ארכיון

מול השדה- הטעם ממש ממול.

"מול השדה " בהוד השרון, ממוקמת מול שדה תותים צבעוני ענק, מהווה פינה של טבע באמצע המרחב האורבני. לכבוד השף החדש והתפריט החדש, הוזמנתי עם בלוגרים נוספים לטעום ולהתרשם. המסעדה היא בעלת אוריינטציה משפחתית ומתגאה במשחקיית ענק שצמודה לשולחנות הסועדים וסגורה מכל הכיוונים כך שהילדים יכולים לשחק בחופשיות ובבטחה בזמן שההורים סועדים ויכולים להשגיח עליהם בו זמנית  . במשחקיה יש גם פינת חי מקסימה להנאת הילדים. בכלל, יש מגוון רחב של אפשרויות להתארח ב"מול השדה"  – החל משולחנות רומנטיים זוגיים, ועד מתחמים שונים בגדלים שונים (מגינת האירועים "אשכולית", דרך חדר VIP שכולל מסך ומקרן, טרקלין עץ לאירועים אינטימיים ועד אולם שמחות שיכול להכיל 250 איש).

השף אבי בלום ("הקומה השניה" "קייטרינג פוד ארט" "פיקסה") בנה תפריט שיש בו הכל לכל אחד- ילדים, צמחונים, קרניבורים, אנשים בעלי תאבון בגדלים שונים (למרות שבפועל כל המנות די גדולות ומשביעות גם שני אנשים), מנות קלות יותר, כבדות יותר וכך הלאה, וכמובן מגוון קינוחים ענק (ואליו נגיע בהמשך במפורט).

הערה- כל המחירים נלקחו מהתפריט המפורסם באתר המסעדה (כתובת האתר למטה).

 

(בתמונות למעלה משמאל – פוקצ'ה, באמצע חציל קלוי, מימין קייפיריניה, בתמונות למטה משמאל פטה כבד, ומימין סלט מול השדה).

על כוס קייפיריניה התחלנו את הערב עם המנות הראשונות:

  • "ברנאץ דליסיו" – פוקצ'ת רוזמרין, סלט פלפלים קלויים ובולגרית, מטיאס כבוש, טחינה, טפנד זיתים ולבאנה (43 שקלים בתפריט). – מנה קלילה, הפוקצ'ה מאד אוורירית, מזכירה יותר פיתה עירקית רחבה ועסיסית. מבין התוספות שבאו איתה, הפייבוריט שלי היה סלט הפלפלים בעל הטעמים העדינים.
  • חציל בלאדי קלוי בגריל עם טחינה גולמית, סילאן ופטרוזיליה- (32 שקלים) – מנה נחמדה לפתיחה.
  • פטה כבד בקראסט פיסטוק, צנימים וריבת תאנים (44 שקלים) – שהיה חמאתי (כמו שפטה חלבי אמור להיות), עשיר בטעם ומשלים בניגודיות הרכה שלו את הטוסטים הקטנים שבאו איתו. באיזשהו שלב וויתרתי על הטוסטים ופשוט אכלתי אותו בכף, מבחינתי המנה הנבחרת מבין מנות הפתיחה.
  • ארצ'יני – כדורי אורז סיציליאניים במילוי מוצרלה ופרמזן על רוטב עגבניות. (מחיר לא מופיע בתפריט). לא הפייבוריט שלי – אני לא מעריצה גדולה של מטוגנים, והיה חסר לי קצת מלח בתוך הכדור, וגם יותר גבינה שנמתחת כשפותחים את הכדור היתה משמחת אותי.
  • סלט מול השדה – חסות, עגבניות שרי, פירות העונה, פקאנים מקורמלים, רוקפור, ברוטב ווינגרט הדרים (52 שקלים לקערה גדולה מאד). פה אני חלוקה עם עצמי  – אני חולה על רוקפור, ומאד אוהבת את השילוב שלו עם פירות . אהבתי גם את הרוטב שהחמיא מאד לעלים. מה שפחות הסתדרתי היה העובדה שהיו המון פירות מתוקים שיחד עם הפקנים יצרו לי תחושה של סלט פירות, מה שלוקח אותי יותר לכיוון של קינוח. הבלוגרית שלצידי חלקה עלי ואמרה שכמויות המתוק והחמצמץ היו לה דווקא מאוזנות .
  • סלט קיסר עוף – חסה , פרמזן, קרוטונים ברוטב קיסר (מחיר לא כתוב בתפריט) – מנה קלה, עוף רך, והצירוף הקלאסי של ירק, בשר וגבינה , תמיד עובד.

 

(בתמונות למעלה משמאל – כדורי ארצ'יני, למעלה מימין – סלט קיסר, למטה משמאל – לזניה ומימין חונקי הכמרים)

(למעלה משמאל – שף אבי בלום, למעלה מימין תבשיל בורגול, למטה משמאל תפוחי אדמה ברוזמרין)

במנות העיקריות טעמנו כמה –

  • לזניה בולונז – בקר וטלה בבישול ארוך עם עגבניות תמר, מוצרלה, פרמזן ובזיליקום (58 שקל) – טוב, להכריז על המנצחת שלי כבר על המנה הראשונה שהוגשה זה נשמע לא זהיר, אבל כן, מבחינתי לתת לי צלחת של הדבר הזה ולסגור את הבאסטה. מנה עשירה מאד, גבינתית מאד, ובעיקר רכה ונימוחה. בלוגר מולי טען שחבל שלא מרגישים יותר את הפסטה, אבל לי הרכות הזו  – בשר בתיבול עדין (למרות שבישול ארוך נוטה לרכז טעמים לפעמים בצורה מודגשת מדי) היה מצוין.
  • כמרים פימונטזה – פסטת חונקי כמרים עם נתחי אנטריקוט בציר בקר, שמנת, קרם עגבניות , שום , בצל ובזיליקום (69 שקלים). מנה שהיתה לי מאד מאסיבית – גם מבחינת הכובד, גם מבחינת הטעמים העזים מאד. אם בוחרים להזמינה, עדיף להזמינה בשניים לצד סלט ירוק כדי לרענן את החיך. הפסטה עצמה היתה עשויה אל דנטה מדוייק.
  • תבשיל בורגול ורצועות חזה עוף, אפונת גינה, גזר, פטריות שמפיניון ושומשום שחור ברוטב אסיאתי (56 שקלים) – מנה באוריינטציה של מזרח רחוק, שידרה לי בריאות – גם בגלל הבורגול וגם בגלל שהיא מבוססת על חזה עוף שהוא קל יותר.
  • אנטריקוט 300 גרם מיושן עם צ'יפס בטטה וצ'ימיצ'ורי (119 שקלים) – חתיכה נאה שמוכנה על פי דרגת הצליה המבוקשת. אני ביקשתי מדיום ושמחתי שהיא הגיעה בצורה המתאימה ללעיסה (כי הרבה פעמים הצליה לא מספיקה וקשה ללעוס). היינו כבר אחרי הרבה מנות, כבר לא היה הרבה מקום בבטן, אבל היי, עבודתו של בלוגר לעולם לא נגמרת…
  • פילה סלמון אפוי בגרגרי חרדל, טימין, שבבי שום ויין לבן על מצע שעועית ועגבניות (82 שקלים) – פתרון מצוין לצמחונים לייט (שכן אוכלים דגים)- דג עשוי קל, ללא ה"פישיות" שיכולה להתלוות לפעמים למנה, ובעיקר מנה יפיפיה.
  • למנות העיקריות התלוו שלוש תוספות – אורז בר משולב (גם מנה יפיפיה וגם קלה, עם אורז "אחד אחד"), תפוחי אדמה צלויים ברוזמרין (שהזכירו לי תפוחי אדמה של מדורה) ובעיקר- פירה – אחד הטובים שאכלתי (וכן, פירה חייב להיות חלבי, לא יעזור בית דין!) – פלאפי, אוורירי, רך, מתובל בדיוק במידה (ואני אחת שמוסיפה מלח על כל דבר בלי לבדוק בכלל). ניצלתי את זה שהבלוגרים האחרים כבר היו מפוצצים מהאוכל, וניכסתי לעצמי את שארית הקערה.
  • (בתמונות – משמאל אנטריקוט, מימין פילה סלמון)
  • (למעלה משמאל – פירה, למעלה מימין תוספת אורז, למטה משמאל תותים בקרם, למטה מימין וופל בלגי)
  • מלאים מלאים ,אבל לסרב לקינוחים? ואז התחילה רכבת של צלחות לנחות על השולחן, עם אוסף מטורף של קינוחים (לא מופיעים בתפריט של REST אז אין לי מחירים) –

