ארכיון

לבריאות – פברואר 2015

המושג "לאכול בריא" כבר מושג שגור אצלנו, וכולנו משתדלים לאכול דברים שהם בריאים לנו ולהמנע מדברים שיכולים להזיק.

משקאות חלב סויה  וחלב אורז נחשבים בריאים (והם גם פרווה כך שמי ששומר על כשרות יכול להנות מכוס קפה עם חלב סויה  או אורז אחרי ארוחה בשרית).

שוק המשקאות הזה רק הולך ומתפתח לכיוונים בריאים עוד יותר ולטעמים חדשניים יותר. כך חברת "תומר" שמתמחה בשיווק מוצרי מזון, מביאה לנו את סדרת משקאות האורז והסויה "Happy soya" ו – Happy rice""-  כבר שמות אופטימיים, שהם משקאות צמחייים, כמובן על בסיס אורז וסויה בהתאמה, עם סידן וויטמינים.

קיבלתי לטעימה שני סוגים מעניינים- האחד משקה סויה בטעם ווניל , והשני משקה ייחודי שמשלב גם אורז וגם סויה (שוב, עם המון וויטמינים ודברים טובים אחרים).

ניסיתי אותו קודם כל ככה (ואני בן אדם שסקפטי מאד בעניני חלב..). הטעם וונילי ומרענן, ומתאים גם לשתייה ככה, (בעיקר כשהוא צונן) וגם לשייקים עם פירות כמו בננה או תות, וגם לדגנים.

השני היה המשקה המעורב והוא פחות הסתדר לי לשתייה רגילה, ויותר לתוספת לדגנים או להכנת קינוח פרווה. (אגב, ניסיתי אותו בקינוח הקלאסי של כדורי שוקולד שדורשים "שבע כפות חלב" ואי אפשר היה לחוש בהבדל).

היתרונות הבריאותיים הם כאמור מוצרים דלים בקלוריות ובשומן ולא מכילים שומן רווי ומצד שני מתאימים כמובן לרגישים ללקטוז, לטבעונים ולשומרי כשרות, ועשירים בחלבון וסידן. הבונוס הנוסף במשקה המעורב הוא שהאורז מכיל גם חלבון מלא מהצומח, חומצות אמינו שנחוצות לבניית הגוף וגם וויטמינים רבים.

למעשה, המשקאות התאימו לי בדיוק למוצר נוסף שקיבלתי להתנסות – קוואקר אורגני של "תבואות". הקוואקר שמגיע בשתי מידות עובי – (אני קיבלתי את העבה) מספק קודם כל שובע. אין כמו דייסת קוואקר חמה ביום חורף קר, או כשמתים מרעב (ואיזה כיף שאפשר להכין במיקרוגל!!).

בגלל ששיבולת השועל של "תבואות" היא אורגנית, אז היא גם נקייה וטהורה מכל מני חומרי הדברה מזיקים.

שיבולת שועל מפוצצת בדברים טובים כמו חלבון, ברזל, מגנזיום וסיבים תזונתיים שמצדיקים את מה שאמרתי – תחושת שובע להמון זמן. מנסיון, להכין כמות קטנה יותר ממה שחושבים כי זה מתנפח בבישול ומשביע מהר מאד ולאורך זמן.

כשיש שיבולת שועל בבית גם לא צריך לקנות חבילות דגנים יקרים, ואפשר פשוט למזוג אותה לקערה, להוסיף מה שאוהבים (במקרה שלי חמוציות למשל) , להוסיף חלב או חלב סויה/אורז וכו', שתי דקות במיקרוגל וזהו – יש מנה מצוינת ובריאה. אני אוהבת להמתיק בעזרת סילאן.

כמובן שאפשר להכין גם עוגיות שונות, חטיפי אנרגיה ועוד – מספיק להקליד בגוגל "מתכונים לשיבולת שועל" ומקבלים ים של אפשרויות.

(למעלה- ההכנה, למטה התוצאה)

כשר – מחזיקי הדת

שימו לב- המשקאות נשמרים סגורים במזווה אבל דורשים קירור אחרי הפתיחה והם כשרים פרווה בהשגחת הרבנות הראשית.

את כל המוצרים ניתן להשיג ברשתות השיווק ברחבי הארץ ובחנויות טבע.

שופרסל – בריאות במארז

מארזים הם תמיד דבר כייפי כי הם חוסכים זמן והתרוצצות. הכל על המקום, הכל מסודר.

בGREEN  – מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" ארזו ארבעה דברים טובים בקופסה אחת , כולל חוברת מתכונים, כדי שנוכל להרכיב המון ארוחות טובות ובריאות. במארז, שמחירו 29.90 שקלים, יש גרגרי חומוס, עדשים אדומות, בורגול ואורז מלא עגול – כולם אורגניים.

וככה זה נראה מבפנים –

האריזה האחורית מספרת לנו שהקטניות האורגניות נאספות מיצרנים מכל רחבי העולם, שעובדים רק בשיטות מסורתיות, בלי להוסיף כימיקלים, הורמונים, דשנים והדברה, מה שמבטיח מוצר טהור , נקי ובעיקר- בריא כבר אמרנו?

אספתי היום את המארז, ואנחנו מתכננים על האורז, העדשים והחומוס לארוחת סוף השבוע. מה שלא יכלתי להתאפק הוא הבורגול שיחד עם עגבניות, בצל, עלי תיבול כמו פטרוזיליה, נענע וכוסברה (הרבה!!), לימון (גם כמיץ וגם כקוביות קטנטנות), וכמובן חמוציות (של שופרסל – המחיר הכי טוב והטעם משובח), ביחד עם שמן זית, מלח ופלפל ועוד טיפה לימון, היו ארוחת הערב שלי בצורת "טבולה".

(אגב, זה שמדובר במוצרים ממחלקת הטבע, היה תירוץ בשבילי לצלם אותם בתמונה העליונה עם עציץ משונה ביותר שאמא שלי הביאה…)

בחוברת יש מגוון מתכונים, יכול להיות שנעתיק משהו משם או נאלתר משהו לבד, בכל מקרה, זה יהיה סופשבוע בריא!

VISIONNARE LANCOME – חודש עבר.

עברתי תהליך בן חודש, במהלכו הכרתי את סרום "ויזיונר" של לנקום, שאמור לעזור לי להלחם בהזדקנות העור, ולדחות ככל האפשר טיפולים דרסטיים כמו ניתוחים, הזרקות ושאר פעולות פולשניות.

