(בתמונות למעלה- משמאל שתי האריזות, מימין איך נראות הפריכיות המתוקות – בחלק העליון של השקית)
לפני קצת פחות מעשר שנים הוקם בקיבוץ רמת השופט מפעל קטן שמייצר בריאות גדולה. המפעל הוקם על ידי ד"ר עקיבא זנבר, כהמשך לקליניקה לרפואה טבעית ולמכללה לטבעונות , במקביל לגן הטבעי במושב יגל שכולל גם חממה ושדה שבהם גדל מזון אורגני מסוגים שונים.
גבינה, חציל קלוי, מליחות עדינה- הים התיכון מגיע אלינו (שוב) בקופסת גבינה של "פיראוס"- קרם על בסיס גבינה מלוחה, גבינה לבנה וחציל קלוי בחמישה אחוזי שומן.(ואגב, – אי אפשר להאמין שיש כל כך קצת אחוזי שומן, הגבינה סמיכה מאד ומרגישה הרבה יותר).
כשקיבלתי להתנסות את הגבינה, שמחתי מאד שמדובר בכמה קופסאות היות ואחת נחטפה עוד לפני שהגעתי הביתה, ונזללה כמו שהיא על לחם לבן טרי, לצד עגבניה שלמה שהתיזה את העסיס על הפרוסה (וגם קצת מסביב).
לא משנה כמה חדרים יש בבית, המטבח הוא הלב. בין אם הוא של סטודנט ומכיל מיקרוגל וטוסטר אובן, ובין אם הוא של בשלן שכולל את מיטב מוצרי החשמל והאביזרים, המטבח הוא מקום ההתכנסות , לעיתים המקום היחיד שבו ניתן לפגוש את כל בני הבית ביחד.
"ביסלי " של "אסם" הוא חטיף אהוב ופופולארי, ושלל טעמיו – הוותיקים והחדשים רוכשים להם עוד ועוד מעריצים . גם רשת "בלאק" בניצוחו של השף צחי בוקששתר היא רשת אהובה שמנות הדגל שלה מפורסמות בקרב חובבי הבשר. וכאן מגיע המתכון המנצח- ניקח שני דברים אהובים ונעשה מהם שידוך כפול ומכופל.
בכל יום עצמאות נשאלת השאלה שיאיר לפיד עשה עליה קריירה- "מה ישראלי בעיניך". ובמקום גבוה, בין "גבעת חלפון" ל"חוצפה ישראלית" מופיע כמובן החומוס. כמו שהשלם הוא יותר מסך חלקיו, כך החומוס הופך מגרגרים מבושלים וטחונים, עם תוספת זו או אחרת, למנה שמשמשת כארוחת בוקר במקומות רבים, כארוחת צהרים (ותעיד על כך החומוסיה אצלנו בעבודה שמפוצצת בין השעות 12-14 כאילו יש רעב במדינה), כממרח בזכות עצמו או עם תוספת – (שגם אנחנו אימצנו עכשיו כשטיילנו באירופה והכנו כריכים לכל היום- עם חומוס ישראלי מהסופרמרקט, ביחד עם ביצה קשה פרוסה וקצת מלח ופלפל שחור) וכמובן כתוספת לכל ארוחה, כסלט קטן או גדול, עם בת הזוג האולטימטיבית- הפיתה החמימה והבשרנית. (ואם בדימויים עסקינן – אז יש כמובן גם את האישה השניה- הטחינה).
פנקייק- אותה חביתית מתוקה שנערמת במגדלים ומקבלת באהבה סירופ שוקולד, מייפל, פירות, קצפת וכל מה שבא. אחד התענוגות הקטנים של החיים (ויש כאלה שיאמרו- גם הגדולים).
אביב הגיע פסח בא, ואיתו הצורך במוצרים כשרים לפסח, כי גם מי שלא דתי אדוק, כמו במקרה שלי- שכבת לאמא שומרת מסורת שמתגוררת בשכנות, הבית חייב להיות כשר בכלל, וכשר לפסח בפרט.
