ולחשוב שהכל התחיל מטעות הדפסה…
"בלו נאן" , היין האהוב ביותר על הישראלים, קיים למעשה כבר יותר מתשעים שנה, מאז שנוצר בגרמניה.
במקור היה לו שם הרבה יותר ארוך, כמיטב המסורת הגרמנית, משהו עם מעל לעשרים אותיות וקושי אמיתי לבטא את השם. למזלו (של היין וגם שלנו הצרכנים) מישהו במחלקת הדפסת התוויות טעה ובמקום להדפיס נזירות לבושות בגלימות חומות, כמו שהיה מיועד לעשות, הלביש אותן בגלימות כחולות, והשאר הסטוריה.
"מונבטים" הם לחם שיוצא מהקופסה. תרתי משמע. כשפותחים קופסה של "מונבטים" מקבלים מעין דיסקים עגולים מוקפאים. מחממים לפי ההוראות (כולל בדיוק שתי דקות בטוסטר) ומקבלים חוויה מסוג אחר.
את ה"מונבטים" הכרתי כבר בעבר, כשניסיתי מבחר מהטעמים המוצעים. תזכורת- מדובר בלחמים שאוגרים בתוכם את כל טוב הטבע הבריא- קינואה, כוסמת ירוקה, דוחן, בטטה, גזר, דלעת, בננה, תפוח עץ, קטניות, ועוד הרבה הפתעות משובחות, יחד עם מים מטוהרים ומלח הימלאיה שידוע בשפע סגולותיו.
אזור נחלת בנימין תמיד הומה אדם וממש בליבו יושב הגן של הגנן הטעים באזור- ג'ונסי, שלמרות שיש לו שם של פיראט, הוא בעצם מארח בכמה חללים, חלקם מקורים וחלקם פתוחים לבריזה ולכל הירוק מסביב, שכולל עצים, פרחים וצמחי תבלין.
כשמגיעים בשעות הבוקר מוצאים תפריט ארוחות בוקר, כולל הפתעות כמו "ארוחת בוקר אנגלית" שכוללת בין השאר נקניקיות עגל וגם כוס בירה, כי למה לא בירה בבוקר בעצם? , או "פנקייק שחיתות" שנותן את ה"בוסט" האנרגטי שצריך בשביל בוקר (ואיך אפשר לא לחייך כל היום אחרי דבר כזה?).
עוד ניתן למצוא בשעות הבוקר גם שפע של תיירים שמגיעים לאזור ומשמחים את האווירה בבליל של שפות שונות, כך שבקלות ניתן לחשוב שאנחנו באחת הבירות האירופאיות ולא בתל אביב.
מה עוד יש בתפריט? להמשך הכתבה – כאן.
כשאומרים לי "ג'ינג'י", הדבר הראשון שעולה בדעתי הוא הנסיך הארי, הבן השובב של משפחת המלוכה. אבל מסתבר שיש עוד מילים שמתקשרות לג'ינג'י ואחת מהן היא "חומוס".
ליתר דיוק, הסניף החדש של "החומוס של ג'ינג'י" בצומת סגולה בפתח תקווה, הוא הסניף השלישי של רשת החומוסיות "החומוס של ג'ינג'י".
האגדה מספרת שביריד אמריקאי אחד למוכר הגלידה נגמרו הכוסות והוא פנה לדוכן הסמוך שבו מכרו וופל, לעזרה. זה הסיפור שמסתובב על "איך הומצא גביע הגלידה". אם זה נכון או לא, גלידה בגביע היא הכיף האולטימטיבי מכיוון שבמקום להתעצב שנגמרה הגלידה, יש לנו עדיין גביע מלא וספוג בטעמים, מעין שניים במחיר אחד. אז יש כאלה שמלקקים את הגלידה עד גובה הגביע ואז מתחילים לכרסם אותו ולאכול במקביל, יש כאלה שאוכלים מתוך הגביע בעזרת כפית ואז מנשנשים אותו בסוף, ושמעתי גם על כאלה שנוגסים בגביע מלמטה ויוצרים חור קטן דרכו אפשר לשאוב את הגלידה שנמסה וירדה למטה.
קצה הפיצה, השוליים, נושא לדיונים ארוכים- האם לאכול אותו או להשאיר? תומכי האכילה טוענים שצריך להנות מהפיצה עד הסוף על כל חלקיה, מתנגדי האכילה טוענים שהבצק בקצה הוא החלק המשעמם של הפיצה . עכשיו דומינו'ס פותרת לנו את ההתלבטות עם הצ'יזי קראסט- סידרת פיצות שבשוליה מילוי גבינה איכותית בשני טעמים – גבינת מוצרלה וגבינת שמנת שום.
אחד הדברים האהובים ביותר בגבינות הוא ההתמתחות שלהן, הקו הדקיק של גבינה שנמתח מהמנה לתוך הפה והופך לטעם ומופע בידור גם יחד. עכשיו, בפיצות החדשות של דומינו'ס יש את החבילה הכוללת – פיצה משובחת, סיום בצקי גבינתי ואקשן נמתח.
השעה היתה קרוב לחצות כשחזרתי מהרקדה לוהטת (תרתי משמע) של מוסיקה לטינית. כמובן שריקודים פותחים את התאבון, אבל מה כבר אפשר לאכול קרוב לחצות?
לא רציתי להרוס את הקלוריות ששרפתי על ידי פחמימות בסגנון עוגיות, והפתרון נמצא במהירות במקרר הביתי – "כתף בקר מעושן בציפוי פלפל"- החידוש האחרון של "מעדני יחיעם".
טוב, הכותרת די ארוכה, ואם הייתי כותבת אותה במלואה, היא היתה כוללת את המשפט "הטחנות הגדולות של א"י" השיקה קמח חיטה מלא 100% ללא צורך בניפוי, באריזה מבוקרת" וכמה שזה מקצר לנו הליכים בדרכנו למאפה המושלם.
כולנו אנשים עסוקים, ממהרים ומי מאיתנו לא עמד ליד מיקרוגל, ראה שיש עוד דקה למשהו וניסה לחשוב מה אפשר לעשות בנתיים?
אבל אוכל של מיקרוגל הוא לא תמיד הטעים ביותר או הבריא ביותר, וחברת "בלדי" פתרה לנו את הדילמה הזו בעזרת סידרת ה"מינוט"- מוצרי בשר שמוכנים בדקה.
"העולם הוא כדור, זה ברור זה ברור" שרו חברי ריצ'רץ' בשנות השמונים, ואיזה כדור? בדרך כלל כדור הארץ, אבל בחודש הקרוב הכדור הוא כדור הרגל שמתגלגל לו במגרשים ברוסיה במסגרת המונדיאל.
