ארכיון

מושו- הסוד המכושף

BeFunky-collage

אנשים החולפים באזור כיכר רבין לא יכולים לדעת אילו סודות רוחשים תחתיהם. העיר הומה מלמעלה וכלל לא מודעת לכשפים המתרחשים כמה מטרים כלפי מטה, בעולם של שיקויים וערפילית.

הסוד הוא מושו, בר אנדרגראונד ייחודי וקסום ממש בלב תל אביב. המקום אינו מסומן וסגור מאחורי קוד סודי. רק לבעלי מזל המקבלים את הקוד, יש את האפשרות לפתוח את השער ליקום המיסתורי של דרקון המזל של המיתולוגיה הסינית.

הדלת הראשונה שחוצים היא דלת כבדה של כספת ישנה של בנק ואחריה מסתתר עולם של אפשרויות ישיבה שונות, סביב שולחנות או על הבר.

בבואינו למערת אלדין הזו בחרנו לשבת על הבר שבו נקודת התצפית הטובה ביותר לשיקויים וללהטוטים של צוות הבר.

את פנינו קיבל לירן שלאורך כל הערב ייעץ איזה משקה מתאים לאיזו מנה, שכן יש התאמות מדוייקות לשילוב טעמים אופטימלי.

כדי לרענן את החיך פתחנו בשני קוקטיילים – Tiger balm – וודקה לימון, גזר, ג'ינג'ר ואגוסטורה תפוז , ו"Ritual of a samurai' –   בומביי איסט, בצ'רודקה, מלפפונים, סירופ שומשום ווסאבי.

הקונספט של "מושו" הוא בית מרקחת סיני עתיק, וכל קוקטייל מבוסס על תכונות ריפוי. בקוקטילים שלנו אלה היו הג'ינג'ר והמלפפונים. את התמציות הייחודיות רוקחים במקום, והן מגיעות בבקבוקי תרופות המטופטפות לקוקטילים השונים.

הטכניקות של הכנת הקוקטיילים משלבות עשן, טפטופים, שמנים אתריים של פירות הדר, ועוד, והן מהפנטות לצפייה.

התפריט הוא של השף עידן פרץ, השף של "ק-פה האנוי" בשיתוף בעלי הג'ספר ג'ונס , מברי הקוקטיילים המובילים בתל אביב, כשצוות הבר ממשיך וממציא משקאות על המקום להנאת המבלים. היות והאוריינטציה היא של צמחי מרפא, הרוקח דניאל אלבז, מומחה בעשבי מרפא וצמחים תרם מהידע שלו למנות ולקוקטיילים.

פתחנו במנת Dragon Yellowfin – רול של אצות נורי, טונה אדומה, אורז עגול, איולי וסאקה. גלילים מעט פיקנטיים שמתפצחים על הלשון ומפזרים עליה מרקמים שונים, מפריכות האצות ועד לעדינות הטונה.

הבאה בתור היתה הפייבוריטית שלי- Bao goose – אותן לחמניות מאודות קלילות כמו ענן, ממולאות באווז מפורק, טריאקי מעושן, קרם כבד אווז ובצל מוחמץ . יש בתפריט כמה מנות באן במילויים שונים, וניתן להזמין מנה זוגית שבה שלושה זוגות של טעמים, כך שלא צריך לריב עם בן הזוג על מי זוכה לקבל יותר ויכולים להינות מכל הטעמים. אני כאמור התענגתי על מילוי האווז המפורק שנמס על הלשון ולוטף באהבה בקרם הכבד. נגיעת צ'ילי עדינה מאד נתנה את הקיק האחרון לכל ביס וביס.

עברנו לאחד הסמלים של המטבח האסיאתי – סלט הפאפיה, עם רוטב קוקוס, בוטנים, כוסברה ורום. סלט הפאפאיה מטבעו הוא חריף. במקרה של הסלט של "מושו" '  למרות שחריף ואני לא חברים טובים, הטעמים היו כל כך נעימים בפה שלא היה אכפת לי שאיבדתי תחושה מסויימת בשפתיים. היה שווה.

המנה שסגרה את החלק הזה של הארוחה הייתה Sheg jian bao –   לחמניה סינית ממולאת בדוקסל פטריות, ג'ינג'ר וברנדי שמגיעה עם קומקום רוטב כך שאפשר לשלוט על כמה חריף רוצים אותה. בצענו את הלחמניות לפי ההוראות, שילבנו מהעלים שהגיעו לצידה, שפכנו מהרוטב ונטשנו את מקלות האכילה לטובת האצבעות כדי לא לפספס שום דבר. שילוב טעמים מחמם לב.

