ארכיון

ללין- לאהוב בגדול.

סוגיית המתנות לנשים (ובמקרה הזה בעיקר לנשים למרות שיש גם לגברים) היתה מצד אחד מסובכת, מצד שני קלה להפליא.

מסובכת למה? כי יש המון אירועים שדורשים מתנה – רק בישראל חוגגים את חג האהבה פעמיים – פעם אחת בט'ו באב ופעם שניה ב14 בפברואר, הוא חגו של וולנטיין, ומעבר לזה יש גם יום הולדת ויום נישואים וכמובן איך אפשר בלי יום האישה הבינלאומי (שמיני למארס למי שלא רשם לעצמו עדיין).

וקלה למה? כי לא משנה מי האישה, לא משנה הגיל, ההעדפות והתפיסות הפוליטיות שלה, כל הנשים אוהבות מקלחת טובה ולהריח טוב. (וגם רוב הגברים …). מקלחת היא כבר מזמן לא רק ניקוי הגוף אלא גם טקס שלם שבו מפנקים את עצמנו, מריחים בכיף (וניחוחות טובים עושים נפלאות לא רק לגוף אלא גם לנשמה) ויוצאים בתחושה של בני מלוכה. היום כשאנשים מעצבים את דירתם, הם בדרך כלל משקיעים הרבה בחדר רחצה מפנק שמוריד מעלינו לא רק את אבק היום אלא גם את הטרדות והתלאות, והופך אותנו לגושישים חמימים ורכים.

ב"ללין" אוהבים לחדש ולפנק, כדי שכל פעם תהיה לנו הפתעה אחרת, והפעם לכבוד חג ה"וולנטין" יש קו חדש של מוצרים בשם Love me שעוצב בידי האומן הניו יורקי Curtis Kuling והוא רומנטי במיוחד, וכולל סידרה שלמה של מוצרים בכל המחירים, מ9.90 לספוג רחצה מפנק, דרך נרות עיסוי, סבון רחצה נוזלי, קרם ידיים, תיקים בגדלים שונים, וגם אריזות מתנה במבחר סוגים ומחירים.

קיבלתי להתנסות את קרם הגוף ואת ג'ל הרחצה של הסידרה. כמו כל מוצרי "ללין" – הריח ממכר ורומנטי במיוחד. העיצוב היפיפה מתאים להנחה במגש הרחצה כך שהוא גם קישוט וגם שימושי. הפתיחה נוחה ומהפיה יוצאת בדיוק כמות נדרשת. השפופרת גם בגודל המתאים ליד כך שהיא לא מחליקה בזמן מגע ביד רטובה.

קרם הגוף מהווה השלמה כייפית לעור הנקי (והאמת, אני אוהבת אותו גם כקרם ידיים לריח טוב באמצע היום).

מוצרי "ללין" תמיד היו איכותיים, ואפשר לחוש בכך עם כל שימוש, והעיצוב הנוכחי מוסיף להם פן נוסף של יופי וכייפיות- גם לתת, ובעיקר לקבל…

אתר ללין – http://www.laline.co.il/sales/Valentine_s_Day_2015#spage_3

LALINELOVEME#

LALINEISRAEL@

שופרסל – הגירסה המלוחה.

הסלסילה של "שופרסל" לסוף חודש ינואר כללה קרקרים מלוחים – בטעמי מלח, זיתים, סובין חיטה מלאה ורוזמרין. לקחתי בחשבון כשטעמתי שמדובר ב"קרקרים" ולא ב"חטיפים" כי בקרקרים יש תמיד פחות מליחות ופחות שומניות מאשר בחטיפים.

המסקנות שלי מטעימת השקיות הן כאלה- אני בן אדם שאוהב טעם מלוח, היתה חסה לי מליחות, בכולם. עם זאת, כשפתחתי את הרוזמרין, שהוא הפייבוריט שלי, הדבר הראשון שעלה מן השקית זה הניחוח הממכר של רוזמרין, שהוא טעם שאני מאד אוהבת. כשחיטטתי בשקית והוצאתי כמה מהחטיפים, בחלק מהם היה יותר רוזמרין, בחלק פחות, גם מידת האפייה היתה שונה, היו שם שחומים יותר ופחות (אני מעדיפה פחות).

אז מה ההתנסות שלי?

הקרקרים יותר מתאימים עם משהו ולא בפני עצמם, ניסיתי אותם עם גבינה ויצא נחמד מאד, סוג של פינגר פוד. הלכתי על עוד אפשרות ואת אלה עם הרוזמרין פוררתי ופיזרתי על סלט כמו סוג של שבבים או קרוטונים. החתיכות נשארו קרנצ'יות די זמן כדי לא לספוג את הרוטב יותר מדי ובכך לתרום זווית נוספת לסלט.

חשבתי שגם אפשר לעשות אותו דבר עם מרק, להגיש כוס מרק ובתוכה נעוץ קרקר אחד, במיוחד הארוכים שמתאימים לכך בצורה, או לחתוך אותם בסכין לצורה של שקדי מרק, או פשוט לשבור חתיכות לסוג של קרוטונים.

אפשר כמובן להשתמש בהם לפונדו, במקום לחם, עם המון גבינה מותכת למעלה, ואפשר גם להתפרע ולהשתמש באלה עם המלח -לפונדו שוקולד, כמו שעושים עם ביגלה. עוד רעיון – לטחון אותם ולהשתמש בהם כפירורים לשניצל בטעמים שונים, יכול להיות מענין.

בניגוד לחטיפים שמנוניים, הקרקרים אינם משאירים אצבעות שומניות ולכן אפשר להחזיק כמה מהם לשעת חירום של רעב, הם סותמים רעב מצוין (אבל רצוי שיהיה בקבוק מים ליד, כי הם די יבשים מעצם היותם קרקרים).

חשוב רק למי שמקפיד – כמות של כארבע מאות קלוריות למאה גרם היא לא כל כך דיאטטית, גם כשמדובר בקרקר עם הסובין והחיטה המלאה. הגודל מתאים לכף היד של ילדים, שזה נחמד.

 

דשלי – ליופי שלי.

יום הולדת הוא תמיד אירוע משמח. הבעיה שיום ההולדת גם מציין כמה שנים חלפו עלי, ובעיקר על פניי, שהם הדבר הראשון שכל אחד רואה כשהוא פוגש אותי.

אם יש משהו שלא אוהבים בגוף, תמיד אפשר להסתיר ולטשטש- ללבוש רפוי יותר אם לא אוהבים את הבטן, להקפיד על שרוולים אם לא אוהבים את העודפים שמתחת לזרועות. אבל מה עושים עם הפנים? מלבד לעבור למדינה שבה חובשים רעלות, אין פתרון אחר מלבד לדאוג לעור הפנים (והמחשוף – שמסגיר את הגיל לא פחות).

המלחמה להשארת העור צעיר ויפה כפי שהיה לפני עשרים שנה, כבר מזמן מוכרת בשם "אנטי אייג'ינג" ויש בה עולם שלם של מוצרים וטיפולים, שלא תמיד קל להבחין מה טוב לנו, מה עובד ומה בדיוק לעשות. לפעמים אנחנו צריכים הדרכה כדי לדעת שאנחנו לא מפשלים, כי גם אם נרכוש את החומרים הטובים ביותר , לא בטוח שנדע להשתמש בהם כמו שצריך או לגרום להם להפעיל את כל מה שיש בהם על עורנו.

