ארכיון

וואן, טו, טרי…ולה.

אוכל איטלקי זה תמיד כיף. אוכל איטלקי באווירה של חגיגה זה עוד יותר כיף, אוכל איטלקי באווירה של חגיגת יום הולדת – בכלל תענוג.

"טריולה" הפתח תקוואית חוגגת שנתיים והשמחה בעיצומה, והוזמנתי לטעום את המנות ואת החגיגות. המסעדה, הקרויה על שם שלושת בעליה (פעם אחת חן ופעמיים תמיר שאחד מהם  – תמיר חכים , הוא גם השף) חוגגת באוגוסט את יום ההולדת השני ומעבר לתפריט נרחב של פסטות , פיצות, בשרים, מתוקים ועוד (רוב הפסטות נעשות במקום, מעט נקנות כשהן טריות) באירועים מיוחדים רבים.

המסעדה, שמוגדרת כמסעדת בר, היא במשך היום מקום לשפע של אוכל איטלקי, ואז בשעות הלילה הופכת לבר תוסס, שמח, מרובה חוגגים שנשארים במקום אפילו עד שלוש בלילה בסופי שבוע. מתוך הבר הזה טעמנו כמה משקאות מכמה תחומים – צ'ייסר לימונצ'לו נענע עם המון אלכוהול, יינות שונים –לבנים ואדומים (אני בחרתי קאווה), וקוקטיילים, אחד על בסיס קמפרי פירות והשני על בסיס ג'ין ואננס.

אחר כך קיבלנו לשולחן מבחר מהמנות הראשונות, עם המון המון פחמימות:

שני סוגי פוקאצ'ות – עם עגבניות מיובשות בשמן זית, שום, צ'ילי, גבינת רוקפור וטימין (28 שקלים), ופוקצ'ה עם פלפלים וגבינה (לא כתוב בתפריט, אין לי מחיר) רכות וטריות. השתדלתי לא לגעת בהן יותר מדי כדי שיהיה מקום להמשך.

כרובית טרטופו – כרובית מהטאבון ברוטב איולי כמהין, שבבי עירית ופרמז'ן (36 שקלים בתפריט). מבחינתי המנה הכי טובה מבין מנות הפתיחה (היו לה עוד שתי מתחרות). אחר כך נודע לי שזו גם מנת דגל.

שני סלטים – סלט פנצ'נלה וסלט קפרזה (סלט הפנצנלה שמורכב מעגבניות שרי תמר, מלפפון, בצל סגול, קלמטה, פטרוזיליה, נענע , כדורי מוצרלה וקרוטונים ברוטב וינגרט בן יין, במחיר 37 שקלים, הקפרזה – כדור מוצרלה קרוע, שרי תמר, בזיליקום, שמן בזיליקום ובלסמי מצומצם ב34 שקלים). מבין שניהם העדפתי את הקפרזה כי היתה בו דומיננטיות של בזיליקום. כדורי המוצרלה היו חלקלקים וכייפיים.

סלט נוסף שקיבלנו היה "סלט קיצי" שגם הוא לא רשום בתפריט אז אין לי מחיר, שכלל בין השאר חסה, פלפלים, אגוזים שונים, עלי תיבול, ועוד. כאמור עדיין אם הייתי צריכה לבחור אחד מהסלטים עדיין הייתי נשארת עם הקפרזה.

צלחת אנטיפסטי עם ירקות העונה קלויים בטאבון עם עשבי תיבול היתה הבאה בתור (18 או 34 שקלים, תלוי בגודל המנה), נשנוש נחמד, היו לי בחירות אחרות – כאמור, הכרובית, הקפרזה ותיכף תגיע הבחירה השלישית שלי – ברוסקטה עם פטריות (28 שקלים, כמו סוג אחר של ברוסקטה שקיבלנו – "ברוסקטה קרנבל"-  קלויה בתנור עם סלסת עגבניות, בזיליקום, שמן זית, בלסמי ופרמזן). פטריות עשויות במדויק מבחינת תיבול, קרנץ' של הקלי, אוכל אצבעות טעים ונעים.

עוד פוקצ'ה אחת הגיעה כדי לחתום את מצעד המנות הראשונות, מנה שהיא יותר בפני עצמה כי הפוקצ'ה משמשת מצע ולא בתפקיד העיקר- פוקצ'ת סינטה- סינטה צרובה, שמן זית, שום, פרמז'ן, רוקט ובלסמי מצומצם- 36 שקלים. מבחר של מרכיבים שמחמיאים אחד לשני- בשר, שמן, גבינה, פחמימה עשירה.

