פרוייקט פסח
הסבתות שלנו עמדו במטבח ובישלו. כשהגיע פסח, (שלפי הפולניות מגיע הוא החג הבא מיד אחרי ראש השנה) עלה עשן מהמטבחים כשהן קצצו, טיגנו, בחשו, ערבבו, אפו ואיכסנו המון סירים וקערות לקראת החג. אבל שחרור האישה הגיע, וגם הקריירות של כולנו, ולמי יש זמן או סבלנות להתחיל לגלגל עלי גפן או לטחון דגים?
תעשיית האוכל המוכן עובדת בדיוק על זה, אבל קשה לשחזר טעמים של סבתא, בעיקר בגלל שגם צריך שינוע ואריזה וחיי מדף.
האמת, בדרך כלל אני עצלנית – כשצריך לחתוך ירקות אני פשוט חותכת אותם לרבעים וקוראת לזה "בסגנון כפרי". אבל מה עושים כשרוצים קצת יותר יפה? האם באמת צריך להתאמץ עד כדי כך? בטלוויזיה המנות תמיד דקורטיביות והמילה "צילחות" הפכה לחלק מהלקסיקון, אבל איך מישהי עם שתי ידיים שמאליות (האמת מדוייקת – אני גם שמאלית וגם רחוקה מלהתעסק בדקורציות) יכולה להוציא קישוט שהוא יותר מאשר תקיעת גבעול נענע על כל מנה?
כאן הגיעה לעזרתי הסכין של "KIWI & KOM-KOM" שהיא סכין בצורת גלים שאפשר לחתוך איתה בקלות כל דבר והוא הופך לדקורטיבי.
בעבר כבר ביקרתי וסיקרתי את "משקאות משיח" בראשון לציון, ולקראת הפסח המתקרב (בצעדי ענק!!) החלטתי לשוב ולבקר ולראות מה התחדש לקראת החג. (את הסיקור הראשון אפשר לקרוא בקישור).
בחנות נערכה טעימה של יינות וקוניאק שמוצגים לראשונה בחנות – ואלה המסקנות שלי.
היקב הראשון שהוצג היה "יקב בן חיים"
ממנו טעמנו את השיראז טרדישן 2008. מדובר ביין אדום יבש, כשהבלנד הוא ברובו שיראז (82% ) וכולל גם פטיט סירה ומעט קברנה פרנק. הוא עבר יישון 14 חושים בחביות עץ אלון מובחרות , והתוצאה היא יין בניחוח פירות עדין עם אפטרטייסט יחסית ארוך. היין מומלץ לשתיה ביחד עם מנות כבדות יחסית כמו בשרים בסגנון אנטריקוט.
סלסילת סוף פברואר עמדה בסימן פורים, ובעיקר , תוצרת בית לפורים. לא עוד דברים קנויים, הפעם מעשה ידינו להתפאר במשלוחי המנות, ולכן צריך חומרי גלם.
וזה מה שקיבלנו –
שוקולד לבן שוויצרי, קמח שמרים, בוטן קלוף קלוי (ומומלח), שקד קלוף טבעי, תמר מג'הול.
התחלתי לחשוב מה עושים עם זה. על עטיפת הקמח היתה תמונה מגרה ביותר של מאפה שמרים, החלטתי לחפש מתכון שמתאים. זה נחמד שהשמרים כבר בפנים כי אני תמיד מתבלבלת בין שמרים חיים, שמרים טריים, שמרים יבשים וכ'ו.
לפי ויקיפדיה- ההגדרה של "ביסטרו" היא – "מסעדה קטנה המגישה מאכלים פשוטים במחירים שווים לכל נפש." כששאלתי את צוות "לה ביסטרו" בחולון מה ההגדרה שלהם, ומה הכי מייצג את המושג "ביסטרו" בעיניהם, התשובה היתה מורחבת יותר וכללה גם את האווירה. הישיבה היא טיפה אפלולית (למרות שלא חשוך כמו במקומות אחרים, ובהחלט אפשר לקרוא את התפריט בערב בלי בעיה ובלי תאורה של סלולרי, או לצלם בלי פלאש במקרה שלי), המוסיקה היא ג'אזית מרגיעה שמלטפת את האוזן, והמבחר רחב ומקיף כך שאדם יכול להחליט אם הוא רוצה ארוחה שלמה, או משהו טעים עם איזה אלכוהול כייפי, או אפילו ארוחת שישי בערב.