    פאי לימון ופאי תפוחים ,שניהם בעטיפה קרנצ'ית, וופל בלגי שהגיע עם הר קצפת, מעדן שכבות של נוטלה, "שווצריה הקטנה" – שכבות קראנץ , נוגט ומרנג – מנה יפיפיה ופצצת מתיקות, והשתיים שהיו הבחירה שלי – "פאי שוקולד" – קערית בצק פריכה עם מילוי שוקולד חם, מרוכז, עשיר, מתוק, נוזל כמו תוך של סופלה, ומנה מרהיבה של תותים טריים בקרם תותים, מנה רומנטית וחושנית עם מתיקות עדינה.

     

  • (בתמונות – למעלה משמאל – פאי שוקולד חם, למעלה מימין פאי לימון, למטה משמאל מעדן נוטלה ולמטה מימין "שווצריה הקטנה".)

בערב השנה החדשה ("סלווסטר") יש תפריט מיוחד וחגיגי (ניתן לראות בתמונה המצורפת).

בימי שישי יש במקום בופה ארוחת בוקר מצליח.

אתר המסעדה: http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=6509

במקום רחבת חנייה נוחה וגדולה חינם.

המסעדה איננה כשרה. לאולם האירועים ניתן להביא קייטרינג כשר.

מימי לוזון- היכל של יופי.

בני אדם תמיד שאפו להראות טוב, עוד מתקופת אמבטיות החלב של קלאופטרה. במשך הדורות אנשים חיפשו תמיד את הטיפול הטוב ביותר, הדרך המתקדמת ביותר והכל כדי לשפר את המראה ובעיקר- לשמור על הנעורים. ובדיוק בשביל זה נוצר היכל היופי של מימי לוזון. פתח תקווה אולי עושה רושם של עיר מנומנמת אבל במרכז הקוסמטיקה של מימי לוזון, יש הרבה פעילות והרבה סוגי טיפולים לכל הנדרש כדי לגרום לנו להראות צעירים יותר ורעננים.

בערב סוער למדי , כשרוחות עזות טלטלו את העצים מסביב, הגעתי למרכז של מימי, והתחושה התחלפה באחת לרוגע חייכני. ככה זה כשנכנסים למקום מעוצב בצבעים בהירים, עם ריחות עדינים ומגע מלטף, השנים כבר מתחילות לנשור.

מימי לוזון, בעלת נסיון של שנים רבות בתחום הקוסמטיקה, ובעלת הכשרה בקוסמטיקה רפואית ולימודי קוסמטיקה פרא-רפואית, מאמינה שטיפול נכון בעור צריך להתחיל מגיל צעיר. בגיל ההתבגרות עוברים שינויים על העור, ואם הנער או הנערה אינם יודעים לטפל בהם נכון (כמו למשל בפצעי אקנה), הם יכולים לגרום נזקים שישפיעו על מראה העור בעתידם. לכן הקימה מימי מחלקה במיוחד עבור צעירים, שמתמודדים עם שינויים פיזיולוגיים, שבה גם מטפלים בעור וגם מציידים את המטופלים במידע ודרכי התמודדות נכונות בביתם.

בתמונה- מימי לוזון.

במרכז ישנו מכשור מודרני רב, חלקו "חללי" למראה, שמשמש לשיטות טיפול חדישות להשגת תוצאות אופטימליות שיכולות בהחלט לדחות את סכין המנתחים שאף אחד ואחת מאיתנו לא ממש שש לקראתה.

את פני קיבלה שני, אחת מארבעת המטפלות שעובדות במקום. היא הושיטה לי מין חולצה חד פעמית וכובע, וביקשה ממני להסיר את התכשיטים לנוחות מירבית. מוסיקה מרגיעה ברקע ושני הסירה את האיפור שלי וערכה ניקוי ראשוני ואחריו פילינג של חומצות כדי להכין את העור לטיפול.

לפני הטיפול מלאתי שאלון שכולל גם מידע כמו רגישויות או בעיות כלשהן שהצוות צריך לדעת, וגם שאלות אודות הציפיות שלי, מה אני רוצה לתקן וכך הלאה. בהתאם לכך ולאבחון ששני העבירה אותי, היא החליטה על המשך הטיפול שכלל מסיכה, טיפול בגלי רדיו (התחושה היא של חום, כשהמטפלת שולטת על מידת החום והקור בהתאם לצורך)  שנועד לפעול על עומק שכבות העור, להפעיל את שרירי הפנים ולעודד את התחדשות התאים בשכבת הדרמיס, טיפול בחמצן (שלווה בתחושת קור מרעננת – הסבר יגיע מיד) וקרמים שונים. היא גם הקפידה לטפל בקו המחשוף שחשוב לא פחות מהפנים, וגם עיסוי נעים וקצר בשתי הזרועות.

תוך כדי גם קיבלתי הסבר על "שיטת הטיפול האופטימלית"  שקיימת במכון היופי, שדוגלת בשאיפה לשפר את מצב העור בצורה נראית לעין בזמן הקצר והיעיל ביותר, ושכוללת אבחון מדויק, שימוש בחומרים יעילים ופעילים, טיפול ממוקד ויעיל, והתמדה.

(בתמונה- אני זוכה לטיפול בגלי רדיו מדי המטפלת שני ל"מימי לוזון")

הטיפול בחמצן נובע מכך שחמצן מתפקד כגורם מפעיל תאים ונושא חומרי הזנה דרך הדם. בעקבות הגיל הולכת ופוחתת יעילות הגוף בהולכת חמצן ולכן העור נפגע במראהו ובאיכותו. הטיפול שעברתי כלל החדרת חמצן בלחץ על פני העור, כך שהוא דוחף חומרים כמו חומצה הילרונית בצורה יעילה לגוף. התוצאה של טיפולי חמצן היא רענון והענקת חיות וזוהר לעור מיידית, ולכן השיטה חביבה על כוכבות דוגמת מדונה או דוגמניות ושחקניות שטיח אדום. כאמור מעבר להשפעה המידית, החמצן גם נותן מרקם מוצק לעור, מעלה את רמת הלחות, הקמטוטים מתעדנים, ובמחלקת הנוער החמצן גם קוטל את החיידק הגורם לאקנה.

בזמן הביקור שלי ראיתי לא מעט מטופלים גברים, שבאים לא רק לטיפולים מסורתיים כמו פדיקור והסרת שיער, אלא גם לטיפולי פנים אחרי שהבינו שזה שהם גברים לא אומר שהם צריכים להסתובב עם עור מוזנח.

במרכז היופי רשימה ארוכה של טיפולים –

טיפולי פנים אנטי איג'ינג, פילינג, טיפולי "זוהר" לפני אירועים כמו חתונות, הבהרה ומיצוק, מזוטרפיה לחידוש ייצור הקולגן, טיפולים בגלי רדיו ואולטרא סאונד – מתאים במיוחד לטיפול בפגמי עור כמו צלקות, חטטים או סימני מתיחה, טיפולי גוף להצרת הקפים ומיצוק, טיפול בצלוליט, עיסויים שונים, הסרת שיער, שיזוף בהתזה, פדיקור,מניקור, איפור אישי לאירועים, סידורי גבות, טיפולי הצערה לידיים, מחלקת טיפולים המיועדים לעורם של גברים, וכמובן מחלקת הנוער, כך שכל אחד יכול למצוא בדיוק את מה שהוא או היא זקוקים לו, כדי להיות הכי יפה שאפשר, כי אין סיבה להסתפק בפחות!

