ארכיון

קסמי הגליל המערבי על כף היד.

חופשת הקיץ בפתח, הימים ארוכים ומזמינים לצאת החוצה, ולאן נטייל?

מסתבר שלא צריך לנסוע רחוק, הגליל המערבי ואוצרותיו מחכים לנו בזרועות פתוחות.

נסעתי לטיול שהוא טעימה קטנה מאד מכל מה שיש לאזור להציע, ופתחתי בעיר עכו.

ההתחלה הייתה  במרכז המבקרים JNF שממוקם במבנה עתיק ומרשים בעצמו, ממש בכניסה לשוק, ובו ניתן למצוא מידע על חדרי אירוח, מסלולי טיול, אטרקציות ומורי דרך מומלצים.

ההמשך היה אחת הפנינים המרשימות של עכו- המצודה ההוספיטלירית הידועה יותר כ"אולמות האבירים". מדובר היה במאה ה12, כשמסדר צבאי נזירי שם לעצמו מטרה לטפל בחולים בארץ הקודש. המיקום היה מבצר מרשים שבעזרת עבודה ארכיאולוגית מאומצת ניתן לבקר בו היום.

במבצר מספר אולמות, כמו "האולם היפה", אולם הבנוי מאבנים שסותתו היטב ומרשימים ביופים, "הרחוב הדרומי" – רחוב מקורי שבו התגלו חריטות של סמלים וצלבים והאולם המרשים ביותר, "אולם העמודים" ששימש כחדר אוכל ולא היה מבייש ארמונות מלוכה של היום בגובהו ובפאר הרב שלו.

במהלך הסיור  באולמות הגעתי למנהרה ששימשה את הלוחמים שהיו כפי הנראה נמוכים במיוחד, שכן הגובה הממוצע של התקרה הוא כמטר וחצי. המעבר במנהרה הוא חוויה משעשעת, ולמי שחושש מקלסטרופוביה, יש גם דרך עוקפת.

אחד האולמות המרתקים הוא אולם האומנות שבו ממוקמים דוכני אמנים העובדים בשיטות של פעם בעיטורי זכוכית, עבודות בד, ציור, תרופות טבעיות ועוד, וניתן לצפות (ולקנות) מהמוצרים המיוחדים.

מבקרים שרוצים להרחיב את החוויה מוזמנים גם להמשיך לחמאם הטורקי המרשים שנהרס ברעידת אדמה במאה ה18 ונבנה מחדש בתחילת המאה ה19.

כשיוצאים מהאולמות שווה לקפוץ ל בבזאר הטורקי ובשוק ששמרו על הרוח האותנטית ומציעים שפע רב של מני מזון, תבלינים, תמרוקים, מזכרות ועוד.

נסיעה קצרה ואני בקיבוץ געתון, בחדרי החזרות של להקת המחול הקיבוצית. הלהקה, המתמחה במחול מודרני, מושכת אליה רקדנים מכל העולם. הרקדנים מתגוררים בקיבוץ ולאורחים יש אפשרויות רבות כמו צפייה בחזרות, הופעות, סדנאות קצב של תיפוף על הגוף, ריקוד ביחד עם הרקדנים גם אם אין שום נסיון או ידע בתחום וכמובן הסיפור של יהודית ארנון, ניצולת שואה שהקימה את הלהקה.

אני זכיתי לצפות בחזרות של הלהקה הבוגרת בקטע ריקוד דרמטי ומסעיר ולאחר מכן בלהקה הצעירה שהוכיחה שהדור הבא לא פחות טוב.

הרעב החל להציק והתחנה הבאה היתה נהריה, מלון "סי לייף", שהוא מלון סוויטות מפנק על קו המים נהריה אכזיב. במלון 62 סוויטות בגדלים שונים עם כל מה שצריך למשפחות בכל הגדלים, ספא אליו הכניסה מותרת רק למבוגרים, בריכה חיצונית ופנימית, ואפילו חדר מלח המאפשר שיפור בנשימה.

ארוחת צהרים מפנקת במסעדת המלון, קצת בהייה בנוף הים המרהיב הצמוד, שקט ורוגע וכבר צריך להמשיך לתחנה האחרונה בטיול, מה שרק גרם לי להבין שלגליל המערבי צריך להקדיש מספיק זמן כדי לעבור לאט ממקום למקום ולמצות אותו עד תום.

