"תנובה" שלחו לי סלסילת מוצרי חלב ואתגר – להכין ארוחה חלבית. לאחר מחשבות , הרהורים והרבה פאניקה, הרכבתי במו ידי העדינות את הארוחה הבאה (והיא אשכרה יצאה טעימה, וכולה מתכונים קלים קלים ומהירים, עם הרבה אפשרויות לשינויים בהתאם למה שיש במטבח.

מנה ראשונה- מרק תפוחי אדמה.

המצרכים לשתים או שלוש מנות נדיבות.

400 גרם תפוחי אדמה קלופים וחתוכים לקוביות קטנות

1כף חמאה

שליש כף קמח

כוס וחצי חלב

חצי כוס מים

מעט מלח, פלפל, אגוז מוסקט

גבינה צהובה מגוררת או קרועה.

אופן ההכנה –

שמים בסיר את תפוחי האדמה (ניתן לגוון גם עם קוביות קישואים או קוביות ממש קטנות של גזר). שמים את החמאה ומטגנים כמה דקות תוך בחישה.

מוסיפים את הקמח וממשיכים לבחוש

מוסיפים את החלב והמים, מנמיכים את האש לבינונית ומבשלים 20 דקות תוך בחישה מתמדת (אחרת נדבק או רותח).

מסירים מהאש, מתבלים במלח, פלפל ואגוז מוסקט בנדיבות (כי אין תיבול אחר קודם לכן).

זורים גבינה (אפשר מגוררת, אני מעדיפה קרעים כי זה יוצר "משיכה" ארוכה ועבה יותר).

• ובתמונות –

1. 
2. 
3. 
4. סלט

   פשוט מיקס של עלי בייבי, פרוסות פרומעז, פרוסות אגסים משומרים (אפשר גם חבושים אם מוצאים) ואגוזי מלך שבורים. מבחינת רוטב- מה שאוהבים, עם דגש קטן על חמיצות ומתיקות. אישית, אני מעדיפה כמה שפחות רוטב ולהקפיד שכל ביס כולל את כל המרכיבים.

5. 

מנה עיקרית – מאפה גבינות

אחת המנות שמאד אהבתי לאכול בביקור בארצות הברית היתה "מקרוני אנד צ'יז". כשקיבלתי את המשימה להכין משהו מהגבינות המיוחדות של "תנובה" חיפשתי בהתחלה מתכון למקרוני הזה, אבל מצאתי מתכונים מובנים שלא איפשרו לי חופש יצירה והכנסת הזווית האישית למנה.

אז לבסוף הלכתי על פשטידה, שבנויה על שילוב של פסטה (להלן ה"מקרוני" למרות שהשתמשתי באטריות "פפיון") והצ'יז הגיע ממגוון הגבינות הגדול.

מה שעשיתי היה פשוט לערבב, בלי כמויות מוגדרות – חצי חבילה של אטריות מבושלות (כאמור, אני השתמשתי בפפיונים כי זה מה שהיה לי בבית, האידאל שלי היה אטריות בצורת  "קרניים" שמזכירות יותר את אמריקה), וכמות כייפית (בערך מאה גרם כל אחד) של מגוון מהגבינות בחתיכות – פטה, קשקבל, רוקפור וקממבר. לזה הוספתי גביע אחד של "נפוליאון" בטעם שום, לתוספת רכות, ושלוש ביצים שיאחדו את כל העסק. במקביל טיגנתי שני בצלים קצוצים דק, כי אני מתה על הריח. ערבבתי את הכל וגיררתי מעל אגוז מוסקט.

חיממתי תנור ל200 ושפכתי את העיסה לתבנית מרופדת בנייר אפיה. האמת שאפשר היה גם לאכול את המנה בלי לאפות אותה ,כשהגבינות שנמסו משמשות כרוטב מדהים לאטריות (גם רעיון, לפעם הבאה). על הכל פיזרתי פרמזן מגורר וקצת קוביות חמאה והופ- לתנור בערך לעשרים דקות עד חצי שעה בהתאם לתנור שלכם (להשגיח שרק ישחים מלמעלה).

והקינוח  – "עוגת הגבינה של מ'". מי זו "מ"? זו אשתו של א'. א' הוא הבן של ר' שהיא האחות של ש' שהיא אמא שלי. (או במילים אחרות – מתכון של אשתו של בן דוד שלי). המתכון המקורי הוא של פסח וכלל קמח תפוחי אדמה. בגלל שמדובר בכמות קטנה מאד, החלפתי אותו בקמח רגיל ולא ניכר הבדל.