גבינת שמנת זה דבר טעים. אחד הדברים הטעימים שבו הוא המרקם השומני, מה שקצת הופך לבעייתי כשמנסים לא לעלות במשקל. ככה זה , דברים טעימים הם משמינים. אז זהו – שעכשיו יש פתרונות שעוזרים לנו בענין הזה.
והפתרון של "תנובה" הוא לגבינה האהובה "נפוליאון" – בהפחתה של אחוזי שומן, עם גבינה חדשה עם פלפלים ופפריקה, שמכילה רק 16% שומן, ועדיין יש לה את המרקם הכייפי הזה, גם על הכפית (כשזה נשאר עומד ומצויין לקישוטים למשל על קרקרים וכיבוד למסיבות) ומצד שני גם בפה, הנמס נמס לאט לאט הזה, שעוטף את הלשון בטעמים רעננים.
קיבלתי להתנסות את שני הסוגים – הראשון עם פלפלים ופפריקה, והשני בטעם טבעי, שניהם כאמור ב16 אחוזי שומן בלבד.
ווידוי אישי – אם אני צריכה לבחור בין שוקו לקפה, תמיד אעדיף שוקו. אני מאלה שנשארו עם טעמי הילדות, וקפה זה אצלי בעיקר בשביל להתעורר (רצוי בצורת אייסקופי).
בילדות לשוקו תמיד היה טעם פלסטיקי קלות בגלל שהיינו שותים אותו עם השקית (ולחשוב על זה עכשיו, על השקית ששכבה בארגזים וכולם נגעו ואף אחד לא שטף לפני שהכניס לפה). אחר כך הגיעו כל סוגי השוקו באבקה, ומאוחר יותר גם בבקבוקים וקרטונים.
המתיקות שהתרגלנו אליה תמיד באה מסוכר, ועם השנים באה המודעות שסוכר זה לא ממש שיא הבריאות, בטח שלא לילדים שצריכים לגדול ולכן צריכים לצרוך אוכל בריא במיוחד.
במשך השנים ניסו יצרנים להמתיק את המשקאות שלהם בסוגי ממתיקים מלאכותיים במקום הסוכר, אבל בגלל שמדובר בחומרים מלאכותיים, לא בטוח שהם היו טובים יותר.
עכשיו הגיעו טרה, עם "מו" ופטנט חדש- שוקו ללא סוכר כלל וללא ממתיקים מלאכותיים. אז מניין המתיקות? עברתי על העטיפה האחורית של הקרטון שקיבלתי לסיקור- ומצאתי את הסוד- ממתיק טבעי מצמח הסטיביה, וכן תהליך פירוק של סוכר החלב, הוא הלקטוז, שגם מקטין את כמות הלקטוז, גם המוצר מתוק יותר, ועל הדרך יש גם סידן וויטמין D.
עכשיו, אין לי ילדים קטנים בבית, אבל בשמחה נידבתי את גופי ובני המשפחה הבוגרים האחרים כדי לטעום אם יש הבדל בטעם המוכר. הפתעה לא היתה כאן – לא היה שום הבדל בטעם, אף אחד לא יכל להגיד שזה טעם אחר מאשר מה שמכירים מהילדות ומהיומיום. (כן, גם שותי הקפה חומסים את מכונת השוקו בבתי מלון למשל…).
אגב, לשיא הפינוק, אני גם חיממתי את השוקו קצת במיקרוגל כדי לקבל שוקו חם ומפנק בימי החורף הקרים…
אני בטוחה שכל הורה שדואג לילדיו ישמח לתת להם "שוקו מו" במקום כל שוקו אחר, כי מבחינתם זה שוקו טעים ומתוק, ומבחינתו זו בריאות.