הוזמנתי ל"דשלי" – סניף ראשון לציון (בית UMI ברחוב משה לוי 11) כדי לדעת איך בדיוק להשיג את התוצאות האופטימליות עבור העור שלי.

"דשלי" היא חברה שהמוטו שלה הוא להמנע מטיפולים פולשניים, הזרקות, חיתוכים ושאר טראומות לגוף ולנפש ( ולארנק) כמה שיותר או לפחות לדחות אותם בעשר שנים ומעלה. למעשה ל"דשלי" יש מעל 300 סניפים בכל רחבי העולם,  והסניף בראשון לציון הוא סניף הדגל – כי יש כאן גם גאווה ישראלית – המוצרים תוצרת הארץ, כמובן נחקרו ונבדקו מעבדתית, קיבלו את כל האישורים והשאלה הראשונה ששאלתי – לא נוסו על בעלי חיים.

הגעתי לסניף בשעת ערב (הסניף פתוח עד עשר בערב כך שלקוח או לקוחה אחרונים מתקבלים עד השעה שבע בערב, שזה מצוין לאנשים עובדים).

הסניף ענק ומכיל למעלה מ18 חדרי טיפולים אישיים מטופחים, מצויידים ונקיים.

השלב הראשון שעובר כל מי שמגיע לשם (ואני בכוונה כותבת בלשון שמתאימה לשני המינים מכיוון שהטיפולים מתאימים מאד גם לגברים שרוצים לשמור על מראה צעיר – וזקוקים להכוונה מיוחדת, גם בגלל שעור של גבר שונה מעורה של אישה, וגם בגלל שהם לעיתים חוששים  מ"אובדן גבריות" או משהו מצ'ואיסטי אחר), הוא שלב האיבחון. אז ישבתי עם מרים, שעברה על פני בעזרת מכשירים ששיקפו את הפנים לתוך המחשב, ונתנו טבלה מסודרת של מצב עורי – הקמטוטים, אחוז הלחות בעור (וננזפתי על זה שאני לא שותה מספיק, והם צודקים – אני מתחייבת לנסות לשתות יותר!), פיגמנטציה ושאר מאפיינים של העור.

עם הדף הגעתי לבגירה , הקוסמטיקאית היפה שבשעתיים הקרובות לא רק טיפלה בי אלא גם הסבירה כל דבר, מה החשיבות של כל חלק וחלק בטיפול ובסוף גם סיימה בכמה דקות של הילינג שחיממו לי את הפנים, את הלב ואת הנשמה.

אבל נחזור להתחלה – הרעיון הוא שכל מטופל מקבל תוכנית טיפולית. אפשר לעשות את הטיפולים במקום או – וזה הרעיון בגדול – לעשות את הטיפולים עצמאית בבית בעזרת החומרים המותאמים לו או לא אישית והוראות מדוייקות. את הטיפולים עושים עם מכשיר בשם "פוטותרפיה" שהוא פטנט בלעדי של "דשלי" והוא מקרין שני סוגי צבעים שעובדים על אספקטים טיפוליים שונים – אור כחול  שעובד על חיטוי וניקוי, ואור אדום שעובד על מיצוק.

הטיפול שנקבע לי כלל ניקוי, הזנה, מיצוק וקרמים.

בגירה ניקתה לי את הפנים עם מוס שכולל לחות, כך שהטיפול התחיל למעשה כבר בשלב הניקוי. אחר כך הגיע פילינג להורדת התאים המתים ולפתיחת הנקבוביות כדי שאפשר יהיה לסלק כל מה שהצטבר שם. קיבלתי מראה כדי לראות מדי פעם איך התוצאות, וכבר אחרי עשר דקות טיפול הרגשתי שהעור שלי פשוט יותר בהיר (ובעצם יותר נקי ). המכשיר הפוטותרפי היה השלב הבא, בצד המגנטי שלו, להחזרת האלסטיות לעור  יחד עם מסכת ניקוי, ואחר כך החדרת חומצה אלרונית (שמשתמשים בה בדרך כלל בהזרקות לקמטים) ישירות לשכבת הדרמיס.

מסכת לחות היתה הבאה בתור, זו שמכילה את המקסימום – כל 260 הוויטמינים והמינרלים, כמו גם קרם הלילה של "דשלי".

הטיפול לגברים דומה אבל עם התאמות – גם במקרה שלהם יש את השימוש במכשיר, אבל שם הפילינג הוא רק בחלק העליון של הפנים מכיוון שהגילוח שלהם עושה להם פילינג תמידי בחלק התחתון של הפנים. גם להם עושים מיצוק בעזרת האור האדום וניקוי בעזרת האור הכחול, וכמובן קרם עיניים (כי העור סביב העיניים דק במיוחד, עובר מימיקה רבה בכל תנועה שלנו והוא הראשון להתקמט) ולבסוף סגירת נקבוביות כך שהעור ייראה אחיד.

החומרים של "דשלי" מבוססים על ארבעה סוגים של תאי גזע, שהם לפי המדענים "הדור הבא של האנטי איג'ינג" מכיון שהם מתקנים נזקי עור ברמה העמוקה וחוסכים את הטיפול ברעלנים כמו בוטוקס.

החומרים כאמור מכילים תאי גזע שמופקים בין השאר מתפוח (לחידוש העור והתאים), מפרחים מהרי האלפים (שנלחמים ברדיקלים החופשיים ומזהמים אחרים), פפטיד אנטי אייג'ינג שמגן על גרעין התא מפני הזדקנות, תאי גזע מענבים (שמשקמים נזקי קרינת UV), תאים מצמח הארגן ( שממצקים את העור ומגמישים אותו) ואבקת יהלומים טהורה שמוסיפה קולגן שהגוף מפסיק לייצר בגיל ארבעים ושאחראי על גמישות העור ועוזר לחומרים הפעילים לחדור לעומק העור.

מעבר לכך החומרים מכילים כ260 מינרלים וויטמינים שונים, ולעומת זאת אין בהם כימיקלים או חומרים משמרים, כך שהם גם היפואלרגנים .

במקום לא מקבלים מטופלים מתחת לגיל 35-40.

אגב, מי שרוכש את המכשיר הפוטותרפי יכול להשתמש בו (אחרי חיטוי במגבון אלכוהולי) לכל בני המשפחה לטיפול בנפיחויות כמו מתחת לעיניים, קופרוז , והוא מצויין להרגעת פצעי בגרות אצל מתבגרים וגם מבוגרים.

כל חודש המטופל חוזר לביקורת ועוברים על התוכנית שלו ומשנים לפי הצורך. לפי בגירה, נשים בוחרות לרוב לטפל בבית, בעוד גברים מעדיפים להגיע ולקבל את הטיפול (והפינוק היוקרתי) במקום.