בהתחלה הכרתי את המוצר (ואפשר לקרוא על זה כאן). https://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2015/01/15/visionnaire-lancome-%D7%94%D7%90%D7%AA%D7%92%D7%A8-%D7%94%D7%92%D7%93%D7%95%D7%9C-%D7%97%D7%9C%D7%A7-%D7%90/

 

אחרי שלושה ימים כבר הבחנתי בשינויים – (אפשר לקרוא על זה כאן)

https://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2015/01/19/visionnaire-lancome-%D7%90%D7%97%D7%A8%D7%99-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%A9%D7%94-%D7%99%D7%9E%D7%99%D7%9D/

ועכשיו – עבר חודש, האם יש תוצאות?

בתחילה כתבתי על הכיף של המוצר עצמו – העיצוב היפיפה, האחיזה הנוחה (לא מחליק ולא משאיר שאריות חומר על הפיה), הריח שמקיף את הפנים בזמן המריחה, ולא משתלט, המרקם שנמרח בנוחות בלי להיות כבד , ובעיקר נספג מהר ולכן לא מפריע לאיפור שמגיע אחריו , כמו מייק אפ ופודרה ולא הופך לבוץ על הפנים אלא מבצע את עבודתו בשקט.

אחרי חודש, בחנתי את העור, גם בעזרת תמונות ממש מקרוב (והאמת, זה דרש הרבה אומץ לא רק להצטלם ככה אלא גם להסתכל על זה …). התחלתי עם קמטוטים קלים.

המצב עכשיו הוא-

(משמאל – לפני, מימין – אחרי).

כפי שאפשר לראות, בהחלט יש שינוי לטובה. הקמטוטים פחתו והם גם פחות עמוקים , מה שאומר שכששמים מייקאפ  הוא לא שוקע בפנים ויוצר תעלות שרק מדגישות את הגיל , בעיקר בתאורת ערב. המגע בעור הוא החלק הכי כייפי כי הוא פשוט חלק יותר, כמו אחרי פילינג. אישית העור שלי תמיד היה יבש ודק, ועכשיו הוא מרגיש רווי יותר, כמו אדמה אחרי גשם טוב.

בכלל האיפור "יושב" טוב יותר באופן כללי, גם הסומק למשל, שנמרח באחידות בגלל חלקות העור, וגם עפרון האיפור שלא שוקע בקמטים של פינות העיניים (ובעיקר איפור נוזלי יותר כמו איילינר).

התחושה שלי בסופו של דבר, מעבר לשינויים הנראים לעין , הוא שכל המרכיבים ביחד גורמים לפנים להראות זוהרות יותר, ולנו להרגיש טוב יותר, דבר שמקרין ישירות על המראה החיצוני, כי אישה שמרוצה מעצמה, היא אישה יפה, או ליתר דיוק- עוד יותר יפה.

אז ב"מבחן ההערכה העצמית של ויזיונר" בהחלט הצלחתי.

lancometest#

פאודה- הכאוס שבתוכנו.

"פאודה" פירושה כאוס. לא סתם כאוס. בעולמם של המסתערבים מדובר באותו רגע שהם מתגלים, והם מוקפים בהמון זועם שרוצה לחסלם, ועליהם לחזור שלמים הביתה, כדי שיוכלו להמשיך ולבצע את משימתם.

אותם אנשי צללים, שהמיתוס המקיף אותם מעורר יראה, שעושים את העבודה הקשה עבור בטחונה של מדינת ישראל, תוך תשלום מחיר כבד – גם בעצמם וגם לבני משפחותיהם.

ואלה הגיבורים של "פאודה" – סידרת הדרמה-אקשן-מתח החדשה שעולה ביום ראשון הקרוב (15 לפברואר) בYes Oh, Yes Oh  HD  וגם YES VOD – שמכניסה אותנו למאחורי הקלעים של מה שקורה אצלנו ממש מתחת לאף, כשאנחנו ישנים בשלווה כשאנו יודעים שיש מי ששומר עלינו.

הגיבורים הם מסתערבים, כל אחד והחבילה שהוא סוחב איתו – בנות זוג, יחסים, טראומות עבר, שמראים לנו איך זה עובד מבפנים – איך מתכננים, איך מסווים, איך מוצאים את המבוקש שהוא כמו מחט בערימת שחת, ואיך יוצאים בחיים, רק בשביל לחזור לשם שוב.

הנרדף הוא חאמד, מחבל שהרג 116 ישראלים ונחשב כמת (בן דמותו של מישהו כמו מוחמד דף) אבל חי מאד וכבר בפרק הראשון אנשי הצוות יוצאים בנסיון הירואי ומתוחכם לחסלו. מה שנדרש לשם כך הוא כמעט בלתי אפשרי – הסמטאות הצפופות שלא מאפשרות נהיגה מהירה, העויינות, הסיכון הרב להתגלות ואז המוות כמעט וודאי, והרגשות האישיים שמשפיעים על השיפוט של הלוחמים, גם כשזה לא לטובתם.

הסידרה רצה בקצב מהיר, סצינות מרדפים, יריות, קרבות, ואז מאיטה במקצת ליחסים האישיים של הגיבורים, להתמודדויות שלהם עם פחדיהם, עם אהבותיהם, עם חלומותיהם, ושוב מאיצה כדי להושיב את הצופה על קצה הכיסא.

השחקנים (המאד כשרוניים!) הם בין השאר ליאור רז, (שהוא גם אחד היוצרים יחד עם אבי יששכרוף), צחי הלוי, איציק כהן (בתפקיד דרמטי משובח), נטע גרטי, יובל סגל, רונה לי שמעון (שממש השבוע נבחרה למקום הראשון כ"רווקה הנחשקת ביותר בישראל" ומוכיחה שהיא לא רק פרצוף יפה וגוף משגע , אלא גם שחקנית טובה ואיכותית), שאדי מערי, לטיסיה היידו, הישאם סולימאן ועוד.

הבמאי הוא אסף ברנשטיין והתסריטאי הראשי הוא משה זונדר.

ההפקה – טנדר הפקות וקסטינה תקשורת.

בתמונה למטה- הצוות כפי שצולמו בהקרנת הבכורה – צילום יח"צ.

 

 

unnamed (1)   @פאודה #פאודה yesOh@ #yesOh

 

לעוד מידע ומאחורי הקלעים של "פאודה" – דף הפייסבוק –

https://www.facebook.com/Faudashow

 

 

להתאהב בקליק.

את מותג השוקולד "קליק" באמת שאין צורך להציג- כולם מכירים ואוהבים את השוקולדים האלה שמחביאים בתוכם (ובציפויים שונים) כל מני הפתעות – אגוזים, דגנים, וכל מני דברים טובים. המותג אהוב מאד על ילדים ונוער , בגרסאות השונות – בתפזורת של השקיות, בחטיפים או בצורת "בר" שנשבר בצורות שונות.

