לקראת משלוחי המנות לחג הכי שמח והכי מתוק שתיכף מגיע אלינו- יצרנים רבים מביאים לנו מוצרים חדשים או מהדורות חדשות של מוצרים קלאסיים, כדי שיהיה לנו טעים , מעניין ובעיקר מאד מתוק בפה ובנשמה.

קיבלתי לטעימה כמה מהחידושים האחרונים –

הראשון, "אזני המן שוקו עם מילוי ממרח חלוה" של "אחוה". אחוה שמפורסמת בחלוות האיכותיות שלה, משלבת אותן עם אזני המן ושוקולד, והכל בטעם ביתי.

האמת, אני תמיד סקפטית כשזה מגיע לאזני המן כי הרוב המוחלט של מה שנמכר בחנויות פשוט יבשושי ולא מתקרב לטעם של אפייה ביתית. מטעימה של אוזן (למעשה שלוש, אבל מי סופר?) שמחתי לגלות ש"אחוה" שמרו על הטעם הביתי, והבצק עשיר אבל רך ולא מתפורר. אזני ההמן שוקו במילוי חלוה מצטרפות לאחיותיהן במילוי שוקולד, פרג ותמרים ומגוונות לנו את משלוחי המנות במחיר אטרקטיבי במיוחד- 9.90 לאריזה של 450 גרם שיש בה המון אזני המן. האמת, כשחשבתי על זה, התפלאתי שהם לא עשו אותן קודם עם מילוי חלוה שכל כך מתבקש ממוצרי החלוה האחרים שלהם, ועכשיו יש השלמה של הפינה הזו, (בעצם – של שלוש פינות….).

להבדיל מיצרנים אחרים, גם האריזה נוחה מאד לפתיחה (ולא דורשת תקיעת מספריים או סכין אלא משיכה קלה והניילון יוצא ביחידה אחת) ומצד שני גם לסגירה נוחה כדי לשמור על הטריות. מצוין עם קפה וגם ככה כנשנוש.

החלוה עצמה היא פצצה של בריאות וכוללת 50% טחינה גולמית דלת נתרן, ועשויה ממאה אחוזים של שומשום טחון.

כשר פרווה בד"ץ העדה החרדית ירושלים.

לדף הפייסבוק של "אחוה" – https://www.facebook.com/achvafood

החידוש השני הוא למעשה התחדשות – חברת "מן" חוגגת שישים שנה, כן, כמעט מאז קום המדינה המתוקים הפריכים שלה מלווים אותנו, ועכשיו מתרעננת ומחדשת. אז מה החידושים? החברה, שהיא מותג הוופלים והעוגיות השני בגודלו בישראל (ובמגזר החרדי הראשון) כוללת מגוון רחב של מוצרים – וופלים – בטעמי שוקולד, חלווה, לימון, וניל, וקפה (הפייבוריט שלי, כמו של רוב עם ישראל הוא השוקולד, ובכלל, הופלים של מן אהובים כי יש בהם המון מילוי ושכבות הוופל הן דקות יחסית, כך שאין תחושת יובש או אבק כמו במוצרים מתחרים), עוגיות- בטעמי שוקולד, עוגיות שומשום, עוגיות חיטה מלאה, בטעם לימון, בטעם חמאה ועוד, עוגיות וופלים מצופים, קוביות וופל, מאגדות שונות (מצויין למשלוחי מנות) ומה שמאד מאד חשוב לקהלים רבים – מוצרים ללא תוספת סוכר ועם ערכים משופרים כמו עוגיות גרנולה ללא סוכר, עוגיות שיבולת שועל וקמח מלא, עוגיות וופלים מחיטה מלאה ועוד.

קיבלתי לטעימה כמובן מהוופלים – כשהחבילה הראשונה שחוסלה אצלי בבית היתה זו של השוקולד (למה להאשים אחרים, חצי מהאשמה היא עלי…) ואחריה זו עם מילוי החלווה. התקבלה גם חבילה של עוגיות מחיטה מלאה שעוזרות להקל על המצפון של "אם כבר אני אוכלת עוגיות, אז שלפחות יהיו בריאות" (וטעימות על הדרך).