לפני שנה זכו "דשלי" במקום הראשון בתחרות קוסמטיקה בין לאומית של האיגוד הקוסמטי הבינלאומי בעיקר בגלל שהמכשיר והאורות מטפלים לא רק בסימפטומים (קמטוטים, פיגמנטציה וכו') אלא בעיקר בבעיה עצמה, על מנת שהסימפטומים בכלל לא יופיעו.

במקום יש גם מחלקה לשיקום וטיפוח השיער  שגם היא מטפלת בשיער ובשיקומו בעזרת טיפול חדשני וטבעי שגם הוא מבוסס על תאי גזע ממקור צמחי.  חומרי הטיפול בשיער גם הם פטנט של "דשלי" והם כוללים שמפו שמעניק לחות לשיער ומחייה אותו תוך החזרת תפקוד בלוטות החלב לנורמלי, מרכך שיער שמחזיר לשיער את החיוניות ואת הברק, מסיכת שיער עשירה שמזינה שיער פגום וממריצה את זרימת הדם לקרקפת  ובכך מונעת נשירה או התקרחות וסרום משקם לקצוות השיער שמגן עליו מפני נזקים.

בסיכומו של דבר, כל מי שרוצה להראות צעיר, לשמור על המראה, ולהרגיש טוב עם עצמו (מה שמקרין החוצה), ולא רוצה ללכת על האמצעים הדרסטיים שכוללים סכינים ומזרקים, יכול להגיע ל"דשלי"- לקבל ייעוץ והכוונה, לבנות לעצמו תוכנית, ולטפל בעצמו בבית בנוחות שלו, או בחדרים המפנקים של המקום, ולהשיל שנים מהמראה.

עוד פרטים ב-  http://www.desheli-r.co.il/

נפלאות ה"ברא".

הרבה לפני הרפואה המודרנית, היתה רפואת הצמחים. המרפאים השבטיים ידעו בדיוק איזה צמחים לרקוח כדי לרפא מחלות ובעיות. אחר כך הגיעו התרופות התעשייתיות ואז בעצם עלתה המחשבה "למה לא לשלב?" למה לא להשתמש גם בידע הקדום של הצמחים כתוספת וכמניעה של מחלות כדי שלא נזדקק בכלל לתרופות?

הוזמנו לבקר במרכז "ברא" ביוקנעם, שמוביל את רפואת הצמחים בארץ, בעזרת מעבדה שמעבדת למעלה מ700 צמחים איכותיים – שמגיעים טריים או יבשים , מאסיה ומהמערב, והופכים למיצויים ולתרכובות שמוציאות את המקסימום מהצמח, עבורנו.

המיצויים הם תהליכים מדוייקים ומבוקרים שפותחו אחרי מחקר רב, והמפעל הוא מודרני , נמצא בפיקוח משרד הבריאות ועומד בכל התקנים המחמירים ביותר.

במקום מספר פונקציות. קודם כל יש את הגן שמקיף את המקום ובו גדלים כמאה צמחי מרפא, ואפשר לטעום, להריח ולקבל הסברים. אנחנו הגענו לשם עם נורית הנטורפיסטית  שעזרה לנו לחקור צמחים ולהחליט לאיזה שימושים ניתן להעזר בהם .

(בתמונה למעלה- נורית והגן)

הפונקציה השניה של המקום היא מרכז טיפולי קליני שבו מערך טיפולי רחב שמותאם לכל אדם לפי צרכיו ודרישותיו, וכולל אבחון מקיף, התאמת פורמולה, טיפול אירוודה שכולל מלבד נסך שמן גם עיסויים, סאונות, תהליכי ניקוי, תרגילי נשימה והדרכה תזונתית מפורטת, הידרוקולוניק- ניקוי הגוף והמעי הגס מרעלים, נטורופתיה, פסיכותרפיה שעובדת על הקשר בין גוף ונפש, ורפואה סינית מסורתית. במקום גם מתקיימות סדנאות ניקוי רעלים והתחדשות בהדרכת הרבליסטים ,מטפלים איורוודים ומרצים בכירים מ"רידמן" בסדרת מפגשים והרצאות.

הפונקציה השלישית היא סדנאות שונות שמתקיימות במקום כמו שימוש בצמחי מרפא ביומיום, סדנאות בישול בריא ואפילו קונצרט קערות טיבטיות לשלווה פנימית.

אחר כך שמענו  הסברים על המוצרים ודרכי העיבוד שלהם ב"ברא" – כולל הסבר על הפטנט המיוחד של המקום – ה"כורכומין אפקט" שיעילותו הוכחה בעשרות מחקרים שונים כמגביר את פעולת הספיגה בגוף ומשפיע לחיוב על מנגנונים ביולוגים בגוף האדם, יעיל גם במניעת מחלות וגם בטיפול בהן. הבעיה היתה עד עכשיו שבצריכת כורכומין, שהוא החומר הפעיל שבכורכום, הספיגה היתה נמוכה יחסית וכך אי אפשר היה להשיג את התועלת המירבית מהצמח. הפטנט של "ברא"  גורם לכך שהספיגה של הכורכומין בגוף, על כל התועלת שלו, היא עד פי 30 בהשוואה לכורכומין נקי. הטבליות של "כורכומין אפקט" הן קטנות ונוחות לבליעה פעם ביום .

(בתמונה למעלה – הסברים על הפורמולות ודרכי העיבוד השונות)

ראינו את התהליכים במפעל עצמו, כולל בישול בטכנולוגיות סטטיות דינמיות, כמו שיטה מהפכנית של "ברא" שהופכת את הצנצנות ונוזלי המיצוי שלהן כל כמה דקות וכן תהליכים שבונים לחץ שבאמצעותו מחדירים את נוזל המיצוי אל החלק המולקולרי של הצמח כדי להפיק ממנו כמה שיותר, ואז פורקים את הלחץ במהירות כדי ל"חלוב" את הרכיבים הטובים של הצמח.

השלב הבא של ביקורנו היה סדנת אוכל בריא (ואפילו טבעוני) בהדרכתו של יגאל קוטין, שבעזרת ירקות שקטף בגינה שלו, ומוצרים אורגנים טבעיים ובריאים, יצר לנו ארוחה שכללה ממרחים, מנה עיקרית פחמימתית ואפילו קינוח מתוק ושוקולדי.

המנה שנחטפה ראשונה ואזלה תוך דקות על ידי המבקרים היתה "גבינת אגוזי קשיו"  שבסך הכל הכילה אחד וחצי כוסות קשיו שהושרו למשך לילה, כף אחת או שתיים של שמרי בירה (או כף מיסו לבן), קורט מלח, כף אחת שמן קוקוס ושלושת רבעי כוס מים. כל הכבודה הזו הונחה בתוך מערבל ונטחנה, ואז כמו גבינה חלבית – הכל הועבר לשק גבינה ונתלה במקום מוצל לבין 12-24 שעות, עד התנקזות כל המים, ואז הועבר לכלי זכוכית לשמירה בקירור. כמובן שאפשר להוסיף דברים שאוהבים כמו שום, מיץ לימון, עגבניות מיובשות, בזיליקום או כל תיבול אחר שאוהבים.