וזה הולך ככה –

הפרדתי 4 ביצים לחלמונים וחלבונים, ואת החלבונים הקצפתי עם כוס סוכר (אפשר פחות אם רוצים עוגה מתוקה פחות).

את החלמונים ערבבתי עם 750 גרם גבינה לבנה , 2 כפות קמח , וקופסת פודינג ווניל אחד.

איחדתי בתנועות קיפול את קצף החלבונים עם תערובת הגבינה ושפכתי לתבנית מצופה נייר אפיה. אפיתי כ45 דקות בחום של 170 עד שהחלק העליון השחים.

הוצאתי וקיררתי בחוץ שעה. הגובה קצת ירד אבל זה בסדר כי אין הרבה קמח. ניתן להגיש עם קצפת לא ממותקת (כי העוגה כאמור מאד מתוקה) או עם חתיכות אגס משומר (שזה איך שאני אכלתי את זה, אבל שכחתי לצלם).

ישנם עוד מתכונים רבים בחוברת "שבועות תנובה" שהוציאה "תנובה" לקראת החג ותחלק בכ850 אלף עותקים, כשהדגש בחוברת הוא על "המצפן התזונתי" שאומר הפחתה של מלח וסוכר.

עוד הפתעות מיוחדות לחג-

חוברת קופונים שתחולק ברשתות השיווק ובה הנחות והטבות על מוצרי חג פופולריים, קוד בחוברת המתכונים שמאפשר קריאה גם בטלפונים ניידים, אייפד וכדומה, מארזים חגיגיים כמו שתי גבינות לבנות בקופסה דקורטיבית, מארזים מוגדלים , והנחות רבות.

כמו כן – מוצרים מיוחדים לחג כמו גבינת נפוליאון 16% שומן בטעם שום שמיר, פטה עיזים 5% מסדרת "פיראוס", מלית גבינה לבלינצ'ס (אישית, אני אוכלת את זה ככה מהקופסה) וקינוחי דיאט יופלה בטעמים מיוחדים של פאי תפוחים ופינקולדה.

חג קציר שמח!!

העיתוי שלי לא היה כל כך טוב- להזמין פיצה כשיש גם ל"ג בעומר וגם משחק גמר של "מכבי" זה מתכון לתור ארוך. אבל במקרה של "צ'יזי בייטס" של "פיצה האט" זה היה שווה לגמרי את ההמתנה.

ההזמנה הטלפונית היתה נוחה, בעיקר בגלל שמספיק להגיד את שם העיר וכבר מגיעים ישירות לסניף ולא צריך לשמוע רשימת סניפים מפורטת בסגנון "לתל אביב הקש 1, לרמת גן 2" וכדומה.

קיבלתי להתנסות את הפיצה עם שתי תוספות כבקשתי ובחרתי זיתים ובצל חי. אם הייתי צריכה לסכם את כל הפוסט הזה במילה אחת, זה היה "עונג". בשתי מילים "עונג שחיתותי".

את הבצק של "פיצה האט" מטגנים לפני האפיה, והאקסטרה שחיתות הזו גורמת לו להיות עסיסי במיוחד. אבל לא באנו לדבר פה על הפיצה שכולנו מכירים, אלא על התוספת המיוחדת ה"צ'יזי בייטס" שהם סוג של לחמניות זעירות שנמצאות בקצה הפיצה מסביב , 28 יחידות ממולאות במוצרלה, והן כל כך טריות שזה לבכות. עם הפיצה מגיע רוטב, וכאן הטרוניה היחידה שלי – כמות הרוטב לא מספיקה אפילו לחצי מה"בייטס" – צריך לפחות פי שתיים או שלוש, למרות שהן טעימות גם ככה בלי רוטב.

ה"בייטס" גם משביעות מאד, קחו בחשבון בחישוב כמות הסועדים וקיבולת הקיבה שלנו.

הקיבולת שלי די התרחבה מאז שנעשתי בלוגרית ולכן גם לא היתה לי בעיה בהתנפלות על הקינוח שהגיע ביחד עם הפיצה- "שווצריה הקטנה"- עוגיית מרנג שוקולד ופקאן, קרם מסקרפונה עם שכבת שוקולד מריר ונטיפי שוקולד לבן. אנו נוטים לזלזל בקינוח של פיצריה כי אנו מניחים שהם מתמקדים בעיקר בפיצות, אבל הקינוח הזה באמת עמד בכל קנה מידה של מסעדה טובה, והיה עשיר ומתוק, כדי להשלים את החוויה עד הסוף (והמתיקות שלו הגיעה בדיוק בזמן הניצחון של "מכבי" ככה שהכל היה מושלם .