השוקו הוא חלק מפרוייקט "מה כן" שנועד ללמד אכילה בריאה, אבל בלי הגישה השלילית של "זה אסור וזה אסור וזה אסור". בתוך התחלה אפשר להכנס לדף הפייסבוק של משרד החינוך ולראות שם המלצות לארוחות בוקר בריאות שגם ילדים יאהבו, במגוון ענק – כמו יוגורט עם ירקות, דגני בוקר ללא תוספת סוכר ועם חלב, דייסת קוואקר או סולת (המלצה אישית שלי – משביע לטווח ארוך ומצויין לימי חורף קרים), כריך אבוקדו או טחינה עם ירק ועוד.
שוקו "מו" של טרה הוא היחיד ללא תוספת סוכר וללא תוספת חומרים משמרים.
#שוקוטרה #מהכן #ללאתוספתסוכר
השבוע חל הוולנטיינס דיי, בעוד חצי שנה יש את ט"ו באב, באמצע יש את פורים, וגם ב"סתם" יום של חול – המתנה האולטימטיבית תמיד תהיה – החום כהה הזה, שממלא את הפה, את האף ואת כל החושים בחושניות הקולינרית הכי גדולה שאפשר – השוקולד.
אני לא מדברת על מה שאנחנו גדלנו עליו, בלי להזכיר שמות, כל מני מותגים שהכילו בקושי ארבעים אחוזי מוצקי קקאו, והטעם היה שילוב של סוכר וכל מני חומרים בלתי ברורים. מאז גם אנחנו גדלנו , ויחד איתנו גם המודעות לשוקולד איכותי, וגם השוקולדים האיכותיים התחילו להגיע לארץ ולהיות זמינים לכל דורש.
אחת ממעצמות השוקולד המפורסמות ביותר היא בלגיה, ומשם מגיע המותג הידוע Cote d'Or – קוט ד'אור, שמפציץ אותנו בשוקולדים באחוזי קקאו גבוהים, ובטעמים שונים.
ונתחיל בווידוי – אתמול אכלתי המון מתוקים. המון. עד כדי כך שנשבעתי שאני לא מתקרבת לשום דבר מתוק לפחות במשך נגיד…. שבוע?
אבל אז הגעתי הביתה ומצאתי משלוח מהחלומות, שהעיף את ההחלטות שלי מהחלון, כשחמישה סוגים שונים של "קוט ד'אור" נפרשו בפניי- בדרגות חוזק שונות, ובתוספות של תפוז , גנאש טראפל ופיסטוק, ורק חיכו שאבחר. האמת שקודם הייתי צריכה להגן עליהם ממש בגופי, כדי שאוכל לצלם, לפני ששאר בני הבית התנפלו על חבילות לבחירתם . אז יוצא שבסוף טעמתי קצת מכל דבר (מה שהואילו בטובם להשאיר לי…) וככה יכלתי להתנסות בכל הסוגים.
אישית, הבחירה שלי היא כמה שיותר מוצקי שוקולד, כלומר העדפתי את השוקולד עם 86% מוצקי קקאו, מה שנחשב לא רק איכותי וטעים במיוחד, אלא גם בריא ברמות על (תמיד טענתי ששוקולד זה מזון בריאות!). לא שסירבתי לכל שאר הטעמים (בתמונה ניתן לראות למשל איזה זוגיות מופלאה יש לטעם התפוז ביחד עם בקבוק יין משובח). מבחינת הטעמים המיוחדים אי אפשר לנצח את המריר עם גנאש וטראפל שהייתי צריכה להפריד בכוח מידו של בן הזוג, אחרי שחיסל חצי חבילה בלי הנד עפעף.
ואיך מושגים כל הטעמים האלה? כשלוקחים מרכיבים משובחים, זה מה שיוצא- והמתכון של קוט ד'אור פשוט – לוקחים חומרי גלם משובחים – פולי קקאו מהטובים בעולם, מייצרים בתהליך קפדני ששומר על המתכון המסורתי והופכים את הכל ליצירת מופת טעימה שכיף לתת ועוד יותר כיף לקבל.