(בתמונה למעלה – יגאל בעבודה)

עוד מנות כייפיות שיגאל הכין היו ממרח שעועית לימה (המכונה גם "בובס") שהאמת שאנחנו אכלנו אותה עוד לפני שלב הטחינה, ישר מהסיר החם, כרוב כבוש ביתי שיגאל הכין (והוא ממליץ רק על מלח אטלנטי או מלח הרים וורוד, שהם אלה שלא עברו עיבוד), שקדים מיובשים ברוטב טריאקי (שהיו די מתקתקים ויכולים להיות יופי של כיבוד לאירועים), איטריות סובה עם אצות ונבטים, סלט ירוק עם תיבול של עוד ירקות טחונים כמו עגבניה, מלפפון, זיתים ועלי תבלין, וקינוח קקאו שהכיל מלבד הקקאו גם פירות כמו תאנים או תמרים, צימוקים, ג'וגי בריס (הלהיט החדש, דומה קצת לחמוציות), אבקת קקאו איכותית, ווניל, וגם קצת תיבול של מלח וצ'ילי חריף, והכל הוכנס לבלנדר ביחד עם חלב שקדים שיגאל הכין על המקום תוך דקות (במקום לקנות מוכן), עוד קצת תיבול של אגבה או מייפל אמיתי, ואחרי הטחינה לקירור, רצוי בפריזר בשביל המהירות. התוצאה היתה מוס שוקולדי מאד, מתוק מאד, ומתאים גם לטבעונים וכמובן לשומרי כשרות שרוצים קינוח אחרי ארוחה בשרית.

(בתמונות למטה ולמעלה  – חלק מהמנות שיגאל הכין)

בסוף ישנה גם חנות עם כל מוצרי "ברא"  כמו למשל –JADE SCREEN שעוזר בהגנה על הגוף מפני מחלות החורף, GAN NAO LING- פורמולה של רפואה סינית שמסייעת לטיפול בתסמיני שפעת שונים, ISATIS – שעוזר בבעיות בגרון כמו נפיחות, כאב וקושי בבליעה, KANG NING WAN שמועיל במקרי וירוס בטן וקלקול קיבה עם הקאות או שלשולים, ועוד מיצויים ופורמולות רבות לפי הצורך.

כל מוצרי "ברא" כשרים בד"צ וניתנים להשגה מלבד בחנות המפעל ביוקנעם, גם ברשתות טבע רבות בכל הארץ.

www.bara.co.il

בנקוק – עכשיו בתל אביב!

כל מי שטייל בתאילנד, התרשם ממכוני ה"הספא" , מגוון הטיפולים הרחב והמפנק במיוחד, העיצוב, הרגיעה ובעיקר תודעת השירות המפותחת, שהופכת כל מי שעובר בדלת לבן מלוכה, שמגיע לו הטוב ביותר.

הבעיה שבשביל פינוק מקסימלי כזה, לטוס עד תאילנד זה קצת יקר ומייגע, ולפעמים רוצים את הבריחה הקטנה הזו, לכמה שעות של אווירה, רגיעה ונינוחות מפנקת, פה קרוב לבית.

מלון "הילטון" ונעמי נאם הורביץ הגשימו את החלום הזה ב"שבע" – הספא של המלון, שמהווה "תאילנד הקטנה" בלב ההומה של תל אביב.

הספא משיק את טיפולי החורף שלו, שמשתלבים בתפריט הטיפולים הרגיל שמורכב מטיפולים תאילנדים מסורתיים, שהם גם להנאה וגם לבריאות (כולל למשל נשים בהריון) ומתאפיין באלמנטים חמים ומחממים כמו עיסוי באבנים חמות, שמנים מחממים ועוד.

כדי להכיר מעט את טיפולי החורף הוזמנתי ל"שבע" ולא להאמין איך תוך ירידה של קומה אחת במעלית, עברתי מפקקי תנועה, כבישים עם ריחות אגזוז ואווירה כללית של עצבנות, לאואזיס תאילנדי קסום, מעוצב כולו בפריטים אותנטיים, ושהפך אותי מ"שוש-פקעת-עצבים-מהאדיוט-שנוסע- לפניי-ולא-יודע- לנהוג" ל"שוש מלכת אנגליה, שמגיע לה הטוב ביותר והיא הולכת להנות מכל רגע".

את פני קיבלו אנשי הצוות והמטפלים, רובם מתאילנד, וקיבלתי חלוק מגוהץ למשעי, נעלי ספא, תחתונים חד פעמיות ומנעול ללוקר לציוד. עברתי בפרוזדור מעוטר בתמונות אוריינטליות , פסלים ופרחים והגעתי לחדר ההלבשה, שכלל אפילו מזרקה מפכפכת כדי לעזור להכנס לאווירה כמה שיותר מהר, ולהשיל את תל אביב לטובת בנקוק.

כשהייתי לבושה ומוכנה יצאתי אל חדר המנוחה. מדובר בחדר גדול עם נוף לים שאפשר להרגע בו, לאכול משהו, וגם לזכות, כמו שאנחנו  זכינו, לטיפול "פוט מסאג'" שממכר כל מי שאי פעם ביקר בתאילנד.

העיסוי שנערך באמצעות שמן קוקוס חם, הפך את הרגליים שלי, שמתמודדות בגבורה בריצות, נהיגה ונעלי עקב מסוגים שונים, לרגליים של תינוקת שרק נולדה (רק שבמידה 38…). המטפלת שלי השתמשה במגוון טכניקות, מלחיצות יחסית חזקות בשרירי הרגל התחתונים, ועד שימוש בעזרים מעץ כדי ללחוץ על נקודות אקונפוקטורה כדי לשחרר לחצים ולאזן את הגוף והנפש.

בחדר המנוחה מתקיים גם בדרך כלל טקס תה שמשלים את האווירה.

נעמי נאם הורביץ הגיעה לארץ לפני עשרים שנה בעקבות האהבה והשתלבה בספא כעובדת. שנים אחר כך חזרה עם החלום והתגשמותו – "ספא שבע – THAI SPA ". היא הסבירה לנו על ההקפדה הרבה על כל פרט, כולל שימוש במוצרי גלם יוקרתיים ומשובחים של MOROCCANOIL, בחירת הניחוחות שמלווים את הטיפולים והמקום, וגם בחירה מדוקדקת של המטפלים. היא סיפרה לנו שבתאילנד יש תודעה מאד מפותחת של טיפולי עיסוי, מכיוון שכבר בבית, הילדים רגילים לטפל ולעזור להוריהם המבוגרים ולסבים בטיפולים שונים כמו עיסוי כפות רגליים לסבא או עיסוי היד שבישלה הרבה לאמא.

אחרי עיסוי הרגליים התנסיתי באחד הטיפולים בחדר הפרטי. אני קיבלתי כמטפל את הגבר היחיד של המקום (כל השאר מטפלות תאילנדיות) – בחור ישראלי בשם נדב, שאולי לא נולד בתאילנד אבל הפנים מאד ולמד את תורת הטיפול. החדר עצמו מעוצב גם הוא עד הפרט האחרון, עד כדי כך שמתחת לחור של מיטת העיסוי, שבדרך כלל גורם לזה שמי ששוכב שם רואה את הרצפה ואת הנעליים של המטפל, ב"SHEVA" יש קערית עם מגבת לבנה ספוגה בניחוחות משכרים, ועליה פרחים יפיפיים, כך שמי ששוכב ופניו בתוך החור, רואה פרחים יפים ומריח ריחות נעימים.

