באחד הפוסטים הקודמים סיקרתי מסעדה שאליה הלכנו כדי לחגוג את יום ההולדת של ת'.

במסגרת חגיגות יום הולדת יש תמיד מתנות, ולי ולת' יש מנהג קבוע- רשימת משאלות. במסגרת הרשימה כל אחת בסמוך יום הולדתה, מרכיבה רשימה של מתנות שהיתה רוצה לקבל, והשניה בוחרת מתוכה מה לתת, כך שזה גם חוסך מתנות לא רצויות או מיותרות, וגם מכיל גורם הפתעה. הענין הוא שהרשימה הזו נשלחת לכמה אנשים ואז מתחילים הטלפונים של "מה את קונה לה?" כדי שלא יהיו כפילויות.

במקרים אחרים, שבהם אין רשימות כאלה, תמיד יהיה בעל שמחה שיצטרך להתרוצץ אחר כך בין חנויות שונות כדי להחליף, לקבל זיכויים שלא תמיד מתאימים לו ושהרבה פעמים נשארים בארנק עד שפג התוקף שלהם, או במקרה ה"פולני" יותר, למחזר מתנה שגם המקבל שלה לא תמיד חפץ בה.

אתר GIFTLIST בא לפתור בדיוק את הבעיה הזו. יש הרבה אתרי מתנות מיוחדות וגימיקים ברשת, אבל הרעיון ב"גיפטליסט" הוא הנוחות. איך זה עובד?

בעל השמחה נכנס לאתר ומרכיב לו רשימה של מה שהוא היה רוצה לקבל, בכל מני מחירים. אחר כך הוא מפרסם את הרשימה בין מי שמתכוון להגיע לאירוע עם מתנה, והמוזמנים יכולים לבחור מה לתת מתוך הרשימה כרצונם וכתקציבם. ברגע שמשהו נרכש, הוא מטושטש מהרשימה כך שאין כפילויות.

בצורה כזו גם בעל השמחה מקבל מה שהוא רוצה, גם האורחים לא צריכים לתהות מה להביא (וכמעט לכל בחורה שאני מכירה יש אוסף אדיר של קרם גוף ונרות ריחניים בגלל אורחים שלא ידעו מה להביא) וכמובן ללא התרוצצויות אלא דרך האינטרנט, והכי יפה- אם יש מתנה יקרה, אפשר לחלקה בין כמה אורחים , והכל, דרך האתר!.

 את השירות האחרון – חלוקה בין כמה חברים למתנה יקרה יותר, אפשר לנהל גם אם בעל השמחה לא ערך רשימה, אלא פשוט דרך האתר, כשבמקום שמישהו אחד מהאורחים יתחיל להיות מנהל החשבונות של כל החבורה, יש מקום אחד שאליו כולם יכולים להכנס ולתאם כמה כל אחד נותן.

 כל השירותים הם כמובן חינם. באתר גם אפשרות לרכוש כרטיס מתנה של "גיפטליסט" כדי שמקבל הכרטיס יוכל לבחור לעצמו מה לקחת בסכום הכרטיס. המחירים באתר הם מחירי שוק.

 בעבר כבר היו נסיונות לעשות שירות כזה, למשל בחנות מתנות לחתונה, כשהחתן והכלה יכלו ליצור רשימה של בקשות, אבל אז המבחר היה מוגבל מאד, ורק לאותה החנות. זאת לעומת "גיפטליסט" שבה יש מגוון ענק של מתנות שמחולקות לפי קטגוריות כמו "חתונה" "יום הולדת" "לידה" "מתנות לנשים/ גברים" ועוד, והכל מגיע בידי השליח של "גיפטליסט" הישר לבית החוגג.