הטיפול שאני עברתי נקרא glow & lift והוא מיועד להרמה ומיצוק של העור, טשטוש כתמים וקמטוטים, חיזוק והמרצה של העור והעשרה בלחות עמוקה. אורך הטיפול כשעה.

כתובת מרכז היופי של מימי לוזון – רחוב דנמרק 68 פתח תקווה. הטלפון – 03-6036035 או 03-9215085

טאסוס- גריל ישראלי פלוס.

"מענה לכל האוכלוסיות" זו היתה ההגדרה שנתן לי עודד, מנהל "טאסוס" בהוד השרון (צמוד לספורטן) כששאלתי מה המוטו של "טאסוס". הוזמנתי לטעום את המקום, וכשהגעתי באמת הבחנתי בשאר הסועדים- מכל הקטגוריות האפשריות – מעובדי הסביבה (שרובם באים בצהרים, חלקם מצויידים בכרטיסים דוגמת "תן ביס"), דרך משפחות שחגגו יום הולדת בהרכב של מבוגרים וילדים, ועד זוגות בדייט רומנטי. "אוכל ישראלי אותנטי איכותי משולב עם מנות משודרגות" כך הציג עודד את התפריט שנבנה על ידי שף יורם ארז ("הבוקרים" "קסאנדו") – שילוב של המנות המוכרות והאהובות על הקהל הישראלי (סלטים, שיפודים, בשר על האש) יחד עם טוויסטים מיוחדים כמו סלטים ייחודיים למקום, אופן הכנה שונה למנות ושדרוגים. (כך לדוגמא אפילו מנה כמו כנפיים על האש, מגיעה כשהכנפיים משופדות בצורה מיוחדת על שיפוד).

כבר כשהתיישבתי הגיעו לשולחן צלוחיות עם חמוצי הבית, סלסת עגבניות וקערית זיתי טאסוס, סימן ההכר של המקום, ככה לנשנוש ראשוני תוך עיון בתפריט. בתפריט כמו המוטו של המסעדה, יש מבחר שנע בין השיפודים המוכרים והאהובים, לבין מנות מיוחדות כולל גם מנות לשומרי הגזרה כך שיכולים להגיע בקבוצה, כשאחד אוכל מנת בשר משביעה, השני שותה ממבחר האלכוהול ביחד עם משהו בצד, והשלישי לא צריך לספור קלוריות במנה לא משמינה וכולם יכולים לשבת ביחד.

השוס של המקום הוא הגירסה המיוחדת ל"פלטת סלטים". בדרך כלל מדובר באוסף סלטים סטנדרטי אולם ב"טאסוס" לקחו אותו לכיוון יצירתי ומעבר לכמות הגדולה (והמתמלאת שוב ושוב) של הסלטים, והטריות שלהם, יש גם סלטים מיוחדים, כך שלצד הקולסלואו, החציל במיונז, והכרוב בתחמיץ, יש גם סלט עגבניות "עצבני" עם כוסברה וחריף (אבל לא חריף מדי, פולניה שכמוני התמודדה איתו בסדר גמור), סלט בטטה בצ'ילי – אחד מהפיבוריטים שלי – מתקתק ורך, חציל בירקות, סלט אבוקדו (שבדרך כלל לא מוגש בפלטות סלטים סטנדרטיות), סלט מיוחד של גזר עם פאפאיה שמשלב טעמים של חמוץ, מתוק וטיפה חריפות, סלק עם סילאן, כרוב בתחמיץ שמיר, שלט שורשים מיוחד, ושני המנצחים מבחינתי – סלט לבבות דקל, וסלט קישואים עם קרם נענע שזכה לפופולאריות רבה לא רק אצלי אלא גם אצל סועדים רבים אחרים.

עם הסלטים מגיעות פיתות חמימות , חלקן כמו שהן וחלקן קלויות עם זעתר, ופינוק מיוחד- קערית עם כדורי פלאפל ירוקים חמימים ופציחים (ובתמונה רואים גם את החלק הפנימי של הפלאפל) שכל שולחן מקבל כצ'ופר.

ואם יש פיתות וסלטים, איך אפשר בלי חומוס? כן, חומוס שנעשה במקום, מההתחלה, וגם הוא זוכה לפופולאריות רבה כשהלקוחות לא רק מבקשים אותו במקום אלא באים במיוחד לקנות אותו כ"טייק אווי" הביתה.

מחיר פלטת הסלטים בהזמנת מנה עיקרית – 19 שקלים לסועד, וללא מנה עיקרית – 36 שקלים לאדם.  החומוס- 22 שקלים לצלחת יפה. בכלל, כל המנות שטעמתי הן מאד גדולות ומאד משביעות ויכולות בשקט להאכיל שני אנשים, במיוחד כשיש גם פיתות וסלטים וחומוס בעסק.

הגעתי לעיקריות ועודד המליץ לי לנסות שלוש מהן:

"מאפה טאסוס" (59 שקלים בתפריט) – מלווח במילוי עגל טרי , בצל, טחינה, סלסה וזיתי טאסוס שלוקח 10 דקות להכין כי זה צריך להיות הכי טרי שאפשר, שהיתה מנה נדיבה מאד , גם מבחינת הגודל וגם מבחינת  כמות המילוי. המילוי שמר על עסיסיות, המנה רבת טעמים ובאה עם סלסה וחומוס הבית בצד.

"אסאדו הבוקרים" (94 שקלים בתפריט) – טוויסט על המנה הקלאסית, כשכאן הבשר עובר חוץ מצלייה גם השרייה במרינדה ל12 שעות, של יין אדום. (בתמונה רואים רק חלק קטן מהמנה ולא את הגודל המלא). זו היתה מנה עזת טעמים, היין עטף את הבשר ויצר לו ניגוד של טעם ושל מרקם. הייתי מגדירה אותה כ"מנה של בנים".

"סיניה" (64 שקלים בתפריט) היתה המנה המנצחת שלי מבין השלוש , שכבות של בשר כבש אפוי בטחינה, חצילים, עגבניות ותפוחי אדמה. מנה עשירה מאד, שאם האסאדו היה "מנה של בנים", במנה הזו אין מיגדר מסוים, ואהבתי את העובדה שכל פעם שנעצתי את המזלג, יצאתי עם משהו אחר, פעם תפוח אדמה, פעם עגבניה, פעם בשר וכדומה.

הקינוחים לא מופיעים בתפריט עדיין והם נאמרו לי בעל פה – סופלה שוקולד, גליליות וופלים עם גלידה, וופל בלגי, צ'ורוס, מוס שוקולד ועוגת ביסקוויטים נוסטלגית. היות והמסעדה כשרה, הגלידה היא כמובן פרווה. המנה שעודד בחר עבורי היתה הצ'ורוס, אותן רצועות של בצק מטוגן ברוטב שוקולד, שהוגש עם גלידה. אהבתי שבניגוד למקומות אחרים שאכלתי בהן, כאן הרצועות לא הוטבעו בגרגרי סוכר כך שיכלתי לאכול בעזרת האצבעות בלי להתלכלך יותר מדי. (מנות הקינוח הן 24 שקלים או 32 למנות מסוימות כגון הסופלה).

במסעדה עסקיות מסוגים שונים בשעות שונות , כולל מה שמכונה "ארוחות שחיתות" מיוחדות (פרטים באתר).

אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12800

המסעדה כשרה ,פתוחה כל יום מ12 בצהרים עד חצות, בימי שישי עד שלוש וחצי אחרי הצהרים, ובמוצאי שבת כמובן אחרי יציאתה. לשעות הערב רצוי להזמין מקום מראש.

חניה נוחה חינם ברחבת הספורטן.

כתובת המסעדה – רחוב ז'בוטינסקי 2, הוד השרון.

הבימה- מערכה שניה.

