נתחיל מהתחלה- כשהפריכיות הומצאו והגיעו לשוק הישראלי, טעמתי, עיקמתי את הפרצוף ומאז לא נגעתי בהן. הפריכיות שטעמתי היו בטעם של פופקורן ישן ועם ריח של אבק. תוסיפו לזה את הדימוי של "אוכל של שמנות" והסבירו לי איך זה אמור להחליף חלה מתוקה וטריה? לחם חם מהתנור? פוקצ'ה? לא בבית ספרי.

במשך השנים התמדתי בתפיסה הזו, וחייתי בשלום לצד הפריכיות, ביחסי "שלום שלום" בלי יותר מדי קירבה.

עד שהשבוע הגיע הקופון של שופרסל וגרם לי לנסות שנית, בשם הבלוג כמובן.

בשובר היו-

פריכיות אורז קטנות בתיבול זעתר ושמן זית (50 גרם), פריכיות קטנות 3 דגנים מלאים (50 גרם), חטיף פריכיות שוקו תות 5 יח וחטיף שוקולד מריר דגנים שש יחידות.

איסוף הפריטים היה נראה קצת כמו פרק של "המרוץ למליון" כי בדיוק הלכנו לסרט החדש של דיקפריו (אחלה נופים, עלילה קלושה במקצת) ולפי החישוב שלי נותרו עשרים דקות להגיע לסופר לפני סגירתו. נסיעה מהירה, חניה נוחה (היה כבר ריק כמעט לגמרי, ובסופר כבר התחילו לאסוף דברים לקראת סגירה) ואז להתרוצץ, כי גם העובדים כבר ברובם עזבו ולא היה את מי לשאול, והפריכיות נמצאות ליד הלחם, חטיף הדגנים היה בסטנד בין השורות והכי קשה היה למצוא את את מיקום חטיף הפריכיות שנפל על כל מני קטגוריות שונות (פריכיות? חטיף? ממתק? שוקולד?) ובסוף נמצא במחלקת הבריאות הסמוכה לקורנפלקס.

בתמונה למעלה אתם רואים אותי הולכת על בטוח ומתחילה בחטיף הדגנים השוקולדי שמעבר לזה שהיה טעים עם המון שוקולד (21.7% שוקולד מריר – בדקתי!) ויש לו סיבים תזונתיים וגם חלבונים (שמגיעים כנראה ממי הגבינה שנמצאים במקום גבוה ברשימת המרכיבים). טוב כ"בוסט" של אנרגיה לפני אימון למשל, וגם ככה סתם כשמתחשק משהו טעים. השוקולד גם לא נמרח גם באחיזה באצבעות. (86 קלוריות לחטיף).

פריכיות שוקולד התות היו הדבר הבא, שבא לשלב לי את הפריכיות ברכות מצופה מתוק שוקולדי. מדובר בחטיפים בטעם שוקולד , בניגוד לחטיף הדגנים שהוא שוקולד אמיתי (יש בהם חמאת קקאו, אבקת קקאו ואבקת סוכר). אני מניחה שכשכתוב "בטעם שוקולד ותות" הכוונה שגם התות כלול ב"בטעם" כי במרכיבים כתוב "אבקת תות שדה" 0.27% ואין לי מושג אם זה תות שנטחן לאבקה, או אבקה בטעם תות. בכל מקרה נחמד, מבין השניים אני עדיין מעדיפה את הדגנים.

והגענו להארד קור – לפריכיות. לפי הכתוב על העטיפה הן מאד בריאותיות- אלה עם הזעתר עשויות מאורז שפוצח כמו פופקורן, באחוז ענק, ואחריו כל שאר המרכיבים שנותנים את הטעמים. הפריכיות הן פחמימות מורכבות שעוזרות לתחושת שובע.

פריכיות חמשת הדגנים מורכבות מקמח תירס מלא, קמח אורז, קמח שיבולת שועל מלאה, אורז מלא ותירס, ועוד הרבה דברים בריאותיים וטובים.

על גבי שתי האריזות מודפסים טיפים לשמירה על הגיזרה והמלצה על צורת הגשה (מתכון).

והאם הדעה שלי על פריכיות השתנתה? מבחינת הריח כן- כי פעם לא יכלתי להריח את זה בכלל, עכשיו אפילו טעמתי. אם אני צריכה לבחור, אני מעדיפה את זה עם הזעתר כי הטעם שלו פשוט רחוק יותר מטעם של פריכית. אם הייתי עושה דיאטה , זו בהחלט היתה אופציה לקטע של משהו לכרסם, או משהו למרוח עליו גבינה. היות ודיאטה היא לא מילה בלקסיקון שלי, לפחות לא כל עוד אני בלוגרית, אני אשאר עם הלחם הביתי הלבן (או פוקצ'ה עם הרבה מלח גס וזיתי קלמטה עם שמן זית … יאם יאם) ועם הקלוריות.