כמה מילים על ההיסטוריה- ב1938 עלה לארץ מנחם רוקח עם הוריו, אחרי שהשאירו מאחוריהם באוסטריה מפעל למתוקים, והמשיכו כאן בארץ במחלקת "ליבר" שהתאחדה עם "עלית" בהמשך. היוזמה הבאה כבר היתה מפעל "מן" בבני ברק ובעבודה קשה וחרוצה הוא התפתח והפך למותג רחב מוצרים וטעמים. היום במפעל קוי יצור אוטומטיים ללא מגע יד אדם. המוצרים פופולארים גם בקרב קהילות יהודיות בחו"ל . לכבוד חגיגות השישים האריזות רועננו, נוספו סימוני מזון חדשים (והגאווה שבלוגו של "מאז 1954!") ובעיקר הודגש המסר כי כל המוצרים (למעט עוגיות הגרנולה) הם טבעוניים (וקיבלו את התקן של "ויגן פרנדלי"). כך שאנשים טבעוניים לא צריכים לכרסם רק עלי חסה ועדשים, יש מתוקים כייפים, בטעמים מוכרים ואהובים לצד חידושים, ואפשר לאכול אותם בלי לפגוע בעקרונות התזונה שלהם.

לדף הפייסבוק של "מן"  – https://www.facebook.com/man.wafers.cookies

את מותג השוקולד "קליק" באמת שאין צורך להציג- כולם מכירים ואוהבים את השוקולדים האלה שמחביאים בתוכם (ובציפויים שונים) כל מני הפתעות – אגוזים, דגנים, וכל מני דברים טובים. המותג אהוב מאד על ילדים ונוער , בגרסאות השונות – בתפזורת של השקיות, בחטיפים או בצורת "בר" שנשבר בצורות שונות.

עכשיו, כשמגיע חג האהבה – הוא הוולנטיין הבינלאומי (כי ביננו, רק בישראל מבינים שהכי כיף לחגוג פעמיים – גם בט"ו באב וגם ב14 לפברואר), יצא המותג "קליק" בפרוייקט מיוחד למבוגרים – גם בטעמים וגם בקונספט וכך הומצא ה"קליק לייבל בר".

הבר, שממוקם בקניון רמת אביב, במקום טוב באמצע (ליד המעליות השקופות – בין שער המגדל לשער הים) מציע את הטעמים המיוחדים לוולנטיין – "פקאן מאובק" (הפייבוריט שלי וממכר במיוחד), "מקורמלוז קפה" (עם אגוז לוז), ביטר קרנאץ' ושקד לבנבן. הטעמים מכוונים אמנם למבוגרים אבל אני מכירה הרבה ילדים שיחטפו את השקיות בלי היסוס…

בכל מקרה, מה יש ב"קליק לייבל בר"?

אז בתמונות למטה-

ועוד אחת –

ניתן לראות את צוות הברמנים המיוחד- שבמקום למזוג אלכוהול , מוזגים שוקולד קליקים, ומחלקים "שוטים" של קליקים מטעמים שונים של סידרת "קליק לייבל".

בבר אפשר לקנות מארזים מיוחדים של שתיים או ארבע שקיות "קליק לייבל" ולקבל במתנה אריזה מיוחדת שכוללת קופסת פח מהודרת ומעוצבת (שאפשר אחר כך לשים בה תכשיטים או פתקים רומנטיים או מה שרוצים) ועליה ברכה שהרוכשים מקלידים בעצמם על גבי טאבלטים שנמצאים במקום, ואז היא מודפסת ומודבקת על הקופסה).

אני הכי אהבתי ברכה שכתבה אחת הבנות במקום לבן זוגה, משהו כמו "ליקירי, קניתי לך קופסת איכסון, השוקולד הוא בשבילי!".

הפעילות בבר תתקיים בין התאריכים 9 לפברואר (שזה בעצם היה אתמול) ועד ל16 לפברואר, כך שכדאי להזדרז ולהצטייד במתנה מדליקה ובטעמים כייפים (אישית, הייתי קונה שתיים – אחד לעצמי!).

(בתמונה למעלה ניתן לראות את הברכה שאני עיצבתי).

עוד מידע בדף הפייסבוק של "קליק" –

https://www.facebook.com/klik.il

כשהייתי ילדה, המשקאות שצרכנו היו בדרך כלל עם צבעים זרחניים, טון של סוכר והמון חומרים שהיו רשומים בצורת אותיות לועזיות מוזרות ונשמעו יותר כמו נוסחה כימית מאשר כמו משהו שאמורים להכניס לגוף.