 

 

 

Invitation_Habima

בין שלל תוכניות הריאליטי, בין דוגמניות ל"טאלנטים" שמפורסמים בעיקר בגלל שהם מפורסמים, התחילה השבוע להיות משודרת תוכנית שונה, "הבימה  – מערכה שניה" שמתעדת את מסעם המופלא של שישה כוכבי תאטרון "הבימה" – מרים זוהר, יהודה אפרוני, דליה פרידלנד, שלמה בר שביט, ליא קיניג וגילה אלמגור, בהנחייתו של יפתח קליין. בכל פרק אנו עוברים את מסע חייו של אחד השחקנים, שמשולב בתולדות המדינה והתאטרון שצמח ביחד איתה. הבמאי חיים אברהם, יחד עם העורכת ליאורה אייזנשטיין רקמו פסיפס של סיפורי "מאחורי הקלעים" של חיוך, דמעה, נוסטלגיה והרבה התפעמות – מהאנשים, מהמשחק, מהרגשות השונים המלווים את חייו של שחקן, מתפקידיו הגדולים ועד הרגעים הפחות יפים, היותר כואבים של חיי שחקן.

אחת הפנינים הגדולות של הסידרה היא הארכיון ממנו נשלפים קטעים של עיתונות, של מחזות, של ראיונות , שמרכיבים ביחד את תולדות התאטרון ותולדות המדינה שהוא מייצג. (ואל תפספסו את סיפור "השיניים התותבות שאוכלות לבד תפוח על הבמה" של שלמה בר שביט…).

יפתח קליין מראיין ,מקשיב, ובעיקר נותן מקום לביטוי הרגשי והנוסטלגי של ששת השחקנים והסיפורים הרבים שמאחורי הקריירה ארוכת השנים שלהם.

(בתמונה- יפתח קליין מציג חלק מצוות השחקנים – מימין  לשמאל – שלמה בר שביט, גילה אלמגור, יהודה אפרוני וליא קניג).

הסידרה מוקרנת בערוץ השני בכל יום שישי בשעה 17.30 החל מהשבוע (הפרק הראשון הוקרן ביום שישי האחרון- ה14 לחודש) ובשידורים חוזרים בערוץ 23.

(בתמונה- יפתח קליין מציג את הסידרה במעמד ראש העיר תל אביב לשעבר שלמה להט ורעייתו).

לה בלה תרזה.

ראשון לציון, מתחם "סינמה סיטי". אני מוזמנת להכיר את "תרזה" – מסעדה איטלקית במרכז המתחם.

המסעדה קיימת כבר שנתיים וחצי ובדיוק עכשיו עובדים על שינויים בתפריט, שיוצגו בעוד כחודש וחצי.

המוטו של המסעדה, הרשום על התפריט "כשנותנים בשמחה נותנים הכי הרבה", ומבחינתי היתה הרבה שמחה, בעיקר כשראיתי את גודל המנות.

ראשית, התפריט- מסודר מאד, הן לפי סדר המנות והן לפי מחירים, כך שקל מאד לבחור מה שרוצים ולשלוט בהוצאה הכספית, בעיקר מהסיבה הפשוטה שהמחירים בפירוש נמוכים מהמקובל. כך למשל יש מנות פתיחה נחמדות מאד ב15 שקלים (!) ועד 25 שקלים, מה שקשה מאד למצוא במקומות אחרים, והגודל זהה לגודל במסעדות אחרות ויקרות הרבה יותר, מנות עיקריות ב35-40 שקלים, וקינוחים ב30 שקל שמספיקים לשניים.

המקום מתמחה במנות פסטה (שנרכשת טרייה מיצרן איטלקי), ובפיצות מיוחדות וישנן מנות לקהלים רבים- מקהל משפחות וילדים שמגיעים הרבה בשבתות בבוקר ונהנים ממנות מיוחדות לילדים, ועד צ'ייסרים בעשרה שקלים ומבצעי אחד פלוס אחד על הבר, לבוגרים יותר (המקום פתוח עד אחת בלילה באמצע השבוע ועד מאוחר יותר בסוף שבוע, כך שאפשר לראות סרט ואז להמשיך את הבילוי).

אנחנו התחלנו את הארוחה שלנו בכוס שמפניה כייפית ויחד איתה הגיעה ההצעה לנסות את לחם הבית. מי שמכיר את הפוסטים שלי יודע שאני מתה על לחמים ביתיים טריים, אבל היות וידעתי שצפויות לנו פחמימות רבות כמקובל באוכל איטלקי, העדפתי לוותר. במחשבה שניה הצטערתי על זה. בפעם הבאה שאני בסביבה בהחלט אנסה את הלחם (15 שקלים לפוקצ'ת הבית עם מטבלים).

מה שכן טעמתי מהמנות הראשונות היה:

–        "קרנץ' פטריות " – פטריות במילוי תערובת גבינות מצופות בקרנץ' פירורים ברוטב שמנת ובצל ירוק (20 שקלים לארבע יחידות). מנה קלה מאד, מתקתקה במידה ואם הייתי מזמינה את הפוקצ'ה ,בוודאי שהייתי מנגבת בעזרתה את הרוטב.

–        "כדורי פירה" – מנת כדורי פירה וכרובית מטוגנים בליווי רוטב (15 שקלים למנה נדיבה) – נשנוש חמוד מאד, לוהט, התלהבנו בעיקר מהכרובית. למרות הטיגון, המנה לא היתה שומנית ונשארנו עם אצבעות נקיות . (כן, אנחנו אוכלים עם הידיים!).

–        "סלט בטטה" – מגוון עלים וירקות, בטטה מטוגנת ושביבי פטה מגורדת בבלסמי ווינגרט  (20 שקלים למנה נדיבה). טוב, אני אוהבת בטטות, אני רגילה אליהן כשהן רכות ובסלט הזה הן הגיעו פציחות, קרנצ'יות, כמו סוג של "תפוצ'יפס" אבל מבטטה מתוקה. בסך הכל סלט כייפי. הולך טוב עם אלכוהול.

(בתמונות למעלה משמאל – קרנץ פטריות, למעלה מימיין סלט בטטה, למטה משמאל כדורי פירה)

מגוון העיקריות גדול וכולל פיצות, פסטות ובשר.

אנחנו קיבלנו  –

"המבורגר איטלקי" – ב45 שקלים (זול מאד יחסית למנות במסעדות מקבילות) קיבלנו המבורגר גדול (לא צוין המשקל) כולל הלחמניה, הירקות והצ'יפס ליד (ניתן לבחור גם בירקות או בפירה וכו'). הטוויסט האיטלקי שבמנה היה רוטב הפסטו הנלווה. נשאלנו לגבי מידת העשיה, ביקשנו את המלצת המקום והיא היתה "מדיום וול". הבשר היה חתיכה גדולה וגבוהה, שבסוף העדפנו לאכול ככריך פתוח עם סכין ומזלג במקום לסגור להמבורגר שגדול מדי מכדי לנגוס בו בצורה הרגילה (לא שיש לנו תלונות על הגודל… J ).

"פיצה תרזה" – המלצת הבית (בתפריט כתוב בגדול "מומלץ!!!!!!" – סימני הקריאה במקור) שכוללת פיצה ברוטב עגבניות עם גבינות, בצל סגול, שמנת עיזים, נגיעת פסטו ובעיקר שתי ביצי עין. (מחירי הפיצות 40 שקלים והן מספיקות לשני אנשים). אם היה לי מקום הייתי טועמת גם את הפסטות, כי בסך הכל שילוב של טריות, נדיבות במרכיבים ובגודל, ומגוון רעיונות וטעמים, יוצר מנות טובות.

