חלק מהכיף שבשוקולד זה לא רק הטעם ,אלה גם השילובים וגם המרקם. כיף לקחת ביס ולהרגיש על הלשון תחושות שונות, פיתולים, שקעים ובליטות, ובכולם מתפזרת אותה מתיקות חמימה, ואם יש תוספות מעניינות, עוד יותר כיף.

הסידרה "ROCKS" של "אגו" – מבית כרמית, מספקת לנו את כל החוויות האלה ביחד, וב"כרמית" חושבים כל הזמן איך להוסיף טעמים. בתור בן אדם של שוקולד מריר, שמחתי לגלות את הטעם החדש של "אגו רוקס"  – השוקולד מריר עם קורנפלקס וצימוקים שעשוי מ60% מוצקי קקאו" כך שיש גם מוצר אקסטרה שוקולדי וגם הרבה יותר בריאות (שזו האמת הסיבה העיקרית שאני אוכלת שוקולד…. ממממממ… טוב , סיבה נוספת…).

החטיף מצטרף לטעמים האחרים בסידרה-

אגו רוקס – שוקולד חלב עם פצפוצי אורז ואגוזי לוז

אגו רוקס – שוקולד חלב עם קורנפלקס ושברי קרמל

אגו רוקס – שוקולד לבן עם פצפוצי אורז, פקאן מסוכר וקוקוס

האמת, הצורה שלו גם נתנה לי המון רעיונות לשימושים על עוגות למשל, או בתוך מאפינס כהפתעה מיוחדת.

וזוכרים את הצעות האירוח היפות של "עציצים אכילים" שבהם מכינים "עציץ" עם "אדמה " מעוגת שוקולד (כמו שהיה באחד מפרקי "מאסטר שף" למשל?), פה מתאים לי בול לקשט את האדמה עם ה"רוקס" של אגו, לתוספת קישוט, אותנטיות וגם כמובן טעם…

עוד רעיון נחמד הוא לפזר כמה "אגו רוקס" על יוגורט לבן, גם יותר חסכוני , גם מתוק!

אני אוהבת ש"כרמית" לא שוקטים על שמריהם (או ליתר דיוק – ממתקיהם) וחושבים על רעיונות חדשים ומדליקים לממתקים שהם גם טעימים וגם מעניינים. (ואי אפשר לשכוח שהם הראשונים שייצרו מרשמלו בארץ!).

הממתקים כמובן כשרים בכשרות בד"צ ונמכרים בכל רשתות השיווק.

 האתר  של  "למטייל" – "טיולי" , יחד עם "קפה טורקי עלית" התאגדו לרקום חוויות חדשות (וחינמיות לגמרי!) לצעירים. בשנים קודמות התקיימה פעילות "שישי טיולי" בחודש אוגוסט שבה התקיימו טיולים מודרכים חינם להורים וילדים לכבוד החופש הגדול. הפעם ב"טיולי" חשבו על הצעירים (וגרמו לי להצטער שנולדתי 15 שנה מוקדם מדי…).

הפעם היוזמה היא "שישי בשטח – כל אחד והשטח שלו" – פעילות חינמית לצעירים (גילאי 18-30, לא שמי שמבוגר יותר הוא לא "צעיר" אבל היה צריך להגדיר את הקבוצה איכשהו.. – אז אם אתם בני למעלה משלושים – הפעם זה לא עבורכם – אבל אם יש לכם ילדים/ אחים/ בני דודים/ חברים או מי שאתם חפצים ביקרו ובפינוקו – הראו לו פוסט זה, זה שווה!).

במה בדיוק מדובר?

כל אחד מהצעירים יכול לבחור פעילות שמתאימה להעדפות שלו – טיולי אוכל (שבהם המטיילים יסיירו באתרים מיוחדים, יאספו צמחים לבישול, ישתתפו בהכנת מנות בטבע עם מדריך קולינרי ובסוף גם יאכלו אותם כמובן…), טיולי צילום – עם מדריך שיוביל את המטיילים לנקודות צילום מיוחדות, טיולי אתגר– מסלולים למיטיבי לכת כולל גלישת צוקים בשטח (שיואו, איך שאני מקנאה!), וטיולי לילה – חוויה מיוחדת וקסומה.

כל אחד רשאי להשתתף בטיול אחד בלבד על מנת שכמה שיותר צעירים וצעירות יוכלו לחוות את החוויות המיוחדות הללו. כמה מיוחדות? הנה תראו דוגמאות מהמסלולים –

טיול אוכל אחד למשל יהיה בבקעת הנדיב- ויכלול ארוחה בסגנון "מסטפונה" (טמון באדמה) שבה כל המצרכים והכלים יחכו בשטח , המשתתפים יכינו בשרים, פיתות, מאפים, סלטים, יעצבו את השולחן, ובזמן ההמתנה לאוכל יצאו לטיול בשמורת הטבע תוך דגש על טעימות ולמידה על צמחי מאכל שונים ושימושיהם. טיול אוכל אחר למשל הוא "טיול גריל" בנחל אלכסנדר שמשלב טיול ותצפיות על הצבים שמתגוררים במקום, ביחד עם הכנת ארוחת גריל. יש גם סדנת פוייקה.

טיולי הצילום יהיו לאזורים כמו רכס הכרמל, מעין צבי, שמורת חוף השרון, ותהיה הדרכה על צילום אומנותי, משחקי טקסטורות, בעלי חיים כמו עופות ודגים ועוד.

טיולי האתגר יהיו למיטיבי לכת עם המון טבע ותצפיות וכמובן חוויה מסעירה של גלישת צוקים והמון הסטוריה, וטיול הלילה שיהיה בליל ירח מלא, בנחל חווארים עם מסלול מיוחד במינו.

הזכרתי כבר שאני מקנאה?

נקודות חשובות –

הטיולים יתקיימו בתאריכים – 28.3, 4.4, 11.4 וטיול הלילה 17.4 שבו יתקיימו שלושה טיולים במקביל בהפרשים זה מזה, כדי למצות את המקסימום מהלילה המיוחד והמקסים.