הפאר של המלון היה בניגוד לתחנה האחרונה בטיול, הכפר כליל, שהוא כפר אקולוגי הדוגל בקיום פשוט. בכליל ניתן למצוא אוהלים מסוגים שונים, בוסתנים, כרמי זיתים והרבה תושבים המתמחים ברפואה אלטרנטיבית, יוגה, אמנות, כתיבה, רוחניות ועוד.

מבין המגוון הרב של מקומות לבקר בכליל הגעתי לשניים.

הראשון מביניהם היה "תמרהינדי" – מרכז לרוקחות טבעית ולטיפולים הודיים מסורתיים ואירוודה.

תמרה מציעה מגוון טיפולים לפי הצורך שאותו היא מאבחנת אצל המבקר, כמו גם סדנאות המלמדות רקיחת תרופות ומשחות טבעיות למגוון בעיות וצרכים, היכרות עם צמחי מרפא ועוד. ניתן גם לקנות הביתה מהמרקחות והתערובות הייחודיות.

השני היה "סטודיו ג'רה" – סטודיו לעבודות חרס וזכוכית שהוקם על ידי שני אמנים, אלון ובתיה, שבו הם מציגים עבודות, מלמדים, מבצעים פרוייקטים אומנותיים ומעבירים פעילויות וסדנאות לכל הגילאים.

ישבנו בגינה של בתיה ואלון, המעוטרת בכדים גדולים וצבעוניים, אורות השקיעה נצנצו בעבודות הזכוכית התלויות בעת שבתיה סיפרה את תולדות המקום, הכפר והסטודיו.

הערב ירד על הגליל המערבי, הספקתי הרבה אבל כמעט כלום מכל מה שיש לאזור להציע.

כתשעים דקות מהמרכז, אפשר לקפוץ לאזור לביקור קצר, או ארוך, או לשוב עוד פעם ועוד פעם ולמצוא בכל פעם אוצרות חדשים.

 

דרכי התקשרות

מרכז המבקרים עכו – רח' ויצמן 1, עכו  (נגיש לנכים)

1-700-708020

04-9956706

 

להקת המחול הקיבוצית, קיבוץ געתון – 04-985-9730  (נגיש לנכים)

מלון "סי לייף" – העלייה 75, נהריה 04-6390900  (נגיש לנכים)

תמרהינדי – רוקחות טבעית -052-3966394  (תמרה)

סטודיו ג'רה – 052-4698631 (בתיה)

"גרין לייט" – החיים שלך בלאפה (ללא גלוטן).

"הי אחי! החיים שלך בלאפה" שרו חברי להקת "טיפקס" . לאפה נחשבת למוסד ישראלי, סוג של פיתה באקסטרים, שמגלגלת בתוכה את כל הטוב האפשרי, חלבי כמו לבאנה עם זעתר, בשרי כמו שיפודים, ואפילו טבעוני כמו טחינה וחמוצים, הכל טעים יותר בלאפה.

להמשיך לקרוא

ברדו- הרבה יותר מלחם.

באחת מפינות החמד של נתניה, במדרחוב "תל חי" שוקק החיים ממוקם סניף אחד מתוך שני הסניפים של "ברדו" .

הכל החל כשרפי סרוסי, הגשים חלום והקים את מאפיית הבוטיק הראשונה בנתניה עיר הולדתו. השאיפה היתה ליצור לחמים בריאים וטעימים. הלחמים של "ברדו" הם לחמי מחמצת ללא תוספת סוכר או משפרי אפייה , והם נמכרים בשני סניפי "ברדו" בנתניה.

בוקר קייצי קליל ברחוב תל חי, ב"ברדו" יושבים זוגות רומנטיים, משפחות צעירות, תיירים דוברי שלל שפות וחובשי כיפות שנהנים מכך שהסניף כשר למהדרין.

מעבר ללחמים יש בתפריט כריכים מעודנים, דברי מאפה מתוקים ומלוחים, ארוחות בוקר מקוריות שחורגות מהשבלונה הידועה של ביצים-לחם-ממרחים, ומתוקים.

הדבר הראשון שהבחנו בו כשהגענו למקום היה המהירות והיעילות של צוות המקום המחוברים לאוזניות ויכולים לקבל את הקריאות במהירות כך שאף אחד לא צריך לחכות.