(בתמונות – משמאל ההמבורגר, מימין הפיצה)

תפריט הקינוחים מציג מגוון מנות, חלקן סטנדרטיות (סופלה שוקולד, פאי תפוחים ) וחלקן מקוריות (קוביית רוזמרי שעשויה משוקולד בלגי על קרנץ'. )אבל שוב, אנחנו התמקדנו בהמלצת הבית – מנה בשם "תרזה" שכוללת לפי ההגדרה "מוס נוטלה בשילוב מוס שוקולד לבן על מצע בשקוטים בציפוי עדין של גנש שוקולד לבן בליווי כדור גלידה וקצפת". (כמו כל הקינוחים – 30 שקלים). בפועל קיבלנו צלחת גדולה, עם כדור שוקולד עם רוטב שוקולד (שכחתי לשאול מאיפה הגלידה כי היא היתה איכותית..), עוד הר קצפת קלילה ובעיקר כיפה של שוקולד לבן, כשבתוכה שכבות של כאילו עוגה, ובאמצע פס נוטלה. הכל ביחד היה פצצה של מתיקות. לא חושבת שבן אדם אחד יכול להתגבר על זה בעצמו, בטח שלא אם אכל פיצה או פחמימה אחרת קודם, ולזוג זה יכול להיות מושלם לחלוק.

 למסעדה מבצעים רבים, מארוחות עסקיות משתלמות, שאפשר להוסיף להן גם קינוח בחצי מחיר, ועד מבצעי אלכוהול כמו שהזכרתי בתחילת הפוסט.

ישנן אפשרויות ישיבה שונות ,בתוך המסעדה עצמה או בחצר שלה ליד בריכה רומנטית.

כתובת המסעדה- ילדי טהרן 3 (בתוך סינמה סיטי) ראשון לציון. חנייה נוחה חינם במתחם.

אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=11000

שווה להתעדכן באתר בתפריטים החדשים ובמבצעים.

טעם של בית בלחיצה אחת.

120002

 

חן לב עמי ישבה בבית וצפתה ב"מאסטר שף". כמו כולנו. וכמו כולנו היא רק יכלה לדמיין את הטעמים והניחוחות של הבישולים הביתיים של הבשלנים בתכנית, ולקנא בשופטים שזוכים לטעום.

ואז עלה הרעיון – למה באמת לא לאפשר לקהל הרחב לאכול אוכל ביתי שמוכן בהזמנה אישית ובכמויות קטנות, ועוד מגיע ישירות הביתה?

כך קם "יאמי" – http://www.yummi.co.il/ – אתר שמהווה שוק ווירטואלי ובתוכו בשלנים מעולים שעוברים סינון קפדני, שמציגים את מרכולתם ומכינים את המנות המבוקשות לפי הזמנה, כך שאפשר לבקש כל דבר- עם גלוטן או בלעדיו, חריף או לא, בלי ירק/תוספת שלא אוהבים, עם אקסטרה משהו, מותאם לילדים, מותאם לדרישות בריאותיות וכדומה. אוכל בתפירה אישית. האוכל מבושל לפי ההזמנה ולכן גם בשיא הטריות שלו.

באתר מבחר הולך וגדל של סוגי מנות – אוכל בריאות, אוכל עדתי, אוכל צמחוני וטבעוני, אוכל לילדים, פירות ים, וכמובן גם קינוחים ועוגות מכל הסוגים (מקצפת ועד עוגות בריאות טבעוניות).

אתר "יאמי" אחראי על האספקה, על העברת התשלום (אפשר במזומן או באמצעות PAYPAL) וגם מארגן את המשלוח כך שאפשר להזמין מכמה בשלנים ולקבל הכל במחיר משלוח אחד.

האתר פועל באזור השרון והמרכז ובקרוב יתרחב לאזורים נוספים בארץ וכן לאפשרות להזמין מנות באופן מיידי. ישנה הקפדה על לוחות הזמנים וניתן גם להזמין טלפונית.

בערב ההשקה זכיתי לטעום מכמה וכמה בשלנים, שבישלו בכמה סגנונות שונים, ואני מודה, אוכל של בית במלוא מובן המילה (רק בלי לטרוח לבשל ולנקות אחר כך…). בין השאר דגמתי את האוכל ההודי של צ'נצ'ל בנגה- אמן שמתמחה באוכל הודי, ליאורית שפינקה בפחזניות,(ובמרק אספרגוס מהמם), של סימה חורי, שמבשלת מנות ביתיות, עם נגיעות טריפוליטאיות והרבה מתוקים, עידן מ"עידן האוכל" שהציע גם פירות ים וגם אוכל צמחוני ואלוף באילתור, וגבריאל פליישמן שמתמחה באוכל בריאות טבעוני בשיטת האירוודה בה הוא גם מנחה סדנאות.

כדי להשלים את הטעמים, דגמנו את הסדרות החדשות של "יקבי כרמל" –

הסידרה האזורית- שיינותיה עשויים מזני ענבים קלאסיים מחד וייחודיים מאידך מכרמים מצטיינים שנבחרים בקפידה בגליל העליון, זכרון יעקב והרי יהודה – יינות שמתאימים למנות בשר בתיבול עדין או מתובל, פסטות ברוטב בשר וכו'.

יקב יתיר- באזור תל ערד, יינות בהירים בעלי ניחוח אפרסק, נקטרינה ומשמש, שהתאימו לא רק לאוכל אלא גם כאפרטיף.

באתר ניתן לחתוך את התפריטים לפי סוג האוכל, מחיר, הבשלן, חוות דעת על המנות שבתפריט ועוד.

מקום (חורפי) בלב.

כשמגיע החורף , רוב האנשים מגיבים אותו דבר ורוצים אותו דבר- אותה חמימות ביתית, אותו אור מחמם וכמובן אותו אוכל שנותן לנו את תחושת החיבוק והנינוחות. ואם האוכל גם בא ממקור אורגני ואיכותי, ומבושל ביד אוהבת ובדמיון ויצירתיות , מה טוב.

את "מקום בלב" הכרתי מארוחות בוקר שאכלתי שם פעם בגן הקסום שלהם שהוא אחת מפינות חמד רבות שקיימות במקום ומאפשרות המון סוגי סעודה- מגלריה לאירועים, דרך גינה מקורה, ועד פינות רומנטיות ובריכות דגים קסומות. כבר אז התלבטתי בין לשבת ולאכול לבין לצלם את העיצוב המיוחד שכולל פריטים דקורטיביים רבים שיוצרים אווירה אירופאית ביתית חמימה.

הפעם הוזמנתי לטעום את מנות החורף החדשות, בניצוחו של שף אודי אסרף ("ברוקולה" "אדמה" "רוקה" ועוד), שנבנו על בסיס בישול ארוך המנצל חומרי גלם מקומיים ועונתיים כשכמובן ירקות החורף שבתפריט מגיעות מגינת הירק האורגנית של המקום,כמו גם צמחי התבלין. המנות מבושלות בקדירה, הבשרים מעושנים במעשנה עתיקה והצליה נעשית בטאבון  עם פחמי הדרים.

את פנינו קיבל ניחוח ערמונים נקלים על האש במגע אירופאי, יחד עם מגע מקומי של סחלב חם עם קוקוס, אגוזים וקינמון עם אפשרות להוספה של מי וורדים, הכל לפי הטעם האישי.

בפינת הלחמים גילינו לחמים ישירות מהטאבון, עם סוגי תיבול שונים, וגם סלטים מיוחדים, כולל סלט החצילים המיתולוגי של המקום.

הערה: כל המנות בתמונות הן מנות מוקטנות שקיבלנו לטעימה, או כלי הגשה גדולים במנות העיקריות שנועדו לקבוצה גדולה.

(בתמונות – לחמים, ערמונים וסחלב חם)

בראשונות קיבלנו:

 "רביוליטו" – מרק שעועית וירקות. מרק חם, עשיר שהירקות שלו לא איבדו את הפריכות ונתנו "ביס" בתוך המרק עצמו. לי היה טיפה מלוח,.

–  "סביצה לוקוס" – עם עגבניות שרי מנומרות, כוסברה, בצלים – ירוק וסגול, זיתי טאסוס, צ'ילי, לימון ושמן זית. מנה שגרמה לי להבין שאני מאד אוהבת כוסברה, שילוב חמצמצות שמאד מחמיא ללוקוס.