עכשיו, כשמגיע חג האהבה – הוא הוולנטיין הבינלאומי (כי ביננו, רק בישראל מבינים שהכי כיף לחגוג פעמיים – גם בט"ו באב וגם ב14 לפברואר), יצא המותג "קליק" בפרוייקט מיוחד למבוגרים – גם בטעמים וגם בקונספט וכך הומצא ה"קליק לייבל בר".

הבר, שממוקם בקניון רמת אביב, במקום טוב באמצע (ליד המעליות השקופות – בין שער המגדל לשער הים) מציע את הטעמים המיוחדים לוולנטיין – "פקאן מאובק" (הפייבוריט שלי וממכר במיוחד), "מקורמלוז קפה" (עם אגוז לוז), ביטר קרנאץ' ושקד לבנבן. הטעמים מכוונים אמנם למבוגרים אבל אני מכירה הרבה ילדים שיחטפו את השקיות בלי היסוס…

בכל מקרה, מה יש ב"קליק לייבל בר"?

אז בתמונות למטה-

ועוד אחת –

ניתן לראות את צוות הברמנים המיוחד- שבמקום למזוג אלכוהול , מוזגים שוקולד קליקים, ומחלקים "שוטים" של קליקים מטעמים שונים של סידרת "קליק לייבל".

בבר אפשר לקנות מארזים מיוחדים של שתיים או ארבע שקיות "קליק לייבל" ולקבל במתנה אריזה מיוחדת שכוללת קופסת פח מהודרת ומעוצבת (שאפשר אחר כך לשים בה תכשיטים או פתקים רומנטיים או מה שרוצים) ועליה ברכה שהרוכשים מקלידים בעצמם על גבי טאבלטים שנמצאים במקום, ואז היא מודפסת ומודבקת על הקופסה).

אני הכי אהבתי ברכה שכתבה אחת הבנות במקום לבן זוגה, משהו כמו "ליקירי, קניתי לך קופסת איכסון, השוקולד הוא בשבילי!".

הפעילות בבר תתקיים בין התאריכים 9 לפברואר (שזה בעצם היה אתמול) ועד ל16 לפברואר, כך שכדאי להזדרז ולהצטייד במתנה מדליקה ובטעמים כייפים (אישית, הייתי קונה שתיים – אחד לעצמי!).

(בתמונה למעלה ניתן לראות את הברכה שאני עיצבתי).

עוד מידע בדף הפייסבוק של "קליק" –

https://www.facebook.com/klik.il

סודהסטרים – בועות של בריאות.

כשהייתי ילדה, המשקאות שצרכנו היו בדרך כלל עם צבעים זרחניים, טון של סוכר והמון חומרים שהיו רשומים בצורת אותיות לועזיות מוזרות ונשמעו יותר כמו נוסחה כימית מאשר כמו משהו שאמורים להכניס לגוף.

במשך השנים גדלה המודעות למה אנו מכניסים לגוף, ולאט לאט המשקאות המלאכותיים, שופעי הסוכר וצבעי המאכל, נדחקו הצידה לטובת משקאות בריאים יותר, עם פחות סוכר ותוספות שונות ומשונות.

כולנו יודעים שהמשקה הבריא ביותר לנו הוא המים. עוד מימי "שתו מים" של אייבי נתן בשידורי "קול השלום" ועד היום, זהו המשקה המומלץ ביותר- הטהור ביותר וכמובן הכי פחות משמין (ונהדר לעור הפנים). הבעיה – מים הם גם משקה משעמם, אפילו אם מוסיפים לו קוביות קרח. לכן המגמה היא לתת למים ענין וריגוש כלשהו , על מנת להעלות את צריכת המים לכמות שנדרשת לגוף, ומצד שני להפחית את המשקאות המזיקים.

"סודהסטרים" מתמקדת בענין הזה בדיוק- בעזרת תוספות טעם שונות – כולן טבעיות, מעוטות סוכר וללא תוספות כימיות וחומרים משמרים, וכמובן הבעבוע, גורמים לאנשים לצרוך יותר מים. בעזרת מכשיר ה"סודהסטרים" שנמצא בבית, כל אחד יכול להחליט לא רק על הטעמים השונים (ועכשיו הסידרה החדשה מכילה 100 טעמים חדשים, מהסטנדרטי ביותר ועד לטעמי גורמה) אלא גם על מידת החוזק, הבועות וכך הלאה, ולהפיק משקה שנוצר זה עתה, ישירות לשתיה. המוטו החדש הוא – water made exciting!

(למעלה- ענת סולומון  – ד"ר לכימיה ובסודה סטרים מנהלת תחום טכנולוגיה פונקציונלית , מדגימה תהליכים בפיתוח הטעמים החדשים, למטה- מבדקים במעבדה).

מחקרים הוכיחו שכשיש מכשיר סודהסטרים בבית, אנשים שותים 43% יותר מים (משהו כמו שלוש כוסות) ממה שנהגו לפני שהיה להם המכשיר.

הפירות במשקאות החדשים הם טבעיים, והטעמים מגיעים בארבע קטגוריות שונות –

FRUITS- טעמי פירות שחלקם מהווים שילוב של יותר מפרי אחד, נקי מתוספות מזיקות.

ZEROS- משקאות נטולי קלוריות

PLUS- משקאות ללא קלוריות ובתוספת סיבים תזונתיים, וויטמינים ועוד

ESSENCE- משקאות בטעם הכי טבעי של הפרי – עם פחות מתיקות.

כל הטעמים עברו מבחני טעימה קפדניים ומקיפים על ידי מומחים ומתאימים לקהלים השונים. כך למשל טעם הלימונענע שמאד אהוב על ישראלים.

(אגב, עם הטעמים ניתן גם להכין קוקטיילים שונים – אלכוהולים או לא אלכוהולים במגוון אדיר של טעמים).

הטעמים החדשים יושקו בסביבות פסח ביחד עם מכשירים חדשים, שהכוכב שלהם הוא הPOWER.

השף עטור שני כוכבי המישלן – פול ליברנט יצר עבור "סודה סטרים, תערובות מיוחדות בסידרת גורמה אקסלוסיבית למי שבאמת רוצה להתנסות בחוויות חדשות. חוץ מהטעמים שלו יש גם טעמים מיוחדים כמו טעמי VITA שמיועדים למי שרוצה ערך בריאותי נוסף מהמשקה, FIBERS שכוללים 10% מכמות הסיבים הדרושה לגוף ליום, ENERGY – לתוספת מרץ, בחצי מהקלוריות שיש במשקאות דוגמת "רד בול" , וכאמור טעמי הגורמה.