שווה לבדוק באתר של "פיצה האט" כי יש המון מבצעים והנחות גדולות שמאפשרות להנות גם מהפיצות הוותיקות וגם מהחדשה והכייפית הזו . אגב, בקשה מ"פיצה האט" – האם אפשר לייצר את ה"בייטס" האלה גם בנפרד מפיצה? הייתי מוכנה לנשנש עליהם גם בלי קשר….

האתר של "פיצה האט".http://pizzahut.co.il/

"השף הלבן" הכריז על תחרות – מתכון ייחודי עם הגבינות המיוחדות – פרמז'ן, רוקפור, קשקבל, קממבר ועוד.

קיבלתי חבילה של גבינות והוראות של "תמציאי משהו". האמת שמבחינתי פשוט להוסיף קצת פירות יבשים , כוס יין לבן וסכין גבינות איכותית, ולא צריך יותר מזה, אבל בשביל תחרות זה לא מספיק כנראה..

אז האסוציאציה הראשונה שלי מהמילה "גבינות" היא "מקרוני אנד צ'יז" שזה דבר שטרפנו בביקורנו האחרון באמריקה, והתעצלנו להכין בבית מאז. גם עכשיו ההוראות למנה נראו לי מסובכות, מה גם שאין מקום ליצירתיות ולייחוד כמו שדורשת תחרות המתכונים.

אז הלכתי על הגירסה הכי נוחה- פשטידה. היתרון של פשטידה- כל דבר יכול להכנס בפנים ולצאת טעים, בכל כמות, בכל יחס, בכל סוג. (כלומר, לא, אל תנסו להכניס ריבת חלב ומלפפון חמוץ ביחד אבל הרבה שילובים אחרים כן הולכים).

אז זה מה שעשיתי –

(בתמונה למעלה- המצרכים)

קודם כל הבסיס שמתכתב עם ה"מקרוני אנד צ'יז" – הפסטה. בישלתי בערך חצי קופסת פסטה (משהו כמו 250 גרם). האמת שהייתי מעדיפה בשביל האותנטיות שזו תהיה פסטה בצורת צינורות אבל היו לי רק פפיונים. בשם חופש היצירה, הם נבחרו.

בזמן שהם התבשלו, הכנתי תערובת של בערך 400 גרם גבינות מגורדות מכל סוגי המיוחדות – רוקפור, קשקשבל, קממבר ועוד, וגם גביע אחד של "נפוליאון" בטעם שום, כי שוב, זה מה שהיה לי בבית.  לשם גיבוש הוספתי שלוש ביצים וערבבתי, ועוד הוספתי שני בצלים גדולים שחתכנו לקוביות וטיגנו (אפשר גם בלי טיגון, לתוספת חרפרפות), פלפל אנגלי ואגוז מוסקט, שניהם בכמות של "כמה שמתחשק".

(בתמונה למעלה- חתיכות הגבינה ואגוז מוסקט. בתמונה למטה- התערובת).

בזמן שגירדתי את הגבינות וערבבתי, התנור התחמם לו לאיטו לחום של 200 מעלות.

ציפיתי תבנית בנייר אפיה ושפכתי את התערובת. מעל פיזרתי פרמז'ן, גם הוא מסידרת "הגבינות המיוחדות" וגם קצת חתיכות חמאה, ככה על הדרך.

בדקתי לאחר עשרים דקות, הפשטידה היתה עדיין חיוורת. אחרי כרבע שעה היא כבר קיבלה צבע מקסים.

(בתמונה למעלה – לפני האפייה, בתמונה למטה – אחרי האפייה).

השארתי אותה להתקרר קצת וכשהיא היתה פושרת היא נזללה ישירות מהתבנית. בעקרון אמורים להגיש אותה עם סלט ירוק, כאמור היא לא זכתה להגיע להיות ליד חסה, מה שמהווה ביקורת חיובית מאד לטבחים (אני ובן הזוג) אם נוותר לרגע על הצניעות…

את המתכון הזה העלאתי לתחרות "השף הלבן" – הנה הקישור (לייקים יתקבלו בברכה!!) – http://bra.sc/uhr ומי שרוצה להשתתף (למרות שאין לו סיכוי נגד הפשטידה המהממת שלי – https://www.facebook.com/chef.lavan/app_174986209367960

הערה- הפשטידה היא חלק מארוחה שלמה שהרכבתי ממוצרי "תנובה" – וותיקים וחדשים, ופוסט מלא עם כל המתכונים והתמונות יועלה בקרוב.

