ארכיון

שטוחלה- ועכשיו עם עוקץ….

אני לא בן אדם של חריף. כשכולם סביבי שופכים כמויות של פלפלים חריפים לתוך תבשילים, אני וחבריי לעדה הפולנית מוסיפים עוד שלושה גרגירי מלח וזהו.

למעשה, מלבד קטשופ, אני לא אשים שום רוטב על האוכל שלי, חוץ מ…. צ'ילי מתוק. במשך השנים למדתי לבחור את היצרנים שמקטינים במקצת את כמות החריפות שבצ'ילי המתוק, ומאז הרוטב הכייפי הזה מקשט לי את האוכל, בעיקר מנות בשריות אבל לא רק.

עכשיו חברת "מאיר בייגל" מביאה לי את הצ'ילי המתוק גם לחטיף- לבייגלה מסדרת שטוחלה בטעם צ'ילי מתוק.

קודם כל מה שחשוב- המוצר אפוי ולא מטוגן, כך שהוא בריא יותר, יש בו סיבים תזונתיים ואין בו חומר משמר וצבעי מאכל, ובעיקר מה עוד יש בו – טעם. הרבה טעם עשיר וכייפי.

הביגלה השטוחים פרצו לחיינו בשנים האחרונות והפכו ללהיט. משהו בדקיקות של הבייגלה השטוח, הטעם הספציפי, והקרנצ'יות פנו בדיוק לטעמו של השוק הישראלי.

עכשיו, עם תוספת הצ'ילי, אנו מקבלים את כל החבילה- חטיף שאין לו את הפוקנציות הבעייתיות כמו טיגון, ולא את תועפות השומן שיש בחטיפים המטוגנים,  יש לו יתרונות בריאותיים רבים, והוא מספק את הצורך ב"משהו מלוח וקרנצ'י".

מעבר לאכילה ונשנוש חופשיים (וגודל השקיות – 40 גרם גם מונע התפרעות גדולה מדי), המוצר מצויין לטבילה ברטבים וגבינות (כך שהוא אידאלי עכשיו, לאירוח של שבועות).

הנסיון שלי – שמתי עליהם טיפה גבינה צהובה וחיממתי כמה שניות במיקרוגל, היה סוג של "פונדו" מעולה.

חברת "מאיר בייגל" קיימת משנת 1962 ומובילה בתחום החטיפים האפויים, ייצור בייגלה וגריסיני. המפעל עומד בכל התקנים המחמירים ברמה עולמית.

להשיג בכל רשתות השיווק, כשר פרווה בד"צ.

אחים חדשים (וטעימים) ל"פיטנס"

אחים חדשים זה תמיד משמח. אחים חדשים שהם גם טעימים ובריאים זה עוד יותר משמח. למשפחת WELLNESS  של המותג המצליח פיטנס, הגיעה הגרנולה. האמת, מתבקש- אחרי חטיפים מצליחים, הגיע הזמן שכל הטוב הזה יגיע גם לקערות ארוחת הבוקר. ומה יש לנו שם? שני טעמים חדשים- דבש ושוקולד, באריזת פרימיום חגיגית ונוחה לפתיחה ולסגירה חוזרת. חוץ מהטעמים יש גם שיבולת שועל מלאה שמהווה מקור לסידן, חלבונים וסיבים תזונתיים.

להמשיך לקרוא

הקרקר על העדשה (הכתומה)

עדשים בכלל, ועדשים כתומות בפרט, נחשבים מקור מצוין לחלבונים, ואהובים לא רק על טבעונים שמשלימים בעזרתם את החומרים הדרושים לגוף, אלא גם לאוכלי בשר. אם נצרף לזה גם שומשום וזרעי צ'יה, נקבל בכלל מנת בריאות ענקית, ועכשיו "אסם" עושה את כל הענין גם טעים ודל בקלוריות, משביע ופותר כל בעיית נשנוש או רעב פתאומי.

להמשיך לקרוא

"מן"- תמיד במתיקות.

מוצרים של המפעל הוותיק "מן" מככבים על מדפי רשתות השיווק שנים רבות, והם פופולאריים ואהובים.

הבעיה היא שלא כולם יכולים או רוצים לצרוך סוכר, ועדיין רוצים להנות מהמוצרים האיכותיים של המפעל.

החידוש של "מן" היום הוא סדרת וופלים ועוגיות ללא תוספת סוכר. במקום הסוכר יש סוכרלוז של SPLENDA  וכמובן שהמוצרים גם נושאים את תקן הטבעונות.

להמשיך לקרוא

מה הביא איתו האביב?