החבילה של "שופרסל" לפסח כללה מבחר מוצרים, שהמשותף להם הוא הכשרות לפסח, והחידוש- כשמוצרי מותג הבית כמובן זולים משמעותית ממתחרים, ואם הם באותה איכות או יותר, בוודאי ובוודאי שמשתלמים יותר.
מה אנחנו מצפים מסופרמרקט טוב? חנייה נוחה ומרווחת, מבחר מוצרים מגוון, נקיון, עובדים אדיבים, מבצעים ומחירים טובים, טריות והתמצאות נוחה וקלה ביחד עם הרבה קופות כך שלא צריך לחכות הרבה זמן בתור.
הבדיחה הישנה אומרת "איך נוצרו החגים היהודים? ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו לאכול". לפעמים נוצר הרושם שיחסית למדינות אחרות, בישראל יש המון חגים, ובין לבין גם מנהגים שאימצנו מכל מני עדות ועמים וכמובן שיש גם את האירועים האישיים- ימי הולדת, חתונות, מסיבות עסקיות, כל יום יש סיבה לחגוג.
ואיך חוגגים? כבר פסו ימי ה"ביסלי במבה" על צלחת לבנה שמתהפכת בכל נגיעה- היום יש מודעות רבה לעיצוב השולחן, פינות ההגשה, הכלים, הסביבה, התאורה והמוסיקה. אמממה מה? עד לא מזמן היתה השמחה גם קצת עול למארחים, כי אחרי שהאורחים עוזבים, נותרים המון כלים שצריך לשטוף, וגם המדיח לא עומד בקצב. היום גם לזה יש פתרון- כלים חד פעמיים בשלל עיצובים ודגמים, צבעים ומרקמים, שגם נראים בדיוק כמו כלי זכוכית או חרסינה, כך שלא צריך לטרוח- מקפלים את כל העסק אחרי האירוע וזורקים לזבל. כיף לאורחים, מנוחה למארחים.
לקראת חג הפסח רשת "יינות ביתן" לובשת חג. – הרבה מבצעים ומגוון רב של מוצרים כשרים לפסח שיהפכו לנו את הפסח לטעים יותר וכייפי יותר.
הגעתי לסניף הענק והמרווח ברחובות כדי להשתתף בסדנת בישול לכבוד פסח בניצוחו של השף הידוע צ'ארלי פדידה– הפרזנטור של הרשת. צ'ארלי כבר דאג שיהיו לנו נשנושים קלים כמו סביצ'ה , סלמון , ומנת בשר ראש (שהכין השף של הרשת שאחראי על המנות המוכנות שנמכרות ב"יינות ביתן") ופצח במלאכה.
המנה הראשונה שהוכנה היתה "כתף טלה משובצת שום ורוזמרין שמוגשת לצד ירקות צלויים". צ'ארלי הדגים פירוק של טלה אבל לא לדאוג- הקצב של "יינות ביתן" יכול להענות לכל בקשה לפירוק בשר כך שנחסכת מאיתנו העבודה הזו בבית, למרות שצ'ארלי עשה את זה בדיוק בחמש דקות…. אחרי שהטלה פורק והחלק המתאים הונח, הוא מולא בכל מני דברים טובים לפי הטעם, ונסגר בעזרת רשת והופ- לתנור על מצע של ירקות. התוצאה היתה מרהיבה (ומרעיבה)- בשר צלוי ונוטף מיצים מגרים, שנפרס בזריזות (כל כך בזריזות שהיה לי קשה לצלם את צ'ארלי חותך אפילו כשהעברתי את המצלמה שלי למצב מהיר במיוחד), ופרוסות יפיפיות של בשר ממולא נצצו באורות המטבח. וכן, זה טעים מו שזה נשמע.