במשך השנים גדלה המודעות למה אנו מכניסים לגוף, ולאט לאט המשקאות המלאכותיים, שופעי הסוכר וצבעי המאכל, נדחקו הצידה לטובת משקאות בריאים יותר, עם פחות סוכר ותוספות שונות ומשונות.

כולנו יודעים שהמשקה הבריא ביותר לנו הוא המים. עוד מימי "שתו מים" של אייבי נתן בשידורי "קול השלום" ועד היום, זהו המשקה המומלץ ביותר- הטהור ביותר וכמובן הכי פחות משמין (ונהדר לעור הפנים). הבעיה – מים הם גם משקה משעמם, אפילו אם מוסיפים לו קוביות קרח. לכן המגמה היא לתת למים ענין וריגוש כלשהו , על מנת להעלות את צריכת המים לכמות שנדרשת לגוף, ומצד שני להפחית את המשקאות המזיקים.

"סודהסטרים" מתמקדת בענין הזה בדיוק- בעזרת תוספות טעם שונות – כולן טבעיות, מעוטות סוכר וללא תוספות כימיות וחומרים משמרים, וכמובן הבעבוע, גורמים לאנשים לצרוך יותר מים. בעזרת מכשיר ה"סודהסטרים" שנמצא בבית, כל אחד יכול להחליט לא רק על הטעמים השונים (ועכשיו הסידרה החדשה מכילה 100 טעמים חדשים, מהסטנדרטי ביותר ועד לטעמי גורמה) אלא גם על מידת החוזק, הבועות וכך הלאה, ולהפיק משקה שנוצר זה עתה, ישירות לשתיה. המוטו החדש הוא – water made exciting!

(למעלה- ענת סולומון  – ד"ר לכימיה ובסודה סטרים מנהלת תחום טכנולוגיה פונקציונלית , מדגימה תהליכים בפיתוח הטעמים החדשים, למטה- מבדקים במעבדה).

מחקרים הוכיחו שכשיש מכשיר סודהסטרים בבית, אנשים שותים 43% יותר מים (משהו כמו שלוש כוסות) ממה שנהגו לפני שהיה להם המכשיר.

הפירות במשקאות החדשים הם טבעיים, והטעמים מגיעים בארבע קטגוריות שונות –

FRUITS- טעמי פירות שחלקם מהווים שילוב של יותר מפרי אחד, נקי מתוספות מזיקות.

ZEROS- משקאות נטולי קלוריות

PLUS- משקאות ללא קלוריות ובתוספת סיבים תזונתיים, וויטמינים ועוד

ESSENCE- משקאות בטעם הכי טבעי של הפרי – עם פחות מתיקות.

כל הטעמים עברו מבחני טעימה קפדניים ומקיפים על ידי מומחים ומתאימים לקהלים השונים. כך למשל טעם הלימונענע שמאד אהוב על ישראלים.

(אגב, עם הטעמים ניתן גם להכין קוקטיילים שונים – אלכוהולים או לא אלכוהולים במגוון אדיר של טעמים).

הטעמים החדשים יושקו בסביבות פסח ביחד עם מכשירים חדשים, שהכוכב שלהם הוא הPOWER.

השף עטור שני כוכבי המישלן – פול ליברנט יצר עבור "סודה סטרים, תערובות מיוחדות בסידרת גורמה אקסלוסיבית למי שבאמת רוצה להתנסות בחוויות חדשות. חוץ מהטעמים שלו יש גם טעמים מיוחדים כמו טעמי VITA שמיועדים למי שרוצה ערך בריאותי נוסף מהמשקה, FIBERS שכוללים 10% מכמות הסיבים הדרושה לגוף ליום, ENERGY – לתוספת מרץ, בחצי מהקלוריות שיש במשקאות דוגמת "רד בול" , וכאמור טעמי הגורמה.

במקביל, טעמים כמו קולה, יישארו על המדפים למי שרוצה, אבל יופרדו מהסדרות של סודה סטרים וישאו מותג אחר בשם "קלאסיק".

כל הפיתוחים החדשים יוצאים ישירות ממעבדת החדשנות שנחנכה זה עתה, ומהווה את בסיס מרכז הפיתוח גם בתחום הטעמים וגם בתחום ההגזה.

