בילדותי הרחוקה הסבתות, ולא משנה מאיזה עדה, הטיפו לנו תמיד ש"אסור לשתות מים אחרי אבטיח", שאם נבלע מסטיק הוא ידבק לנו מבפנים לנצח, ושבחורף לא כדאי לאכול גלידה כי נצטנן.
אז מה עושים? בחנויות המכולת היה הפתרון האולטימטיבי "גלידה חמה". מדובר היה בגביע שבתוכו בערך כפית של מילוי מרנג ועליו ציפוי "צימקאו" כלשהו. כל העסק עמד חשוף על שולחן המכולת כך שכשהגענו לאכול אותו, הוא כבר היה רך, איבד את הפריכות ואת רוח החיים, והיה משהו די מסטיקי ולא ברור.
בשירו של הזמר אדם משנות השמונים "זריחה על המדבר" הוא שר "עוצם את העינים, שוכח את כולם, חובק את השמיים ולוקח פסק זמן מהעולם". המילים הללו מייצגות במדויק את המהות של פסטיבל "פולה במדבר 3", המיועד לנשים ולנשים בלבד, חילוניות ודתיות, צעירות ובוגרות, אמהות וסבתות, רווקות ובכל סוג של זוגיות, מכל דת ובכל מצב.
פסטיבל "פולה במדבר " מתקיים זו השנה השלישית, מתחיל ביום חמישי ה28 למרס 2019, ומסתיים יום למחרת, ביום שישי ה29 למרס 2019 (עם אפשרות להארכה של עוד יום). אני זכיתי לטעימה קלה מהמבחר הענק של פעילויות של הפסטיבל בטיול מקדים שערכתי.
הגעתי למצפה רמון בשעת ערב מוקדמת, האוויר הצח והכמעט פריך של המדבר קיבל את פניי, וכך גם במלון "אינסנס" , מלון סוויטות מפנק שעשה לי מיד אווירה של אירופה עם האח הבוערת והמיטה הענקית שמעליה חלון לכוכבים.
לא היה יותר מדי זמן להתפנק בחדר מכיוון שהדמות הראשונה שפגשנו היתה ורד שומרון, אמנית ומעצבת בין תחומית ומנחת גוף ונפש בשיטת "ריו אביירטו". ורד הנחתה סדנה פעילה שבה קבוצת הנשים התחברה לעצמה באמצעות מגע בגוף שלה עצמה (כמו חיבוק) או עם חברותיה שלצידה , וריקוד חופשי בעיניים עצומות. גם הנשים העצורות יותר נפתחו לתהליך והרבה חיוכים נרשמו בסופו. ורד תעביר סדנאות מיוחדות במסגרת הפסטיבל.
הפסטיבל מתקיים במתחם "דרך הבשמים" בו ממוקמות גלריות רבות שבכל אחת מהן מתקיימת פעילות אחרת. אני הגעתי ל"תוצרת מצפה" שהוא מתחם אמנים המקיים אירועים שונים. במתחם פגשתי את עדנה דרורי, אחת מהשדרניות של "רדיו סבתא" – תחנת רדיו באינטרנט המשדרת מכל האזור, מוסיקה מגוונת. דרורי היא גם תקליטנית שבמהלך הפסטיבל תרקיד את המשתתפות עד כלות הנשימה.
התחנה האחרונה לערב היתה "מועדון הג'אז" שבניגוד לשמו, מתקיימות בו הופעות מגוונות של כל מני סוגי מוסיקה. בערב בו הגעתי, הופיעה בו זמרת הבלוז נויה סול בלווית שני נגנים. השירה היתה חושנית כמו שרק בלוז נשי יכול, והיא תיבלה את ההופעה בסיפורי הרקע על השירים השונים, המקורות וההשראה.
הבוקר שלמחרת החל מוקדם מאד, ליתר דיוק בשש בבוקר, כשיצאתי לסיור זריחה בו הגענו עד לקצה המצוק. בקצה חיכתה לנו וורד שומרון שכבר פגשנו בערב הקודם, שערכה פעילות מזככת ומרעננת בו זמנית מול השמש הזורחת. היה שווה לקום מוקדם למרות שזה היה יום שישי. למי שרצתה היתה גם הפעלת יוגה לפני ארוחת הבוקר.