כוסות הקוקטיילים שלנו התרוקנו והגיע הזמן לטעום עוד שניים מהם. הראשון קוקטייל שנחשב נשי יותר, Vietnam Airlines – בומביי איסט, ריבת למונגרס ומנטה, מיץ ליים, סיגליות ועל הכל קצפת שנטילי. נראה לי שזו פעם ראשונה שנתקלתי בקצפת מעל אלכוהול חמצמץ, וכששתיתי אותה קיבלתי שכבה עליונה של מתיקות רכה ואז את הלגימה החמצמצה והכל התערבב בפה לחוויה ייחודית.  הצבע של המשקה הוא כוכב אינסטגרם בפני עצמו.

הקוקטייל השני היה גברי יותר, אולד פאשן שניתן לבחור את מרכיביו- מבחינת האלכוהול הרצוי – וויסקי, רום , ג'ין וכו', וכן את התמצית העשבית שלו, כך שגם נוצר קוקטייל בדיוק לפי הטעם האישי וגם יש למעשה קומבינציות כל כך רבות שאפשר לשוב ולשתות ובכל פעם לקבל משקה אחר.

בתפריט הקינוחים יש שניים, האחד "קקאו יפני" – קרם שוקולד קראנץ' מאצ'ה. מדובר בקרם שנראה רך אבל כשמכניסים כפית מגלים שהוא זכוכיתי כמו קרם ברולה ומשלב טעם ענוג של שוקולד עם מרירות המאצ'ה. מומלץ לקחת כפית שכוללת את כל המרכיבים ביחד.

השני קינוח המכונה פשוט "האקזוטי" והוא כולל שני כדורי סורבה – קוקוס ומנגו, על סלט פירות עונתיים, מי יסמין ונענע. מנה מרעננת מאד, מתוקה במידה, ובעיקר- מהווה פתרון טעים לכשרות המקום שלא מאפשרת קינוחים חלביים.

לצד הקינוח טעמנו עוד שני קוקטיילים. האחד Pina pho bo – בקרדי קריטה נגרה, אננס, קוקוס, ונגיעות של בלסמי ולוונדר, המוגש בקערה עמוקה כדי שבזמן ששותים גם נושמים את האדים המרגיעים לנו את הגוף והנשמה, ועוד קוקטייל שהומצא על המקום והוגש בפרזנטציה יפיפיה כשהוא כולל ג'ין , מאצ'ה, צ'ילי, כוסברה, קוונטרו, ליקר תפוזים וסירופ שומשום.

על המקום אחראית קבוצת DNA Food Concept שמאחוריה מעל 35 שנות ניסיון ביצירת קונספטים מצליחים למסעדות וברים ומעל ל100 מקומות שונים ברזומה תוך שהם משלבים מומחים מכל תחום אפשרי- אדריכלים, מעצבי פנים, אמנים, שפים, מיקסולוגים וכל מי שיכול לתרום לאווירה ולטעמים הייחודיים.

מושו- בר אנרגראונד

פרישמן 77 תל אביב (כניסה סודית באמצעות קוד)

טלפון להזמנות –  054-7000163 (מענה בווטסאפ בלבד החל מ-17:00),

שעות פתיחה: א -ה ה' 19:00-1:30, שישי סגור, שבת שעה מצאת השבת,

מתאים ל: גילאי 25-30 וכן אירועים בקונספטים שונים.

בימי חמישי יש תקליטן המנגן סטים מיוחדים בהתאם לשעה.

HAPPY HOUR – משבע בערב ועד שמונה וחצי מבצעי אחד פלוס אחד על קוקטיילים, יין ובירה וכן קינוח חינם עם הזמנת שתי מנות.

כשרות: המקום כשר בהשגחת בד"צ בית יעקב.

 

מרינה – חידושים כפטריות לאחר הגשם!

1

שנות השמונים. בכל בית קפה המכבד את עצמו מציעים מנות פטריות, כשאחד הכוכבים הוא ללא ספק ה"בלינצ'ס פטריות". המתכון?  לוקחים עלי בלינצ'ס, שופכים עליהן פטריות מקופסאות שימורים, מעליהן שכבה עבה של גבינה צהובה והופ- לתנור.

מי בכלל הכיר פטריות טבעיות? שמענו עליהן רק בסיפורי האגדות על היערות האפלוליים שבהם נערות יפות מראה צועדות ובידן סלסילה והן קוטפות פטריות (ונזהרות על הגמדים שגרים מתחתן..).

להמשיך לקרוא

קאנטרי קלאב- לצאת לנופש תוסס בלב תל אביב.

BeFunky-collage

 

כשמדמיינים חופשה לרוב חושבים על אי טרופי, בו אנו שרועים בערסל תחת עץ דקל ולוגמים קוקטייל צבעוני מעוטר במטריה קטנה.