ההרשמה לטיולים מתקיימת באתר "טיולי" ומדי שבוע ייפתחו הטיולים לסופשבוע הקרוב להרשמה ללא עלות. כל טיול מוגבל בכמות הנרשמים (כאמור בגילאי 18-30). ההרשמה היא על בסיס מקום פנוי ומותנית בקבלת אישור סופי מהאתר. בכל הטיולים ההגעה היא עצמאית למעט טיול הלילה שלמען הבטיחות תהיה הסעה מאורגנת מנקודות מרכזיות.

בטיולי האוכל – כל המצרכים וכלי הבישול כשרים, כלי האוכל חד פעמיים. בטיולי המטפונה והפוייקה יש פתרונות גם לצמחונים!!!

לטיולי הצילום רצוי להביא חצובות, עדשות מאקרו, עדשות טלה וכו', אבל זו המלצה בלבד ולא הכרח.

המסלולים בטיולים הקולינרים והצילום הם קלים.

באתר "טיולי" ניתן למצוא למעלה מ180 מסלולי טיולים , אטרקציות לכל המשפחה, מדריכים וטיולים מאורגנים ועוד. במדור "טורקי בשטח" בשיתוף קפה טורקי עלית, יש גם נישה למטיילי שטח קלים, כאלה שיש להם ג'יפים ומעוניינים לטייל איתו אבל לא לקרוע אותו לגמרי. במדור הזה  יש גם מסלולי טיולים רגליים, נקודות עצירה (להכנת קפה טורקי כמובן), טיפים, כתבות לג'יפאים ועוד.

קפה טורקי עלית מיוצר מאז 1963 בלוד, התערובת הינה סודית ובמהלך הקלייה נוצרים יותר מאלף חומרים שונים שיוצרים את הטעם והארומה המיוחדים. לייצור שקית אחת של מאה גרם קפה יש צורך ב500 פולי קפה. שיח קפה אחד מניב בשנה כמות לשבע שקיות קפה עלית. בכל שנה בישראל שותים כ350 מליון כוסות של קפה טורקי עלית, כש80% מהצרכנים מכינים קפה בוץ ועשרים אחוז מכינים אותו בשיטות מסורתיות (ואין כמעט מוצא שאין לו שיטה מיוחדת).

ההרשמה והפרטים באתר – http://www.tiuli.com/tiuli_month.asp

והזכרתי כבר שזה חינם-חינם-חינם?

בגליל תמיד יש מה לעשות – בחורף כדי לראות את הפריחות ואת הנחלים אחרי הגשמים, בקיץ בגלל הקרירות הנעימה והבריזה, ותמיד- בגלל הנופים המגוונים והפעילויות הרבות שיש לעשות.

ודווקא בגלל זה,בגלל השפע הרב, קל מאד להתבלבל- יש מאות צימרים, מסעדות, פעילויות ,אטרקציות, וקשה לתכנן את החופשה באופן האופטימלי (והאמת, גם החסכוני ביותר).

כאן נכנסת לתמונה האפליקציה הגלילית המושלמת – "גליל דיל". אפליקציה שמטרתה לייצר לנו את החופשה המושלמת מהתחלה ועד הסוף. מה זה בעצם אומר? באתר http://www.galildeal.co.il/ נמצאת נקודת הפתיחה. הדבר הראשון שאפשר למצוא שם הוא נקודת המוצא לטיול – הלינה, כי באזור יש כל כך הרבה דברים לעשות שיום אחד פשוט לא מספיק. מה שנחמד באתר זה שלא רק שיש מבחר ענק של צימרים בתקציבים שונים ובפונקציות שונות, הכל עובד אונליין כך שאפשר לדעת בדיוק איזה חדר פנוי מתי ולעשות את ההרשמה (המאובטחת) על המקום. אחר כך מגיעים התכנונים – המלצות למסלולים, סוגי טיולים (כי אין דין טיולי אנשי שטח לטיולי עכברי עיר למשל), מסלולי אופניים, מסעדות, פעילויות לכל המשפחה ועוד. ומה הכי כיף?

האתר שעובד בשיתוף עם חברת "ישרכארט" יוצא עם "גליל קארד" – כרטיס נטען שנותן אשכרה כסף בחינם. איך זה עובד? כשמזמינים לינה באתר, מקבלים אחוז הנחה מסוים, שהופך למזומנים שמוזרמים לכרטיס שמחכה בנקודת הלינה. רק לקחת אותו ולממן בעזרתו עשרות ובעתיד מאות בתי עסק בגליל (וכל האתרים המקבלים את הכרטיס מפורטים באתר "גליל דיל"). יש לציין שכל אטרקציה או צימר אמורים לעמוד בסטנדרטים מסוימים כדי לזכות ולהיות ברשימת "גליל דיל" כך שזה כבר מדד לאיכות.

גם בסמרטפון ניתן לנצל את אפליקצית "גליל דיל" שמאפשרת ניווט והזמנת מקומות, מבצעים, מידע איך לנצל את כרטיס ה"גליל קארד" בצורה אופטימלית ועוד, עוד לפני ההגעה כך שאפשר לתכנן הכל.

כדי לבדוק בעצמנו את האטרקציות (או לפחות חלק זעיר מתוכן) נסענו ליום אחד מלא וגדוש טעם גלילי.

התחנה הראשונה שלנו היתה במושב אמנון, על גבעה שצופה לכינרת, הרי הגולן והגליל. עצרנו שם ב"חוויות שטח" – מתחם חוויתי שמאפשר חוויה כוללת. במקום דשא גדול וחושות כמו בסיני, שניתן להתנחל בהן למה שמכונה "קמפינג VIP" כי עדיין נמצאים בטבע אבל מקבלים שירות של קלאב מד – עם דשא ענק שצופה לנוף מרהיב, מטבח מאובזר משותף הכולל מקררים, מיקרוגל, טלוויזיה בלווין ואפילו גן תבלינים לשימוש חופשי, בריכה בעונת הרחצה, מקלחות נקיות עם מים חמים ושירותים. המקום מפוקח ושמור כך שאין מצב של מהומה כמו בחופי הכינרת בעונות העמוסות למשל.