ארוחת הבוקר שלנו ב"ברדו" הורכבה משתי מנות מיוחדות.

הראשונה מתפריט האומלטים – אומלט המכונה "סלמון שרי" ובעצם מספר את סיפור מרכיביו שהם ביצים, סלמון מעושן, עגבניות שרי ועלי בזיליקום. האומלט הוגש עם סלט ירקות (שמאפשר בחירה בין סלט קצוץ לסלט ירוק) ומטבל שמנת חמוצה.

ביחד עם הנגיסה הראשונה עלתה לי בראש המילה "עושר" מכיוון שההרגשה היתה של פינוק מלכותי, חביתה שקיבלה את התוספות הטובות והמשובחות ביותר כדי להפוך למשהו אוורירי, שעוטף את נתחי הסלמון ומעקצץ בבזיליקום.

המנה השניה הייתה ממחלקת ה"מחבתות"   בשם "המחבת הירוקה" , מרוצפת בשמנת, עלי מנגולד, ארטישוק אלה-רומנה, עגבניות שרי שרופות, שום קונפי, פורטובלו, ועלי בזיליקום ומעל כל זה שתי ביצים עלומות מעוטרות בשמן זית, מלח גס ושבבי פרמז'ן.

ביחד עם המנה , ובצדק, הוגשו שתי לחמניות מתוצרת המקום, שיהיה במה לנגב את הרטבים.

פיצוץ החלמון על גבי המרכיבים במחבת, ומוסיקה התחילה להתנגן לנו באזניים, רוטב כמעט חושני במהותו, שנוגב באהבה על ידי שתי הלחמניות.

הלחמניות, כמו הלחמים, נאפות בתנור בעל רצפת לבנים שהובא במיוחד מאירופה וכמובן עשויות ממאה אחוזים מרכיבים טבעיים.

בלחמניות ובלחמים יש שפע עשבי תיבול, דגנים ואגוזים.

הארוחה לוותה במיץ טבעי סחוט ובקפה איכותי.

ב"ברדו" מכינים גם מגשי אירוח לאירועים קטנים, והמאפיה חביבה מאד על נשים מניקות שאוהבות את העובדה שבלחמים אין סויה, שידועה כגורמת גזים לתינוקות.

ברדו, בית לחם וקפה,

תל חי 4 נתניה

09-772-6236

שעות פתיחה- א – ה 08.00 – 18.00

ו – 08.00 – 15.00

גישה לנכים: יש

מבצעים מיוחדים: כרטיסיות לחם המקנות לחם שביעי מתנה

כשרות: סניף תל חי כשר למהדרין.

פסטה "פרפקטו" מציגה- מהדורת חדשות!

חג השבועות הביא עימו הרבה מנות חלביות, שאחת הכוכבות של המנות הללו היא ללא ספק הפסטה.

בעולם הקולינרי קיימות מאות צורות של פסטה, כשכל צורה נותנת את היתרון שלה בהכנה, ספיגת הרטבים והטעמים והאפשרויות הגלומות בה.

פסטה "פרפקטו" של אסם יצאה ב4 פסטות בצורות מיוחדות שנהדרות לאירוח ולא רק כמובן.

להמשיך לקרוא

סיטרה – חלום מול הים התיכון

איך רובינו פותחים יום?  בדרך כלל בריצה, מנסים להקים את הילדים ולא לאחר לעבודה, נתקעים בפקקים ובמקרה הטוב חוטפים כוס קפה לדרך. איך רובינו היינו רוצים להתחיל את היום? ל"סיטרה" – מסעדת שף מול הים בתל אביב יש רעיון טוב יותר  – בראנץ' ייחודי בימים שאנחנו לא ממהרים לעבודה, ימי שישי ושבת.

ב"סיטרה" הממוקמת בתוך מתחם "סי אנד סאן" יש חלל פנימי מפואר וחלל חיצוני מרחק של מטרים בודדים מקו המים, כך שכשהגענו בבוקר נעים לטעום את הבראנץ' זו היתה הבחירה המתבקשת לשבת בחוץ.