במקביל, טעמים כמו קולה, יישארו על המדפים למי שרוצה, אבל יופרדו מהסדרות של סודה סטרים וישאו מותג אחר בשם "קלאסיק".

כל הפיתוחים החדשים יוצאים ישירות ממעבדת החדשנות שנחנכה זה עתה, ומהווה את בסיס מרכז הפיתוח גם בתחום הטעמים וגם בתחום ההגזה.

מנכל סודה סטרים העולמית – דניאל בירנבאום  הציג במסיבת עיתונאים את מכשיר ה"POWER" החדש שהוא גם המתקדם ביותר שאי פעם יוצר, גם אוטומטי לחלוטין ובעל פעולה שקטה, שלוש דרגות של הגזה , לא מקבל כתמים ועוד. הוא גם הראה לנו את הנתונים על העליה הגדולה ב2014 בצריכת הגז למכשיר, מה שמוכיח שאנשים לא רק רוכשים מכשיר אלא משתמשים בו עוד ועוד ונהנים ממנו ומיתרונותיו. עיצוב המכשיר הוא של המעצב איב בהר שהפך אותו גם למתאים למטבח מודרני ומעוצב (ויש כל מני צבעים!). גם הבקבוקים מעוצבים כך שהם גם יפים להנחה על השולחן כדי שכל אחד יוכל להתכבד.

(בתמונה למעלה – המנכ"ל העולמי דניאל בירנבאום)

לשאלתנו ענה המנכ"ל שגם הזעזועים הפוליטיים בעולם נגד מותגים ישראלים (שמופיעים בגאווה בכל מקום שבו נמכרים המוצרים ) לא פגעו במכירות, ואפילו מדינות שלא חובבות את ישראל, כמו פינלנד, שוודיה , צרפת ואנגליה , מעלות את צריכת המוצרים בגדול השנה. (בחלק ממדינות סקנדינביה, בכל בית רביעי יש מכשיר סודה סטרים).

(בתמונה למעלה- המכשיר החדש והבקבוקים המעוצבים עם הטעמים החדשים)

אז אולי לחתונות כבר לא נותנים סיפולוקס (מי שמתחת לגיל ארבעים שישאל את ההורים מה זה…) אבל מים מוגזים בטעמים שונים ובריאים הם יתרון גדול למי ששומר על בריאותו ורוצה גם להנות מהטעם.


(למעלה- סודהסטרים – מותג המים המוגזים הגדול ביותר בעולם).

אומנות – עכשיו לכולם.

אנחנו מסתובבים בגלריות בארץ ובעולם, נתקלים בעבודה שאנחנו נהנים לצפות בה, מעניינת אותנו, מרתקת אותנו, ואז אנחנו מתבוננים בה כמה דקות ו…עוברים הלאה. זהו, כי זה הסיכוי היחיד שלנו להנות ממנה- שם בגלריה. גם במקומות שהתמונות לא רק מוצגות אלא גם נמכרות, רוב הסיכוי שאם אנחנו לא מליונרים , יהיה מרחק גדול ביננו ובין האפשרות להרשות לעצמנו לקנות אומנות מקורית כדי לקשט את ביתנו, שם נוכל להנות ממנה בכל רגע.

עכשיו המצב השתנה. היזם אלי אדרי נתקל בבעיה הזו בדיוק- איך להביא הביתה אומנות מקורית ואיכותית במחיר סביר שגם מעמד הביניים יוכל לעמוד בו?

כך נוצרה גלריית "פחות מאלף" שכשמה כן היא – כל היצירות שנמכרות בה, הן מתחת לאלף דולר.  הקונספט בעצם מסייע לכולם- גם הקהל הרחב יכול להרשות לעצמו לרכוש אומנות מקורית, וגם האומן זוכה להתפרנס, שכן כשיצירתו תלויה בגלריה עם תג מחיר יקר מדי, ואף אחד לא יכול לקנות אותה, אין לו הכנסה והוא נאלץ לעסוק במגוון עיסוקים שונים כדי לחיות. בצורה כזו האומן גם פנוי כלכלית להמשיך לעסוק באומנותו.

אז הגעתי ל"פחות מאלף" בפלורנטין בתל אביב. את פני קיבל ניב בורנשטין – אוצר ומנהל הגלריה, שהוא גם צייר. ניב הוא גם אחד הבעלים בגלריית "בנימין" בתל אביב והוא הסביר כיצד הוא בוחר את היצירות. מה שהוא מחפש אצל צייר זה קודם כל השפה שלו, הייחוד שלו, כי כל אחד יכול לצייר "יפה" אבל לכל אומן צריכה להיות השפה שמייחדת אותו. הוא מחפש את האיכות שמאחורי הקלעים. המקום פתוח כבר שנה והיצירות הנבחרות הן של אומנים בעלי שם כמו ציבי גבע, יאיר גרבוז וסיגלית לנדאו כך שיש גם "תו איכות" לכל יצירה שיוצאת מהגלריה.

הקו המנחה – הנגשת האומנות לציבור הרחב.

לא מדובר בעבודות ביכורים, אלא באוסף אקלקטי שמאפשר לכל  אחד שנכנס לגלריה לבחור מה הוא אוהב, והממתק הגדול של המקום – במה לאומני רחוב.

(בתמונה למעלה- מימין ניב בורנשטיין – האוצר והמנהל, משמאל אלי אדרי – הבעלים. מאחוריהם למעלה- יצירה של בורנשטיין).

פלורנטין היא השכונה היחידה בתל אביב שבה העיריה מאפשרת לאומני רחוב להתבטא ככל העולה על רוחם, כל אחד יכול לבוא ולעטר קירות ובעצם בכל מקום ,ולאומנים יש קוד אתי בינם לבין עצמם שהם לא עולים אחד על העבודה של השני. כך הפכה השכונה לתערוכה ססגונית בפני עצמה, וב"פחות מאלף" מכניסים אותה לגלריה, תוך שמירה על החופש של יוצרי הרחוב. מה הכוונה? אמני הרחוב שומרים על הסגנון שלהם, על הכינויים והסמלים שלהם, ויוצרים על כל חומר שבא להם – מחלקי ריהוט ישנים ועד חתיכות אלקטרוניקה, והיצירות מגיעות לגלריה ונמכרות לציבור הרחב. בין האומנים המיוחדים שראינו בגלריה היה אומן שכינויו הוא "אומץ" ואף אחד לא יודע מי הוא, שבא מהעולם החרדי האדוק, ובאמצעות ציורים מביע את מחאתו על תופעות בחברה החרדית, כמו למשל חותמות "בד"צ" שהציבור הזה דורש על כל דבר, טריוויאלי ככל שיהיה.