מנכל סודה סטרים העולמית – דניאל בירנבאום  הציג במסיבת עיתונאים את מכשיר ה"POWER" החדש שהוא גם המתקדם ביותר שאי פעם יוצר, גם אוטומטי לחלוטין ובעל פעולה שקטה, שלוש דרגות של הגזה , לא מקבל כתמים ועוד. הוא גם הראה לנו את הנתונים על העליה הגדולה ב2014 בצריכת הגז למכשיר, מה שמוכיח שאנשים לא רק רוכשים מכשיר אלא משתמשים בו עוד ועוד ונהנים ממנו ומיתרונותיו. עיצוב המכשיר הוא של המעצב איב בהר שהפך אותו גם למתאים למטבח מודרני ומעוצב (ויש כל מני צבעים!). גם הבקבוקים מעוצבים כך שהם גם יפים להנחה על השולחן כדי שכל אחד יוכל להתכבד.

(בתמונה למעלה – המנכ"ל העולמי דניאל בירנבאום)

לשאלתנו ענה המנכ"ל שגם הזעזועים הפוליטיים בעולם נגד מותגים ישראלים (שמופיעים בגאווה בכל מקום שבו נמכרים המוצרים ) לא פגעו במכירות, ואפילו מדינות שלא חובבות את ישראל, כמו פינלנד, שוודיה , צרפת ואנגליה , מעלות את צריכת המוצרים בגדול השנה. (בחלק ממדינות סקנדינביה, בכל בית רביעי יש מכשיר סודה סטרים).

(בתמונה למעלה- המכשיר החדש והבקבוקים המעוצבים עם הטעמים החדשים)

אז אולי לחתונות כבר לא נותנים סיפולוקס (מי שמתחת לגיל ארבעים שישאל את ההורים מה זה…) אבל מים מוגזים בטעמים שונים ובריאים הם יתרון גדול למי ששומר על בריאותו ורוצה גם להנות מהטעם.

(למעלה- סודהסטרים – מותג המים המוגזים הגדול ביותר בעולם).

הרבה לפני הרפואה המודרנית, היתה רפואת הצמחים. המרפאים השבטיים ידעו בדיוק איזה צמחים לרקוח כדי לרפא מחלות ובעיות. אחר כך הגיעו התרופות התעשייתיות ואז בעצם עלתה המחשבה "למה לא לשלב?" למה לא להשתמש גם בידע הקדום של הצמחים כתוספת וכמניעה של מחלות כדי שלא נזדקק בכלל לתרופות?

הוזמנו לבקר במרכז "ברא" ביוקנעם, שמוביל את רפואת הצמחים בארץ, בעזרת מעבדה שמעבדת למעלה מ700 צמחים איכותיים – שמגיעים טריים או יבשים , מאסיה ומהמערב, והופכים למיצויים ולתרכובות שמוציאות את המקסימום מהצמח, עבורנו.

המיצויים הם תהליכים מדוייקים ומבוקרים שפותחו אחרי מחקר רב, והמפעל הוא מודרני , נמצא בפיקוח משרד הבריאות ועומד בכל התקנים המחמירים ביותר.

במקום מספר פונקציות. קודם כל יש את הגן שמקיף את המקום ובו גדלים כמאה צמחי מרפא, ואפשר לטעום, להריח ולקבל הסברים. אנחנו הגענו לשם עם נורית הנטורפיסטית  שעזרה לנו לחקור צמחים ולהחליט לאיזה שימושים ניתן להעזר בהם .

(בתמונה למעלה- נורית והגן)

הפונקציה השניה של המקום היא מרכז טיפולי קליני שבו מערך טיפולי רחב שמותאם לכל אדם לפי צרכיו ודרישותיו, וכולל אבחון מקיף, התאמת פורמולה, טיפול אירוודה שכולל מלבד נסך שמן גם עיסויים, סאונות, תהליכי ניקוי, תרגילי נשימה והדרכה תזונתית מפורטת, הידרוקולוניק- ניקוי הגוף והמעי הגס מרעלים, נטורופתיה, פסיכותרפיה שעובדת על הקשר בין גוף ונפש, ורפואה סינית מסורתית. במקום גם מתקיימות סדנאות ניקוי רעלים והתחדשות בהדרכת הרבליסטים ,מטפלים איורוודים ומרצים בכירים מ"רידמן" בסדרת מפגשים והרצאות.

הפונקציה השלישית היא סדנאות שונות שמתקיימות במקום כמו שימוש בצמחי מרפא ביומיום, סדנאות בישול בריא ואפילו קונצרט קערות טיבטיות לשלווה פנימית.