חוץ מלינה ונוף יש גם אפשרות לפעילויות כמו טיולי טום קאר, ריינג'רים וג'יפים במסלולים שונים, טיולי משפחות, ספארי לילה ועוד. (והאמת, כשראיתי את הדשא עם הנוף, דבר ראשון חשבתי "מצוין לחתונות" ואחר כך הסתבר לי שבאמת זו אופציה שקיימת).

עוד מידע על "חוויות שטח" ב  – http://www.havayots.com/

בזמן שהותנו ב"חוויות שטח" זכינו לאירוח דרוזי של "אהלן וסהלן" – מאכלים דרוזים אותנטיים, שהכינו לנו בני משפחת דאהר עם סלטים, פיתות דרוזיות עם המון תוספות, חומוס , ירקות, פינוקים ותה. למעשה זו היתה ארוחה של "ארוחה בשטח" מכיוון שאת האירוח המקורי שלהם הם עושים בבית המשפחה ביישוב סאג'ור , באוהל מסורתי, עם אפשרויות רבות כמו מופעים מוזיקלים של דרבוקות, חלילים ושירים, הסברים על העדה הדרוזית, סיורים במקום ואפילו סדנת פיסול.

עוד פרטים ב- http://www.e-druze.co.il/onetzimmer.aspx?tzimmerId=32 (מתאים גם לקבוצות גדולות!).

התחנה השניה שלנו היתה ב"יקב אודם" במושב אודם שברמת הגולן. למעשה, אני כבר ביקרתי שם בעבר, ואחרי טעימות מרובות, בחרתי לקנות בקבוקי "וולקנו שרדונה 2012". זה מה שתכננתי לקנות גם הפעם אבל לצערי כל המלאי נגמר, והמלאי החדש היה בתהליכי ביקבוק, כך שרשמתי לעצמי לברר מתי בדיוק יש (את היינות של "אודם" ניתן להשיג בכל רשתות היין הגדולות ברחבי הארץ). ישי נתן לנו לטעום כמה דברים שזכרתי וגם כמה דברים חדשים (ולמי שמגיע לשם – לא לפספס את שיכר הדובדבנים שדורש איזה שוקולד מריר לצידו!). בכלל יש יינות קינוח שחוסכים לכם בעצם להכין קינוח, מספיק למזוג כוסית והחיים כבר יפים (כך למשל ה"ענבר" שהוא ממש כמו לשתות דבש נוזלי ויפיפה).

במקום מתקיימות טעימות ויש גם אפשרות לסיורי כרמים בתיאום מראש.

עוד פרטים ב- http://www.harodem.co.il/

היינות כשרים החל מבציר 2007, סגור בשבת ובחג.

שעת צהרים הובילה אותנו לבירכת רם, למסעדה שעומדת ומשקיפה על מאגר המים היפיפה הזה במג'דל שאמס. אכלנו שם ארוחה שכללה את המיטב של המטבח הדרוזי – סלטי עלים קצוצים דק דק (תנו לי כוסברה וסגרתם ענין!), חומוס ביתי אמיתי, מנות פריקה וכוסמת עם תיבול קינמון וירקות, וכמובן חציל בלאדי שבלעדיו אין ארוחה, ומקלובה- עוף עם אורז וכל מני הפתעות בפנים, וסיום של בקלוואות עסיסיות במיוחד, ששברו את אחרוני שומרי הדיאטה. המנות הללו היו יותר בכיוון האותנטי אבל בתפריט יש גם מנות מודרניות כמו כריכים, פסטות, בשרים על האש ועוד. (וגם המון אפשרויות לצמחונים).

עוד פרטים ב- http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=4488

זה שאכלנו בקלוואה לא אומר שנסרב לשוקולד, נכון? אז נסענו לקיבוץ "דפנה" למוזיאון השוקולד של דימיטרי שולמן. דימיטרי סיפר לנו את סיפור הקמת המקום (למעשה כמתנה לאשתו ההרה) והסביר לנו מהם אחוזי הקקאו, איך עובדים במפעל ומה יש במוזיאון. החוויה במוזיאון מתחילה בסיור, יש סרט, יש סדנאות שמונחות פעם בשעה והמבקרים יכולים (בתשלום) להכין שוקולד, לטעום, להתלכלך כמו שצריך ולצאת גם עם מזכרת טעימה, וכמובן – החנות שהיא חלומו הרטוב של כל שוקוהוליק באשר הוא (כולל השיחוק של טבלת שוקולד אחד בשלושה טעמים, כך שלא צריך לריב מה קונים, יש משהו לכל טעם).

עוד פרטים ב – http://www.scm.co.il/

התחנה האחרונה שלנו, עם שקיעת השמש, היתה בראש פינה (ואיזה מקום יפיפה עם נוף מרהיב!), שם הגענו להשקה הרשמית של "גליל דיל" במסעדת "פינה בראש". המסעדה, שמגישה אוכל צרפתי כפרי, מצטיינת בעיקר בגבינות שמוגשות במקום ו300 סוגי יין, הרבה מהם מהיקבים בסביבה, אנחנו טעמנו נשנושים של גבינות, מרק שורשים מחמם וכזה שמתפזר בגוף וגורם לנו להתמרח ליד האח הבוערת שבמרכז המסעדה, (ולנו כעכברי עיר תל אביביים, אח בוערת מעבירה אותנו ישירות לאירופה), מאפים קטנים וכדורי זיתים וגבינות שהלכו מצוין עם האלכוהול.

עוד פרטים על "פינה בראש – שירי ביסטרו (ע"ש השפית שירי פרידמן שהתמחתה בצרפת במסעדות שלושה כוכבי מישלן) – http://www.pinabarosh.com/bistro.htm

בכל המקומות האלו, וכמובן בעוד עשרות אטרקציות אחרות בגליל – לא רק שמכבדים את כרטיס "גליל קארד" אלא שיש גם הנחות נוספות למי שמגיע עם הכרטיס כך שיש רווח על רווח, והעסק משתלם מאד.