 אחת המתנות המבוקשות באתר "גיפטליסט" היא חבילות קאפקייקס במגוון הרכבים, טעמים ומחירים, ובמסגרת ההכרות עם אתר "גיפטליסט" הוזמנו, חבורת בנות רועשת, לסדנת קאפקייקס של דניאל, בעלת "I LOVE CUPCAKES" בתל אביב, שהפכה את השולחן שלנו לערימה מתוקה של קפקייקס, ציפויים שונים, וקישוטים בשלל צורות, צבעים וטעמים, שהכניסה לאטרף את המשתתפות. שאגות "איפה השוקולד" ו"תפסיקו לאכול את הקישוטים!" רעמו בחדר ובסוף יצאו לנו יצירות מתוקות, מקסימות וקלילות. מעבר לקפקייקס שניתן לרכוש דרך "גיפטליסט" וכמובן גם בחנות ברחוב בן יהודה בתל אביב, יש גם סדנאות קפקייקס ומשלוחים של האוצרות המתוקים האלו, בשלל גדלים.

כתובת אתר "גיפטליסט" –

http://www.giftlist.co.il/

כתובת "I LOVE CUPCAKES"

http://www.ilovecupcakes.co.ll/

מאות אלפי ישראלים נסעו השנה לחו"ל. אחד היעדים הפופולאריים הוא צרפת. מעבר להיותה מקום תיירותי מדהים, צרפת היא גם מעצמה קולינרית. אבל בשביל אוכל צרפתי אין צורך לנסוע עד צרפת. מספיק עד הוד השרון. כי בהוד השרון ממוקמת "אנג'לינה" – קפה ביסטרו צרפתי שחוגג עכשיו שבע שנים לקיומו, וחזר לעצמו במהירות שיא אחרי אירוע שריפה לפני כחצי שנה. הבעלים הם ליאת ודוד זהות, השף הוא אנדריי זהות, שף תוצרת בורדו שבנה תפריט ביסטרו אירופאי עם קפה איכותי, ועם הרבה כבוד לחומרי הגלם.

צוות המסעדה הזמין אותי יחד עם בלוגרים נוספים לנסות את המנות ולראות איך המסעדה חזרה לעצמה לאחר השריפה, לאותן מנות אהובות ומוכרות, יחד עם חידושים וספיישלים

לפתיחה, קיבלנו קוקטיילים – מרטיני אגס ומוחיטו בזיליקום. (מחירי הקוקטיילים נעים בין 30-40 שקלים לכוסות גדולות). בחרתי במרטיני שהיה מקרר ומעורר, וטעמתי גם את הבזיליקום שהיה נדיב מאד ברום.

מתוך תפריט המנות הראשונות הוגשו לנו:

– פטה כבד עוף בציפוי אגוזי לוז, קונפיטורת ענבים וצנימים (46 שקלים). אני העדפתי אותו יחד עם לחם רגיל וחמאה שהגיעו ממנה אחרת, ויצרו פצצת טעמים כמו שרק חמאה ופטה כבד יכולים לעשות ביחד. קשה לפספס בפטה כבד.

– קרפצ'יו בקר  – פרוסות בקר נאות בלימון, שמן זית ופרמז'ן, פטרוזיליה, אגוזי לוז ובצל בבלסמי (48 שקלים)- עוד מנה קלאסית נחמדה מאד.  (שתי המנות האלו מוצגות בתמונה מעל לפוסט הזה).

– סלט עלים וירקות שורש- סלק, קולורבי, צנון, גזר, בצל פריך וגבינת פטה בוינגרט הדרים וכוסברה – 52 שקלים למנה שנראית מאד פשוטה על הנייר ולא "מסעדתית" אבל בתכלס זו היתה הפיבוריטית שלי ממנות הפתיחה. סלט מרענן מאד, שילוב טעמים עדין אבל כייפי על הלשון.

– שרימפס בשום ושמן זית עם צ'ילי, פטרוזיליה ולימון – (52 שקלים) – חובבי פירות הים חגגו בארוחה הזו, במיוחד במנה הזו וביקשו תוספת. הרוטב נוגב בעזרת עוד לחם.

– סלט קלמרי על הפלנצ'ה – עוד פירות ים, קלמרי שלא נופל למלכודת הצמיגות – טבעות וראשי קלמרי עם שומר, עגבניה, פטרוזיליה, בצל ושום עם לימון ושמן זית (48 שקלים).