(בתמונות למעלה ולמטה- אמנות רחוב בפלורנטין)

יצאנו לסיור בסביבה של פלורנטין, ובתמונות ניתן לראות חלק קטן מהאוצרות על הקירות והמבנים. אין צורך אפילו לתכנן מסלול, רק לזרום עם הסמטאות ובכל מקום להרים את העיניים ולראות את הצבעוניות הרבה והמיוחדות (שווה לחפש את היצירה שבנויה כולה מכתב ברייל למשל).

אחרי הסיור הגענו לפרוייקט נוסף של "פחות מאלף" – סדנאות ציורי הרחוב. כדי שהציבור יוכל להתחבר יותר לתרבות אומנות הרחוב, הוזמנו לסטודיו הסמוך, שם חיכו לנו צבעים , מכחולים וכל מני סוגי משטחים שלקוחים מהרחוב, ועל כוסית יין קיבלנו את ההוראות "צרו אומנות רחוב". כדי לתת כיוון, קיבלנו שלוש הנחיות- ביחרו לעצמכם כינוי, ביחרו לעצמכם סמל, וביחרו מילה.

(בתמונה למעלה- בלוגרית בעבודה….)

בחצי השעה הבאה (אנחנו רק טעמנו מהסדנה, סדנאות כמובן לוקחות יותר זמן) בלוגרים שבדרך כלל הם היפרקטיבים, שקעו בצבעים, צורות ויצירות האומנות החלו להווצר על המשטחים . ניב עבר ביננו והדגים כיצד הוא בוחר יצירות בהתאם לשפה שהוא רואה בהן, לגבי העבודות שלנו.

יצאנו מהסדנה עם כתמי צבע על הידיים, ועם געגוע עז לתקופה של הילדות שבה ציורים היו דרך יומיומית להתבטא. (וממש לא צריך כשרון ציור בשביל זה).

עוד פרטים על הגלריה, היצירות, האומנים והסדנאות ניתן למצוא בדף הפייסבוק – https://www.facebook.com/less1000 . צוות המקום גם מסייע בייעוץ ויש אפילו שירות תליית תמונות.

האומנות מעולם לא היתה כל כך קרובה.

MARKET Pick & Mix – עכשיו פי 4 בריאות.

הכל החל לפני 13 שנים, כשדורית לינק דרדיקמן ואחיה אמיר דרדיקמן , שהיו הבעלים של קפה "אלכסנדר" בתל אביב, החליטו להיות הראשונים שיציעו סלטים להרכבה- המנה המושלמת לפי הסועד, כשהמרכיבים כוללים מלבד ירקות גם כוסמת, אורז מלא ושאר מרכיבים בעלי אוריינטציה בריאותית.

שלוש עשרה שנים אחר כך, כשטרנד האוכל הבריא (וגם הצמחונות והטבעונות) בשיאו, נפתח הסניף הרביעי של MARKET Pick & Mix במתחם V החדש על גבול בני ברק ורמת גן.

הסניף מצטרף לשלושת הסניפים האחרים – הראשון שהוקם באוניברסיטת תל אביב (כי הסטודנטים הם הראשונים שזקוקים לתזונה בריאה, עם אורח החיים התזזיתי והעמוס שלהם), וסניפי הבורסה ורחוב שאול המלך בתל אביב.

הסניף החדש, בזכיינות של טל זהבי, שבעברו הרבה עבודה בברים ומסעדות בתל אביב כמו הלנה, רוטשילד 12, הקופי בר ועוד, ועבר לתזונה בריאה, פתוח רק עד שמונה בערב לכל המאוחר ומהווה אבן שואבת לכל עובדי ותושבי האזור.

 

רוב התפריט הוא טבעוני למרות שיש גם מנות צמחוניות כמו דגים, גבינות וקינוחים חלביים , וכמובן אפשרות של חלב בשתיה החמה, במקביל לחלב סויה למשל.

הוזמנתי לנסות את התפריט, ומפאת אילוצים לא יכלתי להגיע לסניף החדש, ולכן הגעתי לסניף וותיק יותר, זה של הבורסה. מכל התפריט הרחב- שכולל ארוחות בוקר- מארוחה שלמה ועד קפה ומאפה לממהרים, כריכים לרגעים הקטנים של הרעב, דגים ,מרקים, קינוחים וכמובן גולת הכותרת – התבשילים הטבעוניים של השף ג'ף אלן לויס.

והתבשילים האלה הם בדיוק מה שקיבלתי לטעימה. הוכנה לי צלחת שכללה כל טוב מהסירים העשירים – חיטה פריקי, אורז עם פירות יבשים וחמוציות, ירקות עם חלב קוקוס וקארי, תפוחי אדמה אפויים בתנור, ותבשיל שעועית לוביה עם פלפלים ושומר .

אני חייבת לציין – הצלחות גדולות ועמוקות, ובגלל שהמנות כל כך עשירות, שני אנשים יכולים לשבוע מהצלחת בכיף. (והמחירים בפירוש זולים – מנה פלוס סלט במשך היום ב35 שקלים, ובסוף היום ב19.90 בלבד – אם הייתי גרה בסביבה הייתי חיה שם כל הזמן).

כמובן שזה ענין של טעם אבל החביבה עלי ביותר היתה המנה של הירקות בחלב הקוקוס, שאמנם היתה קצת פיקנטית בגלל הקארי ואני בדרך כלל מתקשה עם חריפות, אבל זה היה טעים עד כדי כך שהעוקצנות לא הפריעה לי, אפילו תרמה לחמימות המנה.

(אגב, כל הסניפים כשרים, כשסניף רמת גן הוא גם "מהדרין".)

לקינוח טעמנו שני דברים – בראוניז שוקולדי ועוגת גזר. המנצח בגיזרה זו היתה מנצחת – עוגת הגזר עם הטעם הביתי העסיסי. יש אפשרות לחמם אבל לא חייבים. כאמור יש קפה עם חלב רגיל או חלב סויה, פתרון לכולם.

הרעיון הוא לערבב, ולבחור בהתאמה אישית כי כמו שאומר הסלוגן של המקום – "החיים הם מה שאת/ה עושה מהם".

קירות הסניף מעוטרים ב"רגע של טבע" – כרזות על פירות וירקות שונים והיתרונות שיש להם מבחינה בריאותית. יש גם משלוחים וtake away.

עוד פרטים על המנות, והסניפים – http://alimyerukim.co.il/

לחיי TERRAVINO!!

זוכרים את הבדיחה על הקמצן, לא חשוב מאיזה עדה, שאמר לאשתו שאין טעם שתאכל את הבוטן השני כי יש לו טעם בדיוק כמו הראשון?