אז כדברי השיר "קחו מקל, קחו תרמיל" (או ליתר דיוק – קחו סמרטפון ) ובואו לגליל – טוסקנה במרחק שעתיים מהמרכז.

לכבוד חג הפורים קיבלנו סל מלא מוצרי "שופרסל" – מסטיק ללא סוכר, חטיף איקס עיגול, עוגיות ממולאות, עוגות אישיות וביגלה – מיקס של טעמים ומרקמים לכל אחד ולכל גיל.

קניתי (בשופרסל) קערה גדולה (עשרה שקלים בלבד) והתחלתי למלא.

חוץ מהמטעמים של "שופרסל" , הוספתי גם עוגיות סנדויץ עם ריבה ואזני המן שהכנתי לבד לבד, עם כמה שיותר מוצרים של שופרסל. את הבצק הפריך של שתי המנות עשיתי עם סוכר שופרסל וקמח שופרסל, המילוי של עוגיות הסנדוויץ היה קונפיטורת פטל שופרסל, ושל אזני ההמן היה כמובן ממרח השוקולד אגוזים.

בתמונות אפשר לראות את הליך העבודה ואת התוצאות

בתמונה למעלה- עיצוב החלקים של העוגיות. בשביל ליצור את החורים פשוט שברתי עט…

בתמונה למעלה – העוגיות אפויות

למעלה- העוגיות המוכנות.

האוזן ממולאת בממרח שוקולד אגוזים שופרסל

לפני האפיה (למעלה)

למעלה- האוזניים המוכנות

המשלוח המוכן שלי מינוס הצלופן והקישוטים

חג פורים שמח ומבדח!!!!

אחרי כל האומנות שספגתי באזור זיכרון-בנימינה-עין הוד, הגיע הזמן לזוז קצת ולטייל ולשם כך הגעתי ל"חיים אופניים" בבנימינה  – המקור לכל זוג אופניים אפשרי – אופניים רגילים, אופניים עם כיסא לילדים, אופניים בכל גודל, אופניים חשמליות מסוגים שונים, קלנועית וכל כלי תחבורה שיכול להסיע אנשים במרחבים של בנימינה והסביבה.

השם המקורי של המקום הוא "תחנת האופניים רכבת בנימינה" ואפשר לשכור שם אופניים, לקבל הצעות למסלולים שכולם מסומנים ומסודרים לרכיבה נוחה על שטח מישורי. המסלולים עוברים דרך כרמים, מטעים, חורשות ומבנים הסטוריים ומיוחדים וכל אחד יכול לפי הקצב שלו.

ישנם סיורים מאורגנים כמו סיורים בעקבות מורשתו של אהוד מנור בן המקום, מהבית בו גדל (כולל המרפסת של השיר "בשנה הבאה" ) ועד למקום קבורתו כשהכל מלווה בשירים שלו שנכתבו על כל מקום ומקום וקמים לתחיה לנגד עינינו.

כשהגענו למקום ביום שישי לקראת הצהרים, כבר היו שם משפחות שהצטיידו באופניים לכל הגילאים, חבשו קסדות, קיבלו הדרכה ויצאו לדרך. באתר של "תחנת האופניים" ובמקום יש כל כך הרבה אפשרויות למסלולים שניתן לבלות שעות ארוכות ברכיבה נוחה ולהגיע למקומות קסומים כמו מבצר שוני, גן אהוד, בקעת הנדיב, שמורת אלוני יצחק, אמת המים, נחל התנינים ועוד. ובגלל שיש מגוון כל כך רחב של אופניים וכלי רכב, אפשר להגיע לטיולי חברה למשל, כשיש פתרון ממונע גם למי שאינו רוכב על אופניים. (ויש אפילו אופניים זוגיים לשיא הרומנטיקה!)

המקום מספק גם את החוויה הכוללת – חנייה, מים קרים, שירותים ומקלחת, תיקים, מפות, שמירת חפצים, ואפילו ארוחות לשטח.

עוד מידע ב – http://www.btb.co.il/

כמובן שטיולים עושים אותי רעבה (וגם הרצאות, תערוכות, סריגה ובעצם רוב הפעילויות שאני עושה…) והכיוון היה למושב אביאל, ל"מזווה של ג'ייקוב".

המזווה של ג'ייקוב מוגדר כ"טעמי הטבע במיטבם" וג'ייקוב, הוא ג'ייקוב שגיב- מכין מהטבע מגוון עצום של מאכלים- כולל ריבות ומאפים, מרקחות, מעדנים, ליקרים, ריבות אלכוהוליות למבוגרים ועוד כל כך הרבה דברים שאין סיכוי שבכלל אצליח לרשום את הכל.

אנחנו הגענו לג'ייקוב בשישי בצהרים, לארוחת הבראנץ' המפורסמת שלו. בלב גן וורדים פורח , מתחת לעץ אשכוליות עמוס פרי, נפתח עבורנו שולחן עם מטעמים – מיץ טבעי ייחודי (אנחנו בחרנו בשילוב מרענן של רימונים עם נענע בשם "רימונענע"), ויחד איתו הגיעה סלסילה של לחמים מקמח מלא עם חמאה (ויש סימונים מיוחדים למנות נטולות גלוטן, ועכשיו עובדים על תפריט שיסמן בבירור גם מנות צמחוניות או טבעוניות).

אחר כך הגיעו כלים קטנים עם מטבלים מיוחדים – מאפה ביצים קטן, גווקמולי מיוחד, פלפלים אפויים בצבע כתום עז, והמנצח שלי – מטבח חצילים בנענע- אני הייתי מוכנה לאכול גם בצנצנת, עם כפית, לא צריך לחם.

גם זיתים אורגניים תוצרת בית הונחו לידנו לנשנוש.

