
אם אפשר לחלק עוגות לפי עונות שנה, בקיץ מככבות עוגות המוס והקצפת, מרחפות לאור קרני השמש. בחורף לעומת זאת, אנו מעדיפים את העוגות הביתיות יותר, חמימות, עשירות ומפנקות, בקיצור- עוגות שמרים.

אם אפשר לחלק עוגות לפי עונות שנה, בקיץ מככבות עוגות המוס והקצפת, מרחפות לאור קרני השמש. בחורף לעומת זאת, אנו מעדיפים את העוגות הביתיות יותר, חמימות, עשירות ומפנקות, בקיצור- עוגות שמרים.

הצורך במתוק טבוע בכולנו, מינקות. הבעיה שמרבית הממתקים מכילים שפע של מרכיבים שאינם בריאים, והתוצאה היא שהם משמחים אותנו לטווח הקצר אבל מזיקים מאד לטווח הארוך.
מצד שני כשאני רוצה "משהו מתוק" ומישהו יציע לי "קחי תפוח " סביר להניח שהתגובה שלי לא תהיה כזו ידידותית.

אין כמו ללגום משקה חם ביום קר, כשהגשם מקיש על החלון וענפי העצים מתנועעים ברוח. אבל לא צריך את כל התפאורה בחוץ כשבפנים יש מנות איכותיות ומשקאות חורף המחממים גם את הגוף וגם את הנפש
ברשת "סי קפה" המונה כ16 סניפים במתחמי תחנות הדלק "דור אלון" בכל רחבי הארץ ולאורך כביש 6 מציגים תפריט חורף מושקע ומפנק המצטרף לתפריט הרגיל מהמטבח האיטלקי בו מתמחים ב"סי קפה" עם מנות כמו כריכים, פסטות, פיצה, מנות ירק, מאפים, תבשילים ועוד, המגיעים ישירות מהמטבח הפתוח.

כשמשהו שאני מכירה כחלבי נושא את התווית "פרווה" אני מיד נרתעת. התפיסה שלי היא שמשהו שאמור להיות חלבי פשוט לא יכול להיות טעים אם אין בו חלב פרה. בעבר משקאות "פרווה" תמיד הרגישו לי דלילים מדי או חסרי טעם.
אבל עכשיו הגיע אל המדפים "שוקו על קרם קוקוס" של "שקוף שזה טבעי" שהוכיח לי שאפשר ועוד איך ליצור משקה שוקו עשיר ושופע קקאו, על בסיס קוקוס טרי שמרגיש לא רק כמו שוקו חלבי אלא כמו שוקו צרפתי עשיר משובח, כזה שמזמינים בספל גדול בבית קפה בפריז.

שוק הסופגניות עשיר מאד ובכל מקום ניתן להשיג סופגניות בכל ציפוי ומילוי שמעלים על הדעת, וגם כאלה שלא חשבנו עליהם. אבל מה עם הסמל השני של חנוכה – הלביבות?
אז נכון, יש את הלאטקעס המסורתיות אבל אין באמת הרבה מגוון.

באסיה משלבים אותו עם סושי, במקסיקו הוא מככב בצורת גוואקמולי, בישראל הוא משתדך לביצים קשות והופך לסלט מענג ובברזיל מוסיפים לו סוכר- האבוקדו.
בשלל השידוכים הטעימים שלו יש גם כתוספת ירקות, דגים, בשר ואפילו קינוחים והוא פצצה של בריאות כשהוא טומן בחובו שמנים בריאים, כמות מטורפת של וויטמינים, חומצות אמינו חיוניות ההופכות אותו לחלבון מלא, מה שמושלם למי שנמנע מבשר, יש בו סיבים תזונתיים, שפע של אשלגן ומעט מאד נתרן, יש בו ברזל, סידן, ומגנזיום והיד עוד נטויה.

טחינה היא כוכבת בלתי מעורערת במזרח התיכון (וגם במטבחים רבים אחרים). וכדי לבלוט בשוק הטחינה והטחינה הגולמית צריך איכויות מיוחדות.
טחינה "טורקיז" באריזתה המרהיבה הבליחה ככוכב בשמי הקולינריה הישראלית כשניצחה בטעימות עוורות של נדגמים רבים, שלושה מותגי פרימיום מתחרים, מה שקשה מאד לעשות.

אוסקר ווילד אחראי למוטו שמופיע בחלקו בכותרת – הוא אמר את המשפט האלמותי ""לחיות הוא אחד הדברים הנדירים ביותר, רוב האנשים פשוט קיימים" , ואין משפט טוב מזה להיות הסיפתח לערב מהנה בפאב הקרוי על שמו (בשלושה סניפים- נתניה, פתח תקווה וחולון|).
"אוסקר ווילד" הוא פאב אירי שהוא הרבה יותר ממבחר בירות (עצום) ואוכל (טעים). כשמבלים ערב ב"אוסקר ווילד" כדאי לקחת את הזמן מכמה סיבות. ראשית ישנו העיצוב המיוחד של המקום שכולל לא רק צורות ישיבה שונות לפי כמות האנשים בחבורה, כולל חדר פרטי, אלא גם אלפי פריטים המקשטים אותו, מהמסכים הגדולים המקרינים אירועי ספורט, ועד לאוספי התמונות , אימרות, תחתיות בירה, חפצים ועיטורים שונים. בכל מבט ובכל כיוון ניתן לגלות משהו חדש ומעניין.

רחוב עולי ציון שופע חיים כמעט בכל שעות היממה, וכשהערב יורד האווירה האורבנית נעשית גועשת ותוססת במיוחד. בלב הרחוב ממוקמת "אלבי"- בר מסעדה יוונית המלביש את הרחוב בצבעי כחול לבן יווניים ומעביר את היושבים במקום היישר לחופים ולקצב הכל כך אהובים על הקהל הישראלי.
טעמי הים התיכון על צלחת, אוזו איכותי בכוס ומוסיקה סוערת באזניים, מסיבה של טעמים וחוויות.
"אלבי" הגיעה לשוק הפשפשים כבר ב2012 בעקבות אהבה גדולה לתרבות ולחיים היווניים. לצלילי בוזוקי המנות בתפריט מתחלפות לפי העונות, בהתאמה לחיך הישראלי, כך שבכל פעם שמגיעים יש הפתעה אחרת.

(קרדיט לצילום למעלה- אסף אמברם)
רשמית יום הפסטה הבינלאומי חל ב25 באוקטובר. בפועל, כל יום הוא הזדמנות לחגיגת פסטה טעימה ומשביעה.
הוויכוח עתיק היומין בין סין לאיטליה טרם הוכרע אבל מה זה משנה היכן הפסטה באמת הומצאה? משנה זה שהיום יש לנו המון סוגי פסטה, בשפע של שילובים ואפשרויות, ליצירת מנות מופלאות ומיוחדות.