חיים גן מ"איש הענבים"  אומר שבהחלט יש בזה משהו. לא משנה מה נאכל, טעים ויקר ככל שיהיה, בביס הראשון נתענג על הטעמים, בביס השני הם כבר ייחלשו, ובשלישי כבר נתרגל ונאכל כדי לשבוע ולא כדי ליהנות. לא חבל?

ואיך הופכים כל ביס לחוויה ראשונית? משתמשים במה שאבות אבותינו עוד בתקופת התנ"ך הכירו ואהבו – היין. היין לא רק משמח לבב אנוש, הוא גם מנקה את החייך לקראת הנגיסה הבאה, ככה שאם מתאימים את היין לאוכל, מקבלים חוויה חדשה בכל נגיסה, ועולם חדש של טעמים.

הוזמנו ל"איש הענבים" ביפו לסדנת יין לכאלה שהתאור שלהם של יין מתמצא ב"טעים" או "לא טעים" ובמשך השעות הבאות למדנו המון דברים שהיו לנו חדשים לגמרי, או דברים שלא חשבנו עליהם בכלל.

ההפתעה הראשונה שלנו היתה כשחיים ציין ש"95% מהיינות אמורים לשתות בשנה הראשונה שלהם כי אחר כך האיכות רק יורדת". אנחנו , שגדלנו על מיתוסים של מקררי יין ומרתפי יין עמוסים ומסתוריים, הופתענו. כדי לדעת באמת איזה יין יכול להישמר ולהתיישן ואיזה לא, צריך לבדוק אותו ספציפית (אפשר לגגל "חלון השתיה של היין").

(בתמונות למעלה- חיים גן מסביר על אופן הטיפול הנכון ביין).

יין הוא דבר חי, לכן צריך לתת לו "לנשום" בניגוד לכל משקה אחר, וכמובן שבמינון הנכון יין גם בריא מאד, וגם מעודד את מיצי העיכול ומסייע לחילוף חומרים.

כאמור ההתאמה של היין לאוכל מאד חשובה, גם מבחינת אחוזי האלכוהול, כדי שתכונותיו יעצימו את חווית האוכל ולא יפגעו בה. זו הסיבה שיינות שבאים לפני הארוחה – האפרטיף- יכללו לכל היותר 17% אלכוהול, כדי לא להרדים את קולטני הטעם שבלשון. לעומת זאת היין שבסוף – הדזרטיף, מכיל יותר אחוזי אלכוהול שנועדו לנקות את הגרון ממשקעי שומן שנשארו מהארוחה.

חיים הדגים לנו איך טעמים משתנים באותו המוצר- כך אם לוקחים קמפרי , שהוא מר, ומוסיפים לו מלח, מקבלים טעמים מתוקים. זו הסיבה שלמשל למתכונים מתוקים רבים למשל, מוסיפים מעט מלח, ליצירת חווית טעם שלמה.

הדבר החשוב ביותר ביין הוא קודם כל חומרי הגלם – הענבים. בישראל יש כרמים רבים וסוגים שונים של ענבים, שהייננים יכולים להפיק מהם בלנדים שונים ויינות שונים לגמרי אחד מהשני.

טעם היין גם תלוי באיזה שלב בוצרים – ככל שהשלב מאוחר יותר והענבים בשלים יותר, הם יכילו יותר סוכר וגם יותר אלכוהול והיין יהיה שמן יותר ומתקתק.

הופתענו לשמוע מחיים שייצור של יין לבן קשה בהרבה מייצור של יין אדום מכיוון שהלבן דורש דיוק מירבי ולא סובל אף פגם, בניגוד לאדום שיש לו המון מרכיבים ואפשרויות שונות.

(בתמונה למעלה- שלב הטעימות העוורות).

ובפינת "הידעת" שבאמת לא ידענו – "הידעתם ששרדונה הוא לא יין לבן? יש לו רק צבע לבן אבל הוא עובר אותו תהליך של יין אדום".

וכאן נשאלת השאלה – אם יין לבן דורש יותר עבודה, איך זה שמחירו לא הרבה יותר גבוה מיין אדום? והתשובה- יין לבן לא שומרים אלא מוכרים מיידית וצורכים מיידית, ולכן מחירו לא גבוה.

השלב הראשון בטעימה היה הטריוויאלי – פתיחת הבקבוק. לא להאמין כמה טעויות עושים אנשים, החל מחיתוך הציפוי מהאמצע במקום מבועת האוויר המיועדת לכך, מה שגורם לכך שחלקים מהציפוי נכנסים לתוך היין, ולא ממש מומלץ ללעוס מתכת או חומרי ציפוי שונים, ועד דחיפת הספירלה של הפותחן מלמעלה , תוך שבירת שכבות השעם כך שבמקרה הטוב מסתובבים על ריק ובמקרה הרע שוברים את השעם וחלק ממנו נשאר תקוע בבקבוק  (ולא, אסור לדחוף את זה לתוך היין כי אז שותים בעזרת מסננת). הטיפ של חיים – לנעוץ את הקצה של הסליל מהצד (כלומר באותו המקום במרכז הפקק אבל שהידית תהיה הצידה ולא ישר למעלה, וכך מחוררים נכון ושולפים בקלות את הפקק).

אחר כך התחילו הטעימות.  חיים מזג לנו שלושה יינות, שניים ישראלים ואחד צרפתי, שונים לחלוטין. המבחן הראשון היה מבחן ההטיה- יצירת הילה של היין. עושים זאת באמצעות הטייה זהירה של הכוס קדימה (תוך אחיזה בתחתית שלה) כמובן בלי לשפוך, ואז החזרה. הסימן שנוצר על הדופן מעיד על הרבה דברים – צלילות היין, הצמיגות שלו, אם היין יהיה בעל "גוף" כבד או קל וכך הלאה.

ככל שהיין סמיך יותר, יש בו יותר סוכר, מה שמעיד שהענבים שהו במקום חם ונוצרו במדינה חמה. כך באמצעות מבט בלבד על ההילה, כבר ניתן לדעת באיזה מדינה יוצר היין….

(בתמונה למעלה – מטים את הכוס בזהירות ליצירת "הילה")

הצבע הוא האינדיקטור הבא- ומעיד על גיל היין.

השלב הבא היה עירסול הכוס, כלומר סיבובה ויצירת מערבולת קטנה בתוכה, ואז הרחה. גם כאן, ככל שמריחים יותר אלכוהול (והוא מתחזק עם העירבול) כך הוא מעיד על מדינה חמה.