ברבורי מגבות מונחים על כל מיטת עיסוי, מוסיקה תאילנדית ברקע, השמן מחומם, ונדב שואל אותי אם יש לי בקשות מיוחדות, אזורים מיוחדים שבהם אני רוצה שיתמקד.  נדב הקפיד לעבוד יותר על האזורים שביקשתי, ועם זאת הקיף גם את כל הגוף- ממתיחות של כפות הרגליים (הוא שילב עיסוי תאילנדי ועיסוי שוודי) ועד קצה הקודקוד, כולל עיסוי מפנק במיוחד לפנים, עם ריח נוסף שפתח לי את דרכי הנשימה וריענן.

במלתחות ישנן גם סאונות כך שאפשר להשלים את הטיפול בהתרעננות בהן ובמקלחת כייפית לאחר מכן.

כשבחנתי את תפריט הטיפולים, האמת שרציתי לקחת הכל ביחד – יש עיסויים בלבוש מלא וקל שכוללים לחיצות ומתיחות, יש אבנים חמות, עיסויים רומנטיים לזוג בחדר שכולל שתי מיטות וג'אקוזי, עיסוי אירוודה עם נסיכת שמן על העין השלישית באמצע המצח, עיסויי נקישות באמצעות פטיש עץ מיוחד, אמפולות לשיער, טיפולי פנים , קצוות ועוד.

ניתן לחנות בחניון "הילטון" חינם למשך שעתיים למטופלי הספא, וגם להשתמש במתקני הספא כמו חדר הכושר וכאמור הסאונות.

עוד פרטים על SHEVA – https://www.facebook.com/ShevaSpa?ref=br_tf

(או פשוט להקליד בפייסבוק "ספא שבע").

מומלצי חודש ינואר- מתוק, בריא ומשתלם.

חודש ינואר הביא איתו המון מוצרים כיפיים ואיכותײם למדפים, והבחירה היתה קשה. הקרבתי את גופי ואת גזרתי (האלוהית) וניסיתי , והנה המסקנות שלי למומלצי חודש ינואר.

ראשית כל- איך אפשר בלי משהו מתוק? ליתר דיוק – משהו קטן, מתוק, מהיר, וכייפי, ואם אפשר תוצרת בית, זה הכי טוב, או במילה אחת  – "עוגיה". במקרה שלנו במשמעות כפולה.

מה הכוונה? מעבר ל"עוגיה" במשמעות הדבר הכייפי והטעים הזה, "עוגיה" הוא גם קונדיטורית בוטיק משפחתית ביבנה, שבה תומר וענת שמיר מגשימים את חלומה של ענת עוד מבית הוריה- הכנת עוגיות איכותיות במיוחד ובעיקר משדרות את החום הביתי בצד המקצועיות . התוצאה- מגוון עוגיות רחב כמו  – "עוגיות קרנצ'יות" – שמבוססות על המון דברים בריאים וטובים כמו שקדים, גרעיני חמניה, שומשום, חמוציות, גרעיני דלעת ועוד כל טוב, ללא תוספת קמח. אין לי מושג איך ענת הצליחה לגבש את הבריאות הזו לכדי עוגיה, אבל זה עובד, והתוצאה מצד אחד לא קשה ולא שוברת שיניים כמו שאנו מכירים ב"שומשומיות" למיניהן, ומצד שני מספיק חזקה כדי לא להתפורר.

האמת שקיבלתי את הקופסה הזו בערב, הספקתי לצלם והשארתי על השולחן בסלון. יצאתי לטיול של כמה שעות . כשחזרתי מצאתי רק פירורים. בני הבית הואילו בטובם להשאיר לי עוגיה אחת שלמה לטעימה. (אז העצה של – קנו שתיים והחביאו אחת לעצמכם).

עוד עוגיות בסידרה הן למשל "עוגיות סבא שוקולד" שמכילות המון שוקולד מריר ולבן (ענת משתמשת בשוקולד בלגי איכותי), ויהיו מצויינות למשל במשלוחי המנות של פורים שתיכף מגיע (רמז רמז למי ששולח לי…) ועוגיות מלוחות משומשום עם המון גבינות כמו פרמז'ן, קשקבל וצ'דר שמקבלים חיזוק של גרעיני חמניה, דלעת, שומשום ועוד, ונותנים לנו גם קצת להרגע מהמתוקים.

כל העוגיות הן על בסיס חמאה (ולא סתם המטבח הצרפתי למשל כל כך משוגע על חמאה, כי כל דבר על בסיס חמאה תמיד משתבח בכמה דרגות נוספות) , לא מכילות חומרים משמרים, וכמובן הכל עבודת יד.

העוגיות נמכרות במעדניות , קונדיטוריות ומאפיות ברחבי הארץ כמו ספייס, לגעת באוכל, יוז'י, גולדשטיין ועוד, וגם בחנות המפעל ביבנה (רחוב הירמוך 1, טלפון 052-2579383) והן כשרות חלביות בהשגחת הרבנות של יבנה.

עוד מידע בדף הפייסבוק של "עוגיה" http://on.fb.me/1Eg65eB

ומה יותר טוב עם עוגיות מאשר תה, רצוי תה מחליטות צמחים בריאות?

והחידוש- חברת "סרמוני" שמייצרת תה פרימיום בישראל, מביאה לנו לכבוד חג הטבע האולטימטיבי- הוא ט"ו בשבט, שתי חליטות מיוחדות – חליטת פירות יער, וחליטת לימונית ולואיזה.  

החליטות, שעשויות מעלים שלמים וחלקים גדולים של הצמחים, נמצאות בתוך שקיקים דמויי פירמידה כך שאפשר למצות עד תום את כל הטוב שבהן. ומה הטוב? או – יש הרבה, תתכוננו לרשימה מלאה בריאות –

צמח ההיביסקוס, ביחד עם פרי סמבוק שחור ותמצית פירות יער, מרכיבים את חליטת "פירות יער" וביחד עובדים על מגוון בעיות בריאותיות – חיזוק מערכת החיסון (שזה טוב בעצם לכל אחד, לווא דווקא למי שחולה או שיש לו בעיה), הורדת חום, טיפול בבעיות במערכת העיכול, מניעת זיהומים וברוח התקופה גם מלחמה בשפעת ותופעותיה. (ושמענו לאחרונה שהחיסונים לא ממש עוזרים, אז הרפואה הטבעית והעממית עושה את זה במקומם).

צמחי הלימונית והלואיזה מרכיבים את החליטה בשם זה, וגם הם מונעים בעיות במערכת העיכול, משככים כאבים, מטפלים בנדודי שינה, מקלים על דלקות גרון ושיעול ומכילים גם חומרים שנלחמים בתאים סרטניים.