– פרנו פירות ים – שרימפס, קלמרי, מולים, רוטב עגבניות, פלפלים חריפים וכוסברה (52 מנות). עם המנה הזו היתה לי בעיה כי אני בדרך כלל לא בררנית באוכל אבל טעם של אניס אני לא מסוגלת לסבול, אפילו לא בצורת ליקריש. הפרנו היה מאד מודגש לדברי הסועדים האחרים. המנה תתאים לחובבי אניס וטעמים פיקנטיים.

המנות הראשונות לוו ביין רוזה  של יקב אמפורה בזכרון יעקב.

הצלחות הוחלפו ואנו התכוננו למנות העיקריות:

– סלט קיסר קלאסי – חזה עוף צלוי עם לבבות חסה, קרוטונים, פרמז'ן – 62 שקלים, היה נחמד.

– מנת ספיישל שלא קיימת בתפריט, ותקוו שהיא תהיה ביום ביקורכם – ניוקי סגול שבושל במי סלק, ממולא בגבינת פרי ופקן עם רוטב שמנת. ללא שום מתחרים – המנה שלי בגדול. אין מצב ששילוב של ניוקי עם גבינה ופקן, יחד עם רוטב שמנת , לא יצא משהו מוצלח מאד והמנה אכן הצדיקה את ההנחה הזו. המנצחת הגדולה מבחינתי שזכתה למחמאות גם משאר יושבי השולחן.

– פילה דניס צרוב במחבת עם תבשיל עדשים, שעועית שחורה ויוגורט עיזים (96 שקלים) היה נחמד. אני הייתי מפרידה בין המנות ועושה שתיים – אחת של הדג בעצמו ואחת של התוספת.

– ניוקי שרימפס (79 שקלים) כלל רוטב שמנת, בייקון, פטרוזיליה, בזיליקום וגרידת לימון. גם פה הניוקי היה טעים, הסכמנו בשולחן שאולי עדיף היה בלי הבייקון שמרגיש קצת לא שייך.

– פילה לבן בגריל – 300 גרם פילה במרינדה של צ'ילי, שום ואורגנו, מוגש על פירה (חלבי!) ברוטב בקר ובלסמי (84 שקלים) – בשר ה"פרה  הנמוכה" הוא דל שומן וצריך לקחת את זה בחשבון כשמזמינים. הפירה היה מצוין, כמו שפירה חלבי יכול להיות.

– המבורגר בשר – 62 שקלים בתפריט למנה גדולה של המבורגר 250 גרם בקר צלוי ומוגש עם ירקות, לחמניה ובצל חרוך, עם אפשרות לצ'יפס או תפוחי אדמה שקודם נאפו ואז טוגנו והוגשו בקוביות. ההמבורגר היה בסדר, אני עדיין הייתי בוחרת, במסעדה שכל כך מתמחה בפירות ים, לבחור בפירות הים. ההמבורגרים מוגשים עם תוספות שונות כמו בייקון ואמנטל, או ביצת עין.

עם העיקריות שתינו יין אדום של יקב צורעה, בלנד שמקובל במחוז בורדו, משם מגיע השף.

כוסית "פטרון" – ליקר קפה , ליווה את המעבר לקינוחים וקיבלנו לטעום חמישה מהם –

– מנת ספיישל שכללה מרנג שווצרי עם שמנת פיסטוק, גלידת פיסטוק ורוטב פטל

– טרפלס משוקולד בלגי מריר, שמנת ובלנטיינס (12 שקל ל6 יחידות)

– קרם ברולה ווניל – התחרה על תואר "הקינוח המצוין מבין הקינוחים" רק עם מנת הספיישל (30 שקלים)

– גופרה בלגית בננה קרמל  – מנה גדולה שמוגשת עם גלידת וניל (42 שקלים)

– מוס שוקולד בקרמל ורוטב וניל – 30 שקלים לקערה גדולה שמוגשת בסגנון חופשי וביתי.