אחר כך שמענו  הסברים על המוצרים ודרכי העיבוד שלהם ב"ברא" – כולל הסבר על הפטנט המיוחד של המקום – ה"כורכומין אפקט" שיעילותו הוכחה בעשרות מחקרים שונים כמגביר את פעולת הספיגה בגוף ומשפיע לחיוב על מנגנונים ביולוגים בגוף האדם, יעיל גם במניעת מחלות וגם בטיפול בהן. הבעיה היתה עד עכשיו שבצריכת כורכומין, שהוא החומר הפעיל שבכורכום, הספיגה היתה נמוכה יחסית וכך אי אפשר היה להשיג את התועלת המירבית מהצמח. הפטנט של "ברא"  גורם לכך שהספיגה של הכורכומין בגוף, על כל התועלת שלו, היא עד פי 30 בהשוואה לכורכומין נקי. הטבליות של "כורכומין אפקט" הן קטנות ונוחות לבליעה פעם ביום .

(בתמונה למעלה – הסברים על הפורמולות ודרכי העיבוד השונות)

ראינו את התהליכים במפעל עצמו, כולל בישול בטכנולוגיות סטטיות דינמיות, כמו שיטה מהפכנית של "ברא" שהופכת את הצנצנות ונוזלי המיצוי שלהן כל כמה דקות וכן תהליכים שבונים לחץ שבאמצעותו מחדירים את נוזל המיצוי אל החלק המולקולרי של הצמח כדי להפיק ממנו כמה שיותר, ואז פורקים את הלחץ במהירות כדי ל"חלוב" את הרכיבים הטובים של הצמח.

השלב הבא של ביקורנו היה סדנת אוכל בריא (ואפילו טבעוני) בהדרכתו של יגאל קוטין, שבעזרת ירקות שקטף בגינה שלו, ומוצרים אורגנים טבעיים ובריאים, יצר לנו ארוחה שכללה ממרחים, מנה עיקרית פחמימתית ואפילו קינוח מתוק ושוקולדי.

המנה שנחטפה ראשונה ואזלה תוך דקות על ידי המבקרים היתה "גבינת אגוזי קשיו"  שבסך הכל הכילה אחד וחצי כוסות קשיו שהושרו למשך לילה, כף אחת או שתיים של שמרי בירה (או כף מיסו לבן), קורט מלח, כף אחת שמן קוקוס ושלושת רבעי כוס מים. כל הכבודה הזו הונחה בתוך מערבל ונטחנה, ואז כמו גבינה חלבית – הכל הועבר לשק גבינה ונתלה במקום מוצל לבין 12-24 שעות, עד התנקזות כל המים, ואז הועבר לכלי זכוכית לשמירה בקירור. כמובן שאפשר להוסיף דברים שאוהבים כמו שום, מיץ לימון, עגבניות מיובשות, בזיליקום או כל תיבול אחר שאוהבים.

(בתמונה למעלה – יגאל בעבודה)

עוד מנות כייפיות שיגאל הכין היו ממרח שעועית לימה (המכונה גם "בובס") שהאמת שאנחנו אכלנו אותה עוד לפני שלב הטחינה, ישר מהסיר החם, כרוב כבוש ביתי שיגאל הכין (והוא ממליץ רק על מלח אטלנטי או מלח הרים וורוד, שהם אלה שלא עברו עיבוד), שקדים מיובשים ברוטב טריאקי (שהיו די מתקתקים ויכולים להיות יופי של כיבוד לאירועים), איטריות סובה עם אצות ונבטים, סלט ירוק עם תיבול של עוד ירקות טחונים כמו עגבניה, מלפפון, זיתים ועלי תבלין, וקינוח קקאו שהכיל מלבד הקקאו גם פירות כמו תאנים או תמרים, צימוקים, ג'וגי בריס (הלהיט החדש, דומה קצת לחמוציות), אבקת קקאו איכותית, ווניל, וגם קצת תיבול של מלח וצ'ילי חריף, והכל הוכנס לבלנדר ביחד עם חלב שקדים שיגאל הכין על המקום תוך דקות (במקום לקנות מוכן), עוד קצת תיבול של אגבה או מייפל אמיתי, ואחרי הטחינה לקירור, רצוי בפריזר בשביל המהירות. התוצאה היתה מוס שוקולדי מאד, מתוק מאד, ומתאים גם לטבעונים וכמובן לשומרי כשרות שרוצים קינוח אחרי ארוחה בשרית.