היות ולרובנו אין אפשרות לצאת לחופשות כאלה בשיגרה, מגיע הקלאב לתל אביב, בצורת "קאנטרי קלאב" –  היי ווליום קאנטרי קלאב. מדובר במקום ענק הממוקם בליבה הפועם של תל אביב, הגג של דיזנגוף סנטר, המקום בו שכנה הגינה ההידרופונית. החלל כולל כל צורת ישיבה שאפשר לחשוק בה- מפלסים שונים הכוללים כסאות בריפוד פרחוני כיאה לאווירה הטרופית, ישיבה מסביב לבריכות מים צבעוניות, טריבונה הצופה על המתחם, אזור בוטים , ישיבה סביב שולחנות גבוהים וכמובן סביב הברים הפזורים במקום , המספקים חווית שתיה וחברה מסוג אחר.

כבר בכניסה למקום נדמה שעברנו בשער קסום, שהוא למעשה דלת צהובה הממוקמת במרכז העלייה לחניון הגג.

רובו של המקום הוא תחת כיפת השמיים, כשבקרוב הוא יקורה לקראת החורף, והעיצוב הוא בנושא בריכת שחיה נטושה, מה שהתבקש מצורת המקום, ומאופיין בחרסינות, סולמות ותחושת זרימה.

העיטור סביב כולל הרבה צמחייה פראית, וחפצי נוי המעלים חיוך ונוסטלגיה.

פתחנו את הערב בקוקטיילים המיוחדים של המקום. הקוקטיילים עשויים בשיטה של קלריפיקציה, כלומר מעבר של המשקה דרך צנטריפוגה והתוצאה היא משקה צלול בטעמים המקוריים, ובאותו אחוז אלכוהול, אבל קל הרבה יותר לשתייה. טעמנו ארבעה מהקוקטיילים –

"גוס אנד גראס" – על בסיס וודקה, מרטיני ביאנקו, למון גראס, רוברב וענבים, משקה קליל שפתח את הערב בצורה נפלאה, "מוחיטו סיאמי" – משקה באפיון גברי יותר, מבקרדי לבן, מנדרין נפוליאון, ליים ובזיליקום תאילנדי שנתן גוון קצת אניסי, "נגרוני רוזה" , גם הוא באפיון גברי יותר, עם בומביי ספייר ג'ין, מרטיני רוסו וביאנקו אנד ביטר, וגולת הכותרת מבחינתי – "לייפסגארדס פאנץ'"- משקה המעביר במדוייק את אווירת המקום – קאנטרי, חוף ים, סוג של "משמר המפרץ"- בשילוב של פינלנדיה בהשריית קוקוס, אפרול, אננס מותסס וליים, ומלווה בתמונה של המציל הנצחי מיטש ביוקאנן.

התפריט הוא של השף תומס זוהר, שהוא גם אחד מהבעלים ונושא ברזומה מכובד מאד של הוטל מונטיפיורי, הרברט סמואל, טאיזו ועוד הרבה שמות גדולים, והוא מחולק לשני חלקים. החלק הראשון והגדול יותר הוא "מטבח סיאמי". ממלכת סיאם אמנם מוכרת לנו כתאילנד של היום אך בשיא תפארתה שלטה גם על המדינות הסמוכות – קמבודיה, סין , וויאטנם, מלזיה וכדומה, והשף זוהר הביא מנות אותנטיות ומנות בטאצ' שלו, כולל הפחתת החריפות כדי להתאים לטעם הישראלי, והחלק השני הוא תפריט "קליפורניה" שהחל כ"לייט נייט" אבל הפך לחביב על הקהל עד שהוחלט להגישו לכל אורך הערב.

בתפריט מסומנות מנות חריפות אם כי גם כאלה שלא מסומנות מעוטרות ברמה זו או אחרת של פיקנטיות.

אנו טעמנו מנות משני סוגי התפריט.

התחלנו בסשימי סיאמי – דג ים, פומלה או מנגו (תלוי בעונה, אצלנו שלטו ההדרים), למון גראס, שאלוט וצ'ילי קשיו. מנה אסטטית להפליא כשהדג מביא עימו את הטריות ואת הים, וההדרים נותנים לו את רעננות וממתנים את עוקץ הצ'ילי.

מנה רגועה יותר היתה המנה הבאה- סלט "גאדו גאדו" – כרוב סיני, גזר, נבטים, שעועית ירוקה, עשבים ארומטים, טופו, רוטב בוטנים, שומשום וביצה רכה, כשיש גם אפשרות להוסיף עוף. במטבח הסיאמי טופו איננו מרכיב רק לטבעונים אלא מככב במנות בפני עצמו. הסלט מרענן מאד.

"מסאמאן בקר" היתה המנה השלישית על השולחן, מעין טורטיות קטנות שעליהן מועמסת כמות נדיבה של לחי עגל, עם קשיו, חלב קוקוס, כוסברה וקארי שמוכן בשילוב של עשבים יבשים ומרכיבים משחתיים כמו בקארי מלזי.

נטשנו את הסכין והמזלג ועברנו לאכול בשיטת ה"לאפה". הבשר היה מדוייק, וקיבל את ליטוף הקארי בצורה מושלמת.