כאמור מבין החמש אהבנו במיוחד את הברולה ומנת הספיישל בהחלטה די פה אחד.

יש עוד תפריט נרחב, (ובקרוב חידושים נוספים) שכולל הרבה פירות ים, פסטות, גבינות ובשר, כך שכל חובב אוכל צרפתי או סתם אוכל טוב יכול למצוא בו מה שירצה.

המיקום – הוד השרון – רח' הבנים 14, החל מהשעה שבע בערב יש חנייה חופשית בסביבה.

כתובת האתר של המסעדה:

http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=6011

את העוגות של "מתוקה" כבר סיקרתי בעבר (http://cafe.mouse.co.il/post/2679809/).

ועכשיו מגיע ראש השנה, שבו הדבש והמתיקות שולטים ביד רמה, ואין מצב לפספס את החגיגה-

ולכבוד החג והמתיקות, הוציאה "מתוקה" קולקציה חדשה שכולה דבש ותוספות שונות. מדובר בקולקציה רחבה מאד, מגוונת מאד, הרבה טעמים וטווח מחירים שמתאים לכל כיס – בין השאר יש עוגת טחינה דבש וסילאן, לחובבי הבריאות, שהציפוי שלה עשוי שומשום מלא קלוי שמעניק קרנצ'יות (38 שקלים), עוגת סולת קוקוס ודבש שמביאה זכרונות ילדות בניחוח תפוזי עם שבבי קוקוס (39 שקלים), עוגות דבש קלאסיות שנמכרות כל השנה – עוגה קלאסית באייסינג ווניל עם טעם דומיננטי של דבש, עוגת דבש עם קוביות תפוחים ועוגת דבש בשילוב שזיפי שגיב וציפוי שטרוייזל (כל אחת 39 שקלים).

 אני קיבלתי לטעום את "עוגת דבש פרחים" – מדבש פרחי הר מירון בשילוב היביסקוס מיובשים שיוצרים ניגודיות של חמצמץ ומתוק, טעם מרענן יחסית לעוגות הדבש המוכרות (מחיר מלא – 39 שקלים, ובמהלך חודש ספטמבר בכל סניפי הרשת ב29 שקלים).

העוגה היתה ללא ספק רכה ו"דבשית" עם נקודות חמצמצות שאם לא הייתי יודעת שזה היביסקוס, הייתי חושבת שמדובר בפרי הדר כלשהו. אני אוהבת שיש הפתעות באמצע מרקם של עוגה, בעיקר כשיש ניגוד בטעמים (אבל בעדינות).  העוגה גם הצליחה להיות עשירה אבל לא חונקת, כמו שקורה הרבה פעמים בעוגות דבש. ההערה היחידה שיש לי היא שהעטיפה יפיפיה, עם סרטים ומזכירה סוכריה, אבל אי אפשר להחזיר אליה את העוגה אחרי שנפתחה. הניילון מאד עדין ונקרע, כך שמי שלא מתכנן לגמור את כל העוגה בבת אחת, או שיוציא החוצה בעדינות רק את החלק שהוא רוצה לחתוך, וישאיר את השאר מצופה, או שיכסה אחר כך בניילון נצמד לשמירת הטריות.

 ואז הגיעה המלכה. יפה, גבוהה, מעוצבת ומרשימה עם שם ההולם את מעמדה "עוגת פרימדונה" – עוגת דבש עשירה על בסיס בשקוטי שקדים בסירופ דבש עדין, עם גנאש שוקולד מריר, בציפוי בצק סוכר עם כתר יפיפה של ארבעת האותיות ת-ש-ע-ג.

האמת, היה חבל לחתוך עוגה כזו. (189 שקלים).

אבל חתכתי והבאתי פרוסה לבן שישב שקוע במשחק הרג כלשהו במחשב. בדרך כלל קשה להוציא אותו מהמשחק, אבל הפעם, שתי דקות אחר כך הוא בא עם צלחת ריקה ואמר "העוגה הזו טעימה נורא".