כשמגיע חג השבועות, כולנו ישר חושבים על "גבינה" ושוכחים ששבועות הוא גם חג של טבע, של ירק ושל ירוק. החבילה של "שופרסל" הכילה מכל טוב הטבע – שבבי גזר, כרובית, לקט ירוקים וחבילת קרוטונים (לא השגתי את גרעיני החמניה).

את הקרוטונים העברתי לנער הבית כי אני מעדיפה להמנע מלהוסיף קלוריות, מעדיפה את הטעם הרך והפריך של הירקות עצמם, ופחות טעם של משהו קשה יותר ומתובל. אם היה חורף, הייתי מוסיפה למרק ושם זה היה מתרכך בדיוק למידה הרצויה.

ומה עשיתי עם הירקות?

לקט החסה והבייבי –

השתדך עם גבינת פרומעז, אגוזי מלך קצוצים ופרוסות אגס משומר (אפשר גם חבושים) והפך לסלט כייפי כזה –

אפשר לעשות רוטב אהוב, עם קצת חמיצות או מתיקות. אני העדפתי להשאיר טעם נטו.

ומה עם הכרובית והגזר? פה המצאתי, לראשונה בחיי, את המתכון המקורי שלי – פראפרזה על סלט קולסלאו.

מה עשיתי?

בישלתי קצת את הכרובית עד שהתרככה אבל לא "מושי". בשניות האחרונות של הבישול הוספתי חופן מהגזר, ככה שיתפוס טיפה רכות. סיננתי את שניהם. שטפתי במים קרים כדי שיתקררו קצת.

שמתי על קרש וחתכתי את הכרובית לחתיכות. הוספתי אותה עם הגזר ועלי פטרוזיליה (אפשר כל מה שבא, לי היתה בבית רק פטרוזיליה וזה יצא אחלה).

(בתמונה למעלה- בשלב הערבוב, לפני הרוטב).

בתור רוטב פשוט ערבבתי מעט מיונז (שופרסל), עם לימון, קצת סוכר, מלח – אין כמויות מוגדרות – צריך לטעום.

ערבבתי את הסלט – ראו התמונה למטה –

טה טה!!!!!

אני אכלתי פושר (כי הכרובית לא הספיקה להתקרר לגמרי ונגמרה לי הסבלנות). יש לי הרגשה שזה יהיה עוד יותר טעים כשזה יהיה קר . (ועכשיו כשאני חושבת על זה, אולי אם היו לי גרעיני החמניה הייתי מוסיפה ככה איזה חופן זעיר בשביל עוד מרקם "הפתעתי").

בסוף, עם כל הבריאות הזו, הייתי חייבת ללכת לחמוס איזה עוגת שמרים שיש לי בבית, אבל זה כבר סיפור אחר…

חג בריא ושמח!!

לפני כשבועיים הכנתי עוגת גבינה. כשחיפשתי מתכון, מצאתי בהוראות את השורה הבאה "יש לעטוף את תבנית האפיה בנייר כסף בשתי שכבות כדי שלא יהיו נזילות". זה כבר מלחיץ  כי אף אחד לא רוצה שהעוגה תיזל לו ותהרוס גם את עצמה וגם את התנור.

גם השף קונדיטור דודו אוטמזגין, עם רקורד של לימוד והתמחות במיטב מקדשי האפייה באירופה, שמפיק פה בארץ מהתנור שלו את מיטב המאפים, לא אוהב נזילות. "יש דברים שלא מתפשרים עליהם" הוא אומר, ולכן הוא הסכים לחבור לfood Appeal – רק כשבירר שהם עברו מפעלים רבים לתבניות עד שמצאו את המפעל המושלם במילאנו איטליה, שמייצר בכמויות של בוטיק, ומשקיע הרבה בכל תבנית אפיה שהוא מייצר, לתוצאות מושלמות.

לתבניות מספר יתרונות –

הן עשויות פלדה הכוללת גם ציפוי נון סטיק בעל שלוש שכבות, שעובר תהליך שיוף מיוחד לפני הציפוי, כאמור, כדי למנוע נזילות יש לתבניות מגרעת חיצונית, הסוגר הוא ניירוסטה אל חלד חזק, כך שגם אם פותחים וסוגרים מליון פעם, הוא עדיין עמיד ומחזיק את המאפה בלי פשלות, וכמובן הדאגה לבריאות – התבניות לא מכילות כימיקלים רעילים והן מתאימות לאפיה עד 250 מעלות.