תפריט הבראנץ' לוקח מרכיבי יוקרה והופך אותם לפנטזיה יפיפה על הצלחת. בתפריט מנות בהשראות מטבחים שונים, מהים התיכון מרכיבים כמו איקרא, קוביות לוקוס, מטבוחה,שקשוקה וגרסאות של סביח ומלאווח שבגרסה של "סיטרה" מגיע עם שרימפס, מהמטבח הצרפתי מנות כמו אגז בנדיקט בווריאציות שונות, מאמריקה את הפנקייק כולל בייקון טלה וממחלקת הבריאות גם סלט ירוק או מוזלי.

התייעצנו עם מיכאל המלצר שהמליץ על המנות בהתאם להעדפות שלנו. על התפריט מנצח השף צחי מלול.

פתחנו את הארוחה ב"פותחים שולחן" שהיא בעצם פרישה של מאזטים, קעריות של איקרא, מטבוחה, טחינה וגרגירי חומוס חמים, חצילים מטוגנים, מתיאס קלאסי, קוביות לוקוס, חמוצים, וזיתים מעורבים. כיאה לבראנץ' הקעריות לוו בחלה מתוקה טרייה ורכה.

מנת "פותחים שולחן" יכולה להוות ארוחת בוקר בפני עצמה בעקבות עושרה והמבחר המגוון של טעמים וסגנונות. הפייבוריטים שלי היו המטבוחה שהוכנה בתשומת לב ודוייקה בתבלינים, וקוביות הלוקוס בציפוי פריך, עם זרזיף לימון לפי הטעם.

במנות ההמשך התמקדנו במטבח הצרפתי ובמטבח האמריקאי, וכך הגיעו אלינו "בנדיקט שרימפס" – חלה מתוקה קלויה קלות שעליה בייקון טלה פריך, שרימפס קריסטל, ביצים עלומות ורוטב הולנדייז ו"קאובוי סטייק" – 200 גרם של אנטריקוט שמעליו שתי ביצי עין, בצל מטוגן ולביבות תפוחי אדמה.

אפשר לראות את שתי המנות כניגודיות, מנה נשית ומעודנת ומנה גברית ומחוספסת יותר, ושתיהן נושאות על גבן ביצים, האחת שבה הביצה נבצעת ונוזלת על הערימה שמתחתיה בעדינות חושנית, והשניה בשילוב הכל כך אהוב של ביצה עשויה יותר, שמעטרת ראשו של בשר.

תוספת השרימפס במנת הבנדיקט הזכירה לנו שאנו ליד הים, והתחושה הימית הזו התחזקה במליחות בייקון הטלה לעומת עדינות החלמונים הניגרים. מנת הבשר יכלה בקלות להיות ארוחת צהרים ולא רק בראנץ'.

המתוקים שסגרו את הארוחה היו של קונדיטור הבית. ב"סיטארה" מכינים הכל במקום, וכך קיבלנו מנת "ברולה מפורק" – קרם ברולה, קוויאר פינה קולדה, קרפצ'ו אננס וגלידת קוקוס. אמנם הברולה במקור הוא באוריינטציה צרפתית אבל כאן הוא קיבל אווירה קאריבית משהו בשילובי האננס והקוקוס. המנה מוגדרת כ"מפורקת" אבל הכיף הגדול הוא לאסוף מכל המרכיבים ביחד ולהרכיב אותם מחדש על הכפית.

המתוק השני נבחר בעיקר בגלל שמו – "שחיתות שוקולד". מדובר היה בבצק שוקולד פריך שבתוכו ליבת שוקולד 70% בלווית כדור גלידה ווניל. אין כמו הרגע הזה של פיצוח הבצק והנזילה של השוקולד החוצה, הרגע שמחכים לראות אם זה יקרה, והערבוב של התוך הנוזלי עם הגלידה שמחכה ליד. הקינוח האולטימטיבי.

אחרי שמסיימים ארוחה ב"סיטארה" המיקום שלה דורש את המשך היום בחוף הים, נינוחים ומחייכים.

במסעדה יש גם לאונג' נפרד, וחדר פרטי לאירועים כולל שירות אישי, ובר פרטי.

סיטארה- מסעדת שף

רוזנבלום הרצל 8, בנייני סי אנד סאן תל אביב

טלפון: 03-6996633

שעות פתיחה: : א'-ה' 12:00-00:00 | ו'-ש' 09:00-00:00

גישה לנכים: יש

עיסקיות: בימים א-ה 12:00-17:30 מנה ראשונה במחיר המנה העיקרית , שתיה וקינוחים מוזלים.

