כשמישהו אומר לי "שונא מתנות יחיה" אני משיבה "אני לא יחיא, אני שוש". מה לעשות שמתנות זה ממש כיף? ומתנות פינוקיות עוד יותר? ( ולא ,אני לא מחשיבה את האנציקלופדיה שקיבלתי בבת מצווה כמתנה…).
ארכיון
הבימה- (לא תמיד) כל שצריך הוא אהבה
המחזה LOVE LOVE LOVE – על שם השיר הידוע של הביטלס ולא בכדי – השנה היא 1967- האדם הראשון עדיין לא דרך על הירח , אבל הרוח המריאה גבוה- אל החופש. דור ילדי הפרחים פועם במלוא עוזו- סקס, סמים ורוקנרול במובן המילולי של המילה.
"סנדלפור" – לפסח (ומימונה) מתוקים במיוחד.
מתוק. כולנו אוהבים מתוק. כשמתחשק "משהו טעים" זה בדרך כלל משהו מתוק. בפסח (ובחגים בכלל) כשאנו יוצאים משגרת העבודה , ויש לנו הרבה יותר זמן פנוי, אנחנו גם בדרך כלל רעבים יותר ומשתוקקים יותר למתוקים, ובחג כמו המימונה, שמזמן הפך לחג לאומי של כל העדות, המתיקות היא השולטת ביד רמה.
את "סנדלפור" ומוצריה הכרתי לראשונה בפרסומת שבה דוגמנית לא מצליחה להגיד את שם החברה, עד שהיא טועמת מהמעדנים ונהנית. אז לי דווקא אין בעיות בהגיית השם, ואני תמיד שמחה לטעום את המוצרים הכייפיים של "סנדלפור" ושמחה לשמוע על החידושים.
פיליפ מרטינ'ס ב"קאטו"- כי גם לשיער מגיע ספא.
כשאני שומעת את המילה "ספא" – האסוציאציות שלי הן בדרך כלל חלוק מפנק, נעליים רכות, ריחות קטורת ובעיקר פינוקים לעור הגוף והפנים. הפעם, כשהוזמנתי לנסות את מוצרי "פיליפ מרטינ'ס" האיטלקי , במספרת "קאטו" בשוהם , הכרתי חוויה חדשה- ספא לשיער, הראש והקרקפת.
רוני בשרטי, מעצב שיער עם וותק של 22 שנים ויותר, שמתמחה בהחלקות שיער ותוספות בשיטות ייחודיות, הוא הנציג האזורי של "פיליפ מרטינ'ס" – מוצרי שיער – מצבעי שיער ועד לשמפו, כל מה שצריך בשביל טיפוח מקסימלי . מלבד הטיפוח והטיפול בלקוחות רוני גם מציל כאלה שנפגעו מהחלקות או תוספות לא מוצלחות . המספרה היא המספרה היחידה על בסיס אורגני באזור .
אחוה – מה נשתנה?
חג הפסח בפתח, ומעבר לארוחות החג הכבדות, כשרוצים משהו לנשנש יש רק…. מצות, ובדרך כלל הן באות עם אחיהן התאום הסיאמי "שוקולד"- או בקצרה "מצות עם שוקולד" (ויש אפילו קנויות כאלה!). אבל…. שוקולד זה אמנם בריא אבל לא בכאלה כמויות, ואם כבר רוצים משהו מתוק על המצה, עדיפה האפשרות של "אחוה" – ממרחי טחינה עם שוקולד וסילאן שמביאים לא רק מתיקות אלא גם ערכים תזונתיים גבוהים.
"מכללת השף"- 13 שנים של טעמים!
לפני 13 שנה ייסד ניר בריח את "מכללת השף"– הסניף הראשון בעיר באר שבע. המכללה כבר חוגגת בר מצווה, עם חמישה סניפים- :תל אביב, חיפה, ירושלים, ראשון לציון וכאמור החלוצה באר שבע.
הגעתי להכיר את סניף ראשון לציון, בו נערכה ארוחת טעימות חגיגית לכבוד האירוע, כשכל האוכל בושל על ידי תלמידי קורס "בישול a la carte" , כשהם בחצי הדרך בלימודיהם, ובזווית האישית- אם אלה המטעמים שהם הצליחו להפיק בחצי הדרך, אני מאד סקרנית לטעום את התוצרים בסוף הקורס.
"שיר השירים אשר לשלמה" – ו"סיר הסירים אשר לשוש".
לסבתא שלי היו סירים שתמיד חשבתי שהיו מעוצבים במיוחד. מה הכוונה? לא היה סיר אחד שהיה חלק, ללא כתמים , או עם מכסה תואם. אצלה תמיד הכל היה בסגנון "אוונגרד" כלומר כתמים לא מזוהים בתחתית, שקעים ובליטות , חלקים שרופים, ידיות נמסות, וגם המכסה היה בשיטת "ערבב והתאם" עם כוכבית על המילה "בערך". מקסימום קצת ינזל מהלמטה של מכסה גדול מדי, ככה כבר מנקים את הכיריים תוך כדי…..
לאמא שלי כבר היו סירים יותר טובים, רק חבל שהיא לא השתמשה בהם הרבה, ואולי זו הסיבה שהגעתי לגיל שמונה עשרה עם בקושי חמישים קילו על מטר שבעים.
פוסט פורים- חוזרים לשיגרה (ולגזרה)
פורים בא והלך, ואיתו טונות סוכר שיכלו להמתיק את ים המלח. עכשיו הגיע הזמן לקצת אוכל בריא לחזור לתלם (ולחדול מהתזזיות).
בחבילה של הפעם היו – חבילת עדשים שחורות, חבילת קינואה, ומבחר רטבים , מהם השגתי אלף האיים ורוטב שום לייט.
לילות בני ברק הסוערים (והטעימים)
הכל התחיל כשלאמא של איציק אלמן היה יום הולדת. מה כבר אפשר לתת ליום ההולדת שישים שהיא לא קיבלה מליון פעם? אז הרעיון של איציק , מרפא לפי התורה הסינית שחזר בתשובה יחד עם אשתו לפני 17 שנים, היה סיור קולינרי בבני ברק, מקום שלמד לאהוב ולהכיר. אחרי ההצלחה הגדולה של הסיור, הוא חשב "למה לא?" ויצר משהו ייחודי- סיור קולינרי במקומות הכי טעימים בבני ברק, בזמני השיא שלהם- חמישי בערב, כשכל העיר והסביבה (וגם מערים רחוקות) מגיעה לקנות אוכל לשבת קודש.
"צלופן"- הטיפול המבריק!
שיער- הרבה יותר מסתם מה שיש על הראש (במובן הטוב) או על שאר הגוף (במובן הקצת פחות טוב). שיער הוא תמצית היופי, בעיקר הנשי אם כי גם הגברים מודאגים כשהם מתחילים לאבד שיער ודואגים שהפריזורה תמיד תראה טוב. (זוכרים את התקופה שגברים הסתובבו עם מסרק קטן בכיס והעבירו "ויש" מדי פעם?).