 

בעיקריות קיבלנו רשימה ענקית של מנות אפשריות – פיצות מסוגים שונים, עם תוספות שונות (ואפילו פיצה טבעונית ללא גבינה), פסטות ברטבים שונים ותוספות שונות (ירקות, בולונז, פטריות, גבינות, נתחי עוף ואווז, אגוזים, בשר בקר, פירות ים, עלי תיבול ועוד, בשרים על הגריל, כריכים, נקניקיות ועוד. לאחר התייעצויות עם השכנות לשולחן, בחרנו שתי מנות פסטה כדי לחלוק ולטעום. המנות שאנחנו בחרנו היו:

פפרדלה די מארי – שרימפס וקלמארי בשמנת, ברנדי, שקדים, מוצרלה, שרי תמר, חמאה, ממרח עגבניות מיובשות ופטרוזיליה (66 שקלים בתפריט) – שילוב של פירות ים ופסטה, טעמים דומיננטיים. הייתי מעדיפה טיפה פחות מלח במנה.

רדיאטורי סלמון – קוביות סלמון טרי, חמאה, שום, מוצרלה, אפונה עדינה, קרם שמנת לימון, יין לבן ובזיליקום (59 שקלים), הבחירה שלי מבין שתי המנות, עדינה יותר (גם הסלמון לא היה "תוקפני") ושילוב מוצלח של טעמים. (ולמי שדואגת על השפתון, קל יותר לאכול רדיאטורי מאשר פפרדלה …).

ו…קינוחים. המילה "איטליה" בהקשר של קינוחים תמיד מבטיחה רבות. אנו קיבלנו חמישה סוגי קינוחים שמתאימים לכל בחירה . הקינוחים עולים בין 36 ל38 שקלים בתפריט והם היו:

קרמבל תפוחי עץ מהטאבון- תפוחים מקורמלים עם קרמבל קינמון וכדור גלידה ווניל – מוגש לוהט, לחובבי הז'אנר ולמי שרוצה פחות מתיקות.

עוגת גבינה – מסקרפונה אפויה בציפוי שוקולד לבן ורוטב פירות יער – עוגה פשוטה וטובה , גם לה טעמים עדינים.

טירמיסו – קרם מסקרפונה עם בישקוטים טבולים באספרסו, ברנדי עם טופינג של קקאו הולנדי – לשמחתי לא התפרעו עם הקפה והתוצאה היא קרם שאפשר להרגיש כקרם ולא כמאסה של קפה כפי שקורה הרבה פעמים

ושני המנצחים של השולחן –

צד א' של השולחן בחר ב- "שחיתות" – דקואג' אגוזי לוז ושקדים עם שכבות גנאש ,אספרסו ומוס שוקולד מריר – פצצת שוקולד קרמלית לבעלי השן המתוקה.

צד ב' של השולחן בחר במוס חמאת בוטנים- לא מופיע בתפריט אבל שווה. (אני הייתי בצד הזה והאמת, אם הייתי רואה בתפריט את המנות, סביר להניח שהייתי הולכת על ה"שחיתות" ומפספסת מוס חמוד לאללה של חמאת בוטנים אבל ללא המליחות, מוס רך ועדין בלי לפספס את המתיקות.)

שף חכים התאמן חצי שנה מראש על המנות לפני שהחל להכין אותן במסעדה, תוך שהוא משתמש בחבריו כשפני נסיון (איזה כיף להיות חברים שלו…) לטעימות.

לכבוד חגיגות השנתיים, מוכרז חודש אוגוסט כ"חודש הפתעות " שבו יהיו בין השאר צ'ייסרים בהוזלה, מבצעים על הקוקטילים, אירוח שפים, תחרות ברמנים, ארוחה בהפתעה (שבה תמורת סכום קבוע של 100שקלים  הסועדים מקבלים את המנות המיוחדות של השף בלי לדעת מה הן יהיו, כמובן בהתחשב במגבלות או דברים שהסועדים לא אוהבים ויציינו אותם מראש), ערבי ערק, ערב פנויים פנויות, הופעה חיה של להקת סבבה והקול בשמיני לאוגוסט, תקליטנים, ייננים אורחים ועוד הרבה הפתעות.

כתובת המסעדה – שחם 14 פתח תקווה, לא כשרה, פתוחה גם בשבת ועד השעות המאוחרות.

חנייה חינם אחרי השעה שבע בערב ובשפע.

אתר המסעדה- http://www.rol.co.il/sites/triola/

"טו BIN אור נוט טו BIN".