–  "סופלה פטריות" – מאפה פטריות שמפיניון ופורציני מוגש עם קרם פרמז'ן. מנה רכה מאד, כמעט במרקם של פטה, שבליבה הפתעה של גבינת עיזים. מנה עדינה מאד במרקם ובטעם.

 "קונפי שוק אווז" – שוק אווז בבישול איטי, שהוגש עם כרוב אדום מבושל בקלוודוס ויין אדום – הגשה יפיפיה של בשר רך ומתוק.

–  "ריזוטו אבוריו" – ריזוטו איטלקי ביין לבן, ציר פורצ'יני, פרמזן ואספרגוס- אחת משלושת המנות האהובות עלי בכל הערב, אם לא "ה". שילוב מדויק של טעמים, יכלתי לאכול גיגית.

 "פילה דניס" – עם פונדו כרישה וזעפרן. אני יודעת שזעפרן זה דבר יקר, אני לא חובבת גדולה שלו. למי שאוהב, מנה מושקעת במיוחד.

–  "ניוקי מקום בלב" – ניוקי בעבודת יד, צרוב במחבת ברוטב של ציר ירקות, יין לבן ומעט שמנת עם פרחי כרובית  אפויים בתנור וטרגון". גם זו מנה עדינה מאד, רכה ונימוחה.

(בתמונות למעלה משמאל מרק רביוליטו, למעלה מימין סביצ'ה לוקוס, למטה משמאל סופלה פטריות ולמטה מימין קונפי שוק אווז).

בעיקריות קיבלנו:

"ממולאים צמחוני אורגני" – עגבניה, קישוא ופלפל הישר מהגינה,  ממולאים באורז מלא, טופו, ופטריות שמפיניון ברוטב עגבניות ביתי. פה הפתעתי את עצמי בגדול. אני לא בן אדם של אוכל צמחוני, בטח לא כזה שכולל טופו, אבל המנה הזו היתה פשוט טעימה לכשלעצמה, בלי קשר לצמחונות או לא. אין לי הסבר אבל התענגתי על כל ביס – מה שנקרא רווח כפול, גם טעם וגם בריאות.

"אוסובוקו טלה בדבש ויין אדום"  – תבשיל רגל אחורית של בקר, דבש, יין אדום, ציר טלה, מוגש על חיטה מקורמלת ובטטה. מנה שהמילה "חורף" תפורה עליה, כי אחריה רוצים רק להתכרבל מול האח (ויש כזו ב"מקום בלב"). כשבאים רעבים!.

"פאייה דגים וזעפרן" – תבשיל ספרדי על בסיס ציר דגים ואורז עם ירקות הגינה, דגים טריים וזעפרן. מנה שפחות התחברתי אליה כי שוב, אני לא חובבת זעפרן, ובשבילי פאייה זה אוטומטית פירות ים.

– מגוון תוספות כמו – תבשיל פריקה עם ירקות, ירקות בטאבון ותפוח אדמה מהמדורה.  לא יכלתי לטעום את הכל בשלב הזה, ומה שבחרתי היה השלישי החביב עלי בערב הזה- תפוחי האדמה שניצלו בתנור טורקי. אין לי מושג מה זה תנור טורקי אבל הם יצאו רכים, עם טעם של מדורה, וביחד עם מלח פשוט, הם הפכו למעדן לא פחות מהחלק הבשרי של הצלחת.

(בתמונה למעלה משמאל – ריזוטו אבוריו, למעלה מימין – פילה דניס בזעפרן, למטה משמאל ניוקי ולמטה מימין מבחר ממולאים צמחוניים).

(בתמונות  – למעלה משמאל אוסובוקו טלה, למעלה מימין פאייה, למטה משמאל מבחר תוספות, למטה מימין הסלטים).

לצערי לא יכלתי להשאר לשלב הקינוחים ואני סקרנית מאד לגביהם. כדי שבכל זאת יהיה טון מתוק לטעימות שלי, הלכתי שוב ושוב למתקן הסחלב, לעוד קצת מתיקות מחממת לב.

כשהזכרתי את העובדה שפעם אכלתי ארוחת בוקר ב"מקום בלב" הוסבר לי שהיום הארוחות (בימים א-ה) הן בסגנון מזנון, עם מבחר גדול של סלטים , גבינות, לחמים, ביצים, ממרחים וכו'. בתור חובבת ארוחות בוקר, רשמתי לעצמי להגיע ולבדוק בעצמי.

יש גם כמובן ארוחות עסקיות וכאמור אפשרות לאירועים מכל הסוגים.

למטה- סלט החצילים המיתולוגי:

האתר של "מקום בלב" – http://www.makombalev-raanana.co.il/

המקום איננו כשר.

אנבל'ס – אוהבים לחלוק.

הכותרת של הפוסט הזה " אוהבים לחלוק" היא למעשה המוטו של מסעדת אנבל'ס התל אביבית החדשה, וההמלצה שם היא לחלוק הכל, טוב, חוץ מהמפיות עליהן כתוב "זאת מפית, לא צריך לחלוק".

את אנבל'ס פתח רפי שאולי, כן זה, האושיה משנות השישים, שבעים, שמונים והלאה, שגם בגיל שבעים משתעמם לשבת בבית, ופותח   ביחד עם משפחת בן ארי,מסעדה חדשה.

הקונספט של "אנבל'ס" הוא כאמור מנות חלוקה והסגנון הוא ביסטרו עם נגיעות של מזרח רחוק. השף האמון על המטבח הוא שף ג'וני חיירו הקולומביאני , שהחל את דרכו במסעדות ניו יורק,למד במילאנו, ולבסוף הגיע לישראל בעקבות האהבה והספיק לעבוד במסעדות רבות דוגמת "פיקאסו", "מיקה","משה שגב", "ביירו דה קובה" ועוד.

הוזמנתי להתנסות במגוון מנות של המסעדה, כשברובן כיכבו פירות הים לסוגיהם למרות שלפי דברי השף, יש מגוון רחב של מנות מסוגים שונים ולווא דווקא מפרי הים.

על כוס קאווה התחלנו את הערב והמנות החלו להגיע אל השולחן.

"לחם הבית" הגיע ראשון. כמו שכתבתי בעבר, בכל ארוחה אני חייבת לנסות את הלחם, וכאן הוא הגיע מהביל, טרי, רך ועם שלושה מטבלים – אבוקדו, חמאה מתובלת והפייבוריט של כולם בפה מלא- ממרח לימונים. (16 שקלים למנה שתספיק לשניים).

(בתמונות למעלה- משמאל סלט אסיאתי, מימין לחם הבית, למטה קרפצ'יו בקר).

"סלט עוף אסייתי" הגיע לייצג את עולם הסלטים – וכלל מלפפון, בצל ירוק, ג'ינג'ר, שום, צ'ילי, כוסברה, סויה ושמן שומשום (38 שקלים בתפריט) – מה שאהבתי בו היתה העדינות שלו מכיוון שקל מאד להתפרע עם הטעמים הדומיננטיים של סויה, של כוסברה ושל שמן השומשום, אבל בסלט הזה הכל הפך לקומבינציה רעננה.

"סלט קרפצ'יו בקר" – (52 שקלים בתפריט) – פרוסות בקר דק על מצע קולורבי, טוויל פרמז'ן ורוטב הדרים. הדעות היו חלוקות כאן. זה שישב לידי לא התפעל. בעיני זו היתה מנה בסדר, בעיקר כשלוקחים חתיכה מהטוויל עם הבשר, אבל היות ומבחר המנות רב, יש אפשרויות טעימות יותר. אולי הענין הוא הקולורבי שמטבעו הוא ירק משעמם.

המנה הבאה היתה אחת מהאהובות עלי-

"בייבי קלמארי שלם במילוי שרימפס " (38 שקלים) – סוג של "קובה" ממולא בשרימפס קצוץ, בייקון וגבינת מנצ'גו על מצע קרם כרובית. מנה טעימה, אין ספק. נושנשה עד תום.