המנה הבאה היתה פינוק אמיתי, הבחירה שלי מכל המנות שטעמנו – שני שיפודי שקדי עגל נימוחים כמו ממתקים, עשויים עם למון גראס וסויה כהה, שהוגשו בצירוף עלי חסה וחמוצים, והמלצה לכרוך את הכל ביחד ולא לשכוח את הרוטב לצד המנה. מנה שאפשר לתאר במילה אחת – "חלום".

לסיום,כשלא חשבנו שיהיה יותר מקום, הוגשה מנה גדולה של סטייק סצ'ואן – נתח סינטה בסויה, שמן שומשום, בצל ירוק בפחם, שמן צ'ילי ולצד הכל חתיכת עצם שחיבקה בתוכה מח עצם מענג במיוחד. דרגת עשייה מושלמת, ניגודי טעמים, עקצוץ חריפות, מנה מומלצת.

בתפריט יש שלושה סוגי קינוחים , כל אחד מז'אנר משל עצמו- סטיקי רייס, פאי לימון מפורק בטעמי מתוק מלוח, ולחובבי המתוק פרנץ' טוסט עם שוקולד, שבבי קוקוס וחלב מרוכז. בחרנו במנה המעניינת יותר, הסטיקי רייס. במקור המנה אמורה להיות מוגשת עם מנגו, אך כיוון שהוא אינו בעונה קיבלנו אותה עם אננס טרי. קערה של אורז דביק אך לא עיסתי, מבושל ברוטב קוקוס במתיקות עדינה, ועליו פרוסות אננס מתוקות. מנה שבקלות אפשר לחסל ממנה קערה ולרצות עוד. אוכל מפנק.

ברגע ניגן התקליטן (חלק מצוות התקליטנים שמופיעים מדי ערב) והמוסיקה תפסה ווליום ככל שהערב התקדם.

המקום יכול להכיל 350 בליינים שמחים, והכניסה היא רק מעל גיל 24, כך שאפשר להרגיש בנוח.

בין אם רוצים לשבת עם חברים על משקה ונשנוש, או דייט רומנטי, ארוחה מסקרנת ורבת טעמים ואווירה חגיגית של חופשה טרופית בין חברים, הכל ב"קאנטרי קלאב".

הזמנת מקומות דרך דף הפייסבוק של country club tlv ובאינסטגרם.

 

"קאנטרי קלאב" – היי ווליום קאנטרי קלאב.

גג הדיזנגוף סנטר.

שעות פתיחה:    ימים ב-שבת מתשע בערב ועד אחרון הלקוחות.

קהל: כניסה החל מגיל 24 ומעלה, כשישנם בהחלט גם אורחים בגילאי ה50.

גישה לנכים: יש

כשרות: המקום איננו כשר

5.91- – לגעת בים, לחוש בשמחה.

1

אחד הדברים הרומנטיים והיפים ביותר הוא הים. הוא נצחי, תנועתו נצחית והוא נוגע בשמיים שם באופק. אירועים על רקע הים תמיד יהיו יפיפיים במיוחד, ואם אפשר להוסיף גם שירות מצוין, עיצוב ייחודי, אוכל ברמת קולינריה גבוהה מאד ומיקום מרכזי, מה יותר טוב מזה?

השבוע הושק מתחם 5.91 שבנתניה במשתה מפואר שכלל את כל המי ומי שהגיעו לברך – ציפי רפאלי שהביאה איתה את התגלית החדשה שלה רומי פרנקל, רוסלנה רודינה היפה, שלי גפני והבסטי סנדרה ריגלר, עדן יוחנן וקסניה טרנטול והשפית המדהימה ג'קי אזולאי שלא רק הגיעה אלא גם נכנסה למטבח כדי להוסיף טאצ' אבק כוכבים על המנות.

להמשיך לקרוא

פוליבה – מגלים את כל הסודות!

לעיתים אנו נכנסים לחנות של מוצרי אפייה, מגלים עולם ענק של חומרי גלם וממש מדגדג בקצות האצבעות להתחיל להכין מעדנים, אבל מה? היכולות שלנו הן איפשהו בסביבות טוסט צרפתי. מה עושים?

סדנאות הן אחת הדרכים המהנות והנוחות ללמוד טכניקות ומיומנויות חדשות ולשם כך צריך קודם כל לוקיישן נוח, שקל להגיע ויש בו את כל הציוד הנדרש, כשהכל נקי, חדש ומאובזר, וכמובן גם שף שילמד בצורה ברורה ומובנת כדי שנוכל לנסות בעצמנו ולהבין כיצד נעשים הדברים.