אני אוהבת אוכל. מכל הסוגים. מה שאומר שארוחה אחת שלי יכולה להיות בשרית, אחת חלבית, אחת מעורבת ואחת בכלל מבוססת על מתוקים (כן, גם זה נחשב ארוחה בשבילי). וכן, אני ממש לא בשלנית גדולה, תמיד מעדיפה לאכול מאשר לבשל.. אבל אם אפשר ללמוד מתכונים קלים וטעימים אני תמיד בעד.

הוזמנתי ל"BIN281" לסדנת בישול צמחונית (חלבית) בניצוחו של השף מאיר קרנש ("שף נודד"). ה"בין" הוא מעין מעצמה של קולינריה שבה ניתן להשיג את הכל – בקומת הכניסה ישנה חנות יין ואלכוהול עם מגוון אדיר של יינות מקומיים ועולמיים בטווח מחירים רחב כך שכל אחד יכול למצוא משהו, בקומה השניה יש ביסטרו בר יין שבו אפשר לטעום יינות ייחודיים מתחלפים, ותפריט מגוון כולל המלצה על יינות שילכו טוב עם המנות , ובקומה השלישית – אה, המתחם היצירתי, שבו יש שולחן אבירים שסביבו מתקיימות טעימות מיוחדות וכן סדנאות השף שכוללות גם הדרכת יין מקצועית מאת איש היין הוותיק גיא גולדמן שמסביר על התאמת מנות ויינות.

בקיץ ישנה פעילות גם על הגג הצופה לים.

כאמור אני הגעתי לסדנת בישול צמחונית חלבית והשף מאיר קרנש קיבל את פנינו עם פוקצ'ה חמימה כדי לא לגווע מרעב עד שהמנות יהיו מוכנות. במהלך הסדנה השף מכין את המנות ומסביר, ומי שרוצה משתתף בעשייה. קיבלנו חוברות עם התפריט והמצרכים. שתי הערות חשובות – הראשונה, שאפו על הפונטים הגדולים שחסכו לי לשלוף את משקפי הראייה והיו נוחים מאד, והשניה – בחוברת מופיעים רק המצרכים והכמויות, כשאת אופן ההכנה המשתתפים רושמים תוך כדי הכנת המנות, לפי הנוחות שלהם.

כמה מילים על השף – בוגר "קורדון בלו" האוסטרלי, דור רביעי למגדלי בקר בצפון, משמש כ"שף נודד" – מגיע לכל מקום שרוצים ומבשל מה שרוצים, מקהל סועדים של זוג ועד למאה אנשים, כולל כל הציוד להכנה בשטח. מעבר לזה מאיר גם מעביר סדנאות ב"בין 281" בנושאים מובנים של אוכל איטלקי, אוכל צרפתי ואוכל חלבי, וכן סדנאות לפי בקשה בכל נושא.

(בתמונות למעלה משמאל – גיא איש היין, מאיר השף, וניב שעל הבר . למטה- שף בעבודה).

במהלך הסדנה המליץ לנו גיא על יין סוביניון בלאן 2012 של SHPERA.

המנות שהוכנו בסדנה –

סלט סלק עם גבינת עיזים, פיסטוקים ורוקט- וטיפ של השף לאפיית הסלקים – לוקחים סלק, שמים על ריבוע נייר כסף, מוזגים מעל שמן זית, מלח גס והופ לתנור בחום של 180 מעלות עד שהסלק מתרכך. בסלט הסלק אמור להיות מוגש חמים עד חם וכך הוא גם עוזר לגבינה לשחרר טעמים.

גלילת ירקות קלויים בסגנון פרובנס עם גבינת עיזים ורוטב פלפלים – מנת אירוח מרשימה שבה השף חתך את הירקות לפרוסות דקיקות עד שקופות, תיבל במלח ופלפל ואפה בתנור עד לדרגה רכה אבל שלא ישחים. כשהירקות היו מוכנים (וכל ירק נאפה לחוד) הוא הניח אותם על ניילון נצמד שנפרש על השולחן ועליהם שכבה נוספת של ירקות, ואחר כך גלגל אותם כמו סושי, כשהשכבה האחרונה היתה פלפלים קלויים וגבינות עיזים. את הגליל הוא קירר וחתך לפרוסות דמויות רולדה.