ב"לגעת באוכל" יודעים לבחור איזה מוצרים הם רוצים להציג, וכשהם בחרו להציג את התבניות של דודו עם "פוד אפיל" הוא גם הגיע והדגים את המטעמים שהוא מכין מהתבניות הללו.

יש מבחר גדול של תבניות – בגדלים שונים, קפיציות, לפאי ולמאפינס, לאינגליש קייק, לפיצה והפיבוריטית שלי – תבנית קוגלהוף מתפרקת שיש לה שני בסיסים, כך שאפשר להשתמש בה גם כתבנית רגילה וגם כתבנית למאפים שדורשים את האוויר שנכנס באמצע. (כמו סיר פלא- אוי, איזה געגועים לסיר פלא!! יש עוד מי שאופה בהם? )

(בתמונה למעלה- התבנית הדו שימושית של הקוגלהוף, בתמונה למטה- המטעמים שדודו הכין לנו בתבניות של Food appeal).

בקרוב אני אופה עוד כמה עוגות גבינה (הייתם מאמינים שאני אעבור מהתמחות ב"מנה חמה" לשהייה מרצוני בין הסירים והתבניות?) ואני מתכננת שהעוגות שלי ייצאו גבוהות, יפות וכמובן טעימות, בתבניות שיתמודדו איתן בכבוד.

ומבצע מיוחד ב"לגעת באוכל" – עד חג השבועות יש 20% הנחה על כל התבניות!

לגעת באוכל –

http://www.tfood.co.il/

פסח הוא חג ארוך, ואנשים מטיילים ימים ארוכים, נוסעים מרחקים לקצות הארץ כדי להשתחרר מקוביות הבטון העירוניות, ולנשום קצת טבע, ובעיקר, להראות לילדים שהחלב לא מגיע רק מהסופרמרקט, ו"ים השיבולים" קיים באמת ולא רק בשירי החגים.

שבועות הוא חג קצר, חלקו חג דתי שלא מאפשר לשומרי המצוות יותר מדי מרחקים, ועדיין רוצים לתת תחושת טבע לילדינו, והדרך הנוחה- להשאר קרוב לבית ועדיין להנות מהטבע והחקלאות. איך עושים את זה? מצטרפים לפסטיבל "חגיגה בלבן בחבל מודיעין" שבו הרבה חוות ואטרקציות שיעבירו את הטבע למבוגרים ולילדים בצורה הכי כייפית, ובמרכז הארץ, בגישה הכי נוחה שאפשר (ושימו לב לפרוייקט של רכבת ישראל שעושה את זה עוד יותר קל וכייפי).

אז במה בדיוק מדובר?

בסופי השבוע של ה29 למאי, וה5-7 ליוני, (לפני ואחרי חג השבועות עצמו, וכן באיסרו חג), יתקיימו אירועים רבים ביישובי חבל מודיעין. הוזמנתי לטעום חלק מהם, באמת חלק קטן, והנה מה שחוויתי.

את הדרך לחבל מודיעין עשיתי ברכבת ישראל, שעורכת באיסרו חג – יום חמישי ה5 ליוני, הפנינג מיוחד שבו תהיה נסיעה מיוחדת ברכבת מתחנת תל אביב לתחנת פאתי מודיעין, ובה יחולקו הפתעות לילדים, תהיינה הסעות מאורגנות מתחנת הרכבת למוקדי הפעילות בפארק הקופים ונאות קדומים (שבהם יש אטקרציות רבות לילדים ולמשפחות – הנה פרטים – http://park.monkeypark.co.il/  וגם כאן  – http://www.n-k.org.il/ , והזכרנו כבר שהכניסה למוקדי הפעילות תהיה חינמית לנוסעי הרכבת? . כמו כן יהיו סיורים מודרכים ומאורגנים כולל הפעלות והפתעות לילדים – וכל זה, שימו לב – במחיר הנסיעה ברכבת בלבד.

(הפעילות כרוכה בהרשמה מראש באתר הרכבת – http://www.rail.co.il/HE/Pages/homepage.aspx )

הנסיעה ברכבת היתה בעיקר מרגיעה, כי הגעתי אליה מכבישים מפוצצים בפקקים, רמזורים שלא נגמרים וצפירות ללא הרף, וכאן הדרך אצה לה דרך החלון בתנועה חלקה ובמושבים נוחים.