להמשיך לקרוא

קמפניה- חווית בשרים תורכית

 

BeFunky-collage

כשהשף אריק ווקיל פגש את איציק קדוש, בעליה של מסעדת "קמפניה", הוא ידע בדיוק מה הכיוון שאליו הולכים – מטבח תורכי בשרי באיכות מעולה. השלב הבא היה מרעה פרטי  ברמת הגולן שמספק למסעדה נתחים מיושנים בכשרות המחמירה של "יורה דעה – הרב מחפוד" והרכבת תפריט בשרי ייחודי וייצירתי המושך למסעדה קהל רב.

במסעדה חללים שונים- החלל המרכזי הפנימי, חלל חיצוני ושני חדרי אירועים בגדלים שונים מעשרים ועד מאה וחמישים איש.

כבר כשקוראים את התפריט עולה החיוך, לא רק מהמנות המפתות אלא גם משמותיהן המשעשעים כמו "חציל בלאדי שרוף כוויות דרגה 3", "אסאדו על העצם שלא עשה ספורט מימיו"", ו"אל תקרא לי פרגית".

להמשיך לקרוא

FRATELLI – אהבה איטלקית בפולג

 

BeFunky-collage

אחד המושגים הדומיננטיים באיטליה הוא מושג המשפחה. ה"פמיליה" היא שורש חייו של כל איטלקי, והקשר של אמא איטלקיה וילדיה, ובינם לבין עצמם יכול להתחרות בהצלחה באמא הפולניה.

"פרטלי" – מסעדה איטלקית חדשה אימצה את הקונספט המשפחתי ופירוש השם הוא "אחים", מה שמשקף את העובדה שכל מי שנכנס למסעדה מרגיש בבית.

עיצוב המסעדה מזכיר קולנוע של פעם, ואי אפשר לפספס את טאבון העצים הגדול שלוהט בטמפרטוורה של קרוב ל400 מעלות ומפיק תוך דקות שלל פיצות ופוקצ'ות עסיסות ומהבילות.

פתחנו את הארוחה בכוס יין משובחת מתפריט האלכוהול ואחר כך ניגשנו אל אחד הדברים המיוחדים בתפריט – ה "ציקטי". מדובר על הגירסה האיטלקית למאזטים, אוסף מנות (בשיטת מילוי חוזר) שמהווה לקט מתפריט המנות הראשונות ומשתנה כל יום.

אנחנו קיבלנו קרפצ'ו בקר- פרוסות דקות כבושות בשמן וחומץ בלסמי עם קונפי שום, זרעי עגבניות, נגיעה עדינה מאד של צ'ילי, נגיעות סלסה וורדה, פרמז'ן ורוקט, ארטישוק איולי לימון, סלט פריקה על לבאנה סלסה וורדה, כרובית פריכה על איולי לימון ועשבי תיבול, ארנצ'יני- אותם כדורי אורז פריכים עם גבינות ובטטה צלויה  על איוליה בזיליקום ועגבניות, סלט רומאי מחסות פריכות ברוטב שום עשבי תיבול מתקתק עם תפוחי אדמה ננסיים, קרעי עוף צרוב, בצל סגול, שעועית ירוקה וגילופי פרמז'ן, וגולת הכותרת שליוותה את כל העסק- פוקאצ'ת הבית שיצאה שניות קודם לכן מהטאבון, שמנמנה וריחנית, מנוקדת במלח גס ומלווה בקעריות של שמן זית וחומץ בלסמי, ועגבניות מרוסקות עם שום.

אם כל הפירוט נשמע ארוך, אפשר לדמיין את הכמויות, כך שלא ניצלנו את אפשרות המילוי החוזר, כדי להשאיר מקום למנות העיקריות.

מבחינת המנות עצמן, קשה להחליט בין אחת לשניה מכיוון שכל אחת שונה, האחת על בסיס ירקות, השניה על בסיס בצק, מנות חמות כמו הארנצ'יני או קרירות כמו הסלטים, רטבים שונים, מידות חריפות שונות (אם כי אף מנה לא הייתה ממש חריפה) ועוד.

לעיקריות בחרנו מנות משתי קטגוריות שונות – ממחלקת הבשר בחרנו ב"פולו וורדה לימונה" – שיפודי חזה סופרים במרינדת עשבי תיבול לימונית, צלויים בטאבון עם ירקות העונה. המנה השניה שבחרנו היא "מאסט" בכל מסעדה איטלקית – הפיצה. מבין שלל הפיצות המוצעות, לבנות ואדומות, בחרנו בפיצה טרטופו – פטריות טריות, מוצרלה, מחית כמהין, בצל ירוק ופרמז'ן.

מבחינת מנת העוף, הוא היה עסיסי בצורה שלא תאמן, נמס בפה ומפתה בכל נגיסה. הפיצה הייתה פיצה קלאסית, עם שוליים עבים ואמצע דק ופריך, שנשא בגבורה את התוספות. גודל הפיצה הוא כפיצה זוגית, ובמסעדה מציעים לעשות "טייק אווי" למי שלא מצליח לסיים את המנה.