טורטליני כרישה ובוטנים – פסטה ביתית הוכנה ועברה במכונה עד שהפכה ליריעה דקה, ומולאה במילוי של כרישה מוקפצת ומקורמלת והשיחוק  – בוטנים פיקנטיים קצוצים תוצרת בית (מקפיצים בוטנים לא קלויים בשמן קנולה עם פלפלי שאטה יבשים שלמים, וכשהם קלויים מוסיפים מלח ופפריקה מתוקה ושולפים את השאטה). האמת שאנחנו חיסלנו לו חצי מקערת הבוטנים ככה על הדרך בתוך נשנוש. מזל שהוא הכין מראש הרבה.

לטורטליני נוסף רוטב בשמל תרד ואורגנו קליל.

רצועות קישואים פריכות היו התוספת הבאה- סוג של "שניצל" קישואים שבו פרוסות קישואים נטבלו בתערובת של פירורי לחם מתובלים עם פרמזן מגורר, וכמובן ביצה לאיחוד כל העסק וטוגנו בשמן עמוק. ההגשה היתה עם סלסת עגבניות ושום שהוכנה מעגבניות מגורדות ושום שבושל בטמפרטורה מדוייקת שבין תשעים למאה ועשר מעלות ,והפך לרך ומתקתק.

שני בצקים פריכים הוכנו – לקיש רואייל מלוח ולטארטלט פירות עם קרם פטיסיאר.

הקיש מולא בבטטות ורוטב רואייל, וההטראטלט הוכן עם קרם פטיסיאר שנבחש נמרצות.

יצאה מנת קינוח מאד אלגנטית ועדינה עם קראנץ' של הבצק הפריך.

אורך הסדנה כארבע שעות.

בתמונות למעלה ולמטה- המנות שהוכנו והנוף מהגג

וקצת הסבר על השם – המספר 281 נובע מכתובת המקום, דיזנגוף 281 (פינת רחוב יורדי הסירה) בתל אביב. אבל מה הוא ה"BIN"? המקור הוא מונח אנגלי אוסטרלי ששימש לאזורי האיחסון של יינות שונים במרתפים, כשכל יין קיבל מקום מסורתי קבוע משלו.

במסגרת הרצון להכיר למבקרים כמה שיותר יינות, במקום מתקיימות טעימות כל העת וכן טעימות נושא. בימי שישי יש טעימות מיוחדות ללא תשלום.

דף הפייסבוק של "בין 281" – https://www.facebook.com/Bin.281

הסטודיו לבישול – חוויה קולינרית.

בשנים האחרונות יותר ויותר אנשים מתעניינים בבישול ואפיה, וישנה פריחה בבתי הספר לקולינריה. אמש הוזמנתי להתנסות במקום חדש (קיים כבר שמונה חודשים) בשם "הסטודיו לבישול" ( המרכז לקולינריה חווייתית) , הממוקם בתל אביב. חנות "שף דפו" התל אביבית נתנה חסות, קונדיטורית הסטודיו בוגרת "בישולים " (בהצטיינות!) נעמה זעפרני הנחתה, ואנחנו, כרגיל לבלוגריות, הגענו על מצלמותנו ותאבוננו לנסות ולהתנסות.

במקום מתקיימות סדנאות שונות (בשעה שאנו היינו שם היתה במקביל סדנת בשרים איטלקית)  – לחובבים או לפרטיים כמו מסיבות רווקות או ימי הולדת וגיבוש), והסדנה שנבחרה עבורינו היתה "סדנת קינוחים ואפייה".

קיבלנו שף מתכונים שכלל ארבעה – קרם ברולה, טארט קרם פטיסייר עם פירות (במקרה שלנו נקטרינות), שוקולד ג'נדויה וטרפלס בטעמים שונים.

נעמה חילקה אותנו לקבוצות וכל אחד קיבל משימה. במשך ארבע השעות הבאות הפרדנו ביצים, חיממנו על אמבט מרי, הקצפנו, מדדנו כמויות בקפדנות (בקונדיטוריה יש הקפדה על משקלים ברמה של מעבדה), זילפנו ובסוף גם ישבנו לארוחת שחיתות שוקולדית (ועוד נשאר לקחת הביתה ).

במקביל להכנת המנות עצמן גם קיבלנו טיפים רבים לעבודה בקונדיטוריה – כמו איך למזוג ואיך לאחוז בשק זילוף, איך להשתמש במבער לקרמליזציה יפה, מה הטמפרטורה הרצויה של מוצרי חלב שנועדו לעירבוב עם מאסות חמות (טמפרטורת החדר, כמובן לא באוגוסט) ולעומת זאת מה הטמפרטורה של שמנת מתוקה להקצפה (כמה שיותר קר יותר טוב, ורצוי לקרר גם את הקערה והמערבלים), ומה ההבדל בין "טארט" ל"פאי" (אחד בצרפתית, אחד באנגלית, בתכלס – אותו דבר).

