקרה הטוב חוטפים כוס קפה לדרך. איך רובינו היינו רוצים להתחיל את היום? ל"סיטרה" – מסעדת שף מול הים בתל אביב יש רעיון טוב יותר  – בראנץ' ייחודי בימים שאנחנו לא ממהרים לעבודה, ימי שישי ושבת.

ב"סיטרה" הממוקמת בתוך מתחם "סי אנד סאן" יש חלל פנימי מפואר וחלל חיצוני מרחק של מטרים בודדים מקו המים, כך שכשהגענו בבוקר נעים לטעום את הבראנץ' זו היתה הבחירה המתבקשת לשבת בחוץ.

תפריט הבראנץ' לוקח מרכיבי יוקרה והופך אותם לפנטזיה יפיפה על הצלחת. בתפריט מנות בהשראות מטבחים שונים, מהים התיכון מרכיבים כמו איקרא, קוביות לוקוס, מטבוחה,שקשוקה וגרסאות של סביח ומלאווח שבגרסה של "סיטרה" מגיע עם שרימפס, מהמטבח הצרפתי מנות כמו אגז בנדיקט בווריאציות שונות, מאמריקה את הפנקייק כולל בייקון טלה וממחלקת הבריאות גם סלט ירוק או מוזלי.

התייעצנו עם מיכאל המלצר שהמליץ על המנות בהתאם להעדפות שלנו. על התפריט מנצח השף צחי מלול.

פתחנו את הארוחה ב"פותחים שולחן" שהיא בעצם פרישה של מאזטים, קעריות של איקרא, מטבוחה, טחינה וגרגירי חומוס חמים, חצילים מטוגנים, מתיאס קלאסי, קוביות לוקוס, חמוצים, וזיתים מעורבים. כיאה לבראנץ' הקעריות לוו בחלה מתוקה טרייה ורכה.

מנת "פותחים שולחן" יכולה להוות ארוחת בוקר בפני עצמה בעקבות עושרה והמבחר המגוון של טעמים וסגנונות. הפייבוריטים שלי היו המטבוחה שהוכנה בתשומת לב ודוייקה בתבלינים, וקוביות הלוקוס בציפוי פריך, עם זרזיף לימון לפי הטעם.

במנות ההמשך התמקדנו במטבח הצרפתי ובמטבח האמריקאי, וכך הגיעו אלינו "בנדיקט שרימפס" – חלה מתוקה קלויה קלות שעליה בייקון טלה פריך, שרימפס קריסטל, ביצים עלומות ורוטב הולנדייז ו"קאובוי סטייק" – 200 גרם של אנטריקוט שמעליו שתי ביצי עין, בצל מטוגן ולביבות תפוחי אדמה.

אפשר לראות את שתי המנות כניגודיות, מנה נשית ומעודנת ומנה גברית ומחוספסת יותר, ושתיהן נושאות על גבן ביצים, האחת שבה הביצה נבצעת ונוזלת על הערימה שמתחתיה בעדינות חושנית, והשניה בשילוב הכל כך אהוב של ביצה עשויה יותר, שמעטרת ראשו של בשר.

תוספת השרימפס במנת הבנדיקט הזכירה לנו שאנו ליד הים, והתחושה הימית הזו התחזקה במליחות בייקון הטלה לעומת עדינות החלמונים הניגרים. מנת הבשר יכלה בקלות להיות ארוחת צהרים ולא רק בראנץ'.

המתוקים שסגרו את הארוחה היו של קונדיטור הבית. ב"סיטארה" מכינים הכל במקום, וכך קיבלנו מנת "ברולה מפורק" – קרם ברולה, קוויאר פינה קולדה, קרפצ'ו אננס וגלידת קוקוס. אמנם הברולה במקור הוא באוריינטציה צרפתית אבל כאן הוא קיבל אווירה קאריבית משהו בשילובי האננס והקוקוס. המנה מוגדרת כ"מפורקת" אבל הכיף הגדול הוא לאסוף מכל המרכיבים ביחד ולהרכיב אותם מחדש על הכפית.

המתוק השני נבחר בעיקר בגלל שמו – "שחיתות שוקולד". מדובר היה בבצק שוקולד פריך שבתוכו ליבת שוקולד 70% בלווית כדור גלידה ווניל. אין כמו הרגע הזה של פיצוח הבצק והנזילה של השוקולד החוצה, הרגע שמחכים לראות אם זה יקרה, והערבוב של התוך הנוזלי עם הגלידה שמחכה ליד. הקינוח האולטימטיבי.

אחרי שמסיימים ארוחה ב"סיטארה" המיקום שלה דורש את המשך היום בחוף הים, נינוחים ומחייכים.

במסעדה יש גם לאונג' נפרד, וחדר פרטי לאירועים כולל שירות אישי, ובר פרטי.

סיטארה- מסעדת שף

רוזנבלום הרצל 8, בנייני סי אנד סאן תל אביב

טלפון: 03-6996633

שעות פתיחה: : א'-ה' 12:00-00:00 | ו'-ש' 09:00-00:00

גישה לנכים: יש

עיסקיות: בימים א-ה 12:00-17:30 מנה ראשונה במחיר המנה העיקרית , שתיה וקינוחים מוזלים.

הבראנץ' המיוחד מוגש בשישי ושבת 09:00-12:00

כשרות: המסעדה איננה כשרה