שם המותג "קוט ד'אור" הוא שם האזור באפריקה שממנו מגיעים פולי הקקאו – "חוף הזהב" או כפי שאנחנו מכירים אותו – חוף השנהב. הפיל שמככב בלוגו הוא מחווה לפיל שהופיע על הבולים שעל שקי הקקאו שנשלחו מחוף השנהב לבלגיה, והוא מזכיר את המחוייבות למסורת איכות ומצויינות.
ועכשיו במיוחד- כדי שכולם יוכלו להנות מהטעמים המיוחדים של קוט ד'אור- לאורך חודש פברואר יימכרו השוקולדים ברשתות שיווק מובילות במחיר של עשרה שקלים בלבד. במחיר כזה אני לא רק צוברת מלאי, אלא גם מכינה משלוחי מנות שיעלו את הפופולאריות שלי בקרב כל בני המשפחה והשכנים, זה בטוח.
כשר חלבי.
לאתר "קוט ד'אור" העולמי – http://www.cotedor.com/
כבר בתנ"ך הכירו את היתרונות של העדשים, ולפי הציטוט "וְיַעֲקֹב נָתַן לְעֵשָׂו, לֶחֶם וּנְזִיד עֲדָשִׁים, וַיֹּאכַל וַיֵּשְׁתְּ, וַיָּקָם וַיֵּלַךְ" (בראשית כ"ה) ניתן להבין שעדשים שווים אפילו את אבדן הבכורה.
היום אנחנו יודעים שעדשים הן קטניה שמכילה חלבון, מינרלים, סיבים תזונתיים ועוד המון חומרים טובים שרצוי מאד להכניס לגוף. הבעיה היא שזה לא תמיד הכי אטרקטיבי לילדים, שמעדיפים כל מני דברים אחרים, רצוי עם ערימה של קטשופ.
אז הדרך הנוחה ביותר לגרום להם לאכול משהו בריא בכללי, ועדשים במקרה הפרטי – היא להחביא אותו בתוך משהו שהם אוהבים, ולהפוך את הכל לחגיגת טעם.
זה מה שעשו ב"אוסם" כשיצרו סידרה של "פתיתים פלוס" – פתיתים, שהם מאכל אהוב מאד בקרב ילדים (וגם מבוגרים ) ביחד עם תוספות בריאות, (בורגול, שהוא מקור לסיבים תזונתיים, חיטה מלאה, תוספת ירקות וכאמור היתרונות הבריאותיים הרבים שבעדשים) שביחד יוצרים קומבינציה גם טעימה וגם בריאה.
העדשים חשובות במיוחד לילדים מאחר והחלבון שבהן מסייע לגדילה בריאה ותקינה.
בשקית ה"פתיתים פלוס עדשים" כתוב ש"בסגנון מג'דרה". הבעיה היא שבניגוד לאנשים אחרים בבית, אני לא אוהבת מג'דרה, בעיקר בגלל התיבול של כמון וכורכום שהוא לא מן האהובים עלי.
אז החלטתי לקחת את השקית לכיוון אחר- ולשלב את הפתיתים והעדשים בסלט טבולה, שזה משהו שאני מאד אוהבת, ושהוא שופע בריאות.
והנה מה שעשינו:
קצצנו שני בצלים בינוניים וטיגנו בשתי כפות שמן (כמות השמן שכתובה על השקית עצמה, לטיגון הפתיתים). כשהם הזהיבו הוספנו את השקית (אגב, שקית אחת הספיקה לשני אנשים למנות משביעות). המשכנו לפי ההוראות – "להוסיף מים רותחים, מלח, פלפל ותבלינים" (אנחנו הוספנו רק מלח ופלפל) ואחר כך "לכסות חלקית את הסיר, לבשל על אש קטנה במשך שש דקות ולבחוש מדי פעם" (חשוב מאד, אני בחשתי כל דקה וגם ככה זה התחיל להדבק לתחתית. חשוב לבחוש ולהזיז את כל מה שלמטה). "בגמר הבישול יש לכסות את הסיר ולהמתין חמש דקות לפני ההגשה". זה בדיוק מה שעשינו, וזה הספיק מבחינת הזמן כדי להכין את שאר המצרכים.
(למעלה- קוצצים בצל).
למעלה- מטגנים את הפתיתים עם הבצל שכבר הזהבנו קודם
ומה עוד עשינו?