הבראנץ' המיוחד מוגש בשישי ושבת 09:00-12:00

כשרות: המסעדה איננה כשרה

Vinum TLV 3 by American Express – חגיגה של טעם וניחוח.

יין טוב, פסטה משובחת, מוסיקה, והכל בבריזה הקלילה של ערב תחילת הקיץ בתל אביב, מה צריך יותר?

פסטיבל Vinum TLV  by American Express  חזר זו הפעם השלישית לרחבת רוטשילד 1 בתל אביב. הפסטיבל החל אמש וימשיך גם היום (6 ליוני 2019) כך שעוד אפשר להספיק, וכמובן לשים תזכורת ביומן לשנה הבאה.

ומה מצאנו בפסטיבל?

להמשיך לקרוא

אביב ירוק מציגה- הסידרה הטבעונית.

הקדמה- אני דרום אמריקאית. הסיכוי שאני אעבור לטבעונות ולתחליפי בשר הוא כמו סיכויי הזכייה שלי בפרס נובל לכימיה/ לכבוש את האברסט/ להיות אשתו השלישית של בראד פיט.

לכן כשקיבלתי להתנסות את "הסידרה הטבעונית" של מותג מזון הבריאות "אביב ירוק" קצת היססתי – למה תחליפי בשר אם אני אוכלת בשר?

אבל היי, שווה לנסות.

להמשיך לקרוא

קמח כוסמת- חגיגה ללא גלוטן

מותג הבריאות GREENY משיק בימים אלה קמח כוסמת 100%.

האמת, עד שלא קיבלתי להתנסות את המוצר, לא ידעתי שדבר כזה קיים או אפשרי. כוסמת הסתדר לי יותר עם כל מני תבשילי סבתא כבדים לחורף, ופחות עם צורה של קמח.

להמשיך לקרוא

הביכורים של "מיה".

פעם היתה ריבה אדומה. משהו לא מזוהה, בטעם שאמור היה להיות תות, וכיכב בעיקר בתוך סופגניות.

אחר כך באו הקונפיטורות והעלו את הרמה, מעוררים געגוע ליערות אירופאיים בהם מסתובבות סבתות עם רדיד צבעוני וקוטפות פירות שהופכים אחר כך למרקחת בתוך צנצנת זכוכית עם כיסוי בד משובץ.

כעת, לקראת חג הביכורים,  מביאה לנו "מיה תעשייות מזון" סידרת מעדני פרי ללא תוספת סוכר וצבעי מאכל, פשוט 100% פרי.

להמשיך לקרוא

T-HOUSE – טקס התה האולטימטיבי.

 

BeFunky-collage (2)

"תה". שתי אותיות שמעלות אסוציאציות רבות, מטקס תה יפני מדוקדק ועד למלכת אנגליה ששותה אותו כל יום באותה שעה תוך שהיא מרימה את הזרת וממלמלת "הו פיליפ, תרצה סקונס"?

אבל מי שמגיע ל"טי האוס" בבית ציוני אמריקה בתל אביב, מגלה עולם חדש, מרתק, צבעוני והרבה יותר כייפי של מוסיקה, אוכל טוב, וקוקטיילים מגוונים שמשלבים בתוכם תמציות תה שונות לצד ערבובים אלכוהוליים מרתקים.

כמו בחידת הביצה והתרנגולת, אין לדעת מה בא קודם – האם העובדה שהבניין בנוי בצורת האות האנגלית T השפיעה על בחירת התה כמרכיב העיקרי למשקאות או ההפך, התה נבחר קודם, אבל זה לא ממש משנה, מכיוון שהתוצאה היא מקום שמח מאד, הומה מבלים.

כשנכנסים ל"טי האוס" ניתן לבחור בין חלל בסגנון טרופי בהשראת אסיה ומטעי התה שלה, חלל פנימי מלכותי בסגנון מועדוני הג'נטלמנים הבריטיים, עוד מדינה שנודעת בתרבות התה שלה, שכולל גם חדר פרטי, וחלל שעתיד להפתח בזמן הקרוב, של גן קייצי קסום, מושלם למסיבות תה (ולא רק). על העיצוב אחראי ניר רן שיצר אווירה שונה בכל חלל וקישור נושא התה לאורך כל המקום. כמובן שמקום עמדת התקליטן לא נפקדת, להשלמת האווירה השמחה

עדן הברמנית קיבלה את פנינו ולאורך הערב הסבירה לנו ולכל מי שישב על הבר על סוגי המשקאות השונים, מה יש במנות, מה מתאים למה ומה ההמלצות בהתאם להעדפות האורחים.