החלטתי לשלב את שני הדברים, שידכתי את הלימונית והלואיזה לעוגיות המתוקות, ואת פירות היער שהם יותר מתוקים, לעוגיות המלוחות . יצאו יופי של נשנושים חמים וכייפיים לחורף ובכלל.

החליטות הן כשרות פרווה, וניתנות להשגה ברשתות כמו טבע עדן מרקט, ניצת הדובדבן, קסטל מרקט ועוד, וגם דרך האתר (ועוד מידע חשוב) –

www.ceremonietea.co.il

ובפינת ה"משתלם במיוחד" – כולנו אוהבים פסטה, כולנו אוהבים איכות, וכולנו אוהבים שלא צריך לשלם יותר מדי עבור פסטה איכותית ועדיין לשמור על הסטנדרט.

הפתרון הוא של "תומר" – יבואני מזון שמביאים לנו עכשיו את "LA PASTA"

מהי "לה פסטה"? פשוט פסטה איכותית, שפותחה בשיתוף עם חברת מזון איטלקית מובילה, ברמת פרימיום, ומה שהכי נחמד? המחיר זול בכ35% ממחירי פסטות מקבילות בשוק.

כרגע אפשר להשיג בארץ ברשתות השיווק השונות שבעה סוגי פסטה של "לה פסטה" – כולל ספגטי, פרפלה, פוזילי, פנה ועוד, הכל ממאה אחוזי חיטת דורום משובחת. בעתיד יצטרפו גם מוצרי פסטה כמו לזניה וקנלוני, רטבים לפסטה, מוצרי עגבניות וניוקי.

עכשיו, בהיותי בשלנית קטנה מאד, ועצלנית די גדולה, פסטה מככבת אצלי כל פעם שרוצים ארוחה מהירה ומשביעה. גם בני המשפחה האחרים הולכים בעקבותי ומתמחים בכל סוגי הפסטה האפשריים. ניסינו את הפסטה בערב שבת, ביחד עם הרוטב הכי פשוט על עגבניות ובזיליקום. הטעם לא רק שהיה טוב, הבישול הניב פסטה בדיוק בדרגה שאנחנו אוהבים, כמו שאנחנו רגילים, אלא שאף אחד לא יכל להבדיל בינה לבין מותג ידוע ויקר הרבה יותר שאנו קונים מדי פעם.

פתרון מצוין של שמירה על איכות מצד אחד ,ועל תקציב מהצד השני.

הפסטות מעוצבות באריזות בולטות וצבעוניות על מדפי רשתות השיווק כך שלא צריך לחפש הרבה.

וכדי שתבינו כמה זה חסכוני – אריזה בת 400 גרם, עולה 3 (!!!!) – כן, שלושה שקלים בלבד לאריזה, וזה לא הכל כי יהיה גם מבצע קבוע של 4 אריזות בעשרה שקלים (!!!!!), כלומר אריזה בשניים וחצי שקלים, כך שאפשר לארגן ארוחות למשפחה לפחות ליומיים שלושה במחיר של פחות ממנת פלאפל אחת !.

הכשרות היא של חתם סופר בבני ברק וכאמור ניתן להשיג את המוצרים ברשתות השיווק.

 

לחמי- עכשיו באקסטרה שוקולד

בואו נדבר עובדות – אני שוש ואני שוקוהולית. לא יעזור בית דין- המתוק האהוב עלי ישאר תמיד השוקולד. נכון שאני נהנית מאד ממתוקים אחרים כמו עוגות פירות, שערות סבתא, קרם ברולה, קצפת ותותים ושאר שחיתויות, אבל בסופו של דבר, זה תמיד יגיע לשוקולד.

ב"לחמי" יודעים את זה, כלומר לא ספציפית עלי אלא שהצרכן הישראלי מאד אוהב שוקולד, ובהתאם לזה יצאו בליין חדש של עוגות שמרים – עוגת שמרים שוקולד (שמכילה 36% מהעוגה בצורת מילוי שוקולד איכותי, ובתוספת שטרוייזל), עוגת שמרים שוקולד חלבה- שילוב של שני הטעמים האהובים  (35% מהעוגה הוא מלית) עם פיזור שומשום מלא למעלה, ועוגת שמרים שוקולד ונוגט (גם כאן המילוי 35% מהעוגה) שמבוסס על אגוזים אמיתיים.

העוגות מגיעות במארז שקוף כך שניתן לראות בדיוק מה קונים.

טעמתי את שתי הראשונות וקשה לי להחליט בינהן. זו עם החלבה מתוקה יותר, וגם "שומשומית" יותר. והיות והיה לי קשה להחליט, פשוט אכלתי משתיהן לארוחת הבוקר המאוחרת של שבת. עוגות שמרים לוקחות לעיתים זמן רב לאפות, והעוגות של "לחמי" בהחלט יכולות להחליף אפייה ביתית – הן במראה והן במרקם ובטעם. מצויין עם קפה (וגם בלעדיו).

החידוש השני של "לחמי" שטעמתי היה עוגיות רולדה פירותיות חדשות – מבצד חמאה איכותי עם מליות שונות בכמות של 45% מהעוגיה בכללותה- מילוי תות עשיר , מילוי תמרים ומילוי תפוח עץ וקינמון.

 

טעמתי את אלה עם התמרים ועם תפוחי העץ. אני יותר בן אדם של תפוחי עץ והעוגיות הזכירו סוג של שטרודל עם בצק רך במיוחד ולא מתפורר. גודל העוגיה מתאים בדיוק למנה שמצד אחד כייפית ומצד שני לא מפוצצת אותך (אם כי פוטנציאל התמכרות שגורם לחיסול הקופסה בהחלט קיים).

(בתמונה למעלה ניתן לראות את מרקם עוגת השמרים ואת הכמות הרבה של מילוי בכל פרוסה).

הקופסאות הן לא רק שקופות אלא כמובן ניתנות לשימוש חוזר ולסגירה כך שהטריות נשמרת.

(המלצה שלי – לחמם שניה במיקרו את המאפים, משדרג עוד יותר את הטעמים).

כל מוצרי "לחמי" נעשים בעבודת יד במפעל בנהריה ומיוצר בכמויות קטנות כדי לשמור על האיכות והייחוד.

עוד פרטים על מוצרי "לחמי" ניתן למצוא באתר.

הערב המופלא של "זכרון מנחם".

"זכרון מנחם" היא בהגדרה "המרכז הישראלי לתמיכה בילדים חולי סרטן ומשפחותיהם" אבל בעצם היא עולם ומלואו, ותומכת בכל דרך בחולי הסרטן בכל שלב שהם מתמודדים איתו -אם בהתרמות שיער לפאות עבור חולות, כדי שיחושו יפות יותר, אם בהגשמת חלומות, אם בעזרה פיזית בסיוע לכל צרכי החולה, בקבוצות תמיכה, בעריכת ימי הולדת, במחנות נופש, ובעזרה כמובן למשפחות המותשות מהטיפול בחולה- ההורים והאחים ועוד המון המון המון פעילויות והתנדבויות שניתן לקרוא עליהן ( וגם להתנדב לסייע) באתר שלהם בלינק כאן.

(בתמונה למעלה – פינות חמד ב"האחוזה", בתמונה למטה חלק מהמנות שהוכנו עבור הערב המיוחד הזה).