תפריט הקינוחים מתרענן בימים אלה ממש, והמבחר הקיים בחרנו במנה מיוחדת של עוגת גבינה סיציליאנית אפויה במרקם קטיפתי, בשילוב פקאן מסוכר, אשכולית אדומה, פיסטוק קלוי ושוקולד חלב על מצע עוגיות חמאה בציפוי קרם שמנת עדין. מדובר היה בעוגה קלילה מאד, במתיקות עדינה שסגרה את הפינה של הטעמים והמרקמים הרבים שטעמנו בארוחה. אני מקווה שכשיצטרפו קינוחים חדשים לתפריט, עדיין תישאר העוגה הזו, כי מגיע לה מקום של כבוד.

הקו המנחה את שף המסעדה איגור וקריוק (עם רזומה ב"סיטארה") הוא המטבח של דרום איטליה ואזור נאפולי, וניתן להגיע הן לארוחות צהרים, הן לארוחת ערב משפחתית והן לערב רומנטי על כוס יין זוגית וטעמים איטלקיים מפתים וחושניים.

FRATELLI – מסעדה איטלקית

גיבורי ישראל 17 , Y סנטר (יכין סנטר), נתניה.

09-8787690

שעות פתיחה: ימים א-ד- 12.00 – 23.00

ימים ה- ש 12.00 – 00.00

עסקיות: יש

טייק אווי: יש

במסעדה 170 מקומות ישיבה בשני חללים – חיצוני ופנימי.

נגישות: יש

כשרות: המסעדה איננה כשרה.

NCL – נורוויג'יאן קרוז ליין- מרימים עוגן!!

כל מי שגדל בשנות השמונים בארץ, יכול עדיין מתוך שינה לזמזם את שיר הנושא של הסידרה "ספינת האהבה"- אוניית קרוז שהפליגה ביעדים מרהיבים ואצרה בתוכה סיפורי אהבה רבים מספור, וצוות מיתולוגי של קפטן סטובינג, ג'ולי מקויי וכמובן "גופר" ו"דוק".

קופצים ל2019- תרבות הקרוז היא כבר מזמן לא סידרת טלוויזיה אלא חוויה פופולארית בשוק התיירות הישראלי והעולמי , ובצדק מכיוון שלמה להטלטל עם מזוודות ולדאוג לארוחות, טיולים וסידורים כשמישהו אחר יכול לעשות זאת ולהפוך את החופשה למושלמת?

היתרון הגדול של ההפלגות הוא הנוחות, ברגע שהמזוודות בחדר, המלון צף ומביא אותך לכל יעד, עטוף בחבילת פינוקים היאה למלכים ובחוויות לכל החושים- בקולינריה, בבידור, באטרקציות וביעדים המיוחדים.

להמשיך לקרוא

מדיטה- הים התיכון, פריז, ירושלים.

הנוף – אחד היפים בירושלים, שלא לומר בארץ, מבנה יפיפה ששוכן בלב בית הנציב. האווירה – צרפת מחבקת את הים התיכון. הטעמים -קסם.

השף מוטי אוחנה, בוגר ה"קורדון בלו" הוא הבעלים והכוכב של מסעדת "מדיטה", והחזון שלו בשלוש מילים "מטבח תיכון חדש", מה שאומר מנות ושירות ברמה צרפתית ביחד עם נגיעות מוכרות מהבית שלנו כאן במזרח התיכון.

בערך שתי דקות אחרי שהתיישבנו במסעדה כבר נפרשה לפנינו פלטת מזטים מפוארת לצד פוקצ'ות מהבילות. מכירים את "מלכת הכיתה"? כאן זו ללא ספק "מלכת המזטים" – קערית קרם החצילים המפורסם, המעוטר בסילאן, קערית שביקשנו למלא אותה שוב ושוב.

בראשונות טעמנו "סלט עלים" שכלל את מיטב הירוקים, עגבניות חצי, בצלי שאלוט והפתעה של ביצה מגורדת שמילאה בהצלחה את תפקיד הפרמז'ן שאי אפשר לשלב במנה עקב כשרותה של המסעדה. הכל ביחד ברוטב עדין של וינגרט לימון ודבש ועיטור אגוזי מקדמיה. סלט מרענן וטרי מאד.

השף אוחנה נותן כבוד גדול לירקות וכמה מהם כיכבו במנות הפתיחה הבאות – פלפלים שרופים על אריסה ופסטו פלפלים בשמן בלסמי ואורגנו, בייבי זוקיני שנעשו בטאבון, שהוא גאוות המקום, והונחו על קרם נענע וגרידת לימון וכרובית מטוגנת עם טחינה, סלסת עגבניות וסומק. אבל – העונג הגדול ביותר במנות הירקות , הכוכב הבלתי מעורער היה ירק צנוע בדרך כלל, הקולורבי שהגיע כמו עוגה קטנה והונח על טחינה ירוקה וזעתר. הוא היה מתקתק, הוא היה רך אבל לא מתפרק, ובעיקר הוא היה הפתעה גדולה.