(בתמונות למטה ולמעלה  – חלק מהמנות שיגאל הכין)

בסוף ישנה גם חנות עם כל מוצרי "ברא"  כמו למשל –JADE SCREEN שעוזר בהגנה על הגוף מפני מחלות החורף, GAN NAO LING- פורמולה של רפואה סינית שמסייעת לטיפול בתסמיני שפעת שונים, ISATIS – שעוזר בבעיות בגרון כמו נפיחות, כאב וקושי בבליעה, KANG NING WAN שמועיל במקרי וירוס בטן וקלקול קיבה עם הקאות או שלשולים, ועוד מיצויים ופורמולות רבות לפי הצורך.

כל מוצרי "ברא" כשרים בד"צ וניתנים להשגה מלבד בחנות המפעל ביוקנעם, גם ברשתות טבע רבות בכל הארץ.

www.bara.co.il

בואו נדבר עובדות – אני שוש ואני שוקוהולית. לא יעזור בית דין- המתוק האהוב עלי ישאר תמיד השוקולד. נכון שאני נהנית מאד ממתוקים אחרים כמו עוגות פירות, שערות סבתא, קרם ברולה, קצפת ותותים ושאר שחיתויות, אבל בסופו של דבר, זה תמיד יגיע לשוקולד.

ב"לחמי" יודעים את זה, כלומר לא ספציפית עלי אלא שהצרכן הישראלי מאד אוהב שוקולד, ובהתאם לזה יצאו בליין חדש של עוגות שמרים – עוגת שמרים שוקולד (שמכילה 36% מהעוגה בצורת מילוי שוקולד איכותי, ובתוספת שטרוייזל), עוגת שמרים שוקולד חלבה- שילוב של שני הטעמים האהובים  (35% מהעוגה הוא מלית) עם פיזור שומשום מלא למעלה, ועוגת שמרים שוקולד ונוגט (גם כאן המילוי 35% מהעוגה) שמבוסס על אגוזים אמיתיים.

העוגות מגיעות במארז שקוף כך שניתן לראות בדיוק מה קונים.

טעמתי את שתי הראשונות וקשה לי להחליט בינהן. זו עם החלבה מתוקה יותר, וגם "שומשומית" יותר. והיות והיה לי קשה להחליט, פשוט אכלתי משתיהן לארוחת הבוקר המאוחרת של שבת. עוגות שמרים לוקחות לעיתים זמן רב לאפות, והעוגות של "לחמי" בהחלט יכולות להחליף אפייה ביתית – הן במראה והן במרקם ובטעם. מצויין עם קפה (וגם בלעדיו).

החידוש השני של "לחמי" שטעמתי היה עוגיות רולדה פירותיות חדשות – מבצד חמאה איכותי עם מליות שונות בכמות של 45% מהעוגיה בכללותה- מילוי תות עשיר , מילוי תמרים ומילוי תפוח עץ וקינמון.

טעמתי את אלה עם התמרים ועם תפוחי העץ. אני יותר בן אדם של תפוחי עץ והעוגיות הזכירו סוג של שטרודל עם בצק רך במיוחד ולא מתפורר. גודל העוגיה מתאים בדיוק למנה שמצד אחד כייפית ומצד שני לא מפוצצת אותך (אם כי פוטנציאל התמכרות שגורם לחיסול הקופסה בהחלט קיים).

(בתמונה למעלה ניתן לראות את מרקם עוגת השמרים ואת הכמות הרבה של מילוי בכל פרוסה).

הקופסאות הן לא רק שקופות אלא כמובן ניתנות לשימוש חוזר ולסגירה כך שהטריות נשמרת.

(המלצה שלי – לחמם שניה במיקרו את המאפים, משדרג עוד יותר את הטעמים).

כל מוצרי "לחמי" נעשים בעבודת יד במפעל בנהריה ומיוצר בכמויות קטנות כדי לשמור על האיכות והייחוד.

עוד פרטים על מוצרי "לחמי" ניתן למצוא באתר.

יעקב פיאלקוב, הוא ג'אקומו ויולה, מוכר יותר כ"ג'אקומו – מעצמת ידע קולינרי על איטליה". מי שרוצה לדעת משהו על הקולינריה באיטליה לא צריך שום דבר מלבד לפנות לג'אקומו – הכל כבר שם.