קצצנו עגבניה לחתיכות קטנות ככל האפשר, קצצנו חמוציות , קצצנו קוביות זעירות של לימון (עשיתי רק חצי לימון והצטערתי שלא שמתי יותר). קצצנו הר של כוסברה, פטרוזיליה ונענע (וגם כאן, גם כשחשבנו ששמנו ממש המון, עדיין היה חסר, צריך יותר).
למעלה- עלים מכל הסוגים, למטה – ירקות
הפתיתים כבר היו מוכנים, הוצאנו אותם, ערבבנו עם הירקות הקצוצים, תיבלנו בשמן זית, מלח, לימון ופלפל אנגלי וערבבנו היטב. כששמנו על הצלחות שמנו כמה פרוסות פלפל חריף בשביל הטעם למי שאוהב.
אפשר לאכול חם או קר, אני מעדיפה חם.
למטה – המנה המוכנה-
על עטיפת הפתיתים יש המון מידע- מתכון (במקרה של הפתיתים עם העדשים היה מתכון למג'דרה), היתרונות הבריאותיים של עדשים, ההמלצות לצריכת עדשים, וקישור לאתר "בישולים" למתכונים נוספים.
השקיות הן בעלות תוקף ארוך (משהו כמו שנה וחצי) ככה שאפשר להצטייד ולהיות מוכנים כשהרעב תוקף. (רק לשים לב שאמנם על העטיפה כתוב "זמן בישול שש דקות" אבל זה לא כולל את הטיגון הקל שלפני כן, ואת חמש דקות ההמתנה שאחרי כן, שכשיש ילד רעב יכולות להיות ארוכות מאד…
ה"פתיתים עם עדשים" כמו גם פתיתים עם תוספות אחרות, התקבלו לסקירה.
אמש השיק שגריר צרפת בישראל, מר פטריק מזונאב, את "שבוע הקולינריה הצרפתי ה3 בישראל" – So French – so good – שהביא לארץ 21 שפים צרפתיים, שבמשך השבוע, בשבע ערים בארץ (תל אביב, חיפה, ירושלים, באר שבע, עכו, בנימינה וטבריה, יעבדו עם צוותים של עשרים מסעדות ישראליות, ויציגו את נפלאות המטבח הצרפתי לציבור הרחב, תוך דגש על חבל "רון אלפ" – חבל ארץ פחות מוכר ,שאוצר בקרבו מטבח מופלא ומיוחד שכולל חקלאות ויקבים, בנוסף על המזון המקומי.
(בתמונה למעלה משמאל – השגריר מציג את השפים. בתמונה למטה מימין- חלק קטן מהמוצרים שמגיעים לארץ).
פרוייקט נוסף של השפים בביקורם הוא עם אירגון "לתת" שבו הם ילמדו את הטבחים של הארגון כיצד להוסיף ולגוון את המנות שהם מוציאים לאלפי נזקקים בכל יום, וכן ילמדו גם במטבחים של בתי חולים – בית החולים הצרפתי בנצרת ובית חולים בילינסון בפתח תקווה, כדי שגם החולים יוכלו להנות מהמזון.
רשימת התארים של השפים האורחים יכולה למלא ספר שלם, ונזכיר בקצרה רק כמה מהם – ז'ראלד פאסדה- שף שנושא על חזהו שלושה כוכבי מישלן, שיבשל ביחד עם השף יורם ניצן ב"מול הים", סימון זאנוני בעל שני כוכבי מישלן יבשל עם דוד ביטון במלון "המלך דוד "בירושלים ארוחה כשרה, ג'רר אידו שמארח במסעדתו בפאריס אורחים כמו טים ברטון, גווינת פלטרו וזוג אמריקאי אחד- ברק ומישל אובמה שמגיעים במיוחד כדי לטעום את הסופלה המפורסם שלו. כמו כן אמן השוקולד פטריק פומיה שמכונה "גראן קונטואר דה שוקולט" של אזור ליון, יפגין את הכישורים הרבים שלו עם הקונדיטור ענר בצלאל.
