ארכיון

שנה חגיגית עם "יחיעם".

החופש הגדול בעיצומו, וקשה לחשוב על החגים , אבל האמת שהם ממש בפתח, בעוד כחודש כבר ראש השנה (ואם תשאלו את אמא שלי- ראש השנה מגיע מיד אחרי פסח, לפחות כשזה נוגע להתחשבנויות של מי מתארח ומי מארח, כיאה למשפחה פולנית קלאסית).

ארוחות החג נוטות להיות בשריות, ואין כמו הכבד לככב במנות הפתיחה (ומצידי גם בעיקריות ואין לי בעיה עם קינוח שמבוסס על החלק הזה ). "כבד קצוץ" על שלל צורותיו מהווה מעדן בפני עצמו, מרוח על קרקר או על לחם. (או בכפית ישר מהקופסה, שעונים על השיש במטבח, בעמידה כמובן, כשלעיתים אפילו לא סוגרים את דלת המקרר…).

להמשיך לקרוא

מילון התאבון- לילדים בריאים ושבעים!

יעל חן רביע, תזונאית קלינית לילדים   מכירה היטב את הדואליות שביחס הילדים לתזונה. מצד אחד- המון אוכל, בכל מקום, בצד הרבה פחות פעילות גופנית. אם פעם היינו חוזרים מבית הספר , זורקים את התיק ורצים למטה לשחק תופסת בין בניני המגורים, היום הפעולה הפיזית היחידה שהרבה ילדים עושים לאורך שעות היא ישיבה, מקסימום הפעלת האצבעות המקלידות .

להמשיך לקרוא

MERCADO- אצא לי השוקה בעזריאלי ראשונים.

בכל קניון יש מתחם אוכל, שבו משביעים את הרעב שנוצר מכל הקניות והשיטוט. תמהיל נכון של סוגי מזון מבטיח שכל אחד , גדול כקטן, רעב מאד או רק נשנוש, ימצא את מבוקשו.

במארס האחרון הוקם "קניון עזריאלי ראשונים"– בהשקעה ענקית של כ750 מליון שקל, בשטח של כחמישים אלף מטרים רבועים- שלוש קומות של קניות ובילויים מכל הסוגים, ביחד עם מגדל משרדים בן 13 קומות, והכי חשוב- המון חניה (כ1500 מקומות במפלסים שונים, שעתיים ראשונות חינמיות).

והיות וצריך גם מתחם אוכל, הושק אמש המתחם החדש "מרקדו"- מגוון של דוכני אוכל מפוארים ומושקעים שמגישים מנות מיוחדות במחירים ידידותיים מאד (ושירות ידידותי לא פחות).

להמשיך לקרוא

עם "גילרו" – הגלידה טעימה יותר!

האגדה מספרת שקצת אחרי שהגלידה הגיעה לארצות הברית והפכה לקינוח אהוב ופופולארי, עמד מוכר גלידה באחד הירידים והיתה לו בעיה- נגמרו לו כוסות הנייר שבהם הגיש את המנה. לצידו היה מוכר וופלים שלא כל כך הצליח מכיוון שמזג האוויר היה חם מאד ולקוחות העדיפו גלידה מאשר וופל. החליטו השניים לחבור כוחות, וכך נולדה ה"גלידה בגביע". לסיפור הזה אין הוכחות, ובאותם ירידים נכחו תמיד מעל 500 מוכרי גלידה, אבל האגדה נשארה ,וכך גם הגלידה בגביע.

להמשיך לקרוא

דון פרדו- הדון החדש של אם המושבות!

פיצה- המאכל האולטימטיבי של בערך כל העדות וכל העמים. פיצה איכותית- החיפוש אחר השלמות, כי פיצריות יש הרבה, איכות יש מעט.