וכדי שהידע הזה יעבור הלאה, ג'אקומו מוביל זה שנים רבות סדנאות אוכל איטלקי על כל גווניו, לקבוצות, זוגות, בביתו – במטבח מאובזר, או בבתים אחרים , ותוך כדי הלימוד והעשייה, גם לומדים טיפים על בישול בכלל, ועל החיים.

ג'אקומו שרכש את הידע שלו בהשתלמויות בישול איטלקי ברומא ופירנצה, וגם מ"מאמות" איטלקיות אמיתיות בכל רחבי ארץ המגף, עבד במסעדה ברומא והיה הבעלים של מסעדה שהיתה גם מעדניה ומפעל פסטה בישראל בשם "ג'אקומו". במקביל גם כתב שלושה ספרי בישול (איטלקי כמובן) וספר הדרכה על הכנת גבינות.

הסדנאות והקורסים כוללים גם קורס מקיף להכנת גבינות ביתיות, ועל כך בהמשך.

מעבר לקורסים ג'אקומו עורך סעודות לקבוצות עד 40 איש בביתם או בלוקיישן שיבחרו, ומספק גם שירותי קייטרינג עד 100 איש.

עד כאן המידע, עכשיו – איפה האוכל?

אז הנה הוא –

התכנסנו בביתו לסדנה שנשאה את הכותרת "המיטב של  איטליה".

קיבלנו דפי מתכונים, והסירים החלו לשקשק.

היינו שש בלוגריות מורעבות, שכוסות היין שנמזגו לנו רק פתחו לנו את התאבון, ולכן ג'אקומו פתח מיד במתכון הראשון, שהוא מהיר וירגיע לנו את הרעב  – ברוסקטה עם עגבניות, שום ושמן זית. כאן גם קיבלנו הסבר על משמעות השם "ברוסקטה" – "לחם חרוך"  ושאם מניחים על הברוסקטה כל דבר אחר מלבד עגבניות, שום ושמן זית, זה הופך כבר להיות "קרוסטיני".

ג'אקומו חילק משימות – אחת לשה את הבצק, אחת חתכה ירקות והשלישית (נחשו מי) צילמה את כל העסק.. סדנה פעילה שבה גם עובדים, לא רק צופים.

(בתמונות למעלה ולמטה- ההכנות).

מנות ירקות הוכנו במקביל, חלק נאפים, חלק נצלים, חלק בשלבי חיתוך וכך הלאה כך שעד מהירה הונחו צלחות על השולחן –

גזר בדבש ושום שקיבל מחיאות כפיים סוערות והיה הכי פשוט שיכול להיות – ג'אקומו טיגן שום, הוסיף לו רצועות גזר, וטיגן עד שהתרכך, הוסיף סוכר, דבש, מלח, צ'ילי ואורגנו, בחש עוד קצת והופ – יש מנה כייפית. (מתכונים מדוייקים ניתן למצוא באתר של ג'אקומו – http://www.giacommo.net/index.htm.)

(בתמונה למעלה – ג'אקומו בעבודה).

מנת הירק הבאה היתה "שומר בשמן זית ולימון" – כשהלימון מנטרל את הטעם ה"אניסי" ומשאיר ירק רך במיוחד.

בנתיים בשביל שיהיה מה לאכול עם הירקות, הוכנסה לתנור פוקצ'ה שקיבלה זרזיפי שמן זית ועלי רוזמרין.

פרוסות חצילים קלויות הפכו להיות "חציל במילוי גבינת מוצרלה ופרמזן" (שאגב, הגבינות מעשה ידי ג'אקומו להתפאר) ונכנסו לשיזוף בתנור, מנת פתיחה לא רק טעימה אלא גם יפיפיה.

(בתמונות למעלה ולמטה – המנות המוכנות)

אישית, המנה הפיבוריטית שלי היתה "כרובית מטוגנת ברוטב שמנת וחרדל" שג'אקומו הרשה לי לפנק את קוראי במתכון המדויק- מכינים בלילה מכוס אחת קמח לבן, חצי שקית אבקת אפייה, קצת מים (תלוי לפי מידת הסמיכות של הבלילה, שלא תהיה נוזלית). טובלים בה פרחי כרובית מפורקת (כרובית בינונית), ממש כמו סוג של ירק בטמפורה. מטגנים בשמן עמוק עד שהציפוי משחים ומניחים על נייר סופג . במקביל מרתיחים מיכל אחד של שמנת מתוקה, וכשהיא רותחת מוסיפים כף חרדל ומערבבים. מסדרים את הכרובית על צלחת הגשה, שופכים למעלה את הרוטב ו.. בתאבון!