חוץ מכוכבי מישלן יש גם מצנפות גומיו, וכריסטוף מרגן נושא שתיים מהן והוא יבשל ב"הוטל מונטיפיורי", אוליביה דגאן ממטבחי ארמון האליזה יגיע ל"קלואליס", ועוד מצנפות גומיו נוספות יצטרפו כששף סטפן פרוש – שנושא גם הוא שתיים מאלה ביחד עם התואר "השף הטוב ביותר של צרפת על פי מדריך "לוג'י" יתארח בבר מסעדה ששון על הכרמל.
פרוייקט מיוחד יהיה של שף פאבריס מואיה באזור טבריה, שם הוא יכין עם נשות העיר מנות מזרחיות מסורתיות במסעדת רוברג במושב ליבנים, וגם יעביר סדנאות בישול מיוחדות לילדים (איזה כיף לילדים האלה!!) ובעיקר יבשל עם שפים יהודים , מוסלמים ונוצרים ארוחת אבירים למען השלום.
החוויה הצרפתית לא מסתיימת בכך – כי בשיתוף פעולה עם רשת "מגה" יגיעו למדפים 50 מוצרי מזון תוצרת צרפת כמו בסקוויטים, פסטות, ריבות, יין וגבינות איכותיות שאי אפשר בלעדיהן.
(בתמונה למעלה- שוקולד ואלכוהול צרפתיים יוקרתיים שהגיעו עם השפים).
יותר מכך, ברכישת מוצרים צרפתיים יש אפשרות לזכות בסדנת שף עם שף צרפתי מעוטר כוכבי מישלן, וזו חוויה חד פעמית. (באתר יש גם מתכונים של "חודש צרפת" – שווה לבדוק).
ועוד באירועים הצרפתיים בארץ –
בין התאריכים 18-19 לחודש נוכל להרגיש ממש כמו בפאריז, כששוק נמל תל אביב יהפוך לשוק איכרים צרפתי אותנטי עם גבינות בורסן, בייבי בל, סנט אלמברה ועוד, יינות מיקב שפוטייה, ממרחים, לחמים, מאפים, שוקולדים, ערמונים חמים, נקניקי גורמה, עוגיות מקרון, קרפים ועוד וגם שם יופיעו השפים האורחים – דן אבוקייר (השף של שגריר צרפת בישראל), השף לורן בוביאה והשף הישראלי יוסי שיטרית מ"קיטשן מרקט" שימכרו מנות שף משובחות במחיר סימלי של 25 שקלים בלבד, שכל הכנסותיהם יועברו לילדים נזקקים באמצעות אירגון "לתת".
וקחו נשימה- זה לא נגמר בזה- יש גם –
חברת HAVILAND תציג אומנות שולחן – על שולחנות מסעדות "מול הים" ו"פופינה" כלי פורצלן אלגנטיים מלימוז', כיתות אמן וסדנאות יתקיימו במלון שרתון בתל אביב, טעימות יין וקונייאק בעשרות חנויות יין ברחבי הארץ ואפילו יום עיון פתוח לקהל הרחב באוניברסיטת תל אביב ממש מחר- בנושא "מדוע המתכונים הצרפתיים הוכרזו כמורשת תרבות של האנושות על ידי ארגון אונסקו".
(בתמונה למעלה- הגודיז של COURCELLES)
באירוע ההשקה בבית השגריר הצרפתי ביפו, זכינו לטעום את הקונייאק היוקרתי "REMY MARTIN" שיוצע במחיר מיוחד במסעדות המשתתפות את יינות יקבל שפוטיה וכמובן את המתוקים של הקייטרינג הכי צרפתי בארץ – COURCELLES שרק מהתמונות שצילמתי שם אפשר להזיל ריר, ולמען הקרם ברולה אנשים בטוח היו מוותרים על הרבה דברים שיקרים לליבם.
פרטים על המוצרים הצרפתיים ב"מגה" – http://www.mega-bair-france.co.il/
פרטים על המסעדות והארוחות המיוחדות של השפים הצרפתיים וכן הרשמה והזמנת מקומות –
פרטים על המסעדות והארוחות המיוחדות של השפים הצרפתיים וכן הרשמה והזמנת מקומות – ללחוץ כאן