קערה של השוס של המקום הגיעה – מלאה ב"סלט ירקות העונה עשיר ברוטב וינגרט בלסמי". למה שוס? כי בקערה היו קרוב ל30 סוגי ירקות שונים, קצוצים דק, שהפכו לאתגר לנסות לזהות את כל המרכיבים (ואיך ג'ייקוב אמר? "יש מבחן בסוף!"). המילה "עשיר" לא מספיקה כדי לתאר את המגוון הטעים והבריא הזה. ג'ייקוב מקפיד שבסלט לא יהיו מרכיבים שיכולים להיות לא נוחים לאנשים מסוימים כמו בצל או כוסברה, אבל גם לא צריך אותם כי המגוון כל כך רב ובריא שאין צורך יותר בשום דבר.

פלטת גבינות משובחות ברמות חריפות שונות הגיעו לשולחן, ואיתן מבחר ריבות הבית – במקרה שלנו חבושים, תות ותפוח מקורמל. היה קשה להחליט, בסוף הצבענו במזלגות שלנו על החבושים כעל המנצח.

בארוחת הבראנץ' כלולה מנה חמה ומזינה לבחירה ממגוון גדול של מנות – קישים של ירקות וגבינות, רטטוי, מאפי שמרים וירקות ומרקים. ביקשנו מג'ייקוב שימליץ עבורנו והבחירה נפלה על "רטטוי פלוס חמינדוס" ו"מאפה תרד וגבינת גאודה" שנעשה בשיטה מיוחדת של דיקוק בצק השמרים באופן שהוא לא משתלט על המילוי ומכסה אותו אלא נותן לו כבוד. התוצאה עדינה במיוחד.

רק כשג'ייקוב אמר, שמתי לב שאין על השולחן מלח ופלפל. בדרך כלל אני מתבלת את האוכל עוד לפני שטעמתי, כאן בכלל לא היה צורך. גם בריא יותר, גם טעים יותר.

בתור שתיה חמה ביקשתי וקיבלתי "שוקו חם" שהוא בעצם כוס גדולה של חלב שמומסים בו שוקולדים בעלי שמונים אחוז חמאת קקאו, ומעלים בדרגה את המשקה הקרוי "שוקו" לדרגות חדשות.

ארוחת בראנץ' זוגית כמו זו שאכלנו עולה 160 שקלים לזוג. ישנה גם ארוחת בריאות שכוללת מנת מוזלי במקום המנה החמה ועולה 130 שקלים לזוג, ויש אפשרות לשלב את שני הסגנונות בארוחה זוגית אחת.

בתפריט יש גם מנות בשריות, חלביות, ארוחות ילדים וגם ארוחת תה אנגלית כמיטב מסורת ביתו של ג'ייקוב.

ה"מזווה" פתוח בימי שישי ושבת לקהל הרחב, ובימי השבוע לקבוצות בתיאום מראש.

לתפריט המלא, מפת הגעה, מחירים, וגם מתכונים וקטלוג המוצרים הנמכרים במקום –

http://www.jakobslarder.co.il/

החתונה היא אחד האירועים המשמעותיים בחייהם של זוג צעיר, שמממש את אהבתו לפני קהל ומתחייב לזוגיות. כחלק מהשמחה, הרבה זוגות אוהבים לתת לאורחים מתנה קטנה בסוף הערב כמזכרת מהאירוע.

למתחתנים באולמי "ג'ויה מיה" בקיבוץ נחשונים יש אופציה מיוחדת מאד ומשמחת מאד – "החנות החברתית". במקום סתם לקנות מתנות, ב"חנות החברתית" יש מתנות שמיוצרות על ידי עמותות חברתיות שונות, וזוג שמתחתן במקום ויבחר להעניק לאורחיו מתנות מהמגוון הרב של "החנות החברתית" , לא רק שהתשלום יימסר כתרומה לעמותה הנבחרת על ידי הזוג, גם אולמי ג'ויה מיה עצמם יכפילו את התרומה.

ביום החשוב ביותר לזוג צעיר, יום שכולו אהבה, זו תהיה הזדמנות מצוינת גם לתרום לחברה ולעמותות שזקוקות לתמיכה כדי להמשיך ולעזור לציבור.

בתמונות למטה ולמעלה – ממוצרי החנות החברתית.

בין העמותות והפרויקטים שנמצאים בחנות החברתית –

"אלו"ט" – עמותה למען ילדים אוטיסטים, כשכל המתנות עשויות על ידי חוסי אלו"ט.

"אלי"ע "– עמותה למען תינוקות וילדים עם קשיי ראייה, שמסייעת להם להשתלב במסגרות החינוך הרגילות.

"שלוה" – עמותה המסייעת למעל 500 פעוטות, ילדים ונוער בעלי צרכים מיוחדים להשתלב בחברה ובקהילה

"גדולים מהחיים" – עמותה המסייעת לילדים ונוער חולי סרטן, כשבכל שנה העמותה מסייעת למעל 1500 ילדים, חלקם חולים סופניים וכולם במאבק לנצח את המחלה, לשפר את איכות חייהם במהלך האישפוז וגם ההחלמה.

"בתי דולב לנוער "– עמותה המעניקה מענה לנוער נושר ובסיכון שזקוק למסגרת כדי שיוכל לגדול ולהיות אדם נורמטיבי  בין השאר במסגרות ליליות, הכוונה לתעסוקה, תמיכה בהורים, ואפילו סביבה טיפולית למי שהחוק הוציא מביתו. כחלק מהתהליך נולד פרוייקט "אופים עם אופי" בה לומדות נערות את מלאכת האפיה ורוכשות כלים ביזמות עסקית. המאפים הם חלק מהמתנות המוצעות ב"חנות החברתית".

"בית איזי שפירא"- עמותה לשיפור איכות החיים של אנשים עם מגבלות ובני משפחותיהם.

והעמותה הקרובה ביותר לליבי אישית – "תנו לחיות לחיות" – שמסייעת כבר מעל 28 שנים לחיות במצוקה וחיות נטושות ומציאת בתים מאמצים. אישית העמותה הזו הכניסה לחיי לפני 19 שנים חתולה נטושה שנתנה לי מימד נוסף של אהבה לחיי.

בתמונות אפשר לראות את המוצרים השונים והמיוחדים של העמותות, וכן את האולם עצמו – ג'ויה מיה, שיוצר אירוע קסום לכל חגיגה, ומנות מיוחדות וטעימות.