הפוקצ'ה יצאה בנתיים מהתנור, שזופה ומריחה מרוזמרין, והצטרפה לעוד מנות שהונחו על השולחן כמו – "קפונטה חצילים" – מנה חורפית עשירה של חצילים מטוגנים ואחר כך מבושלים עם בצלים, שום, עגבניות, זיתים , סלרי ובתוספת צלפים וצנוברים, ותיבול שכולל גם סוכר חום, ויש מנה צמחונית (למעשה אפילו טבעונית) שמחממת וממלאת יופי בליל חורף גשום, ולא רק.

(בתמונה למעלה – הפסטות היפיפיות תוצרת בית של ג'אקומו)

הגיע שלב הפסטה. ג'אקומו שלף מכונת פסטה והדגים איך עושים בצק פסטה, ואיך מפעילים את המכונה ומוציאים ממנה את כל האוצרות – ספגטי, רביולי, אטריות "פפיון" ועוד. מה שאהבתי במיוחד זה את השילוב שג'אקומו עשה כשהוא הניח על הבצק עלי בזיליקום ואז העביר יחד במכונה, ויצר ספגטי בזיליקום מאוחד.

במקביל הוכן גם בצק ללזניה והפסטות יצאו לדרך.

שתי מנות הפסטה שהוכנו היו –

"פטוצ'יני ברוטב פלפלים ושמנת" – עם פסטות משני צבעים – כמובן תוצרת בית טריה, פלפלים צבעוניים קלויים וברור שתהיה שם גם שמנת, נכון?

הלזניה היתה "סיציליאנית" וכללה שכבות של פסטה, רוטב עגבניות, בזיליקום, מוצרלה והמון פרמז'ן, מהסוג שנמתח ונמתח ….  בגלל שהפסטה היתה טריה ולא יבשה (ובלזניה משתמשים הרבה פעמים בדפי לזניה מוכנים שלא צריך לאפות והם תמיד יוצאים יותר קשים), הלזניה היתה יותר נימוחה ורכה.

(בתמונה למעלה- גבינות שג'אקומו מייצר ומשלב במנות הסדנה, וגם מלמד להכין לבד).

הקינוח הנבחר (ג'אקומו שאל מה בא לנו – קנלוני או פנקוטה) היה פנקוטה שנבחרה רוב קולות. מנה שמזכירה קצת "פלאן" במראה, אבל לא דומה בטעם (בפלאן יש המון ביצים, כאן אין בכלל). כל הסיפור היה קרם קרמל שג'אקומו מכין לבד (באתר אפשר למצוא את המתכון), שנמזג בתחתיות של קעריות, שמנת שהורתחה ביחד עם ג'לטין וסוכר ווניל ונמזגה בעדינות על הקרמל, וקירור. כשהקעריות נהפכו על הצלחות, הן גלשו ומעליהן גלש הקרמל שכיסה אותן והמתיק אותן בעדינות סוכרית. גם כל מי שטענה שהיא מפוצצת מכל הפסטות והירקות והפוקצ'ה, איכשהו מצאה מקום גם למנה הזו.

הסדנאות מתקיימות כבר כ14 שנים, כשג'אקומו מקפיד כל שנה לנסוע לפחות פעמיים לאיטליה כדי להתעדכן בחידושים הקולינריים האחרונים והן מיועדות לא רק למבינים בבישול אלא גם לכאלה שביצה קשה היא אתגר עבורם.

כמו שהזכרתי בהתחלה, סדנאות הגבינות הן שוס אמיתי, וצוברות פופולאריות במהירות רבה – גם לומדים, גם טועמים וגם יכולים לעשות בבית.

מי שממש לא רוצה להתאמץ, ג'אקומו גם מספק אוכל מוכן, אירועים פרטיים, ארוחות רומנטיות (כי ביננו, האוכל האיטלקי הוא הכי רומנטי), מסיבות יום הולדת, מסיבות רווקות ועוד.

הפרטים על סדנאות הגבינה , וכל מה שצריך כדי להכין גבינות בבית – כאן – http://www.gvina-cheese.com/index.htm