בעבר כבר סיקרתי פעילות מקסימה ש"זכרון מנחם" עשו עבור קבוצת הבוגרים, בני העשרים פלוס שלעיתים נופלים בין הכסאות כי כולם עוזרים לילדים חולי סרטן, ונוטים שלכוח שגם בני עשרים שחולים זקוקים לאוזן קשבת, תמיכה, תשומת לב ועזרה. על האירוע הקודם, בנוכחות מיטב השפים הישראלים, ניתן לקרוא כאן .

(בתמונה למעלה – עוד מהעושר הרב שבחגיגה, בתמונה למטה- דניאל ושלום אסייג בהופעה, ובקבלת תעודת הוקרה מדי אריאלה פיקלסר אלון, התותחית שמאחורי הערב).

בשבוע שעבר נערך ערב מיוחד עבור קבוצת הבוגרים, שבו גם היתה הוקרה למתנדבים הרבים ולאנשים שמקדישים את חייהם למען עזרה לזולת ברגעים הקשים של החיים. "האחוזה" במושב בית חנן תרמו את המקום, האוכל, הקישוט, וכל מה שצריך נתרמו בין השאר על ידי גופים כמו "צור", "טמפו", "הקייטרינג של "מכבים" "שמחת אהרון" ועוד רבים וטובים, שפים רבים באו לבשל לבאי המקום, כמו זוכי "מאסטר שף" אבי לוי ותום פרנץ, וזוכת "משחקי השף" מאיה קליין, שנוסף לאוכל גם שימחו והצטלמו עם הנוכחים בחיוכים רחבים, הופעה בהתנדבות של שלום אסייג ובנו דניאל, שקיבלו תעודות הוקרה על התנדבותם, והזמר נתן גושן שהופיע אף הוא. (מעבר לכל אלה היו עוד גופים רבים שהתנדבו ותרמו, הרשימה ארוכה ומרשימה). כמלצרים ואנשי צוות תיפקדו המחלימים עצמם – בוגרים בעבר ובהווה, שעשו עבודה מקסימה וחרוצה במיוחד, ועם מצב רוח מרומם.

(בתמונות למעלה- השפים אבי לוי, תום פרנץ ומאיה קליין).

בר מתוקים חתם את הערב המרגש, שבו דיברו גם חולים, מבריאים ונציגי משפחות, על ההוקרה הרבה שהם חשים ל"זכרון מנחם" ועל התמיכה הרבה שקיבלו ומקבלים לאורך כל הדרך, עד להחלמה המלאה.

הרבה מהמחלימים הופכים בעצמם למתנדבים ב"זכרון מנחם" כדי להעביר הלאה את כל הטוב הזה.

 

לה בלה איטליה די ג'אקומו.

יעקב פיאלקוב, הוא ג'אקומו ויולה, מוכר יותר כ"ג'אקומו – מעצמת ידע קולינרי על איטליה". מי שרוצה לדעת משהו על הקולינריה באיטליה לא צריך שום דבר מלבד לפנות לג'אקומו – הכל כבר שם.

וכדי שהידע הזה יעבור הלאה, ג'אקומו מוביל זה שנים רבות סדנאות אוכל איטלקי על כל גווניו, לקבוצות, זוגות, בביתו – במטבח מאובזר, או בבתים אחרים , ותוך כדי הלימוד והעשייה, גם לומדים טיפים על בישול בכלל, ועל החיים.

ג'אקומו שרכש את הידע שלו בהשתלמויות בישול איטלקי ברומא ופירנצה, וגם מ"מאמות" איטלקיות אמיתיות בכל רחבי ארץ המגף, עבד במסעדה ברומא והיה הבעלים של מסעדה שהיתה גם מעדניה ומפעל פסטה בישראל בשם "ג'אקומו". במקביל גם כתב שלושה ספרי בישול (איטלקי כמובן) וספר הדרכה על הכנת גבינות.

הסדנאות והקורסים כוללים גם קורס מקיף להכנת גבינות ביתיות, ועל כך בהמשך.

מעבר לקורסים ג'אקומו עורך סעודות לקבוצות עד 40 איש בביתם או בלוקיישן שיבחרו, ומספק גם שירותי קייטרינג עד 100 איש.

עד כאן המידע, עכשיו – איפה האוכל?

אז הנה הוא –

התכנסנו בביתו לסדנה שנשאה את הכותרת "המיטב של  איטליה".

קיבלנו דפי מתכונים, והסירים החלו לשקשק.

היינו שש בלוגריות מורעבות, שכוסות היין שנמזגו לנו רק פתחו לנו את התאבון, ולכן ג'אקומו פתח מיד במתכון הראשון, שהוא מהיר וירגיע לנו את הרעב  – ברוסקטה עם עגבניות, שום ושמן זית. כאן גם קיבלנו הסבר על משמעות השם "ברוסקטה" – "לחם חרוך"  ושאם מניחים על הברוסקטה כל דבר אחר מלבד עגבניות, שום ושמן זית, זה הופך כבר להיות "קרוסטיני".

ג'אקומו חילק משימות – אחת לשה את הבצק, אחת חתכה ירקות והשלישית (נחשו מי) צילמה את כל העסק.. סדנה פעילה שבה גם עובדים, לא רק צופים.

(בתמונות למעלה ולמטה- ההכנות).

מנות ירקות הוכנו במקביל, חלק נאפים, חלק נצלים, חלק בשלבי חיתוך וכך הלאה כך שעד מהירה הונחו צלחות על השולחן –

גזר בדבש ושום שקיבל מחיאות כפיים סוערות והיה הכי פשוט שיכול להיות – ג'אקומו טיגן שום, הוסיף לו רצועות גזר, וטיגן עד שהתרכך, הוסיף סוכר, דבש, מלח, צ'ילי ואורגנו, בחש עוד קצת והופ – יש מנה כייפית. (מתכונים מדוייקים ניתן למצוא באתר של ג'אקומו – http://www.giacommo.net/index.htm.)

(בתמונה למעלה – ג'אקומו בעבודה).

מנת הירק הבאה היתה "שומר בשמן זית ולימון" – כשהלימון מנטרל את הטעם ה"אניסי" ומשאיר ירק רך במיוחד.

בנתיים בשביל שיהיה מה לאכול עם הירקות, הוכנסה לתנור פוקצ'ה שקיבלה זרזיפי שמן זית ועלי רוזמרין.

פרוסות חצילים קלויות הפכו להיות "חציל במילוי גבינת מוצרלה ופרמזן" (שאגב, הגבינות מעשה ידי ג'אקומו להתפאר) ונכנסו לשיזוף בתנור, מנת פתיחה לא רק טעימה אלא גם יפיפיה.