ירדתי מהרכבת והתחנה הראשונה היתה בכפר רות – חוות הזיתים "אלדין". המקום שופע אטקרציות שמחולקות לתחנות  ומודרך על ידי בעל המקום, בחור בשם רימון שמוביל בין תחנת הפקת שמן והסברים על הייצור, פינת צמחי תבלין שהילדים מוזמנים ליצור עציץ לעצמם, הכנת אורגנו אמיתי, פינות חי עם המון חיות לליטוף, הדרכה בטחינת קמח להכנת פיתה לארוחה, זולה לרביצה, הסברים על שבעת המינים, ועוד (במקום גם נמכרים שמנים וסבונים שמיוצרים שם). (ובלי קשר לאירועי שבועות, גם ניתן לערוך שם ימי הולדת מדליקים במיוחד).

עוד מידע ב- http://www.thm.org.il/sites/%D7%97%D7%95%D7%95%D7%AA-%D7%94%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%99%D7%9D-%D7%90%D7%9C%D7%90%D7%93%D7%99%D7%9F/

(בתמונות – למעלה ולמטה – הפעילויות ב"אלדין")

התחנה השניה בה ביקרתי היתה "בן שמן ריינג'רס"– סיורי טרקטורונים באזור, במסלולים שונים. אחרי הדרכה קלה, יצאנו לדרך. בעיתוי מדהים יום הביקור שלי היה אחרי לילה גשום, והשלוליות הוסיפו לתחושת ה"שטח" כשנהגנו בין המהמורות והשבילים של הרבה שדות שיבולים. האדרנלין קפץ ביחד עם הריינג'ר, והאדמה הרוויה במים העלתה ניחוחות של טריות וירק. כמובן שגם בימים יבשים זה עונג לאתגר את עצמנו בנהיגה כזו, שאנו לא מרשים לעצמנו בכבישים המונוטוניים היומיומיים שלנו בערים הגדולות.

עוד מידע – http://www.benshemen.com/ (כולל פעילויות מיוחדות לשבועות עם כל המשפחה).

התחנה הבאה בחבל מודיעין – כפר הנוער בן שמן, וביקור ב"מוזיאתר"  – מוזיאון שמספר את סיפורו של הכפר שהוא גם סיפורה של המדינה שבדרך ואחרי הקמתה, הבוגרים המפורסמים (ויש עוד כמה חוץ משמעון פרס…), הפעילויות הרבות שמתקיימות בכפר שבו התפיסה היא שבני הנוער עצמם מנהלים את המקום – עובדים בכל הענפים, לומדים חקלאות וביולוגיה ברמה גבוהה ומעורבים בכל תחום. את הכפר יסד רופא ילדים ברלינאי בשם ד"ר להמן, שהאמין באהבת הארץ, אהבת האדמה ופלורליזם, עקרונות שנשמרים בכפר עד היום. במהלך חג השבועות ניתן יהיה לתאם סיור רגלי בכפר, שבו המדריכים יספרו את כל הסיפורים ההסטוריים שמלווים את הכפר ובעצם את כולנו כתושבי המדינה.

עוד מידע – http://www.ben-shemen.org.il/

אחרי כל זה צריך גם לאכול משהו, חצינו את הכביש בין ה"מוזיאתר" של כפר הנוער והגענו ל"מקום בכפר " – מזנון ומסעדה שמנוהל על ידי יוסי פרץ ואשתו תמי, ומגיש ארוחות באווירה ביתית ונעימה. המסעדה הכשרה דואגת במיוחד לילדי הכפר , וגם מארחת אירועים עד 150 איש. אנחנו טעמנו מבחר סלטים, קציצות וקוסקוס שניכר בהם המגע הביתי, וקינחנו באבטיח מרענן וקר.

עוד מידע בטלפון – 08-9245887

שבעים וטובי לב (האמת, אנחנו תמיד "טובי לב" אבל עדיף להיות גם "שבעים" על הדרך…) נסענו למקום הבא- חוות גלעד במושב גינתון.

כבר בכניסה פגשנו את מוטי שווארץ – הסבא של הבובות. תושב גינתון שנכדיו ביקשו ממנו בובות והוא הפך את הבקשה לתחביב מקסים, ומאז מייצר בובות עץ מיוחדות (ובטיחותיות לילדים), חלקן נעות, חלקן לא, וכולן קסומות. בחג השבועות שווה לקפוץ לסטודיו שלו ולהשתתף בסדנאות בובונאות מיוחדות.