והאמת, כן, הוא צודק. כל בני הבית בגילאים שונים הסכימו שהעוגה לא רק מרשימה ויפה אלא פשוט טעימה מאד, מתוקה, עשירה ובגלל גובהה ניתן לחתוך לפרוסות דקות יחסית ככה שהיא מספיקה לפחות לעשר מנות נדיבות.

 עוגה כזו יכולה להיות מתנה יפה למתארחים שרוצים להגיע עם משהו מרשים לארוחת החג, למארחים שרוצים לשים מרכז שולחן שבסוף הארוחה הופך לקינוח מרשים, או סתם לזלילה פרטית להבטחת השנה הבאה כשנה מתוקה במיוחד.

בקולקציה יש גם מוס רימונים – שכבות בישקוטי שקדים, גנאש שוקולד לבן, מוס פטל וג'לי רימונים (65 שקלים) שאני מבטיחה לעצמי לטעום מתישהו…), מארז סברינות טבולות בדבש (עם ציפויים שונים – 41 שקלים ל8 יחידות), צנצנות דבש, חלות דבש וליקר דבש – ליקר רימונים ישראלי.

 כמובן שניתן להרכיב חבילות שי שונות ולפנק את היקרים לנו.

 ל"מתוקה" ארבעה סניפים בתל אביב (הרצל, וויצמן, אסותא, טאגור) ואחד בכפר סבא במתחם G, וכן את שירות "ROOMSERVICE" שמספק פתרונות לאירוח בכל קנה מידה ולכל אירוע.

כל המוצרים מוקפדים מבחינת טריות, איכות ואריזה דקורטיבית שהופכת כל אחד מהם למתנה.

שוש והמולטיקוק בפעולה.

למי שכבר הספיק להכיר אותי קצת, בישול זה לא הצד החזק שלי. בעוד חברי הבשלנים מכינים מאכלי גורמה, עוגות מפוארות, תבשילים ומני מטעמים, אני מעדיפה להיות מקסימום הסו שף, ואם אפשר להסתפק בתפקיד הצלמת של כל העסק, מה טוב.

כשאני חוזרת עייפה , הדבר האחרון שבא לי הוא להתחיל לשים המון סירים על האש, באחד לבשל, בשני לטגן, בשלישי לאדות, להתכופף מעל הרבה להבות חמות ולנסות לתזמן את כל העסק. מצד שני, הייתי מאד שמחה לאוכל "מההתחלה" – לא תעשייתי אלא משהו עם מצרכים איכותיים, שהערך התזונתי שלהם נשמר לאורך ההכנה.

"בואי תתנסי בבישול של "מולטי קוק" אמרו לי "מולטי מה?" שאלתי "מולטי קוק" הסבירו לי "ערכה של כמה כלים, כל אחד מתאים לכל דבר, ואפשר להכין ארוחה בריאה וטעימה ביעילות ובשמירה על הערכים התזונתיים".

אז אזרתי אומץ ונכנסתי למטבח.

ולא רק זאת, אלא שאת ההתנסות שלי, כולל המתכונים שהפקתי, גם צילמתי בווידאו הבא- וידאו שעושה הסטוריה ומנציח אותי כפי שמעולם לא נראתי בעבר……. מבשלת!!!!!.

הלינק הוא – http://www.youtube.com/watch?v=-k2qxJAK3Ps&feature=youtu.be

PIREX הוא מותג בן כמעט מאה שנים, וה"מולטי קוק" שלו עומד בכל הדרישות – בישול בריא (הכלים לא סופגים חיידקים), בישול מהנה כי הכלים נוחים ובישול מעשי – הכלים פרקטיים, כל אחד משמש למגוון פונקציות ולכן גם אין צורך בכלים רבים שתופסים מקום.

 כל חלקי המולטי קוק הם מודולריים וניתן לשלב אותם בהתאם לדרישות המתכון הספציפי, וכן כפי שתראו בסרטון, להשתמש באדים של תבשיל אחד כדי לאדות את התבשיל השני שמונח מעליו ובכך לחסוך מקום על הגז, וגם את משאבי הגז עצמם.