בתמונה למעלה- מנכ"ל ג'ויה מיה ניסים יצחק מציג את הפרוייקט , ופינות חמד באולם, בתמונה למטה- מנות מיוחדות של האולם עבור מתחתנים.

והכל כשר!

זוגות שמתחתנים ב"ג'ויה מיה" יוזמנו לחנות כדי להפגש עם נציגי עמותות שונות ולהחליט מה קרוב לליבם ומה מתאים לאורחיהם כמתנה למזכרת מהערב החשוב בחייהם.

 ג'ויה מיה- קיבוץ נחשונים.

שניצל הוא מנת הבשר שכל ילד מכיר. מילדות זו המנה האהובה שנשארת איתנו גם כשאנו מתבגרים. השניצל המקורי הוא בסיסי מאד- בשר מושטח, ציפוי , טיגון. כמה כבר אפשר לגוון?

אז מסתבר שהרבה. רשת "השניצליה" שמונה עשרות סניפים בכל רחבי הארץ, לקחה את השניצל הקלאסי ותירגמה אותו להמון גירסאות בטעמים שונים שיענו על כל דרישה וכל טעם, כך שאפשר לאכול שניצל כל יום ועדיין לא להשתעמם.

הוזמנתי לטעום את סניף הוד השרון, בתוך קניון "שרונים" , סניף שקיים כבר שבעה חודשים ומציע מבחר גדול של שניצלים, תוספות וגם אקסטרות מיוחדות. למרות שמדובר ברשת, לכל זכיין יש את האופציה להוסיף ייחוד משלו, ובסניף הוד השרון, ערן הזכיין הוסיף את הייחוד שלו – שוורמה פרגית טריה ועסיסית.

כשהגעתי לטעום, ערן הוציא לי פחות או יותר את כל התפריט להתנסות מירבית – שניצלים בטעם ספרדי – עם רוטב חרפרף של צ'ילי קצוץ, בטעם איטלקי עם תערובת עשבי תיבול, צרפתי בתוספת חרדל דיז'ון, סיני עם שומשום, ויווני עם שום כתוש (כל מנה בבגט עולה 32שקלים ובצלחת 38 שקלים). חשוב לציין – השניצלים שאני קיבלתי היו בגודל מוקטן רק לצורך טעימה, בפועל מנות הן נדיבות מאד וכוללות בסביבות ה220-240 גרם בשר).

השניצלים כולם היו עסיסיים מאד וטריים מאד, וההתלבטות היתה בעיקר בין הטעמים השונים. בסוף קבעתי את הדירוג שלי – במקום הראשון השניצל האיטלקי עם עשבי התיבול, במקום השני הצרפתי (שהוא הכי פופולארי במקום) ובמקום השלישי הסיני. כמובן שזה אינדיווידואלי מאד.

עוד קיבלתי לטעימה- פרוסות חזה עוף על הגריל (אותו מחיר, מתאים במיוחד לשומרי הגיזרה), וכמובן את השוורמה המיוחדת החדשה. אני בדרך כלל לא טיפוס של שווארמה בגלל תיבול עז ושומניות יתרה, שני דברים שלשמחתי לא הופיעו במנת השוורמה פרגית של "השניצליה" , כך שנשנשתי מהם בכיף (ואני חושבת שלהוסיף את חתיכות השוורמה לסלט יהיה שיחוק).

קיבלתי גם צלחת עם מגוון תוספות (30 שקלים) עם אוסף של ספגטי, אורז, ירקות מבושלים, מג'דרה, והפייבוריט שלי – קוסקוס עם ירקות במרק מרוקאי (לשמחתי לא חריף). כמובן שבצד היו סלטים שאפשר להכניס למנה- ירקות, טחינה וחומוס, חמוצים ועוד.

הכל לווה בבגאטים אקסטרה טרייים שנאפים במקום.

כמובן שיש מנות נוספות כמו קבב, מנה צמחונית וגם קינוחים (פרווה בגלל כשרות המקום).

עוד מידע על סניפי "השניצליה" ניתן למצוא ב – http://www.mishloha.co.il/page.asp?topic_id=382

סדנת בישול ב"מבשלים חוויה פרתם" בראשון לציון היא תמיד כיף. פסטה היא תמיד כיף, סדנת בישול ב"פרתם" בנושא פסטה בחברת עוד 16 בלוגרים מקסימים ויצירתיים – הכי כיף.

לכבוד יציאת שני סוגים חדשים של פסטה "ברילה" – ה"קונצ'ילי" – כונכיה, וה"סלנטני" –סליל, הוזמנו לסדנת בישול מאתגרת ברוח תוכניות הריאליטי בישול. אז היו לנו שם – מזווה מלא, זמן מוקצב ומשימה- "תיצרו פסטה לא איטלקית!". זו הסיבה שהבחירה של המקום היתה מזווה בשרי שהכיל כל סוגי הבשר האפשריים וגם כמה דגים.

אחרי הצילומים המתבקשים (וכן, מי שצילם אותי בהחלט יכול לפרסם לאורך מגדלי עזריאלי, נו פרובלם), נלבשו הסינרים, נשלפו הסכינים ונפלו ההחלטות.

אני לא בשלנית ולכן גוייסתי לתפקיד ה"סו שף" שבעיקר מביאה דברים ומפרידה עלים (בהצטיינות!). מעבר לזה גם שימשתי כצלמת הבית כדי להנציח את הבלוגרים באמצע העמל.

אחרי שעתיים בערך ניצב שולחן מפואר שכלל אוסף פסטות בכל הטעמים – אפויה, מבושלת, מטוגנת, עם ירקות, עם בשרים שונים, עם דגים, בסגנונות אסיאתיים, מזרחיים, וכמובן גם שלל קינוחים על בסיס פסטה.

בתמונות למעלה ולמטה – הבלוגרים בעבודה.