הטיפ שלמדתי בעצמי – תביאו סוודר – עבודת קונדיטוריה דורשת קור והמזגן צריך לפעול בלי רחמים.

מתכון לטראפלס –

המצרכים הבסיסיים הם שניים – שמנת מתוקה ושוקולד מריר, כשיחס הכמויות הוא יחידה אחת של שמנת על שתי יחידות שוקולד.

כל מה שצריך לעשות הוא להמיס את השוקולד על אמבט מרי, אחרי ההמסה להוסיף את השמנת המתוקה וכל חומר טעם שבא לנו (אלכוהול, תמצית וכו'), לערבב עד מרקם חלק, לקרר, לגלגל בתוך אבקת קקאו ולהגיש. (החומר מתחמם במהירות בידיים ולכן חשוב לעבד כמה שפחות, לא צריך להיות כדור מדוייק).

הסטודיו כשר עם תעודות.

הסדנאות הן במינימום 12 משתתפים, והן אקטיביות- השף מדגים וכל אחד מהמשתתפים מכין את המנות ולבסוף יושבים לארוחה מהמנות שהוכנו בתוספת שתיה קרה וחמה ויין. לאורך הסדנה ילווה צלם את המשתתפים והתמונות יישלחו ביחד עם המתכונים במייל לכל אחד.

מעבר לקונדיטורית נעמה זעפרני, צוות הסטודיו כולל גם את שף זיו שטיינברג- השף הראשי של הסטודיו ("טורקיז" , "סבסטיאן", "קפה נואר" ועוד), שף לירן בלו (בוגר קורדון בלו וכן "ננה-בר", "בנדיקט" ושף נוכחי של מסעדת "אמיליה"), שף שלומי פלח ("אמורה מיו" , "ברסארי" ושף נוכחי של "24 רופי"), והנטורופתית אורטל מגן – שמנחה באופן בלעדי סדנאות בישול בריא וטבעוני.

בתוך מבחר הסדנאות ניתן למצוא – סדנאות בישול איטלקי (חלבי או בשרי), בישול הודי (חלבי או פרווה), סושי ומטבח יפני (חלבי/פרווה), סדנאות בשרים, סדנת בישול בריא, אסיאתי, קינוחים (זו שאנחנו נכחנו בה), וכן סדנת בצק סוכר, אפייה צרפתית, שוקולד ובישול מקסיקני.

כתובת הסטודיו: רח' בן אביגדור 18 תל אביב

אתר הסטודיו: http://www.bishulon.co.il/

אתר Chef depot – http://www.chefdepot.co.il/

קקאו שאוהב ילדים.

ילדים בבתי קפה ומסעדות יכול להיות כיף. יכול להיות גם סיוט. ילד משועמם שלא כיף לו יכול להרוס את הבילוי להוריו ולכל סביבתו. מצד שני, אנשים רבים אוהבים לצאת עם ילדיהם לבתי קפה ומסעדות, ולכן ישנן מסעדות רבות שמקדישות תשומת לב מיוחדת לקהל הצעיר ומכינות תפריטי ילדים מיוחדים.

רשת "קפה קקאו" השיקה תפריט ילדים מורחב (7 מנות שונות במגוון רחב) והזמינה אותי לטעום. אמנם אין לי ילדים בגיל הזה (ונכדים עדיין אין) אז התעלקתי על ילדים של אחרים, וביחד טעמנו את המנות.

הסניף שהוזמנתי אליו, סניף רוטשילד בתל אביב הוא כשר חלבי ולכן היו בו, כמו בשאר הסניפים הכשרים, רק את חמשת הארוחות שאינן בשריות, כך שאין לי דעה על מנות השניצלונים עם הצ'יפס, והקיד בורגר שמוגשים בסניפים שאינם כשרים.

כבר כשהתיישבנו קיבלו הילדים פלייסמט שכולל בצד אחד את תפריט הארוחות כולל תמונות מדוייקות, כך שיכלו לבחור בדיוק מה שהם רוצים, ובצד השני שלו כפי שאפשר לראות בתמונות – סוגי ציורי צביעה וחידות שונות, וכן כוס עם טושים שונים. ביקשנו להתנסות בכל חמשת הארוחות המוגשות בסניף והמלצרית חקרה את הילדים בדבר בחירתם לגבי שתיה קלה (שוקו או מיץ תפוזים בארוחת הבוקר, ומיץ בשאר הארוחות), ולגבי אופן עשיית הביצה. היא גם שאלה לגבי סוג הרוטב המבוקש עם מנת הפסטה שכלולה באחת הארוחות. פה אנחנו המבוגרים התערבנו והנחנו שהילדים לא יצליחו לחסל הכל, ולכן ביקשנו שאת הפסטה יגישו עם רוטב למבוגרים – שמנת פטריות. השאלה האחרונה היתה לגבי תוספות רצויות על הפיצה, ונבחרו זיתים ירוקים ותירס.