אחד המצבים הלא נעימים בחיים- נוסעים בדרך ארוכה, כשמרגישים שה"טבע קורא". אם אתה גבר, אין לך בעיה, מוצאים פינה וזהו, מסתדרים. אבל כבחורה המוצא הנפוץ ביותר הוא תחנות דלק. אז עוצרים בתחנת דלק, מזנקים מהמכונית, רצים אל הדלת בתקווה שהיא פתוחה ו… עפים אחורנית. למה? כי בדרך כלל זה לא מריח שושנים שם. נכון, יש תחנות מטופחות, אבל יש גם מספיק כאלה שצריך להיות נואשת מאד כדי להכנס.

מצב אחר- נכנסים למכונית, ואז מגלים באיחור שמישהו עישן שם, והריח נדבק ומחניק, ולא נעלם גם כשפותחים חלון ומאפשרים לרוח מקפיאה להכנס.  גם אם יש ילדים ברכב ואחד מהם לא הרגיש טוב בנסיעה, חייבים לטהר את הריח.

ואיך אפשר בלי ה"עונג האולטימטיבי" של להכנס לחדרו של מתבגר ולפגוש שם את נעלי הכדורסל שלו, יחד עם בגדים שאיכשהו לא הגיעו לסל הכביסה?

להמשיך לקרוא

פינוקים מתוקים

לפני כחודש הייתי בביקור במפעל "מן" וראיתי את פסי הייצור של הוופלים והעוגיות. כמובן שגם טעמתי מהכל (בלוגרית מקריבה את גופה למען הקוראים…). אבל מסתבר שתמיד אפשר לחדש, והפעם "מיני ופלים מצופים בטעם שוקולד". אותם וופלים אהובים ופופולאריים, בגודל קוביה, להלן "מינימן"- מצופה בטעם שוקולד. ההמלצה שקיבלתי היתה לאכול אותם לצד קפה, אבל אני מצאתי וורסיה טעימה יותר – זוכרים את השיטה שבה הסבים שלנו היו שותים תה עם קוביות סוכר? היו מניחים קוביה בפה ולוגמים מהתה והמשקה היה עובר דרך הקוביה? אז אותו הפרינציפ- אני בעד לשים קוביה אחת בפה (ולהתאפק לא לאכול אותה ככה), ולשתות קפה דרכה. חוויה מעולם אחר.

להמשיך לקרוא

בריאות וטעם- לילדים ולילדים שבתוכנו.

אחד הריחות המפתים ביותר הוא ריח של פיצה. משהו בבצק, בגבינה הנמתחת ובניחוח האורגנו האופייני כל כך, גורמים לנו להזיל ריר, גם אם אנחנו לא ממש רעבים (או צבי נינג'ה). לרובינו אין בעיה – פשוט מרימים טלפון לאחת הפיצריות ומזמינים, או ניגשים למדף המוצרים הקפואים בסופרמרקט. אבל יש פלח  אוכלוסיה לא קטן- שלא יכול או לא רוצה לצרוך גלוטן, ועד עכשיו היו כל מני פתרונות ביתיים חלקיים שהם "לא זה" כשמדובר בפיצה.

להמשיך לקרוא

שופרסל- הפריכות שבפריכית.

נתחיל מהתחלה- כשהפריכיות הומצאו והגיעו לשוק הישראלי, טעמתי, עיקמתי את הפרצוף ומאז לא נגעתי בהן. הפריכיות שטעמתי היו בטעם של פופקורן ישן ועם ריח של אבק. תוסיפו לזה את הדימוי של "אוכל של שמנות" והסבירו לי איך זה אמור להחליף חלה מתוקה וטריה? לחם חם מהתנור? פוקצ'ה? לא בבית ספרי.

במשך השנים התמדתי בתפיסה הזו, וחייתי בשלום לצד הפריכיות, ביחסי "שלום שלום" בלי יותר מדי קירבה.

עד שהשבוע הגיע הקופון של שופרסל וגרם לי לנסות שנית, בשם הבלוג כמובן.

להמשיך לקרוא

כוסמין וחלבון- במהירות ובבריאות.

לחדר הכושר אני מגיעה רק בשעות הערב , כך שהביתה מהאימון אני מגיעה כשכבר חושך בחוץ, והעיניים כבר נדבקות מרוב עייפות. הדבר היחיד שאני יותר מאשר עייפה זה רעבה.

השילוב של רעב ועייפות הוא מסוכן במיוחד כי הוא יכול לחרב את כל האימון שהרגע השלמתי, לא חבל?

אז צריך משהו שהוא מהיר, ומשהו שהוא בריא.

איך זה עובד?

להמשיך לקרוא

נסטלה גולדן מיניס- לבוקר כייפי.

אסם-נסטלה לא שוקטת על השמרים , וכשמדובר על דגני בוקר, על אחת כמה וכמה כי ידוע שזו הארוחה החשובה ביום, מה שמעיר אותנו ומביא אותנו לעולם הלימודים והעבודה חיוניים ונמרצים.

(והייתי חייבת לצלם גם את החלק האחורי והמגניב של האריזה)

להמשיך לקרוא