דבר נוסף- בגלל שחלקי ה"מולטי קוק" עומדים בטווח טמפרטורות נרחב, מגבוה מאד לנמוך מאד, ניתן להשתמש בהם בכל סוגי הכיריים (קרמיות, גז או הלוגן) וכן בכל תנור או מיקרוגל, וכמובן גם מקרר, מקפיא והכי חשוב  – מדיח!!!!

 חמשת החלקים הם :

קערה ויטרוקרמית של 2.5 ליטר שאפשר להשתמש בה כסיר, כתבנית אפיה או כאמור למקרר, למקפיא ולמיקרוגל.

קערת אידוי מזכוכית שמניחים על הקערה הקודמת ומשתמשים באדים של הקודמת כדי לאדות מזון ובכך לבשלו בעדינות ולשמור על מרקמו, עסיסיותו ובעיקר תכונותיו הבריאותיות (אני הכנתי בזה דג כפי שתראו בסרטון).

שני מכסים – אחד עמוק ואחד שטוח שמעבר להיותם מכסים, משמשים גם כקערות אפיה, ככיסוי לעוגה או ככלי לתבשיל.

מכסה סיליקון גמיש שמכסה ואוטם כל דבר, וניתן לשימוש גם בתנור ובמיקרוגל.

בתמונות למטה תראו את מה שאני הכנתי. היות וכאמור אני ממש לא בשלנית גדולה, הלכתי על הכי פשוט אבל בריא, טעים, מהיר וקל –

למנה הראשונה הכנתי קישואים מבושלים שבישלתי במים בקערת הבישול, ואחר כך הוספתי תיבול, עגבניות ושמן זית.

למנה העיקרית הכנתי דג מאודה (השתמשתי בפורל שקודם היה קפוא, ובאותה קערת אידוי שהוא היה בפריזר, הוא עבר למיקרוגל להפשרה ומשם לאידוי על גבי האדים של בישול הקישואים). במקביל ביחד עם הקישואים בישלתי בסיר התחתון גם תפוחי אדמה לפירה.

ההגשה היתה של הדג ביחד עם פירה של תפוחי האדמה שהתרככו ומעכתי אותם עם חמאה, תבלינים ופטרוזיליה, ואת הכל הגשתי עם סלט חסה קטן בצד ופלחי לימון.

הקינוח היה עוגת שוקולד מהירה מאד במיקרוגל, את פירוט המצרכים ניתן לראות בסרטון, שלקחה דקה וחמישים בטמפרטורה הגבוהה ביותר של המיקרוגל (ונאפתה במיכסה העליון מתוך חמשת חלקי ה"מולטי קוק"). שמתי אותה ממש בדקות האחרונות של הכנת המנות האחרות כך שהיא היתה מוכנה בזמן, וכמו שאמרתי בסרטון, ניתן לשחק עם זמני האפיה אם רוצים שתוך העוגה עדיין יהיה רך יותר, כמו "סופלה".

 בעזרת מכסה הסיליקון אפשר לכסות את כל החלקים האחרים ולשמור את התכולה, בלי להעביר לקופסאות איכסון אחרות. בתום הבישול כאמור הכל הלך למדיח.

 השורה התחתונה שלי מכל ההתנסות הזו – שאין יותר צורך בהמון המון כלים וקופסאות שכל אחד מתאים לשימוש אחד, עדיף מעט כלים שמתאימים להכל ביחד – חוסך גם מקום וגם שטיפת כלים (מים, חשמל ועבודה). אהבתי גם את החיסכון בזמן ואת החיסכון בגז מכיוון שהשתמשתי באותה להבה לשתי מנות שונות.

את אופן ההכנה המפורט ניתן לראות בסרטון.

Welcome to WordPress.com! This is your very first post. Click the Edit link to modify or delete it, or start a new post. If you like, use this post to tell readers why you started this blog and what you plan to do with it.

Happy blogging!