סגרו את המנות הראשונות , כדורי פאני פורי שמולאו בטונה אדומה ואיולי טוגרשי. כדורים חמודים שכיף לקחת בידיים ולזרוק לפה, שם הקראנץ' מתערבב עם החריפות העדינה וטריות הטונה.

לגימה קטנה מאחד הקוקטיילים המוגשים במקום, מזיגת יין מתפריט היין המגוון ועוברים למנות העיקריות. צ'יפס בטטה קריספי ומתקתק הונח לתוספת (וחלקו נושנש עוד לפני שהמנות העיקריות הגיעו), והראשון מבין העיקריות מיהר להופיע על השולחן בידי המלצריות האדיבות – קריספי לברק מפורק ומטוגן בסלסת עגבניות, כוסברה, פלפל חריף וזיתי תאסוס. הפרזנטציה כללה את מנת הדג המפורק בעצמה, כשסביבה המקור , הדג עצמו ממנו פורק הבשר, הגשה חדשנית ומעניינת.

בשרו של הדג היה רך ומענג.

מנת הדג השניה היתה שונה בתכלית והלכה לכיוונים יותר מזרח תיכוניים. זו הייתה מנת "כנאפה דניס" בקרסאט טחינה גולמית ושערות קדאיף, על קרם כרובית וטאבולה שקדים, כמו לקחת את הים התיכון ולהצמיד אותו ליבשת אירופה.

מנה טובה היא תמיד לא רק שילוב של טעמים אלא גם של מרקמים, ואין כמו שערות קדאיף פריכות להחמיא לדג חלק ורך, ונגיסת שקדים.

מחלקת הים פינתה את מקומה למחלקת הבשר, עם שלושת נציגיה – אסאדו עגל בברביקיו תפוזים וג'ינג'ר שהוגש עם קולסלואו, ואנטריקוט וסינטה שניצלו, הוגשו במידת מדיום וול, ולצידם רק שום צלוי ורטבים, כי באמת לא צריך יותר.

האסאדו עבר בישול ארוך והיה שומני כנדרש, ונתחי הבשר האחרים ניצלו ביד שיודעת מה היא עושה, ונמסו בפה.

הגיע העת למשהו מתוק. ב"מדיטה" לא חוששים מקינוחים פרווה, ומצאו פתרונות יצירתיים לכמה קינוחים מרהיבים וטעימים.הקינוח הראשון היה חלומו של כל מכור לשוקולד, עוגת שוקולד עם רוטב שוקולד, מרנג שוקולד, ובטח פספסתי עוד כמה מרכיבי שוקולד, ועל הכל קרם שוקולד, השני הייתה כיפת מרנג עם מילוי פסיפלורה חמצמץ, והשלישי היה גירסה נטולת חמאה של קראק פאי.

בלי להכנס לסיבה שהפאי הזה נקרא כך, כשטעמתי את שלושת הקינוחים, הוא זה שהפתיע אותי ביותר, על נימוחותו, העדינות המתוקה שלו והחן. כחובבת שוקולד מושבעת, אני יכולה להעיד שמבין שלושת הקינוחים, דווקא הקראק פאי היה הפייבוריט שלי בגדול.

מנות אלו הן חלק מחידוש התפריט במסעדה, לכיוון הביסטרו ומתאפיין בנתחי בשר מובחרים שמתיישנים במקום, מנות ירקות טריים ובימי חמישי גם תקליטן מהשעה תשע בערב.בשעות הערב יש גם תפריט אלכוהול של בירה, יינות ומשקאות נוספים במחירים נוחים.

"מדיטה" – מסעדת ברסרי בטאצ' ים תיכוני

בית הנציב, דרך חברון 101א' ירושלים

טלפון: 02-5664466

יום א'-ה' , 12:00-23:00  (במוצאי שבת המסעדה סגורה)

נגישות:  מלאה

עסקיות:   בשעות הצהרים הכוללת פלטת מזטים ופוקצ'ת הבית, ומנה ראשונה הכלולה במחיר המנה העיקרית.

אירועים: יש חדר פרטי לאירועים עד 110איש

כשרות: רבנות ירושלים.

 

סיטרה – חלום מול הים התיכון

איך רובינו פותחים יום?  בדרך כלל בריצה, מנסים להקים את הילדים ולא לאחר לעבודה, נתקעים בפקקים ובמקרה הטוב חוטפים כוס קפה לדרך. איך רובינו היינו רוצים להתחיל את היום? ל"סיטרה" – מסעדת שף מול הים בתל אביב יש רעיון טוב יותר  – בראנץ' ייחודי בימים שאנחנו לא ממהרים לעבודה, ימי שישי ושבת.