עוד מידע ב – http://www.thm.org.il/sites/%D7%9E%D7%95%D7%98%D7%99-%D7%A9%D7%95%D7%95%D7%A8%D7%A5-%D7%99%D7%95%D7%A6%D7%A8-%D7%91%D7%95%D7%91%D7%95%D7%AA-%D7%A2%D7%A5/

בגינתון כאמור היינו ב"חוות גלעד" שמציעה חווית חקלאות אקולוגית שבמהלכה בחג השבועות , ילדים יוכלו להנות מהשתתפות בקטיף ירקות שונים, טחינת קמח, ליטוף החיות החופשיות שם (כולל תיש מצחיק ואינטליגנטי במיוחד), וסדנאות ופעילויות מיוחדות.

עוד מידע- http://www.havatgilad.com/

התחנה האחרונה היתה מיוחדת במינה- הגענו למושב ברקת, מושב שהגרעין שלו היה 70 משפחות יוצאות העיר חבאן בתימן, שעלו ביחד והקימו מושב שמשמר את התרבות המיוחדת של יוצאי העיר הזו. במסגרת הפסטיבל יש פעילות מיוחדת של נשות המושב, שמארחות בבית אותנטי, מכינות מנות מסורתיות (באירוח שאני השתתפתי הן הכינו מאפה המכונה "לחח" שהוא שילוב של לחם וקרפ שנעשים על אש גלויה ומכילים תערובות דגנים מיוחדות, ומוגש עם חילבה ועגבניות מרוסקות, ביחד עם משקה המכונה "קפה לבן" העשוי חיטה). אנחנו קיבלנו הסברים על כל מאכל, על התרבות וההסטוריה של בני חבאן, ולבסוף גם מופע פולקלור שבו הדגימו הנשים איך היו חוגגים נישואים, ואיך היתה מגיבה האישה הראשונה כשבעלה היה מתחתן עם אישה נוספת (ויש המון הומור בענין).

(בתמונות למעלה ולמטה – אוכל ופולקלור אצל הנשים החבאניות במושב ברקת).

הסיור שלנו הסתיים כאן, אבל אני חייבת להוסיף המלצה חמה במיוחד על עוד אטרקציה שנמצאת בפסטיבל "מטיילים בחבל מודיעין" – מחלבת מרקוביץ במושב נחלים, בה ביקרתי בעבר- http://cafe.mouse.co.il/post/2640452/  (ובמיוחד לכבוד החג יש גם תצוגת "אמנות בלבן" של אמני חבל מודיעין ליד המחלבה).

ורשימת האטרקציות עוד ארוכה- בין השאר אפשר  לטייל ביער בן שמן עם קק"ל ללא תשלום, להתנסות בסדנת יין חוויתית ביקב וילה וילהלמה, לצפות במופע אבוריג'יני בפארק הקופים (שכלול כאמור בטיול הרכבת), לסייר בעקבות שבעת המינים בברקת, טירת יהודה ובני עטרות, להתנסות בחליבת עיזים במבוא מודיעים, ובאותו מקום גם להתנסות בייצור גבינה, טוויה, אריגה ויצירת תמונות מן הטבע, לטחון קמח ולאפות פיתות בבית האיכר בכפר הנוער בן שמן, להשתתף בסדנאות שוקולד וקרמיקה בבני עטרות ויצירת כלים באבניים בגבעת כוח, לחגוג את "חג הלחם" בכפר חשמונאי בשילת, והרשימה כמעט אין סופית.

את כל הפרטים המלאים – איפה, כמה וכיצד-

אפשר בטלפון – עמותת תיירות חבל מודיעין – 03-9728999

באתר- http://www.thm.org.il/  (בדף הראשי יש לינק לרשימה מפורטת ומדוייקת של כל האטרקציות והפרטים)

וכמובן בפייסבוק –https://www.facebook.com/tayarutmo או לרשום בחיפוש "תיירות חבל מודיעין".

"קופיקס" זו כבר מזמן לא רשת, זו תופעה. "הכל בחמישה שקלים" הוא מושג שהפך נפוץ מאד מאז ש"קופיקס" הציגו אותו לציבור- ביחד עם תפריט נרחב של כריכים שונים (ג'בטינות, פוקצ'ות, כל מני סוגי לחמים ומילויים), מאפים מלוחים או מתוקים, חטיפים, משקאות חורף כמו סחלב חם וסיידר, משקאות קפה מכל הסוגים והמינים, (כולל עם חלב סויה), משקאות תה שאפשר גם להעשיר בחלב, מיצים ושתיה קלה- הכל בחמישה שקלים.

הרשת קראה לציבור להפסיק לשלם הרבה אם אפשר לקבל מוצר מהיר, איכותי ונגיש- במחיר זול ונוח.

