גבינה לבנה, מה כבר אפשר לחדש בה? מסתבר שהרבה. תנובה מביאה לנו עכשיו קרם גבינת שמנת, עם בצל ועירית מיובשים, בחמישה אחוזי שומן בלבד.
קיבלתי להתנסות את הגבינה, עם האתגר – להכין משהו שהוא יותר מלמרוח את הגבינה על לחם טרי ולסגור ענין. כשפתחתי אותה ודחפתי כפית, שמחתי לגלות שלמרות שמדובר בחמישה אחוזי שומן בלבד, הגבינה בעלת "גוף" ונוכחות של הרבה יותר, כך שהיא גם עשירה וגם מתאימה להרבה סוגי מתכונים.
אני חושבת שבשנים האחרונות ניסיתי בערך כל קמח של "הטחנות הגדולות של א"י" ותמיד התוצאות היו טעימות. בערך מליון סוגי קמחים לכל השימושים האפשריים, והכל באיכות המפורסמת של הטחנה הוותיקה.
אחד הדברים העדינים והמפונקים ביותר במטבח הוא בצק פילו. צריך לשמור בהקפאה, להפשיר בעדינות, ואז לטפל בו כמו משי סיני שהיה שייך לשושלת "מינג"- לדאוג שיהיה תחת מגבת לחה כל העת, להרים אותו בעדינות, לשמן בתועפות שומן, ללטף אותו כל הזמן ולהגיד לו כמה שהוא גדול ומקסים, כדי שלא ישים לב ששמים לו איזה מילוי ושעתידו בחום גבוה.
מכירים את זה שנוסעים להורים, ובדרך החוצה אמא דוחפת לכם המון קופסאות שהיו פעם של גלידה ועכשיו מכילות "דוגי בג" של כל מה שאכלתם ויותר? קציצות, ממולאים, תבשילים, שיהיה ככה במקרר, למקרה של רעב. טוב, אתם אולי מכירים, אני גדלתי בבית פולני ככה שזה לא היה בדיוק המצב…. לא נורא, משלימים עכשיו.
בכל מקרה, כולנו רצים כל הזמן- לעבודה, לתחביבים, למחוייבויות, ואז מגיעים הביתה גוועים מרעב ו… כן, זה בדרך כלל נגמר בטוסט. כמה טוב אם יש משהו מוכן במקרר שהוא יותר מאשר כריך, פשוט ארוחה קלה ומוכנה שלוקחת בדיוק שתי דקות במיקרוגל?
את ממרח "השחר העולה" לא צריך באמת להציג- כבר עשרות שנים שישראלים גדלים על הממרח האהוב, שמלווה אותם מכריך בית הספר ועד להפתעה שבמנה הצבאית, וגם הלאה, לדור הבא.
מפעל "השחר העולה " קיים כבר מ1948, ממש ביחד עם קום המדינה.
השף איתמר דוידוב, מעל שלושה עשורים מתעסק באוכל, ואחרי שהיה השף והבעלים של "פיטנגו" המצליחה, ויזם את פסטיבל האוכל ה"גייסטרונומי" ברחבת הסינמטק, שהפך להשראה ל"טעם העיר" מאוחר יותר, הוא הוזמן על ידי השר לשיתוף פעולה אזורי דאז- שמעון פרס, לפגישה עם נשיא מקסיקו שהגיע לישראל, וב2013 הוזמן להצטרף למשלחת של פרס בביקור במקסיקו. כאן החלה האהבה הגדולה של השף דוידוב למקסיקו וטעמיה, ומכאן יצאה גם חברת "טרס פזוס" שיסד, שמייצרת מבחר גדול של מוצרי מזון מקסיקנים כמו טורטיות מקמח חיטה בכל גודל וצורה שתעלה על הדעת, טורטיות מקמח תירס, רטבים, סלסות טריות, נאצ'וס, גואקמולה, פריחולס, ממרחי שעועית שונים, נופאלס (עלי קקטוס) וכמובן שפע של מוצרי פלפלים חריפים. במפעל נמכרים גם ירקות טריים מקסיקנים כמו פלפלים מסוגים שונים, עגבניות ירוקות מקסיקניות "טומאטיוס", וכל מה שמסביב- ספרים, כלים שעשוים בעבודת יד על ידי תושבים מקומיים במקסיקו ועוד.
אודה על האמת- בחיים שלי לא נגעתי בעוף בצורתו הגולמית, תמיד משהו כמו פולקעס או חזה עוף כשהם כבר מוכנים ומוגשים לאכילה. גם בילדותי סבתא היתה זו שהכינה למשל "גרגלעך" שאני וסבא שאבנו מהם את כל הבפנים כמו שני כפריים בפולניה.
אז קיבלתי עוף ואיתו התהייה- מה עושים עם זה? מי יתנני (מתכון ל-) עוף?
(בתמונות למעלה- המצרכים למנת העוף, כולל העוף והתיבול של "שופרסל" ובתמונה למטה- הקטשופ והצ'יפס שקיבלתי בנוסף)
השף הלבן מפתיע שוב, והפעם – בטעמים חדשים של "נפוליאון" (עם מעט מאד אחוזי שומן, אבל מרקם שמרגיש ונטעם כאילו כפול, תראו את זה בתמונות בהמשך).
בכל מקרה, שני טעמי גבינת "נפוליאון" חדשים הגיעו אלי להתנסות – "נפוליאון עם פלפל חלפיניו" 24% שומן- למי שאוהב חריף- אני מודה, אני לא חובבת חריף גדולה אבל בגלל שהפלפלים מעורבים בגבינה , אני מורחת על פרוסה או מכניסה לתוך מאפה, ואז יש לי בדיוק את העוקץ הנדרש, בלי השריפה, והטעם השני – "נפוליאון עם בצל "16% שומן – כי בצל הוא מרכיב חובה ב99% מהמנות הלא מתוקות שמתבשלות בכל מטבח, ומוסיף כל כך הרבה , כמו שכבר נאמר אצל ביאליק ב"אלוף בצלות ואלוף שום" (זוכרים את "הבצל – הוא ירק יוצא מן הכלל"?).
כשאומרים לי "ליים" האסוציאציה הראשונה שלי כברזילאית היא כמובן קייפיריניה. אותו משקה אלכוהולי משמח לבב, שמביא איתו את הלמות תופי הבטוקדה על הטיילת של ריו.
אבל ליים הוא הרבה יותר מאשר מרכיב לקוקטייל, וההתנסות שלי היום הוכיחה את הדבר בגדול.
לפני כשנתיים ביקרתי בסדנה של פרידה רז בשוהם. הנושא היה ""קטניות , ירקות ותבשילים" ולמדנו (וגם אכלנו הרבה כמובן) מנות שונות שהמשותף להן הוא שאפשר להכינן במהירות (כי כשיש לך ילד רעב על הראש ,או במקרה של בן הזוג שלי – בת זוג עצבנית ורעבה, או להפך- רעבה ועצבנית, אתה לא רוצה להתעכב עם האוכל) ועם מצרכים שנמצאים בכל בית, בעזרת כלי מטבח שנמצאים בכל בית.
הפעם הוזמנתי לסדנה בשרית, בעיתוי מצוין כי אחרי כל הגבינות ומוצרי החלב של שבועות, פשוט נזקקתי למשהו קרניבורי. .