בארוחה עצמה אפשר היה לטעום שפע של מוצרים מהאזור, ריבות, מאפים, מיץ רימונים ייחודי, פירות וירקות ועוד.
הלחמים שלא יכלתי להפסיק לאכול מהם היו ממאפיית "לשה" של הדס מאיר. נסיבות החיים הובילו את הדס למצפה רמון ולאפיית לחמים ומאפים, ומאז היא שם, ובשעות הבוקר של יום שישי אי אפשר היה להכנס למאפייה מרוב לקוחות. כל הלחמים הם לחמי מחמצת שמוכנים בעבודת יד מסורתית, וכמובן שפלשתי למאפייה עצמה כדי לראות כיצד היא וצוות העובדות שלה, כולן נשים, מכינות בזריזות את החלות לשבת.
בפסטיבל תעביר הדס סדנת אפייה שתראה למשתתפות שכל אחת יכולה להכין מטעמים, ולצאת עם סלסלת תוצרים היישר הביתה.
האישה האחרונה שפגשתי במסגרת סיור הטעימות הקצרצר הזה היא מיכל קפלוטו. מיכל החלה כרקדנית ובהמשך ניווטה את היצירתיות שבה לעיצוב תלבושות. היום בסטודיו שלה שגם הוא ממוקם ב"דרך הבשמים" היא תופרת ומעצבת תלבושות על פי הזמנה וגם מלמדת תפירה. בפסטיבל היא תערוך סדנאות עיצוב שיאפשרו למשתתפות ללמוד כיצד להפוך למשל חולצת טריקו ישנה לשמלה לילדה או לתיק מיוחד, וכך הלאה.
ומה עוד מתוכנן בפסטיבל? מסיבה הכוללת קייטרינג משובח, הופעה של דנה ברגר וריקודים עד אור הבוקר או כמה שמתחשק, סיורים ליליים במדבר, פעילות בוקר של פילאטיס, יוגה, טיול זריחה או ריצת בוקר, ביקור אצל אמניות ברובע הבשמים והשתתפות בסדנאות, מפגשים עם יזמות בתחומים שונים ועוד. (ולמי שדואגת מה יהיה עם האוכל לשבת בזמן שהיא בפסטיבל? יש אפשרות להזמין מראש ולקחת הביתה אוכל מוכן ברמה גבוהה).
למי שמחליטה להשאר יום נוסף, הפעילות נמשכת עם קבלת שבת נשית בסגנון מדברי, הופעה של ליאורה יצחק, סדנאות ריקוד הודי וארוחת קדירה, סיורים במדבר לתוך הלילה, פעילויות זריחה, סדנאות רבות וכמובן קולינריה בשפע.
את הפסטיבל מובילות נשות "נגב ברמה אחרת" – דורית קוראין ונורית גיא, ופרטים על הפסטיבל ועל ההשתתפות ניתן למצוא כאן.
פסטיבל "פולה במדבר 3"
28-29.3.2019
טלפון: 054-7331421
ריח של לחם טרי לא דומה לשום דבר, הוא מגרה, הוא נותן אווירה של חום ושל בית, הוא הבסיס. הבעיה של אנשים שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן היא שקשה מאד למצוא תחליף ללחם "אמיתי".
עכשיו מביאה לנו חברת Schär לחמים חדשים ללא גלוטן שמוכנים לאכילה ללא צורך בהקפאה, ללא לקטוז וללא חומרים משמרים. על הדרך יש גם שפע של סיבים תזונתיים.
בכל שנה אני מנהלת וויכוח עם חבריי, האם אזני המן שממולאים בשוקולד או בכל מילוי אחר שאינו פרג, נחשבים כאזני המן מסורתיות. הוויכוח הזה מתחיל עוד בחנוכה, עם סופגניות שכוללות מילוי אחר מאשר ריבה אדומה.
אני ניצבת איתנה בדעתי- פרג הוא המילוי הרשמי של אזני ההמן ומייצג את פורים, כי אחרת מדובר פשוט בעוגיה משולשת.
