כשאומרים לנו "הרצל" יש לנו בדרך כלל אותן אסוציאציות – חוזה המדינה, זקן ארוך , השענות על מעקה של מלון בשוויץ, "מדינת היהודים", ומי שמעל גיל ארבעים גם זוכר את השטרות בשווי מאה לירות ישראליות, שעוטרו בתמונתו המרשימה של בנימין זאב הרצל.
יום העצמאות עם שופרסל.
יום העצמאות ה67 לישראל נחגג בצורה טעימה במיוחד, בעזרת "שופרסל".
אז מה היה בסל הפעם?
כרוב כבוש שופרסל 560 גרם
ירקות מעורבים בכבישה ביתית שופרסל 1.65 ק"ג (כ900 גרם לאחר סינון)
טחינה גולמית שופרסל 500 גרם
גרעיני תירס מתוק שופרסל 550 גרם
עוגיות שופרסל 300 גרם
ומה עשיתי עם כל זה?
המלך עומרי השני.
"וימליכו כל-ישראל את-עומרי שר-צבא על-ישראל, ביום ההוא–במחנה. יז ויעלה עומרי וכל-ישראל עימו, מגיבתון; ויצורו, על-תרצה….. ויחזק העם, אשר אחרי עומרי, את-העם, אשר אחרי תבני בן-גינת; וימת תבני, וימלוך עומרי. … יעשה עומרי הרע, בעיני יהוה; וירע, מכול אשר לפניו. כו וילך, בכל-דרך ירובעם בן-נבט, ובחטאתו, אשר החטיא את-ישראל: להכעיס, את-יהוה אלוהי ישראל–בהבליהם. כז ויתר דברי עומרי אשר עשה, וגבורתו אשר עשה: הלוא-הם כתובים, על-ספר דברי הימים–למלכי ישראל. כח וישכב עומרי עם-אבותיו, וייקבר בשומרון; וימלוך אחאב בנו, תחתיו. "
זה בערך כל מה שכתוב על המלך עומרי בספר מלכים א' פרק ט"ז.
שלושת אלפים שנה אחר כך,בהצגה "מלך ישראל" , עומרי אחר, רווק בן 33 מרמת גן, שגר עם שותפה ועובד בשירות הלקוחות של "סלקום" מתחיל לשמוע קולות. ליתר דיוק, הוא רואה ושומע את המלך עומרי, זה התנכ"י שמגיע אליו עם פק"ל של גלימה, כתר ושפה ציורית קדומה (שבאורח פלא עובדת מצוין על בחורות עכשוויות).
"ברנשילד" – Burn Shield- לחגים מדליקים ובטוחים.
גילוי האש ושליטה בה היו ללא ספק אחד ההשגים הגדולים של האדם הקדמון – לבישול, לתאורה, לחימום, אי אפשר לדמיין את חיינו ללא אש.
הבעיה- אש מסוכנת לאדם, במידה שהיא מועילה לו, ושימוש לא זהיר באש (כמו בדברים חמים אחרים) יכול לגרום לכוויות בדרגות שונות שגורמות נזק לעור וכאב רב.
ישנן תרופות סבתא רבות לכוויות, חלקן לא יעילות וחלקן מסוכנות ממש, ותמיד עדיף להשתמש במוצר בטוח שמיועד לעניין.
"מיקי" + "יחיעם" = יום עצמאות שמח!!
בכל חג, למעט יום כיפור, זה תמיד סובב סביב אוכל. אני לא אחזור על הבדיחה הישנה של "הם ניסו להרוג אותנו, ניצחנו, בואו נאכל" (בעצם, הרגע חזרתי…) אבל לכל חג יש את הסממנים שלו – סופגניות בחנוכה, מצות בפסח, ו"על האש" ביום העצמאות, שכוללים קומפלט מוצרי בשר וכמובן איך אפשר בלי חומוס וטחינה?
אז הרכבתי לי את מנת העצמאות האולטימטיבית בעזרת "סלטי מיקי" ונקניקיות "יחיעם".
Go go Goomba! חגיגה איטלקית.
הסנדוויץ – והסיפור ממשיך….
בפוסט הקודם סיפרתי על מה אני הולכת לעשות עם פסטרמה "זוגלובק" דקיק דקיק ובעיקר דל שומן.
בחוברת שצורפה לפסטרמות, תוארו ארבעה סוגי טיפוסים, לפי הסנדוויצים שהם מכינים.
החומוס של אבי – איך זה נגמר?
בפוסט הקודם שלי סיפרתי על סלטי חומוס שקיבלתי לנסות על המשפחה שלי ומה הם אמרו. אז הנה מה שעשיתי –
מה היה בשולחן? סלט ירקות רענן, מלפפונים בחומץ, זיתים שחורים כבושים אותנטיים מטורקיה, צלחת אחת עם החומוס הרגיל בעיטור שמן זית, פטרוזיליה ופפריקה מתוקה, וצלחת שניה עם החומוס בתוספת סחוג, בעיטור ביצים קשות. הכל כמובן לצד הפיתות הטריות.
החומוס של אבי – חדש!
אנשים תמיד נעולים על החומוסיה "שלהם". כל אחד בטוח שמלך החומוס הוא זה שהם בחרו, והוא הטוב ביותר בעולם.
לכן לנסות לשכנע אנשים לטעום חומוס חדש זה תמיד אתגר.
הפעם לקחתי את האתגר בבית.
מכיוון שבמקום העבודה שלי מסעדות מתחלפות ונפתחות במגוון רחב, יש גם כמה חומוסיות. לכן היה קל לשכנע את בני המשפחה שלי שהבאתי חומוס "טייק אווי" כדי שיוכלו לטעום מה אני אוכלת בעבודה.
אז לקחתי את "החומוס של אבי" והוצאתי מהאריזות, פתחתי שולחן ארוחת ערב נחמד, ומה אמרו?
אלקטרה בר ספירל – סערה בכוס מים.
באחד מפרקי הסדרה האמריקאית האהובה "נשואים פלוס" , מוזג הגיבור מים מהברז לכוס, ואז מנסה לשתות ואנו שומעים קולות חריקה ולעיסה בגלל כל הלכלוך שיש במים. נכון שבתאוריה מי ברז אמורים להיות טובים לשתיה, אבל בפועל בגלל שילוב של מזהמים שונים וצנרת שרחוקה מלהיות נקיה, במי הברז יש אוסף שלם של דברים שלא אמורים להיות שם – מלכלוכים פיזיים ועד כמויות חיידקים.
לכן אנשים מחפשים פתרונות שונים כדי שיהיו מים נקיים וטובים, גם טעימים וגם בריאים. יש כאלה שסוחבים שישיות מהסופרמרקט, יש כאלה שמזמינים שירותי החלפת מיכלים גדולים, ויש את אלה שמעדיפים את הנוחות – ובוחרים בבר מים.
ואם כבר בר מים, לא עדיף ללכת על הרולס רויס הטוב ביותר, שמבטיח טיהור 99.9% מהחיידקים (לצד ניקוי כל ה"תוספות" לא רצויות האחרות)?