השתיה הגיעה ראשונה, בכוסות פלסטיק, כשכוס נוספת נושאת את הקרח בנפרד. הגשה מצוינת מכיוון שיש ילדים שיימנעו מהשתיה רק בגלל שיש בה קרח וכאן יש אפשרות בחירה.

הארוחה הראשונה שהגיעה היתה "ארוחת בוקר טוב ילדים" שכללה ביצה לבחירה (חביתה, מקושקשת, עין), מקלוני ירקות טריים , גבינה לבנה, גבינה צהובה, ג'בטינה ושתיה. במנה שהוגשה לנו לא היתה ריבה, כנראה התפספס. הילדים נגסו מכל הארוחה ובסוף התמקדו בעיקר במקלוני הירקות. לילד בן הארבע הארוחה היתה בדיוק בגודל המתאים, לילדים קצת יותר גדולים אולי רצוי להוסיף עוד משהו. (הארוחות מוגדרות עד גיל שמונה, אין לי מושג אם למבוגרים יותר "מותר" להזמין גם אם כי נראה לי שלפי חביבות הצוות לא צריכה להיות בעיה).

אני חייבת לציין את מיץ התפוזים שהיה טרי מאד ועסיסי ולא תעשייתי כמו שיש בדרך כלל בארוחות ילדים.

הארוחה השניה שהגיעה היתה "טוסטונים עמק". בתפריט כתוב "טוסטונים עם גבינת עמק, מקלוני ירקות טריים, זיתים, קטשופ , שתיה וכדור גלידה" . (את הגלידה השארנו לסוף). במנה שהוגשה לנו לא היו הזיתים אבל לא שמנו לב. הטוסטונים הם מנה קטנה וחמודה, מתאימה אף היא לילדים הקטנים יותר.

שתי הארוחות הבאות היו גדולות יותר וממלאות יותר (למרות שכל הארוחות באותו מחיר) ואף כמבוגרים היה לנו קשה לסיים אותן (לפחות לנשים שבחבורה) ולדעתי שתי הארוחות האלו יכולות להספיק לשני ילדים קטנים –

ארוחת פסטה "במבינו" הגיעה אלינו, (פנה/ספגטי ברטבים: עגבניות, שמנת פטריות, פרמז'ן, שתיה וכדור גלידה). כמו שביקשנו קיבלנו קערה מאד נדיבה של פסטה (הביאו פנה, לא שאלו איזה משתי הפסטות אבל כנראה פנה הולך יותר טוב עם מבוגרים ועם שמנת פטריות). גם כאן התפספסה קערית הפרמז'ן שנראית בתמונה בתפריט אבל אולי זה כי בחרנו כאמור רוטב אחר ולא את רוטב העגבניות המקורי. הפסטה היתה מעדן, דחפנו את הפיצה (המנה הבאה) לכיוון הילדים וטרפנו בעצמנו את הפסטה. מנה משביעה גם למבוגר (או לפחות לאישה מבוגרת).

הפיצה כאמור היתה הבאה בתור, "פיצה ביתית עם רוטב עגבניות וגבינת מוצרלה עם תוספת אחת לבחירה- תירס/זיתים/פטריות, עם שתיה וכדור גלידה". גם פה הגיעה פיצה עשירה, שהצליחה מאד אצל הילדים.