פיצה "דון פרדו" שהחלה בפתח תקווה, חזרה לסניף שני בעיר- אחרי השקת הסניף ב"סירקין" כשהשבוע הושק ברוב פאר ( ופיצות, ובלונים, מגנטים קיאק פירות, תקליטן והמון אורחים), הסניף ברחוב קפלן 15, ממש בצמוד למסוף " שניידר".

להמשיך לקרוא

לעלות על הגל (הירוק).

בלב שוק הכרמל ההומה, ניצב לו בגאון הסופרמרקט הטבעוני הראשון – "הגל הירוק". במאה מטרים של שטח ניצבים בסדר מופתי אלפי מוצרים טבעוניים נטו- לא מכילים בשר, חלב, דגים, פירות ים, ביצים ודבש.

בין המוצרים כאלה שהם תחליפים, כמו גבינה טבעונית או בשר טבעוני, וכאלה שמראש לא כוללים מוצרים מן החי (כמו שוקולד מריר למשל- וכאן ההמלצה שלי חד משמעית על  Vego  – שוקולד איכותי מאד, עם אגוזים, מעדן לכל אחד- טבעוני או קרניבור.

להמשיך לקרוא

ארטה- גלידה ביד אמן

כל מי שאי פעם אמר שהוא מתכנן נסיעה לאיטליה, תמיד קיבל את העצה "תאכלו גלידה- והרבה!". איטליה מפורסמת בגלידות שלה, ובכל קרן רחוב אפשר למצוא מעדן (ואישית, כשאני מטיילת שם, אני משתדלת לעצור בערך בכל קרן רחוב כזו…).

להמשיך לקרוא

הכל (והקלוריות) בראש

אחד הקרבות שרובנו נלחמים תקופות ארוכות בחיינו, הוא הקרב על המשקל. מעטות הנשים שמרוצות מהמשקל שלהן, מעטות הן אלה שכמו דוגמניות הן "אוכלות כל מה שבא לי ולא משמינות, כנראה שזה גנטי". הגוף של רובינו נכנע למשוואה "מכניסים הרבה קלוריות= משמינים". ולא להאמין כמה שצריך לעשות פעילות פיזית כדי לשרוף אפילו את הלחמניה הראשונה של ארוחת הבוקר.

וכמו שאומרים בהגדה של פסח "כולנו נבונים כולנו חכמים" – כולנו יודעים בדיוק מה צריך בשביל לרזות, או לפחות לא להשמין. כולנו יודעים שממתקים גורמים לנו להשמין, ושיותר פעילות פיזית תעזור בתהליך ההרזיה. נו, אז יודעים. אז?

להמשיך לקרוא

"אמנטל נעם"- כי מזמן כבר לא גבנ"צ.

כן, אותם ראשי תיבות צבאיים שציינו כל דבר שהיה צהוב, עם חורים (גם זה לא תמיד) ונשא את הכותרת "גבינה צהובה". וזה כבר היה אחרי אותו גוש לא ברור שהיה אצל בעל המכולת, שהועמד בצד מכונת החיתוך ויצא מהצד השני בפרוסות דקיקות אל נייר פרגמנט (ותמיד כל כך פחדתי על האצבעות של החנווני).

להמשיך לקרוא

סטמפה- חותמת של איכות.

כשהאחים אלעד ודניאל חן החליטו לפתוח את המעדניה האיטלקית שלהם בתל אביב, השם "סטמפה" היה די מתבקש- גם בגלל שאביהם עסק בדפוס, וגם בגלל שהמיקום הוא בצמוד לבית העיתונאים, שם עומד פסל של מדפסת עיתונים עד היום.

אלעד שמגיע מתחום ניהול המסעדות (כמו "כתית" , "הרברט סמואל" ועוד רבות ומפורסמות) ודניאל שמגיע מתחום האלכוהול וחיי הלילה, רצו מקום שלא יהיה מסעדה, שיהיה בו קשר אישי עם הלקוחות ושגם ישאיר להם זמן לבלות עם המשפחה לצד הקפדה על איכות ומחירים נוחים.

להמשיך לקרוא