חגיגת ה"בר מצווה" – השקת הסניף ה13 התרחשה היום בפתח תקווה, שברחוב חיים עוזר, הרחוב המרכזי ביותר של העיר, נפתח הסניף ומיד הוצף במבקרים ולקוחות.

(בתמונה- טקס קביעת מזוזה בסניף החדש)

בסניף, שהוא אחד מ50 הסניפים שאמורים להפתח עד סוף 2014, נמכרים כאמור כל מוצרי הרשת, ביחד עם מוצרים מתפריט הקיץ החדש כמו משקאות ברד שונים ("אייס"), גלידות, טעמים חדשים של כריכים ועוד, וכן "מוצר השבוע" – מוצר חדש ומתחלף  כמו שישית כוסות, מגבות מטבח וכדומה.

הסניף מצטרף גם לסניפי ה"קופיקס בר" שבהם נמכר אלכוהול בחמישה שקלים.

(בתמונה למעלה -תושבי פתח תקווה מתנפלים על הסניף החדש)

הסניף בפתח תקווה, כמו בכל עיר אחרת, ממוקם בכוונה במיקום אסטרטגי והומה אדם, ונותן שירות מהיר ללקוחות רבים, מה שמאפשר לו לשמור על מחיר אחיד וזול וגם על טריות המוצרים.

סניפים נוספים קיימים כבר בתל אביב, ראשון לציון, חולון, נתניה, רמת גן וגבעתיים.

כשבוחנים את המחירים והמוצרים של "קופיקס" חושבים על שתי שאלות עיקריות – קודם כל, למה עד עכשיו שילמנו כל כך הרבה? ושנית – איך לא חשבו על זה קודם.

בסניף בפתח תקווה, שהוא כמו כל שאר הסניפים – "טייק אווי" אפשר בכיף לקנות כוס שתיה חמה או קרה, משהו מתוק, משהו מלוח או נשנוש, לשבת על ספסל (הסניף ממוקם בפינת מדרחוב שוקק חיים), ולהרגיש שלא צריך להוציא הרבה כסף בשביל שיהיה טעים ונעים.

בחג הפסח, כל שומרי הכשרות מוותרים על קמח. זה אומר בצקים, זה אומר מאפים, זה אומר פיצה. ודווקא בחג שבו מבלים הרבה במסגרת המשפחה, מה שאידאלי לאכילת פיצה, דווקא אז אי אפשר?

אז זהו – שעכשיו כבר אפשר. רשת "פיצה האט" דואגת ללקוחות עם פיצה ללא גלוטן, שמתאימה הן לרגישים לגלוטן והן למי ששומר על כשרות בפסח. החל מפסח הקרוב, ממש אוטוטו, בחלק מהסניפים יגישו פיצה נטולת גלוטן, כשרה לפסח, כמובן שכל הפיצריה עצמה כשרה לפסח (חלק נכבד מ52 הסניפים כשרים בכשרות מהודרת).

הוזמנתי לנסות את הפיצה של פסח בסניף פתח תקווה (שבו אגב, כמו בכמה וכמה סניפים אחרים, נמכרת הפיצה נטולת הגלוטן כל השנה).

החוויה שלי   –

קודם כל, הצורה- הפיצה ללא גלוטן היא מרובעת, כך שקל מאד לזהותה (או לדעת שאם היא עגולה, זה לא זה). מבחינת הבצק- הוא שונה מהבצק שאנו רגילים מכיוון שבניגוד לבצק הרגיל של פיצה האט, שעובר גם מחבת באמצע ולכן שומני יותר, הבצק נטול הגלוטן יבש יותר ויוצר פיצה דקה יותר.

בתמונות  – למעלה- מבט מבחוץ, למטה מבט מבפנים.

הטעם – הרוטב עשיר, התוספות נדיבות, ויש המון גבינה שנמתחת, וכל השילוב ביחד, הופך פשוט לפיצה טעימה, אמנם שונה ממה שאנו רגילים אבל עדיין טעימה.

הפיצה של פסח עולה בדיוק כמו הפיצה כל השנה, וכוללת גם מגוון של תוספות, וב"פיצה האט" גם מתכוונים להפתיע עם מנות נוספות מיוחדות לחג כמו סלטים מיוחדים, חציל ותפוחי אדמה מוקרמים, והשוס- מקלות שוקולד כשרים לפסח.

הבצק מוכן מקמח עמילן תירס ומכיל מוצרלה איכותית.

עוד פרטים על סניפים, תפריטים, שעות פתיחה וכדומה- http://pizzahut.co.il/