המנה שאני השתתפתי בהכנתה (אם כי רוב הקרדיט הוא לבשלנית המקסימה לבנה רייזר) היתה סוג של לזניה שנועדה לעזור להאכיל ילדים בירקות בלי שהם ירגישו, ומה שנעשה היה חיתוך ירקות לקוביות קטנטנות (גזר, סלרי, בצל), טיגון פרוסות חצילים ותפוחי אדמה, ערבוב בשר טחון עם רטבים של "ברילה" ומעט מלח ופלפל, ויצירת שכבות בתבנית – שכבת תפוחי אדמה וחצילים, שכבת פרוסות לזניה יבשה שלא דורשת בישול, שכבת בשר טחון מתובל, ומעל לכל פטרוזיליה וכוסברה קצוצים, והכל לתנור.

מבין שלל המנות שהוגשו לשולחן, הפייבוריטית שלי היתה פסטה בסגנון אינדונזי של פרח דה מנדוסה שיצרה רוטב מיוחד של חמאת בוטנים, חלב קוקוס וצ'ילי מתוק וקצת חריף.

בתמונות – המנות המוכנות – למעלה המלוחות, למטה המתוקות.

במתוקים אהבתי את שתי הפסטות שהוגשו עם רוטב שוקולד-  אחת עם אטריות צדף ברוטב שוקולד שכלל בין השאר חלב קוקוס, יין, בזיליקום וקושט בתותים טריים, (של איריס לוי ,נורית פלד, יעל לנצמן שיפר ונדיה היבא) , ופסטה מיוחדת של אלוף הסדנאות האיטלקיות יעקב ג'אקומו פיאלקוב שיצר ספגטי עם רוטב שוקולדי תפוזי עשיר ומתוק. השף המנצח על כל העסק היה אסף דהאן שהכין גם הוא קינוח בסגנון קדאיף- עם שכבות לזניה שבינהן מילוי אגוזים מתוק.

הפסטות החדשות מצטרפות לשורה ארוכה של פסטות בצורות שונות, שכל אחת מתאימה לסוגי רוטב שונים באחיזה שלה ובצורת האכילה שלה, ואת כל המידע- איזה פסטה הולכת עם  איזה רוטב, מתכונים, רעיונות ועוד אפשר למצוא באתר המאד מושקע של "ברילה" – http://www.barilla.co.il/

את אתר המרחצאות "חמי געש" באמת שאין צורך להציג. המקום מוכר ווותיק במרחצאות, בטיפולים, באווירה ובביקוש הרב בכל ימות השנה. אז אם יש דבר טוב, מדוע שלא נוסיף ונגדיל? כך חשבו בעלי המקום והתוצאה- אחרי שיפוץ, נוספו לאתר בריכת שחיה חצי אולימפית קייצית, בריכת פעוטות מפנקת לביקורי משפחות, וגולת הכותרת – בריכת מים תרמו מינרלים  חדשה הכוללת 60 ג'טים שמעניקים עיסויים ברמות חוזק שונות בתקן בינלאומי.

כשנכנסתי לבריכה, נעטפתי בחמימות נעימה ובאדים מלטפים שעולים מן המים ומשכיחים ממני את העובדה שאני בעצם במרכז גוש דן, עם כל הפקקים שהייתי תקועה בהם רק רבע שעה קודם לכן. בתחילה התיישבתי באזור הג'טים העדינים יותר, וקיבלתי ליטופים חמימים על הגב שגרמו לי לגרגר בהנאה. אחר כך הלכתי לאיזור החזק יותר, ופה כבר אין גרגורים , פה יש עיסוי מים חזק שאפשר לכוון אליו כל חלק בגוף שתפוס (המלצה שלי – כפות הרגליים והשוקיים, תענוג!). נקודה חשובה- למרות שמדובר במים תרמו מינרליים- למים אין הריח ה"בייצתי" המוכר של גופרית, כך שאפשר לנשום לרווחה ולהתרווח.

בלי רצון עזבתי את הבריכה הזו רק כדי להספיק ולהנות גם משאר ההנאות המימיות- שלוש בריכות אחת ליד השניה של מים בטמפרטורות שונות ובזרמים שונים, כולל אחת חמה במיוחד, ואחת עם ג'קוזי פנימי סוער וסוחף.

בתמונה למעלה- הבריכה החדשה, למטה- הבריכות הוותיקות יותר.

מאחר ולא מומלץ להשאר במים לזמן ארוך, יצאתי קצת לנוח וביקרתי בספא, מתחם מפנק וריחני. בספא יש תפריט ארוך מאד של טיפולים, כולל מקוריים במיוחד כמו טיפולי קערות טיבטיות,עיסוי פולי קפה ושוקולד, נרות הופי (שאני ממש חייבת לנסות בפעם הבאה שלי) ובקרוב מאד טיפול חדש ומיוחד בעזרת כדים.

המטפל שלי מאור שאל מה אני מעדיפה, ואחרי שהבהרתי ש"תשבור לי עצמות" הוא פינק אותי בעיסוי עמוק ומשחרר תוך התמקדות באזורים שציינתי במיוחד.

אחרי שהייתי כבר כולי רגועה (ותאמינו לי, קשה להרגיע בלוגרית היפראקטיבית) חזרתי לי להשלמת הפינוק לסאונה (העדפתי את היבשה אבל יש גם רטובה כמובן) ולמה שאסור להחמיץ מבחינתי, מקלחות הגופרית, שכוללות ראש מקלחת צר שמתיז זרם חזק וחם מאד של גופרית שניתן לכוון על כל איבר בעייתי.

בתמונה- מאור המסאג'יסט הקשוב, שחקר בדיוק מה אני צריכה.

אחרי מקלחת מרעננת, כמו חדשה, ביקרתי בשתי תחנות נוספות ב"חמי געש" – חנות "ספא מן הטבע" שמציגה מוצרים מיוחדים שנרקחים במקום בשילוב מלחים ומינרלים, כמו פילינג גוף טבעי, סבון פילינג, שמן גוף, ממרח גוף, תחליבי רחצה, שמפו ועוד, הכל במגוון גדול של ניחוחות מרגיעים או מעוררים לפי הבחירה (כי אין כמו מקלחת בריח מנטה עדין למשל, כדי להתחיל יום עמוס). מוצר מיוחד וייחודי למקום הוא כובע סאונה, שמוכר בעיקר ליוצאי ברית המועצות חובבי הסאונות, אבל הפך ללהיט גם לישראלים- כובע שמאפשר ישיבה בסאונה יבשה בלי נזק לשיער ולקרקפת.