בתפריט הקוקטיילים מגוון רחב של משקאות על בסיס וודקה, רום, ערק ועוד, ובתוספות שונות שכוללות כמובן תמציות תה שונות.

לאחר התייעצות עם עדן בחרנו בשני קוקטיילים:

SHIMDORA – שילוב של ערק, קרם דה מינט, מיץ לימון, תה נענע ומיץ מלפפון. הקוקטייל מגיע בקומקום ענק בסגנון מזרחי, וכמה כוסות שמאפשרות חלוקה לכמה אנשים. גווני המשקה הם אניסיים אבל לא משתלטים, ומקבלים את רעננות הנענע.

PEACH PLZ – טקילה דון חוליו שהושרתה בתה אפרסקים, וקיבלה תוספת של מיץ לימון, סימפל סירופ, אורנג' ביטרס וסודה אשכוליות. התוצאה היא קוקטייל פירותי חמצמץ ומקפץ.

עם הקוקטיילים קיבלנו נשנושי "פאף טוגרשי" – עיגולי תפוחי אדמה תפוחים מתובלים בטעמו העז של הטוגרשי, תבלין שמככב בהרבה מהמנות שבמקום.

הקוקטיילים מוגשים בכלים ייחודיים, כולל אחד שנראה לי הפופולארי ביותר במקום, אם מביטים על צוות הבר ועל כמות הפעמים שהם הכינו אותו – ה"טיקי טאקה טי" – שהוא קוקטייל בסגנון קריבי על בסיס רום ותה מנגו פסיפלורה, המוגש בכוס ענקית בצורת ראש טיקי כמקובל באיים הקריביים, ומעוטר בעוגיית שקדים פריכה.

על האוכל אמון השף אלדד ששון שמטבחו מפיק מנות באוריינטציה אסיאתית עם טאצ'ים מודרניים.  כל המנות הן בגודל בינוני המיועד לחלוקה, והתפריט מחולק לחמש קטגוריות – מגולגל, ירוק, נא, מטוגן ובוער.

כדי לחוות את החוויה במלואה הקפדנו להזמין מנות מכל חמשת הקטגוריות.

הקטגוריה הראשונה היא "מגולגל" וממנה בחרנו את "מגורו קאטסו באן" – באן מאודה שמגיע בסלסלת אידוי ובתוכו טרטר טונה, טוביקו שחור, בצל ירוק, ביצה רכה ותפוח אדמה ומלווה בקערית וינגרט סורימלה.

נטלנו את הבאן בידיים כמו כריך קטן ורך, מעכנו אותו מעט לשילוב כל הטעמים והתענגנו על ביס שאסף את כל הניחוחות והמרקמים ביחד.

מקטגוריית ה"ירוק" בחרנו במנה טבעונית – "ווקאמה" – מילה אחת שמציינת סלט אצות טבעוני עם שאלוט, אטריות שעועית, שיטקי, מלפפון, צנונית וטוגרשי ברוטב ווינגרט שומשום סוי.

הסלט הוא הוכחה שלא צריך להסתגף כשמחפשים אוכל טבעוני. מדובר במנה מרובת טעמים ומרקמים, רעננה וטריה מאד וכזו שבשמחה הייתי מאמצת בתוך קערה גדולה לארוחת הצהרים שלי.

הלאה לקטגוריית "נא" – שממנה בחרה עבורנו עדן את "טרטר טונה" – שלוש קעריות עשויות מפאף קרקר, אותו אחד שנשנשנו בהתחלה, ועליהן טונה טריה, מלפפון, צ'ילי אדום, עשבי תיבול, ושאלוט בפונזו ווינגרט קשיו. המנה עוטרה בעלי פרחים אכילים. המנה הזו היא פינגר פוד קלאסי, רק להרים את הקרקר ולהכניס לפה בביס אחד את כל הטעמים ביחד. בצלחת היו שלוש יחידות, מה שיצר קצת דילמה עם בן הזוג לגבי החלוקה, בסוף הייתי ליידי אמיתית וויתרתי לו על היחידה השלישית שהוא שמח לקחת.