ואז הגיע הקינוח. המנה המתוקה של ארוחות הילדים נקראת "וופלון בלגי" והיא מוגדרת ככוללת ,וופל בלגי, קצפת, רוטב שוקולד ופירורי מקופלת". בתמונה של התפריט רואים גם גלידה וסוכריות אבל בפירוט זה לא מופיע. בגלל שאנחנו אכלנו חמש ארוחות ילדים, ששלוש מהן כוללות גלידה, קיבלנו את הגלידה ביחד עם הוופל. כשהוופל הגיע כולנו הסכמנו שהוא יכול לשמש מנת קינוח יפה מאד לשני מבוגרים שרוצים משהו מתוק וטעים. ילדים בחיים לא יתגברו על כמות הקצפת הענקית שהיתה בתוך כוס (אותה ניכסתי לעצמי ובקושי נתתי לאחרים כפית בתואנה של "קחו את הגלידה, תשאירו אותי עם הקצפת". קערית עם שוקולד מומס נשפכה בידינו קצת על הוופל והרבה ישירות לתוך הפה. הילדים נשנשו בעיקר קודם כל את פירורי המקופלת ואחר כך התמקדו בוופל. מנה כזו רצוי לא לתת לילדים שמצפים מהם ללכת לישון שעתיים אחר כך…

פונקנו במקביל גם בקפה למבוגרים בכוס גדולה ומעוטרת.

חשוב לי לציין – בתמונות ליד המנות יש צעצועים קטנים, אבל נראה לי שהם לקישוט בלבד מכיוון שהם לא כלולים בארוחה (בניגוד נניח לרשתות המבורגרים שמצרפים מתנות קטנות).

בסך הכל הילדים התמלאו, המבוגרים גם (ונראה לי שבעיקר מנת הוופל תהיה תירוץ מצוין להורים להזמין "בשביל הילדים" ולבנות על זה שילד לא יכול לסיים את זה בעצמו..). המנות מורכבות מהטעמים שילדים אוהבים, המבחר גדול והמחיר אטרקטיבי מאד- 29.90 שקלים לארוחה, מחיר שהופך את כל העניין למשתלם מאד.

רשת בתי הקפה "קקאו" מונה למעלה מ30 סניפים, חלקם, כמו הסניף שברוטשילד- כשרים, הפריסה היא ארצית במיקומים מצויינים.

לאתר הרשת – www.kakao.co.il

פחות מלח – יותר בריאות

בשנים האחרונות עולה המודעות לאוכל בריא ואחד הדברים הפחות בריאים שיש במזון הוא מלח, אם הוא מגיע בכמויות העולות על הכמויות הנדרשות לגופו של אדם בריא.
צריכת המלח היומית אמורה לפי ארגון הבריאות העולמי, להיות מקסימום חמישה גרם מלח ליום למבוגרים ולילדים. בפועל הציבור צורך הרבה יותר ובעיקר הילדים שתשעים אחוזים מהם צורכים מלח בכמות הרבה יותר מדי גבוהה, מה שמהווה גורם ללחץ דם גבוה.

חברות המזון לקחו על עצמן להקטין את כמויות המלח במוצרים אהובים ומוכרים ולהפכם לבריאים יותר. "תנובה" עושה זאת מאז 2006 כשהשיקה גבינה לבנה דלת מלח, ועד עכשיו כשיוצא לשוק הקוטג' מופחת מלח – 20% פחות. כל זאת במסגרת "המצפן התזונתי" – נתינת חשיבות גבוהה לתזונה מונעת.

קיבלתי להתנסות את שני המוצרים. הכוונה המקורית היתה ליצור מהם ארוחת ערב, אבל הפיתוי היה גדול להפוך אותם לשתי מנות שאני מאד אוהבת להכין – לזניה ופשטידת פטריות קלה.
אני שמחה לציין שבטעם לא היה שום הבדל ואף אחד לא ידע שיש הפחתה בכמות המלח.

שני המתכונים שהכנתי –

פשטידת פטריות לייט (פשטידה טעימה ודיאטטית)

1. מחממים תנור לחום 180 ומרפדים תבנית
2. שמים קצת שמן זית במחבת ומטגנים 3 סלסילות פטריות קצוצות, 5 בצלים קצוצים (לטגן בכמה מחזורים כי לא נכנס למחבת)
3. בקערה לערבב 5 ביצים טרופות, 400 גרם גבינה כחושה דלת מלח, 5 כפות קמח. מוסיפים את הבצל והפטריות ומערבבים. במידת הצורך מוסיפים חלב מתבלים במלח ופלפל.
4. שמים בתבנית ואופים 30 דקות או עד השחמה.
5. מקררים קצת ומגישים עם סלט ירוק.


לזניה –

המצרכים:
חבילת אטריות לזניה שלא דורשות בישול
2 קופסאות רסק עגבניות
1/2 כוס מים
2 שיני שום כתושות
1כפית מלח
1/2 כפית פלפל
1 כפית אורגנו או יותר
1 בצל קצוץ
2 ביצים
2 גביעי קוטג דל מלח.
לציפוי – גבינה צהובה מגוררת או פרוסות.
אופן ההכנה:
1. משטחים בתבנית שכבת אטריות לזניה
2. מערבבים את כל מצרכי המילוי חוץ מהגבינה הצהובה.
3. שופכים על האטריות חצי מכמות המילוי
4. מכסים בגבינה צהובה וזורים עוד אורגנו
5. עושים שוב מההתחלה את השכבות
6. אופים בחום בינוני כ25 דקות בתנור שחומם מראש עד שמשחים אבל לא יותר מדי.