המילה "פריכיות" עד לא מזמן היתה מעלה אסוציאציות של דיאטה, אבל לא עוד. סידרת חטיפי הפריכיות מוכיחה שהיא יכולה להיות נשנוש טעים גם כשלא מסתכלים על הזווית הקלורית (למרות שכל פריכית מכילה בסך הכל כשש קלוריות בלבד, אז גם אם מתפרעים ואוכלים אפילו עשר , זה עדיין מחיר קלורי נמוך).
מלון NYX בהרצליה הוא מלון מהעידן החדש – כבר לא השטיחים הכבדים מקיר לקיר והשנדלירים אלא עיצוב צעיר עם שילובים אקלקטיים של יצירות אמנות, חלקן דיגיטליות ומרובות תנועה וחלקן מוצבות על כנים או תלויות בפינות שונות, פריטי ריהוט צבעוניים במרקמי ריפוד שונים, גופי תאורה שקופים ושפע ציורי קיר בסגנון גרפיטי.
המלון הוא מלון עסקים המרוחק כחמש דקות מחופי הים מצד אחד, ומלב העסקים של הרצליה פיתוח מצד שני. לפני כמה חודשים נפתחה בו מסעדת "COMO" – מסעדה חלבית כשרה שמוגדרת כ"בראסרי שף".
כבר כשנכנסנו אל המסעדה, שעיצובה ממשיך את הקו האורבני הצעיר של המלון, התחושה היתה נינוחות רכה שבמידה רבה הגיעה מאנשי הצוות במראה מוקפד מאד, שקיבלו את פנינו בלבביות.
ניתן היה לבחור בין ישיבה על הבר הניו יורקי הארוך, בו ליהטט ברמן בין הבקבוקים, או באחת מפינות הישיבה, כאלה המוארות היטב או אלה שמשוות אווירה רומנטית יותר לאור נר מהבהב.
התפריט עצמו הוא "מהודק" – כלומר לא עמוס אבל עדיין יש בו מבחר גדול של מנות לכל טעם, הן למי שרק רוצה נשנוש קטן ליד כוס משקה ושיחה עם חברים, והן למי שחפץ בארוחה מלאה בכל מני סגנונות. שם המסעדה אולי מרמז על איטליה, אבל למרות שבתפריט יש מנות היכולות להכנס לקטגוריה של "איטלקיות" , הסגנון האיטלקי איננו המוביל במסעדה, ויש בה גם מנות בגוון אסיאתי או עדתי.
כל הדגים מגיעים טריים בכל יום למסעדה, והרבה מהמרכיבים של המנות מיוצרים במקום, כמו מאפים, פסטות, ממרחים מיוחדים ועוד.
פתחנו באלכוהול . מתפריט הקוקטיילים בו מככבים כל המשקאות האהובים והקלאסיים בחרנו בג"'ין אנד טוניק מלפפון" וב"מרגריטה" שהיתה בעצם מרגריטה תות קפואה ומרעננת. שני המשקאות פתחו את הערב בדגש אלכוהולי עדין אך משמח.
שף הבית הוא ליאור יעקב, עם רזומה במסעדות כמו "ויולט" ו"קיטשן מרקט" , שם עבד לאורך שנים בצמידות לשף הענק יוסי שיטרית, ורכש ידע רב לגבי טכניקות ושילובים, שעכשיו מיושמים ב"קומו".
בהמלצתו פתחנו בפוקאצ'ה חמה שנאפית במקום. קיבלנו מאפה פריך מבחוץ, רך ולוהט מבפנים, שקיבל זרזיף של שמן בצל ונוקד במלח גס. לצידו ניצבה קערית של איולי טבסקו, שלמרות שמה, לא היתה חריפה כלל. הפוקאצ'ה הזו גרמה גם לזה שנמנע בדרך כלל מפחמימות, לשבור את החוקים ולזרוק את כל העקרונות. במילים אחרות, הפוקאצ'ה הוציאה מאיתנו צלילים שבדרך כלל לא נשמעים במסגרת קולינרית.
סלט ראשון מבין שניים הופיע על השולחן, מכונה בתפריט פשוט "סלנובה" ,מורכב מרוקט, מיזונה, ארוגולה, חסה משי, ועגבניות שרי, ומוגש בליווי קרקר שומשום. הירקות נצנצו מרוב טריות, והכינו את החיך למנות שעתידות להגיע.