"פופקורן שרימפס" (59 שקלים) ברוטב אבנארו ליים – מנה ייחודית, אני פחות התחברתי כי הרוטב הזכיר לי יותר מדי את המסעדות הסיניות של שנות השמונים.

"סביצ'ה דג ים" (47 שקלים) – מנה נחמדה של דג, במקרה שלנו בורי,  עם עגבניות שרי, אננס טרי, צנונית, בצל סגול, שמן זית ומיץ לימון.

(בתמונות – משמאל למעלה- בייבי קלמארי, מימין למעלה- פופקורן שרימפס, משמאל למטה- סביצ'ה דג , מימין למטה – רביולי שרימפס).

עוד מנה פייבוריטית שלי –

"רביולי שרימפס" – (42 שקלים) – ארבע יחידות גדולות של רביולי תוצרת בית ממולא בשרימפס וריקוטה, ברוטב ביסק פירות ים. ליקקתי את הצלחת ושמחתי שחלק מיושבי השולחן לא אוכלים פירות ים כדי שאוכל לקחת עוד קצת מהמנה.

"ניוקי כמהין" – מתפריט המנות העיקריות – עטיפה שהכילה ניוקי בשמן כמהין, עם שמנת, גבינת פרמז'ן וערמונים. (62 שקלים). אני לא חובבת גדולה של ערמונים, ולא ממש התלהבתי. מבחינתי גם היה מעט מדי רוטב, כמעט לא היתה שמנת, היתה יותר נוכחות של שמן הכמהין.

"קסוואלה דל מר" – ב96 שקלים מקבלים  קערה גדולה של מיטב פירות הים – סרטנים, ג'מבו שרימפס, קלמארי ומולים, ברוטב פירי פירי וקרעי לחם. פה היתה לי בעיה כי מצד אחד רציתי את פירות הים (בעיקר את הסרטנים והמולים) ומצד שני הרוטב היה חריף לי. אחרים בשולחן הסתדרו די טוב.

"אוסובוקו לבן בבישול ארוך" היה הפיבוריט השלישי שלי, ומבחינתי המנצח של הערב- (72 שקלים ) – פרה נמוכה שבושלה ביין אדום, מולאסה, רוזמרין וירקות שורש. הבשר פשוט נמס מהעצם, היה רך, תפוחי האדמה והירקות האחרים ספגו את הטעמים והכל הפך למנה חורפית, מתקתקה ורכה מאד לאכילה.

"שאטו בריו" – 120 שקלים בתפריט לפילה בקר 250 גרם שהוגש עם קרם טרטופו וירקות על הגריל (תפוחי אדמה, שום, בצל..) – הוגש מראש בדרגת "מדיום" ודרש קצת עבודת לסתות. מבין שתי מנות הבשר כאמור אני מעדיפה את הראשונה.

(בתמונות למעלה – ניוקי כמהין, בעטיפה סגורה ופתוחה, בתמונה למטה- קסואלה דה מר).

(בתמונות למעלה- אוסובוקו לבן במצב סגור ופתוח, בתמונות למטה- שאטו בריו, והשף ג'וני חיירו).

שתיה חמה סיכמה את שלב המנות העיקריות (משקאות קפה ותה, לא היה שוקו…)

השף חיירו סיפר לנו שרצה להגיש לנו את הקינוח המיוחד שמכינה ביתו – וולקן שוקולד עם בזיליקום וכל מני הפתעות, אבל היא לא יכלה להגיע ולכן הגיעו לשולחן שלנו שני קינוחים אחרים –

"קרמבל תפוחים " שהוגש עם גלידת ווניל ובראס, ו"פרפה חלבה" ברוטב פיסטוק ואגוזים. כל מנות הקינוח עולות 28 שקלים, שזה זול יותר מהמקובל במקומות אחרים ויכולות להספיק לשני סועדים שרוצים משהו מתוק בסוף.

האמת, כשאומרים לי "קינוח" אני ישר מפנטזת על שוקולד, בעיקר כשהשף סיפר על ה"וולקנו" אבל מכיוון שלא היה, מבין שתי המנות התחברתי יותר לקרמבל התפוחים ואהבתי את הבראס (פירורי אגוזים מתוקים) שנתן לגלידה מרקם כייפי. .

 

(בתמונה משמאל קרמבל תפוחים, בתמונה הימנית פרפה חלבה עם פיסטוק).

בסך הכל כאמור יש מבחר רב לכל הטעמים- בשרים, פירות ים, מנות חלביות ומנות צמחוניות, כך שאפשר להרכיב סעודה לפי כל טעם, וכמובן לחלוק מנות מה שמאפשר מגוון רחב יותר של טעימות.

במסעדה נישות שונות כמו חדר VIP , ופינת עישון על בר סגור.

העיצוב מיוחד וכולל הרבה תמונות מודרניות.

כתובת המסעדה : שדרות רוטשילד 11 תל אביב.

אתר המסעדה עדיין בהקמה אבל את התפריט אפשר לראות ב:

http://www.rest.co.il/_Intros/anabels/big-menu-text2%20(1).pdf

טרנטינו- ניחוח איטליה.

מגדלי עזריאלי, שישי בצהרים, "בית האוכל האיטלקי הכשר- טרנטינו" כפי שכתוב על השלט.

הוזמנתי להתנסות במנות החדשות שהרכיב שף יהודה גינסבורג, עם ההמלצה "תבואי עם ילדים כי יש מנות ילדים מיוחדות". ה"ילד" שלי כבר גבר בוגר, ונכדים עדיין אין לי, אז גייסתי חברה (להלן א' הגדולה) ואיתה את הבת המקסימה שלה (להלן א' הקטנה) והתיישבנו במסעדה.

המקום מעוצב באווירה איטלקית ייחודית, ובצורה כזו שיהיה מנותק מהמולת הקניון וכולל חלונות גדולים הפורסים את תל אביב הסואנת מתחת. הסניף הוא חלק מרשת "טרנטינו" בבעלות איש העסקים איציק אדרי, והוא הסניף הכשר היחיד ברשת, וגם היחיד שהוא חלבי בלבד, עם תפריט מועשר למשל בתוספת של מנות דגים שונות ומקוריות.

מנהלת המקום הסבירה לנו כי היות והסניף משרת הרבה מעובדי המגדלים בסביבה, והם סועדים קבועים, יש תפריטים משתנים כדי לגוון במנות חדשות ומפתיעות. הומלץ לנו לנסות את מנות הדגים, בעיקר את מנת הדגל   – פילה סלמון טרי בחמאה לימונית עם פטוצ'יני בצד, כשאפשר לבחור כל פסטה וכל רוטב כך שאפשר במקביל לטעום גם מבחר מהפסטה, רק שאני כבר ננעלתי על דברים אחרים בתפריט, כך שאת המנה הזו אני אשאיר לפעם אחרת.

מה טעמנו-

"סופלי". הצוות המליץ על המנה שהיא – "כדורי ריזוטו במילוי גבינת מוצרלה , מתובלים, מטוגנים ומוגשים עם רוטב צ'ילי ולימון כבוש פיקנטי" (39 שקלים לארבע יחידות, שרשומות בתפריט כ"חובה לנסות!!!!!". (סימני הקריאה במקור).  מדובר במנה חמודה מאד, הכדורים הגיעו לוהטים, מבין שתי מנות הפתיחה, זו היתה הפיבוריטית שלי.

"פוקצ'ת קפרזה"– מאפה לחם שעליו עגבניות, בזיליקום ומוצרלה (33 שקלים). למעשה, כמו שאני תמיד עושה במסעדות, רציתי להזמין את לחם הבית (18 שקלים) אבל המנהלת שכנעה אותי לנסות את הפוקצ'ה. זו מנה שאפשר לחלק לשני מנשנשים מבחינת הגודל, היתה לי קצת חיוורת, הייתי נותנת לה עוד טיפת זמן אפייה ועוד זרזיף שמן זית, הגבינה היתה איכותית.