את המוצרים דלי המלח ניתן להשיג כמו יתר מוצרי "תנובה" במקררי החלב של רשתות השיווק והמרכולים.

שוש מבשלת "חמים וטעים".

כן, הכותרת כבר מעוררת ענין "שוש מבשלת". הכצעקתה?
ידוע הוא שאני לא חובבת בישול גדולה וגם בסדנאות בישול אני בדרך כלל על תקן הסו-שף, זו שתולשת המון עלי כוסברה (יאמי יאמי).
אבל כשמציבים לי אתגר… איך אני יכולה לסרב? האגו ….
קיבלתי להתנסות שתי אריזות של מוצרי "חמים וטעים" – רביולי במילוי גבינה ורביולי במילוי בטטה.
האתגר היה לנסות להכין אחד מהם בגירסה אישית. אז הסתכלתי עליהם, בחנתי מכל הצדדים, אחר כך הרמתי את העיניים וחיפשתי איזה שף בסביבה, אבל לא היה כזה. אז אמרתי לעצמי – האתגר שלי הוא למצוא משהו לעשות מהמוצר, שיהיה גם קל להכנה (כלומר מתכון של שלוש שורות ומטה), גם מהיר (כי אין לי יותר מדי זמן, יש לי תותים לקצור בFARMVILLE), וכמובן שיהיה טעים.
ואז זה בא לי…


אנחנו בבית מכינים מדי פעם פשטידת פסטה קלילה, שמבוססת על אטריות מבושלות, בתוספת חומרים מאחדים ,וטעמים. חשבתי לעצמי, מה יקרה אם במקום אטריות פשוטות (בדרך כלל אנו משתמשים בפסטה מסוג "פפיון" – אלוהים יודע למה בעצם, סוג של קיבעון) אשתמש ברביולי בטטה?

אז הנה מה שהכנתי…..
בישלתי את הרביולי לפי ההוראות והוצאתי בשניה שצפו.
הכנתי תערובת של 5 ביצים מקושקשות, 3/4 חבילת מרגרינה מומסת, 1 כף אבקת מרק (אני השתמשתי במרק בצל, והאמת, שמתי יותר מכף אחת), מלח ופלפל .
שפכתי לתערובת את הרביולי ואת הכל לתבנית מצופה נייר אפיה.

(בתמונה למטה- המצרכים).

הכנסתי לתנור שחומם מראש לחום גבוה (250). אחרי חצי שעה הרביולי שהיו למעלה כבר היו שחומים וזה היה הסימן שלי שהפשטידה מוכנה.
(בתמונה למטה- הפשטידה לפני האפייה)

השארתי להתקרר והגשתי עם סלט ירוק.
(הצעת הגשה נוספת – עם כף גבינה לבנה או קרם פרש בצד).

(בתמונה למעלה- הפשטידה המוכנה, בתמונה למטה מבט מבפנים)

הערה חשובה – אני יודעת שבשלן גורמה לא ישלב במנותיו מרגרינה או אבקת מרק אבל לא התיימרתי מעולם להיות בשלנית, אני בסך הכל בן אדם רעב (ועייף). אם למישהו יש הצעות לתחליפים למצרכים האלה, אשמח לתגובה.

"חמים וטעים" הם חברה המתמחה בייצור מוצרי מזון ביתיים קפואים בטעמים אתניים. הרעיון מאחורי הטעמים הוא שכל אחד, מכל עדה ומכל מוצא, ימצא מנה שתחזיר אותו לטעמי הבית שעליו גדל, וכך יש במבחר כארבעים מוצרים שונים כמו קובה, סיגרים, אמפנדס, אגרולס, חטיפי כרובית ועוד רבים.
עכשיו נכנסה "חמים וטעים" לקטגוריית המזון האיטלקי והשיקה ארבעה סוגי רביולי – במילוי בטטה, במילוי פטריות, במילוי תרד ובמילוי גבינה, וכן ניוקי תפוחי אדמה.

המוצרים ניתנים להשגה ברשתות השיווק ובחנויות הפרטיות.
האתר של "חמים וטעים" – http://www.hamimvetaim.com/