(בתמונות למעלה ולמטה – המנות המוכנות)

אישית, המנה הפיבוריטית שלי היתה "כרובית מטוגנת ברוטב שמנת וחרדל" שג'אקומו הרשה לי לפנק את קוראי במתכון המדויק- מכינים בלילה מכוס אחת קמח לבן, חצי שקית אבקת אפייה, קצת מים (תלוי לפי מידת הסמיכות של הבלילה, שלא תהיה נוזלית). טובלים בה פרחי כרובית מפורקת (כרובית בינונית), ממש כמו סוג של ירק בטמפורה. מטגנים בשמן עמוק עד שהציפוי משחים ומניחים על נייר סופג . במקביל מרתיחים מיכל אחד של שמנת מתוקה, וכשהיא רותחת מוסיפים כף חרדל ומערבבים. מסדרים את הכרובית על צלחת הגשה, שופכים למעלה את הרוטב ו.. בתאבון!

הפוקצ'ה יצאה בנתיים מהתנור, שזופה ומריחה מרוזמרין, והצטרפה לעוד מנות שהונחו על השולחן כמו – "קפונטה חצילים" – מנה חורפית עשירה של חצילים מטוגנים ואחר כך מבושלים עם בצלים, שום, עגבניות, זיתים , סלרי ובתוספת צלפים וצנוברים, ותיבול שכולל גם סוכר חום, ויש מנה צמחונית (למעשה אפילו טבעונית) שמחממת וממלאת יופי בליל חורף גשום, ולא רק.

(בתמונה למעלה – הפסטות היפיפיות תוצרת בית של ג'אקומו)

הגיע שלב הפסטה. ג'אקומו שלף מכונת פסטה והדגים איך עושים בצק פסטה, ואיך מפעילים את המכונה ומוציאים ממנה את כל האוצרות – ספגטי, רביולי, אטריות "פפיון" ועוד. מה שאהבתי במיוחד זה את השילוב שג'אקומו עשה כשהוא הניח על הבצק עלי בזיליקום ואז העביר יחד במכונה, ויצר ספגטי בזיליקום מאוחד.

במקביל הוכן גם בצק ללזניה והפסטות יצאו לדרך.

שתי מנות הפסטה שהוכנו היו –

"פטוצ'יני ברוטב פלפלים ושמנת" – עם פסטות משני צבעים – כמובן תוצרת בית טריה, פלפלים צבעוניים קלויים וברור שתהיה שם גם שמנת, נכון?

הלזניה היתה "סיציליאנית" וכללה שכבות של פסטה, רוטב עגבניות, בזיליקום, מוצרלה והמון פרמז'ן, מהסוג שנמתח ונמתח ….  בגלל שהפסטה היתה טריה ולא יבשה (ובלזניה משתמשים הרבה פעמים בדפי לזניה מוכנים שלא צריך לאפות והם תמיד יוצאים יותר קשים), הלזניה היתה יותר נימוחה ורכה.

(בתמונה למעלה- גבינות שג'אקומו מייצר ומשלב במנות הסדנה, וגם מלמד להכין לבד).

הקינוח הנבחר (ג'אקומו שאל מה בא לנו – קנלוני או פנקוטה) היה פנקוטה שנבחרה רוב קולות. מנה שמזכירה קצת "פלאן" במראה, אבל לא דומה בטעם (בפלאן יש המון ביצים, כאן אין בכלל). כל הסיפור היה קרם קרמל שג'אקומו מכין לבד (באתר אפשר למצוא את המתכון), שנמזג בתחתיות של קעריות, שמנת שהורתחה ביחד עם ג'לטין וסוכר ווניל ונמזגה בעדינות על הקרמל, וקירור. כשהקעריות נהפכו על הצלחות, הן גלשו ומעליהן גלש הקרמל שכיסה אותן והמתיק אותן בעדינות סוכרית. גם כל מי שטענה שהיא מפוצצת מכל הפסטות והירקות והפוקצ'ה, איכשהו מצאה מקום גם למנה הזו.

הסדנאות מתקיימות כבר כ14 שנים, כשג'אקומו מקפיד כל שנה לנסוע לפחות פעמיים לאיטליה כדי להתעדכן בחידושים הקולינריים האחרונים והן מיועדות לא רק למבינים בבישול אלא גם לכאלה שביצה קשה היא אתגר עבורם.

כמו שהזכרתי בהתחלה, סדנאות הגבינות הן שוס אמיתי, וצוברות פופולאריות במהירות רבה – גם לומדים, גם טועמים וגם יכולים לעשות בבית.

מי שממש לא רוצה להתאמץ, ג'אקומו גם מספק אוכל מוכן, אירועים פרטיים, ארוחות רומנטיות (כי ביננו, האוכל האיטלקי הוא הכי רומנטי), מסיבות יום הולדת, מסיבות רווקות ועוד.

הפרטים על סדנאות הגבינה , וכל מה שצריך כדי להכין גבינות בבית – כאן – http://www.gvina-cheese.com/index.htm

 

VISIONNAIRE- LANCOME- אחרי שלושה ימים.

 

אני תלמידה חרוצה, וכשאומרים לי למרוח פעמיים ביום את הסרום על עור נקי, זה מה שאני עושה.

במקרה הזה, שיעורי הבית האלה היה תענוג.

קודם כל בגלל הריח – כמו שציינתי בפוסט הקודם, ריח ענוג במיוחד. אני לא מבינה בארומותרפיה ובשיקולים של היצרן לבחור דווקא את הריח הזה, אבל בפועל מה שקורה הוא ענן של רכות מצד אחד, ותחושה יוקרתית מצד שני. הריח גם לא משתלט כך שמעבר לתחושה האישית, הוא לא מורגש בתוספת קרם לחות או מייק אפ (או שניהם).

אחר כך בא המירקם, קליל אבל לא דליל, נמרח בקלות (וגם יוצא בקלות מהפיה בלי להמרח מסביב וליצור גושים לא אסטטיים – הפיה נשארת נקייה). הקפדתי להזרים את הקרם אל האצבע בלי לגעת בפיה כדי לשמור על הגיינה מירבית.

מרחתי כמות קטנה מאד (כך שהאריזה מספיקה להמון זמן) בכמה נקודות – על המצח, על הלחיים, על הצוואר . בכוונה לא שמתי הרבה בהתחלה כדי לראות שמספיק ואין הצפה. היה מדוייק. ארבע נקודות בארבעת הכיוונים, זה הספיק בדיוק.

עד שפתחתי את צנצנת קרם הלחות שלי, הסרום כבר נספג ויכלתי להמשיך בשגרת הבוקר שלי (או עם קרם הלילה בערב).

אחרי שלושה ימים אמנם לא רואים עדיין היעלמות מוחלטת של קמטוטים, אבל קודם כל, אנשים לא מפסיקים להגיד לי שאני מלטפת לעצמי את הפנים קצת יותר מדי… אבל זה מה זה כיף… אם לא הייתי חוששת שזה יובן לא נכון, הייתי אומרת לאנשים להרגיש בעצמם את הרכות והחלקות.

מה שעוד אהבתי זה תחושת ה"רוויה" של יש לעור, נדמה שהוא קולט יותר טוב את קרם הלחות, וזה עוד בתנאים של החורף כשמצד אחד יוצאים החוצה לרוחות שמייבשות את העור, ומצד שני נמצאים בפנים עם מזגן חזק שעושה עוד יותר נזק ללחות של העור.

אמשיך לטפל חודש כמומלץ, ואחזור עם דיווחים.

lancometest#