עכשיו הגענו לשלב הלגימה- טעמנו יין, אחרי שהתרשמנו מהריח שלו (וככל שהיין מורכב יותר, כך אין שום קשר בין הריח והטעם). אחר כך נגסנו בחתיכת גבינה עזת טעם ואז חזרנו וטעמנו. גילינו שני דברים – קודם כל שהטעמים התחזקו (של שני הדברים – של היין ושל הגבינה) ולא התרגלנו אליהם אלא היו חוויה חדשה, ושנית – שהטעם של היין גם השתנה מכיוון שאכילת הגבינה השפיעה על בלוטות הטעם.

יין נוסף שהרחנו לא עשה רושם כל כך טוב מבחינת הריח בהתחלה (זה נע בין "טחב" לבין "מרתף עבש" ו"גרביים") אבל בהיותו יין מורכב, גם הוא לא העיד על הטעם, שהיה קל וענוג.

חיים גרם לנו לחשוב שלמעשה אין מילים לתיאור ריח – כל תיאור של ריח לקוח או מחוש הטעם (כגון "ריח מתוק" או "חמצמץ" ) או מדימויים כמו "ריח לימוני" "ריח אקליפטוס" וכדומה. כדי לתאר ריחות במדויק, ישנו גלגל ריחות ובו הגדרות כמו "צמחי", "מקורמל" , "עצי" ועוד, שגם להם תת קטגוריות כמו "שרפי " או "פנולי" (תחת "עצי"), או "טרי" "משומר מבושל" או "מיובש" (תחת "צמחי").

הטיפ האחרון הוא שלי- והוא מאד חשוב- ישראל מדינה חמה, אין כמו יין לבן וקליל, אם זה ללוות ארוחה קלה (או כבדה, אני אוהבת יין לבן בכל ארוחה וגם בפני עצמו) ואם זה כמרענן קיצי כייפי, עם אבטיח, עם שמש וחוף ים, עם מרפסת ובריזה, היין הלבן הוא קל, הוא במגוון רחב – מחצי יבש ומתקתק ועד יבש וחמצמץ יותר, יש כל כך הרבה שכל אחד יכול למצוא את מה שהוא אוהב, והעיקר- בטווח מחירים שכל אחד יכול להרשות לעצמו למצוא את היין האהוב שלו (או לנסות כל מני ולטעום סוגים שונים ויקבים שונים).

(למעלה- להריח, למטה- לטעום)

"בית הענבים" הוא מרכז ללימוד יין ייחודי, שבו אין זיקה דווקא ליקב אחד או ליין אחד, אלא משמש כמרכז הדרכה כללי, כולל סדנאות, הדגמות, טעימות, ערבי חברה ואירועים, כשגולת הכותרת היא TERRAVINO  – תחרות יין, בין עשר התחרויות החשובות בעולם , שהחלה בשנת 2006, ובה נשפטים מאות יינות מישראל והעולם על ידי שופטי יין בכירים מהארץ ומחו"ל שכוללים כתבי יין, סומליירים,  קניינים, ייננים מובילים ומובילי דעת קהל בעולם. האירוע הפך לחלון הראווה של ישראל, כשהיינות הזוכים מתהדרים במדבקות מיוחדות שנושאות את השם "ישראל" בגאווה גדולה.

התחרות מושכת אליה גם תיירות יין גדולה, ותיירות בכלל של מבקרים שמגיעים לטעום את סוגי היקבים והיינות המופקים בישראל, ועל הדרך גם נפתחים למדינה ולנופיה בזוויות שבדרך כלל לא מודגשות במהדורות החדשות.

זו גם ההזדמנות לטעום יינות מיוחדים שזוכים בפרסים.

לתחרות יש חשיפה תקשורתית גדולה בכל רחבי העולם.

השנה נערכת התחרות במלון רמדה בנתניה, בין התאריכים ה9 עד ה12 לפברואר, והיא בחסות מלאה של ארגון היין המוביל בעולם הOIV.

עוד פרטים על התחרות – http://www.grape-man.com/Terravino

 

 

טלפארמה- בריאות ואיכות חיים- בקליק.

לפני המון המון שנים, כשהבן שלי היה תינוק, היו לו כאבי אזניים. לקחתי אותו לרופאה והיא רשמה לו תרופה. הלכתי לבית המרקחת, ועמדתי שם, עם תינוק צורח מכאבים, במשך קרוב לעשרים דקות, עד שהרוקח היחיד שהיה שם התפנה לטפל בי. לא היו לי טענות לרוקח, הוא עשה כמיטב יכולתו בתור העמוס שהיה שם. הבעיה היתה שהוא היה לבד, וכך אני והתינוק הכואב שלי, עמדנו ביחד עם המון אנשים חולים אחרים, שהדביקו אחד את השני בעוד יותר צרות ובעיות, כדי להשיג תרופה.

עשרים ומשהו שנים עברו מאז, והיום זה כבר לא היה קורה. היום אפשר לקבל את אותן התרופות, כולל תרופות מרשם וכל מוצרי הפארם האפשריים, בקליק אחד של העכבר, בשיא הנוחות.

איך זה עובד?

"טלאפרמה" משיקה בימים אלה את האתר המחודש והאקסטרה סופר נוח שלה – https://www.telepharma.co.il/  ובכך פותרת אותנו בכלל לצאת מהבית , שלא לדבר על חנייה, תורים והעסקת הילדים המשועממים, כדי לקנות מפלסטר ועד תרופות מיובאות מחו"ל למחלות קשות (שלא נזדקק).

ובפועל?

נכנסים לאתר ומתחילים לעבור על הקטגוריות – ניתן לחפש חיפוש חופשי לפי מילות מפתח, או לבחור בין "פארם" – שכולל מחלקות כמו – בריאות העצם, לחץ דם ושומנים, הפרעות קשב וריכוז, סוכרת, שינה, הומיאופתיה, אורטופדיה, למטייל ולחייל, תרופות מרשם, ייבוא תרופות מחו"ל (ותיכף נדבר על זה בהרחבה), צינון, עיכול, לתינוק ולילד, בריאות העור, העין, הפה, בריאות מינית, עזרה ראשונה ועוד המון הבטים של המחלקה הזו, "טבעי" – שכולל בין השאר מולטי ויטמינים, בריחת סידן, מינרלים, ספורט ודיאטה, פרוביוטיקה ועוד, "קוסמטיקה"  – שכולל סבונים, בשמים ודאודורנטים, תכשירי הגנה מהשמש, מוצרים לטיפוח כל חלק בגוף – העור, הפנים, הידיים , הרגליים, השיער ומה לא (וזו מחלקה מצויינת גם למתנות), ו"גיל שלישי" שזו מחלקה רחבה במיוחד שכוללת כל מה שאדם מבוגר יכול להזדקק לו – פתרונות לאלצהיימר, פצעי לחץ , השכרת ציוד רפואי, מוצרי בטיחות לאמבטיה, מוצרי ספיגה וגם פינוקים שונים כמו מכשירי עיסוי , טלפון קל ונוח לשימוש, מקלדת עם אותיות גדולות וצבעוניות (האמת, מדליקה בפני עצמה) ועוד.