סלט נוסף שדגמנו היה סלט טבעוני שכלל עגבניות שרי ותפוחי אדמה קונפי, ביחד עם נענע ו"טחינה" העשויה מקשיו קלוי ועיטור קרוטונים. המנה הזו הוכיחה שאפשר להכין מנות טבעוניות שלא נופלות ביופין ובטעמן מכל מנה לא טבעונית, וההמלצה שלי, כמו גם של השף, היתה להעמיס את המזלג מתחתית הקערה, כדי לקבל את כל הטעמים יחד.
אחת המנות שהדגימה בצורה יפה את ההתכתבות של העיצוב האומנותי של המסעדה ושל הצילחות היתה מנת הסשימי. דג אינטיאס טרי ורענן בתיבול טוביקו שחור, זיתי טאסוס, כוסברה, קרם פרש ועגבניות. מנה שכל חלק שלה הונח בהקפדה ויצר אמנות טעימה ומרעננת מאד. כמו במנות נוספות של השף יעקב, גם כאן ההמלצה היא לאסוף את כל המרכיבים ביחד לביס אחד הגדול מסך חלקיו.
גולת הכותרת היתה ללא ספק מנת החצילים, "חצילים מבושלים". הרעיון למנה מגיע ממנה סודנית שבה אחד המרכיבים הוא חמאת בוטנים. שף יעקב החליף את חמאת הבוטנים בטחינה גולמית, לטעם ישראלי יותר ודומיננטי פחות וקיבל מנה שקשה להחליט אם היא יותר יפה או יותר טעימה. שלוש תלוליות שבראשן חצילים בטמפורה, מלוטפים בטחינה גולמית, גבינת לאבנה, קרם עגבניות קר ואיולי זעתר. מנה ייחודית שמעולם לא נתקלתי בה, שילובים חדשים מהסוג של "איך לא חשבו על זה קודם", והמרכיבים מונחים על הצלחת כמו תכשיטים על כריות של חנות יוקרה.
כוסות שרדונה נמזגו מתפריט היין המוקפד של המסעדה, וליוו את שתי מנות הדג מתפריט המנות העיקריות.
הבחירה היתה בשתי מנות שונות לחלוטין, אחת עזת טעמים ואחת עדינה יותר.
עזת הטעמים הייתה "חריימה דג". השם אולי זהה לשם של המנה שהסבתות המרוקאיות מכינות אבל שף יעקב הוסיף טוויסט ושינה את הטעמים, בעיקר בעזרת הרבה לימונים כובשים ששודכו לגרגירי חומוס, כוסברה ושמיר. במקום החלה המסורתית ציוות השף למנה פרעצל בעל שורשים אוסטריים לגמרי. שילוב מפתיע שעובד, בעיקר כשטובלים את הפריכות של הפרעצל ברוטב החריימה. המנה מוגדרת חריפה אבל היא יותר לכיוון הפיקנטי כך שגם מי שלא מתחבר לחריף יכול ליהנות מהמנה.
המנה העדינה יותר הייתה לברק צרוב, שהונח על מגדל של תבשיל עדשים מצד אחד, ופירה תפוחי אדמה וחצילים מעושנים מהצד השני, כשמתחת לכל זה הסתתר קרם פטריות. הדג , שהגיע בצורת שני פילטים גדולים, קיבל על ראשו ווינגרט עגבניות ונענע. מנה אלגנטית שנותנת הרבה כבוד לחומרי הגלם.
היתרון במסעדה חלבית הוא כר האפשרויות הנרחב בזירת הקינוחים ומחמשת הקינוחים היצירתיים והמפתים שבתפריט, נבחרו עבורנו שניים.
הראשון היה עוגת גבינה בטעמים לימוניים, שעוטרה בדובדבני אמרנה, שבבי מרנג ועיטור עוגיה גדול. העוגה אפויה וחפה מהכבדות שמאפיינת בדרך כלל עוגות גבינה. הקלילות שבה בצירוף העובדה שהמתיקות הייתה עדינה, יצרו סיום מכובד לארוחה גדולה.
