סלון הבית וגם המרפסת הפכו בתקופה האחרונה לא רק לחלק מהבית אלא גם למקום בילוי מאולתר כשההגבלות מכתיבות לאן אפשר ולאן לא.
ילדים כבר יודעים לבנות ארמון מסדינים וכריות ולהמציא עולם שלם של דמיון, ומה איתנו המבוגרים?
אז אם אי אפשר לצאת לחיק הטבע לפיקניק רומנטי, ניתן להכין אחד כזה בקלות בסלון (ואפילו להפעיל מזגן ולחסוך יתושים ונמלים..). פורסים מפה, מניחים עליה הרבה "אוכל אצבעות" ובקבוק יין והאווירה כבר משתנה.
"משהו מתוק" , כינוי למאכל שלא צריך בשביל הרעב אבל צריך בשביל הנשמה. הצורך יכול להגיע בכל שעות היום, גם אם סיימנו בדיוק ארוחת סטייקים ונדמה שאין מקום לכלום. (ולא, "קחי תפוח" זה ממש לא "משהו טעים/ מתוק").
(קרדיט לצילום – מיכאל כץ)
מה נשתנה ביום העצמאות הזה מכל ימי העצמאות? הכל בערך. אי אפשר לחגוג בככרות, לצפות בזיקוקים ולצאת לפקניקים.
מה אפשר? לשמור על אחת המסורות האהובות ביותר על ישראלים – "על האש". אם מדובר בגריל שעומד במרפסת ומגרה בניחוחותיו את השכנים, או גריל שניתן להניח על הגז במטבח, או אפילו מחבת פסים, הכל כשיר להכנת סטייק כהלכתו.
כל שצריך הוא לבחור נתח משובח, לתת לו להגיע לטמפרטורת החדר, לנגב, לתבל, ולצלות במידת העשייה המתאימה (ויש רק אחת כזו- מדיום רייר! כל אחת אחרת היא חילול הקודש!).
אוכל יכול להיות היוקרתי והמשובח ביותר אבל אם אין לו טעם… אין חוויה.
הדרך הטובה ביותר להוסיף טעם לאוכל היא כמובן התבלינים וירקות התיבול, אלא שלהתעסק איתם זה לא תמיד נוח – להתחיל לקלף ולכתוש, והריח שנשאר על הידיים והציפורניים, לא הכי נוח. מה גם שירק טרי לא תמיד זמין.
פירות תמיד יוצרים לי דילמה- מצד אחד הבריאות והטעם, מצד שני למי יש כוח להתחיל לחתוך, לקלף, לרסק או כל פעולה שנדרשת עבור המנה שאנו מתכננים?
סדרת ה"סמוזי" של "ביו איטליה" אהובה עלי משלוש סיבות- ראשית, הקלות- המחית כבר קיימת ולא צריך להתעסק. שנית, הבריאות- מחיות הפירות והירקות הן נטו פרי, שגודל ללא חומרי הדברה או הנדסה גנטית, וללא תוספות סוכר, חומרים מלאכותיים או משמרים, ושלישית – כי כל זה יוצר בסוף מוצר טעים המביא את הטריות המקסימלית והיתרונות הבריאותיים של הפירות והירקות.
חג הפסח ממש מעבר לפינה, ואיתו הסירים והמחבתות ליצירת טעמים חדשים וטעימים לחג.
הסוד לטעמים הוא כמובן תבלינים, וב"נפטון" מוכיחים שבעזרת התערובות הכשרות לפסח – "תערובת תיבול פלפל לימון" ו"תערובת תיבול פילדלפיה" ניתן לתבל מנות רבות ושונות ולקבל בכל פעם יצירה טעימה חדשה.
ההגדרה "משהו מתוק" בהקשר של פסח היא בדרך כלל "מצה עם שוקולד". הורים פחות ששים לעניין הזה מכיוון שממרח שוקולד הוא לא בדיוק מזון בריאות. עד שהגיעו "אחוה" ועשו בדיוק את זה- ממרחים מתוקים מבוססי טחינה גולמית: ממרח שומשום ושוקולד, ממרח שומשום עם סילאן, ממרח שומשום עם דבש וממרח שומשום בטעם שוקולד ללא תוספת סוכר.
מתחם התחנה בתל אביב היה לפני זמן רב נקודת תחבורה משמעותית בתולדות ארץ ישראל. למעש תחנת הרכבת היא הראשונה שהוקמה מחוץ למצרים וטורקיה ופעלה מסוף המאה ה19 ועד למלחמת העצמאות. במתחם עומדים מבנים שונים, כשאחד הבולטים בהם הוא מבנה מהתקופה העות'מאנית שבו ממוקמת המסעדה הידועה "רג'ינה".
הזיתים מככבים בתזונה הים תיכונית, אותה אחת שמי שניזון ממנה זוכה לחיים ארוכים ובריאים. מנוכחותם התנכי"ת כאחד משבעת המינים, דרך ההסטוריה הארוכה שיש להם באזורינו ועד למגוון הגדול של מנות שניתן להכין איתם (וכמובן גם שמן הזית אלוף הבריאות שמייצרים מהם), זיתים משתדכים מצוין למנות ראשונות, מנות עיקריות, תוספות וגם לפי המסעדות המצליחות בארץ- לקינוחים.