אחרי שבוחרים את הקטגוריה ואת המוצרים, מרכיבים את הסל , מזמינים בקלות והופ- תוך 36 שעות השליח בדלת, בכל מקום בארץ. משלוח עולה 25 שקלים אבל בקניה מעל 220 שקלים הוא חינמי, ולא סתם משלוח – ישנם 25 רכבים מיוחדים שבהם הציוד הייחודי של "טלפארמה" שאושר בלעדית על ידי משרד הבריאות כמתאים להובלת כל סוגי התרופות וכל מה שעלול להפגע בדרכו של שליח רגיל.

ההגדרה של "טלפארמה" – בית המרקחת המקוון הגדול בישראל" והוא גם הישיר הראשון. הוא קיים 15 שנים ויש לו כמה אלמנטים מיוחדים שאין בשום מקום אחר. מה יש? בואו נראה..

קודם כל, בפן החברתי – ב"טלפארמה" מקפידים להעסיק אנשים בעלי מוגבלויות, כשהדגש הוא על חירשים ולקויי שמיעה, שמהווים כ10% מעובדי החברה. לכבודם גם שאר העובדים למדו את שפת הסימנים, והשילוב מצוין. מעבר לכך 5% נוספים מעובדי החברה הם כאלה שמתקשים להשיג עבודה- עובדים מבוגרים או עולים חדשים, וכולם הופכים למשפחה אחת ב"טלפארמה" לטובת הלקוחות המרוצים.

אחד הגופים הגדולים שעובד עם "טלאפרמה" הוא משרד הביטחון שמשתמש בשירותים של בית המרקחת לטיפול בנכי צה"ל ודורש את הסטנדרטים הגבוהים ביותר.

העבודה עם משרד הביטחון גם מסייעת כשמדובר בייבוא תרופות מחו"ל, כולל כאלה שרק ירדו משלב הניסוי ונדרשים למקרים מיוחדים בארץ, ו"טלפארמה" יודעים לעסוק בכל הפרוצדורות כדי להביא במהירות את התרופות הנדרשות והחדישות ביותר.

כל יום יוצאות מהמחסנים רחבי הידיים בראשון לציון, בין 800-1000 חבילות וכל אחת עוברת ביקורות מחמירות.

(בתמונה למעלה- מנכ"ל "טלפארמה" ניצן שקל מראה את האריזות המיוחדות ששומרות על הטמפרטורה הנדרשת לשמירה על איכות התרופה המקסימלית. בתמונה למטה- עובדי החברה החרוצים ,שכוללים כאמור גם עובדים בעלי ליקויי שמיעה או חירשות).

כששאלתי את ניצן שקל, המנכ"ל איך עובד הענין עם תרופות מרשם, הוא הסביר שגם כאן מדובר בהליך פשוט – אפשר לסרוק את המרשם או לצלם אותו בסלולרי, להעבירו בפקס או במייל או דרך האתר או הפייסבוק, והתרופה כבר על השליח. השליח יאסוף את המרשם מהחולה ויחזירו, כך שאין אפשרות לשחק עם מרשמים או לנצלם לרעה. ללא מסירת המרשם, לא תימסר התרופה.

בכלל, מבחר המדיות הוא עצום- ניתן לפנות לאתר וליועצים שבו (ועל כך בהמשך) באמצעות הטלפון, המייל, הפקס, הפייסבוק, או הצ'ט באתר, ולהתייעץ עם רוקחים, דיאטנים, ואנשי צוות שיעזרו בכל דבר שצריך.

וכאן אנחנו מגיעים לייתרון נוסף וגדול – המחיר. מחירי התרופות שלא  כלולים בסל הבריאות, זולים בהרבה ממחיריהם בשוק הפרטי, וגם הרבה תרופות מרשם משתלמות יותר ב"טלפארמה". כך למשל תרופה עממית ופשוטה כמו "אקמול" שנדרשת בכל בית, עולה בחנות "פארם" רגילה פרטית – כ29 שקלים (מחיר מומלץ לצרכן). בקופת החולים ניתן להשיגה ב16 שקלים בתנאי שמביאים מרשם (כלומר צריך להשיג תור וללכת לחכות בקופת חולים ואז ללכת לקנות עם מרשם). ב"טלפארמה" משיגים את אותו "אקמול" ב14 שקלים ללא כל כאב הראש הזה, וישר עד הבית.

השליח שנמצא בדרכו שולח מיסרון כדי שהלקוח יידע שהוא מגיע תוך חצי שעה.

במבצע "צוק איתן" התגלה פן נוסף של "טלפארמה" שמוגדר כ"מפעל חיוני לשעת חירום" מה שאומר שהשליחים עטו על עצמם שכפ"ץ וקסדה ויצאו לכל מקום שנדרשו כדי לספק את התרופות והציוד.

אגב, עוד משהו שאהבתי בתפריטים באתר הוא שאפשר לבצע גם חיפוש הפוך כלומר להכניס את התסמינים שמהם סובלים ולקבל את המוצרים שמתאימים להקלה.

(בתמונה למעלה- הרוקחת הראשית טלי ריפר שהסבירה אודות הדרכים הרבות שבהן ניתן ליצור קשר עם הצוות במקום – לייעוץ).

ולא צריך להיות חולה בשביל להנות מדברים שיש באתר- בסיבוב קצר שערכתי מצאתי למשל מסיר עור קשה לכף הרגל, להרגשה נעימה וחלקה, חומרים להגנה מפני יתושים וחרקים כדי לחזור מהטיול או מהצבא באותה צורה שהלכנו אליהם, מגבונים לכל שימוש ולכל מטרה, משחה לטוסיק החמוד של התינוק שלנו, שמפו וסבונים פינוקיים שגם פותרים בעיות כמו קשקשים או יובש בעור, תה טיבטי על שלל יתרונותיו, שמנים אתריים מרגיעים, מוצרי קוסמטיקה של חברות יוקרתיות כמו וישי וסבוקלם, כריות אורטופדיות ואפילו מושב שיאצו.

אז באורח החיים המטורף של כולנו, אם אפשר לחסוך את הטירחה, הזמן והסיכוי להדבק במחלות, ולהזמין הכל בנוחות עד הבית, "טלפארמה" הוא פתרון מצוין לכל גיל ולכל צורך כי באתר יש מעל 4000 מוצרים להזמנת אונליין, לכל הגילאים, והוא מכיל מעבר לכל מה שסופר כאן גם תוכן ומאמרים מקצועיים והוא נוח וידידותי לכל אחד.