בתמונה למעלה מימין ניתן לראות את כובעי הסאונה המיוחדים.

וכל זה כמובן הפך אותי למאד מאד רעבה, כך שארוחה בשרית כשרה ב"נוסטליה"- מסעדת המקום, היתה בדיוק מה שהייתי צריכה. צוות המקום מילא את השולחן בסלטים שונים, בשרים על האש, ירקות וכמובן קינוחים. (בין הנבחרים שלי – סלט הבורגול , פרגית על האש וכמובן סופלה שוקולד).

למעלה ולמטה- ממטעמי מסעדת "נוסטלגיה" הבשרית הכשרה ב"חמי געש".

ועוד קצת פרטים –

בספא יש 13 חדרי טיפולים, וכאמור תפריט של המון סוגים שונים של טיפולים

ב"חמי געש" ישנם חדרי אירוח כפרי שמתאימים לזוגות או משפחות, וחבילות של אירוח וכניסה למרחצאות, או אירוח הכולל הכל- מרחצאות, טיפולים וארוחות.

מי שמגיע בימי שלישי או רביעי זוכה להפתעה נוספת – ערבי טברנה מוסיקליים – זמר עברי ויווני החל משבע בערב לתוספת שמחה וכיף.

בימים שני , שלישי ורביעי המרחצאות פתוחים עד עשר בערב, כך שגם אנשים עובדים יכולים להגיע לאחר שעות המשרד ולהתרווח. (ואפשר גם להמליץ לבוס להביא את העובדים ליום גיבוש או ערב חברה!).

וכמובן שאין לשכוח את היתרונות הבריאותיים של טבילה במרחצאות מים תרמו מינרליים, כך שהחוויה הכוללת היא לגוף ולנפש גם יחד.

כל המידע, החבילות והאפשרויות – http://hameigaash.co.il/index.asp

פרטים על "נוסטלגיה" – http://hameigaash.co.il/index.asp?page=2030

פרטים על מוצרי "ספא מן הטבע" – http://www.spaofnature.com/Catalog.asp?

בסוף השבוע הנוכחי יצא לדרך "מרתון סמסונג תל אביב 2014", ויכלול ארבעה ימים של פסטיבל.

במירוץ ישתתפו כארבעים אלף רצים שינסו את כוחם בתחרות, ועוד מאות אלפי מעודדים מסביב.

אנשים שעוסקים בפעילות גופנית בכלל ובריצה בפרט, כבר מכירים את יתרונות אכילת הזיתים במסגרת הפעילות הספורטיבית (ולא רק)- בזיתים יש אבות מזון רבים ובראשם אומגה 9 שהיא חומצת שומן חד בלתי רוויה (שנמצאת גם בשמן זית) שמחזקת את יכולת האדם הרץ בכך שהיא משפיעה לטובה על מערכת הלב וכלי הדם ופעילותם במשך המאמץ, מחזקת את המערכת החיסונית לאחר הריצה, מחזירה את המלחים והמינרלים שאובדים במהלך הריצה וכמובן גם משפרת את הבריאות הכללית על ידי הורדת הסיכוי לטרשת עורקים, הפחתת הכולסטרול הרע והעלאת הכולסטרול הטוב, ובריאות טובה היא משמעותית כשרוצים פעילות גופנית, בטח פעילות מאומצת כמו ריצת מרתון.

זו הסיבה ש"זיתא" משתפת פעולה בחסות למרתון, יחד עם חברות אחרות בעלות אוריינטציה לספורט ואורח חיים ספורטיבי.

מלבד החסות, לאורך כל ימי הפסטיבל, "זיתא" תציב עמדות אכילת זיתים במתחמי חלוקת ערכות הריצה וגם במתחם המסיבות שיופעל בימים שלפני האירוע בכיכר רבין, וכן – "בר הספורט של זיתא" – שיתוף פעולה עם בירה "טובורג"  להקמת ברים של בירה וזיתים בקו הסיום, והכל תחת עץ הזית המפורסם של הכיכר שיקושט חגיגית.

קיבלתי להתנסות שניים מתוך האריזות החדשות והמיוחדות של "זיתא" – מדובר בחידוש שכן אנו רגילים לקופסאות שימורים כשזה מגיע לזיתים, על כל הכרוך בזה- פתיחה מסורבלת, קושי בסגירה ובשמירה על הרמטיות (וכמה מאיתנו כבר מעבירים את הזיתים מקופסת השימורים לכלי כלשהו? רובינו משאירים את הקופסה במקרר כמו שהיא ,מקסימום לוחצים קצת על המכסה אבל אין אטימה מוחלטת כלל).

היתרון של האריזה מלבד האפשרות לסגור שוב ושוב, הוא גם בשקיפות שמאפשרת לראות בדיוק מה יש בפנים, ובטעמים המיוחדים של התיבול. הזיתים מגיעים כמו ממעדניה- ללא תהליך פיסטור כך שהקרנצ'יות של הזית נשמרת וגם העסיסיות, וכל זית מוקף מלבד בתיבול גם בשמן זית שאפשר לנגב אחר כך מהקופסה…

האריזה עצמה היא בשיטת FRESH PACK – אריזת פלסטיק אטום לכניסת אוויר וחמצן.

מבין הטעמים שקיבלתי- החביב עלי היה האיטלקי, שהיה מתובל בעדינות, מעקצץ, עסיסי והלך יופי עם כוס אלכוהולית נחמדה בערב נעים . השתמשתי בהם גם כתוספת למנת אורז, כשקצצתי אותם לחתיכות וערבבתי, וכך אורז לבן פשוט, הפך למנה עשירה.

אז הצטיידו בנעלי ספורט, קחו חופן זיתים ו…למקומות, היכון, רוץ!!