ב"סיטרה" הממוקמת בתוך מתחם "סי אנד סאן" יש חלל פנימי מפואר וחלל חיצוני מרחק של מטרים בודדים מקו המים, כך שכשהגענו בבוקר נעים לטעום את הבראנץ' זו היתה הבחירה המתבקשת לשבת בחוץ.

תפריט הבראנץ' לוקח מרכיבי יוקרה והופך אותם לפנטזיה יפיפה על הצלחת. בתפריט מנות בהשראות מטבחים שונים, מהים התיכון מרכיבים כמו איקרא, קוביות לוקוס, מטבוחה,שקשוקה וגרסאות של סביח ומלאווח שבגרסה של "סיטרה" מגיע עם שרימפס, מהמטבח הצרפתי מנות כמו אגז בנדיקט בווריאציות שונות, מאמריקה את הפנקייק כולל בייקון טלה וממחלקת הבריאות גם סלט ירוק או מוזלי.

התייעצנו עם מיכאל המלצר שהמליץ על המנות בהתאם להעדפות שלנו. על התפריט מנצח השף צחי מלול.

פתחנו את הארוחה ב"פותחים שולחן" שהיא בעצם פרישה של מאזטים, קעריות של איקרא, מטבוחה, טחינה וגרגירי חומוס חמים, חצילים מטוגנים, מתיאס קלאסי, קוביות לוקוס, חמוצים, וזיתים מעורבים. כיאה לבראנץ' הקעריות לוו בחלה מתוקה טרייה ורכה.

מנת "פותחים שולחן" יכולה להוות ארוחת בוקר בפני עצמה בעקבות עושרה והמבחר המגוון של טעמים וסגנונות. הפייבוריטים שלי היו המטבוחה שהוכנה בתשומת לב ודוייקה בתבלינים, וקוביות הלוקוס בציפוי פריך, עם זרזיף לימון לפי הטעם.

במנות ההמשך התמקדנו במטבח הצרפתי ובמטבח האמריקאי, וכך הגיעו אלינו "בנדיקט שרימפס" – חלה מתוקה קלויה קלות שעליה בייקון טלה פריך, שרימפס קריסטל, ביצים עלומות ורוטב הולנדייז ו"קאובוי סטייק" – 200 גרם של אנטריקוט שמעליו שתי ביצי עין, בצל מטוגן ולביבות תפוחי אדמה.

אפשר לראות את שתי המנות כניגודיות, מנה נשית ומעודנת ומנה גברית ומחוספסת יותר, ושתיהן נושאות על גבן ביצים, האחת שבה הביצה נבצעת ונוזלת על הערימה שמתחתיה בעדינות חושנית, והשניה בשילוב הכל כך אהוב של ביצה עשויה יותר, שמעטרת ראשו של בשר.

תוספת השרימפס במנת הבנדיקט הזכירה לנו שאנו ליד הים, והתחושה הימית הזו התחזקה במליחות בייקון הטלה לעומת עדינות החלמונים הניגרים. מנת הבשר יכלה בקלות להיות ארוחת צהרים ולא רק בראנץ'.

המתוקים שסגרו את הארוחה היו של קונדיטור הבית. ב"סיטארה" מכינים הכל במקום, וכך קיבלנו מנת "ברולה מפורק" – קרם ברולה, קוויאר פינה קולדה, קרפצ'ו אננס וגלידת קוקוס. אמנם הברולה במקור הוא באוריינטציה צרפתית אבל כאן הוא קיבל אווירה קאריבית משהו בשילובי האננס והקוקוס. המנה מוגדרת כ"מפורקת" אבל הכיף הגדול הוא לאסוף מכל המרכיבים ביחד ולהרכיב אותם מחדש על הכפית.

המתוק השני נבחר בעיקר בגלל שמו – "שחיתות שוקולד". מדובר היה בבצק שוקולד פריך שבתוכו ליבת שוקולד 70% בלווית כדור גלידה ווניל. אין כמו הרגע הזה של פיצוח הבצק והנזילה של השוקולד החוצה, הרגע שמחכים לראות אם זה יקרה, והערבוב של התוך הנוזלי עם הגלידה שמחכה ליד. הקינוח האולטימטיבי.

אחרי שמסיימים ארוחה ב"סיטארה" המיקום שלה דורש את המשך היום בחוף הים, נינוחים ומחייכים.

במסעדה יש גם לאונג' נפרד, וחדר פרטי לאירועים כולל שירות אישי, ובר פרטי.

סיטארה- מסעדת שף

רוזנבלום הרצל 8, בנייני סי אנד סאן תל אביב

טלפון: 03-6996633

שעות פתיחה: : א'-ה' 12:00-00:00 | ו'-ש' 09:00-00:00

גישה לנכים: יש

עיסקיות: בימים א-ה 12:00-17:30 מנה ראשונה במחיר המנה העיקרית , שתיה וקינוחים מוזלים.

הבראנץ' המיוחד מוגש בשישי ושבת 09:00-12:00

כשרות: המסעדה איננה כשרה