(משמאל הסופלי, מימין הפוקצ'ה)

לעיקריות הזמנו שלוש-

לא' הקטנה ארוחה ממבחר ארוחות הילדים (מבחר של ספגטי/פיצה/פישבורגר עם צ'יפס, קינוח של מזרק שוקולד או גלידה של בן אנד ג'ריס, ושתיה קלה לפי בחירה – 47 שקלים בתפריט). מבין השלוש בחרה א' ה'קטנה במנת הדג והוזהרה שמדובר בפיקנטיות קלה. זה לא הרתיע אותה וכשהמנה הגיעה היא מסרה שזה לא ממש פיקנטי. אני טעמתי ולא הרגשתי בכלל פיקנטיות. ניכר היה שהמנה מוטעמת לילדים. מה שהפתיע אותי היה הגודל, המנה היתה גדולה גם לסועד יותר מבוגר ואין לי מושג איך ילד יכול לסיים אותה. המלצה שלי – במנת הבורגר רצוי מראש לחתוך את הלחמניה לשתיים, ואם אפשר גם לשים תחתית נייר מתחת לכל חצי לאחיזה, מכיוון שידיים קטנות שמנסות לאחוז המבורגר גדול בלי תחתית, זה מתכון להתפרקות על הצלחת.

יחד עם המנה הגיעה גם חוברת צביעה ופעילות חמודה של המקום, עם כמה טושים שלצערנו לא פעלו כל כך טוב, המלצה שניה שלי – עדיף לתת לילדים צבעי פנדה או צבעים רגילים שלא נגמרים כל כך מהר.

למעלה- חוברת הצביעה לילדים, למטה  – מנת ההמבורגר לילדים וקינוח מזרק השוקולד.

העיקריות למבוגרים כללו –

"סלט אגסים עם דנא בלו" – חסה, אגסים, עגבניות שרי, בצל סגול, אגוזי מלך, גבינת דנא בלו ורוטב ווינגרט" – 59 שקלים בתפריט למנת ענק ששתינו לא הצלחנו לגמור. סלט משביע מאד . הגבינה היא גבינה כחולה והוזהרנו על כך מראש כי כנראה יש אנשים שלא אוהבים (???) גבינה כחולה. אנחנו מאד אוהבות.

"רביולי תרד וריקוטה" – 61 שקלים- מנה ענוגה שביקשתי וקיבלתי ברוטב שמנת שחיתותי. היתה גם הפייבוריטית שלי מבין שתי המנות.

(משמאל סלט האגסים, מצד ימין הרביולי).

בכלל, לגבי הפסטות, כל סועד יכול להרכיב לעצמו את סוג הפסטה שהוא אוהב (ספגטי, פטוצ'יני, פפרדלה, פנה וכו') ואת הרוטב החביב עליו ולקבל את הפסטה המדוייקת לטעמו. יש גם פסטות עם תוספות קבועות.

תפריט הקינוחים הגיע ואיתו ההחלטות הקשות של היום…

לא' הקטנה בכלל לא היה ספק- מזרק שוקולד עמוס שהובא על צלחת וכלל שוקולד בשני צבעים, נשאב במהירות.

בתפריט למבוגרים היו פיתויים רבים אבל אני ננעלתי על ה"ספגטי שוקולד" שכלל מוס שוקולד חלב ומעל ספגטי עשוי קרם שוקולד לבן (36 שקלים). האמת, המנהלת אמרה שאם אני באמת שוקוהולית עדיף לי לבחור במנת ה"טארט שוקולד" שמכיל שוקולד בלגי מריר 70% אבל אני כבר דמיינתי את שכבות השוקולד של ה"ספגטי" ואי אפשר היה להזיז אותי.

א' הגדולה המליצה על "קדאיף מסקרפונה" (36 שקלים בתפריט לשכבות קדאיף פריכות עם קרם מסקרפונה באמצע).

המנות הגיעו והיו יפיפיות. מנת הקדאיף טבלה ברוטב פירות יער חמצמץ שהיווה איזון למתיקות, ומנת ה"ספגטי" טבלה במרק שוקולד חמים ונעים שלוקק עד תום. בכלל, מנת ה"ספגטי" היתה המנצחת הגדולה לטעמי מכיוון שהיתה מתוקה אבל ענוגה. למי שמעדיף קצת פחות מתיקות, שילך על הרעננות של המסקרפונה עם הפירות החמצמצים.

משמאל ספגטי שוקולד, מימין מסקרפונה ופירות יער.

המסעדה כאמור כשרה ולכן פתוחה ביום שישי עד הצהרים (תלוי בשעת כניסת השבת) ונפתחת שוב במוצאי שבת. מתקיימים בה אירועים עד 100 איש.

אתר רשת "טרנטינו" – http://tarantino.rest.co.il/he/home/default.aspx

 

למקומות, היכון, רוץ! (ושחה, ורכב..)

טריאתלון תמיד נראה לי המבחן האולטימטיבי של ספורטאי- גם לרוץ, גם לשחות וגם לרכב, תוך מעבר מהיר מענף לענף, ובמרחקים גדולים. כדי להשתתף בתחרות כזו אדם צריך להיות מוכן מכל הבחינות, גם מבחינת כושר גופני ויכולות פיזיות וגם מבחינת ציוד שיסייע לו במשימה.

ברשת "ורטהיימר"  – הרשת המובילה במוצרי ספורט, הלבשה והנעלה ספורטיבית, מכשירי כושר וציוד ספורט, הרימו את הכפפה ופתחו את סניף הקונספט הייחודי – "ורטהיימר טריאתלון" שמכילה מגוון אדיר של מוצרי ספורט השייכים לשלושת הקטגוריות של הטריאתלון  – הריצה, השחיה ורכיבת אופניים.

(בתמונות – פינות שונות בחנות)

הוזמנתי לבחון את החנות ולא הצלחתי להעלות בדעתי משהו אחד שספורטאי יזדקק לו באחד מהענפים הללו (או בשילוש של שלושתם) שאין- מבגדים מנדפי זיעה, פאוצ'ים לציוד האישי, שעוני דופק, משקפי שמש מתאימות, אזניות ריצה, אופניים מכל הסוגים כולל כל האביזרים שלהם, משקפות צלילה, ועוד, והכל של היצרנים המובילים בעולם.

בחנות, הממוקמת בהרצליה פיתוח יש גם תוכנה המתאימה באופן אישי נעלים לספורטאי באופן שיתאים לסוג הפעילות ולמבנה הרגל שלו וכל העובדים בחנות עוסקים באופן אישי מקצועי באחד (או יותר) משלושת הענפים של הטריאתלון כך שהם יכולים לתת את הייעוץ המקצועי ביותר.

החנות הוקמה ומנוהלת על ידי מירב פרי, מרתוניסטית וטרי אתלטית וותיקה.

בזמן הביקור שלי היתה במקום הרצאה של יריב כרמלי, ספורטאי וותיק שהסביר מהי תזונת "פליאו" – תזונה בסגנון קדמוני, שבה אמורים לצרוך מזון כמו שנאכל בתקופות קדומות (בשר אדום, שומן מן החי ולא לפחד מאחוזי שומן גבוהים במוצרי חלב למשל) ולהמנע מגלוטן וסוכרים. (ניתן לגגל "פליאו" ולמצוא מידע רב על הנושא).

(בתמונות – יריב כרמלי מסביר על שיטת "פליאו")

בשבת ה29  לדצמבר 2012 מארגנת "ורטהיימר" מירוץ טריאתלון RUN לכל המשפחה – המירוץ בחסות המותג המוביל MIZUNO מזמין את כל התושבים להשתתף במקצים תחרותיים לספורטאים מקצועיים, ועממיים למשפחות. במירוץ ישתתפו מיטב רצי ואלופי ישראל.

לרשת "ורטהיימר" 37 סניפים בפריסה ארצית, וסניף "ורטהיימר טריאתלון" ממוקם ברחוב אבא אבן 3 , הרצליה פיתוח.

אתר "ורטהיימר"  – http://www.sportw.co.il/

"ורטהיימר טריאתלון" – http://www.sportw.co.il/טריאתלון