מ"מטוגן" בחרתי את מה שהפך להיות הפייבוריט שלי  – מנת "נאם פריק פלה". זו מנה שקדם לה דיון בדבר מידת החריפות שלה, מכיוון שהיא מכילה צ'ילי כחלק בלתי נפרד מהמנה, ואני קצת בעייתית עם מנות חריפות, ומצד שני התיאור נשמע כל כך מפתה שלבסוף התגברתי על הפחד מפני החריפות ובדיעבד שמחתי שעשיתי כך. מדובר בסלט דג פריך, פומלה, כוסברה, נענע, בזיל תאילנדי, קריספי שאלוט, בוטנים, קשיו, צ'ילי ובצל ירוק. כל הטוב הזה מוגש בסלסלת דף אורז שמומלץ לקרוע ולערבב עם המנה, ומעוטר בפרחים אכילים. החריפות שפחדתי ממנה היתה עדינה בלבד, ולא היתה לי שום בעיה לאכול עד הביס האחרון. זו היתה מנה שהעבירה אותי היישר לרחובות המזרח, יכלתי לשמוע את קרקושי הריקשה בנסיעתה ברחובות השווקים האסייתיים.

המחלקה האחרונה היתה "בוער", וממנה נבחרו שלוש נציגות, כל אחת והייחוד שלה.

"אונגלה אדום" – נתח קצבים במידת מדיום ריר, על דמי גלאס, קציפת בצל חלבית (שניתן לבקש גם ללא החלב למי שלא רוצה לערב), וירקות ירוקים שבעונה, במקרה שלנו כרישה וברוקולי. זו היתה מניפה של נתחים עשויים במדויק, לצד פירה בצל כל כך רך שהוא כמעט ולא  נתפס על המזלג.

כאן נכנס הקטע של "נתתי לך יותר מהטונה, עכשיו אני רוצה את רוב הבשר". היה שווה לחכות למנה הזו.

חגיגת הבשר לא נגמרה במנה הבאה מאותה מחלקה- "ספייריבס טלה" , שתי צלעות שנראו (ונטעמו) כמו סוכריות מפנקות ברוטב טונקצו, סלט פפאיה ועיטור קשיו.

האחרונה בקטגוריה היתה נשנוש בצורת "יקיטורי סלמון", שיפוד סלמון על טריאקי, הייניקי ומוחמצים, סגר את הפינה ואת הארוחה.

עדן מזגה צ'ייסרים של קוקטייל על בסיס וויסקי, כוסיות הושקו והגענו לתפריט הקינוחים שמוגש בעל פה על ידי הצוות וכלל שתי מנות, האחת קלאסית יותר של מוס שוקולד והשניה שסיקרנה אותי בשם "מוצ'י".

בקערית מקסימה בעלת שלושה רגלי ברווז (צריך לראות כדי להבין) נחו ארבעה חצאי כדור קפואים, עשויים מבצק אורז מסוכר וממולאים בארבעה מיני גלידה- קוקוס, פירות יער, מנגו ושומשום שחור. הכל הונח על מצע של שברי מקרונים בצבעים שונים שנצצו כמו שברי זכוכית צבעונית.

שמחתי שבחרתי במנה הזו מפני שקודם כל היא היתה מאד מסקרנת מבחינת השילובים, הבצק וטעמי הגלידה, וכן כי היא פשוט היוותה סיום מרגיע ומלטף לארוחה מרובת טעמים וגוונים.

בתוכניות העתידיות של "טי האוס" , מלבד הגן הקייצי, גם קומה תחתונה שתכלול מתחם מוסיקה והופעות.

T-HOUSE בר קוקטיילים קולינרי ייחודי

אבן גבירול 26 תל אביב (בית ציוני אמריקה)

טלפון 03-7269797

גישה לנכים: יש

שעות פתיחה: שבעה ימים בשבוע, החל מהשעה 19.00 ועד אחרון הלקוחות.

קהל יעד: זוגות רומנטיים, חבורות, מצעירי העיר ועד חוגגי יום הולדת שבעים.

במקום חדר פרטי ו140 מקומות ישיבה בסך הכל.

כשרות: המקום אינו כשר