אמנם סיום , אבל בכל זאת לא יכלנו לסרב לקינוח נוסף ואהוב במיוחד , כנאפה חמה שבסיסה גבינת מסקרפונה במקום גבינת העיזים המסורתית הכבדה, ועליה זרזיף סירופ סוכר שצומצם עם הדרים עד שקיבל צבע כתום וטעמים עמוקים. כמובן שלא נעדר מקומם של הפיסטוקים לתוספת קראנץ'.
מסעדת "קומו" היא מקום לארוחה נינוחה, אלגנטית, רומנטית ואיכותית, כשהשף הקפיד לשמור על מחירים שפויים ואין אף מנה שעוברת את מאה השקלים. בין אם אתם אורחי המלון או מגיעים בחוץ, זוגות או קבוצות חברים שמחפשים אווירה וקלאס, וכמובן יצירות קולינריות מרתקות, "קומו" היא המקום.
מסעדת COMO – מלון NYX הרצליה (רשת פתאל)
רחוב אבא אבן פינת נעמי שמר, הרצליה
טלפון: 04-6595222
שעות פתיחה: ימים א –ה 12.00-22.00
שישי ושבת סגור.
גישה לנכים: יש
המסעדה כשרה.
החורף בעיצומו, וזו חגיגה לחובבי המרק – משהו חם, משביע, מזין, טעים ומנחם, בדיוק מה שצריך כשחוזרים רטובים ומותשים הביתה.
חברת "תבואות" המתמחה במוצרי מזון אורגניים טבעיים חשבה עלינו ומביאה "תערובת קטניות אורגניות למרק" שכוללת שפע של קטניות כמו עדשים ירוקות ואדומות, אפונה ירוקה, גריסי פנינה, פולי אזוקי וחיטת כוסמין, כל מה שצריך לבריאות, טעם ושובע.
(בתמונה מימין- ישראל גוטסדינר – מחצית מ"צמד רעים" המיתולוגי, מרים כוסית בתערוכת KFWE).
אולם "טראסק" התל אביבי לבש השבוע חג עת נערכה בו תערוכת היין הכשר הגדולה בעולם, אירוע הKFWE – Kosher Food & Wine Experience של "צור- עולם של יין" – חברת היבוא הגדולה בארץ ליינות ואלכוהול כשרים.
האירוע התקיים זו הפעם השמינית, במיוחד לקראת חגי פורים ופסח בהם יינות משובחים מככבים, ובמקביל גם בחמש ערים ברחבי העולם- ניו יורק, מיאמי, לוס אנג'לס, לונדון ופריז.
בתל אביב נהנו כ1500 אורחים ממגוון אדיר של כ180 סוגי יינות, ממעל 40 יקבים, וכן ליקרים, קוקטיילים ומשקאות אלכוהוליים שונים. כל הטעימות לוו בהסברים של הייננים .
היינות שהוצגו, כולם מקטלוג 2019 של "צור – עולם של יין" , הגיעו מכל העולם – צרפת, ארצות הברית, איטליה, ספרד, פורטוגל, ארגנטינה, ניו זילנד, הולנד ועוד, וכמובן גם נציגות ישראלית מכובדת.
כמו שפיצה היא לא ממש פיצה אם אין עליה פטריות, בצל, ולנועזים גם אננס , כך גם חומוס יכול להיות משעמם אם אין לו תוספות.
ב"צבר" הבינו שאין סיבה להשתעמם ומשיקים בימים אלה מבחר מנות חומוס שהמשותף להן הוא "המווווווווווןןןןןןן" תוספות. כמה המון? ממש המון. לא קישוט קטן מלמעלה אלא הרבה תוספת כך שבכל ביס ובכל מריחה מקבלים את מגוון הטעמים.
(קרדיט לתמונות המוצרים למעלה – ישראל כהן).
רשת "לגעת באוכל" היא בית לכל הפודיז- בין אם הם מעמידים סירים על בסיס קבוע, ובין אם הם קוראים בספר בישול כיצד להכין חביתה. תוכניות הבישול השונות בטלוויזיה הביאו את עולם הבישול והאפייה לכל אחד הביתה, ועשו חשק להתנסות גם. עכשיו בחורף כשאנו יותר בבית, החשק לבשל גדל עוד יותר, וגם התשוקה למשקאות חמים ומנות מנחמות שמעודדות אותנו בעוד הגשם נוקש על החלון.