כולנו צריכים פסק זמן בחיים, ומצד שני לא תמיד מתחשק להתחיל לארוז הרבה ולנסוע רחוק כדי להגיע למקום מפלט. זווית נוספת היא שגם אי אפשר כל היום להאזין לפכפוך הנחל וללכת לישון עם התרנגולות, ואנו משתוקקים לשלב בחופשתנו גם את העיר ואורותיה, בילוייה והקולינריה שלה.
בנובמבר האחרון, התחילו ריחות מגרים במיוחד לעלות מאזור פתח תקווה, בעיקר מרחוב דרך רבין 6 (מתחם תחנת הדלק פז- מול יכין סנטר), כש"טוצ'קה" נפתחה. מהי טוצ'קה? מדובר בקונדיטוריית בוטיק, מאפיה ובית קפה, שמתמחה בלחמי מחמצת (מתוכם עשרה קבועים ואחד משתנה), לחמים בתוספות שונות, קמח מלא או רגיל, הכל בניצוחו של האופה המומחה ברי יוגב. ללחמים מצטרפים גם קינוחים ומאפים מתוקים כמו עוגות, טארטים ,ועוגות בחושות (כולל ללא סוכר) , וישנו גם בית הקפה שמנצל את התוצרים המשובחים של המקום, כדי להרכיב תפריט של ארוחות בוקר, כריכים, סלטים , פסטות, קיש ועוד, כך שאפשר גם לבוא לאכול וגם לקחת הביתה.
בסך הכל חלפו כמה ימים מתחילתה של 2016, וכבר יש לנו הפתעות חדשות ומעניינות על המדף. בעוד הגשם ניתך בחוץ, הקור מבריח אותנו אל המזגנים , והרצון הוא רק להגיע אל הבית החמים ולהתפנק בו, מוצרים חדשים נותנים לנו מענה בדיוק לזה.
אז כשנכנסים הביתה ביום חורף סוער, דבר ראשון צריך להתחמם, ו אין כמו כוס תה מהבילה כדי לשפר את מצב הרוח וההרגשה.
"סרמוני" מחדשת לנו עם שני טעמים לחורף- "תה ג'ינג'ר אפרסק" שמשלב פיסות חרפרפות של ג'ינג'ר, ביחד עם תמצית אפרסק מתוקה, וכך עם הטעם המשולב , אנחנו מקבלים גם יתרונות בריאותיים בזכות הג'ינג'ר שידוע בין השאר כמסייע לטיפול בתסמיני חורף כמו חום ושפעת, וגם אנטי דלקתי ונלחם בבחילות.
שנות השמונים – ימי חמישי בערב. ברחובות עוצר מוחלט, כולם מרוכזים בערוץ הראשון, שם משודרים משחקי הכדורסל של מכבי תל אביב- ארואסטי, ברודי, סילבר, אולסי, כולם שם עם מאה אחוזי רייטינג, בחלק מהטלוויזיות עדיין בשחור לבן- ועדיין הצבע הוא צהוב.
2016- מסעדת "206 גריל בר" בפתח תקווה. כן, פתח תקווה שהפכה למעצמה קולינרית עם מגוון רחב של מותגי מזון ורשתות, בצד מסעדות מתמחות, במתחם בילויים באזור "יכין סנטר" , אחות ל"206" המיתולוגית של צהלה, שמשלבת מנות עכשיוויות לצד מנות קלאסיות ואהובות.
יש משהו מרגיע כשעוסקים בניקוי הגוף. תחושת טיהור ושלווה מקיפה אותנו כשמים חמים (או קרירים ביום קיץ לוהט) עוטפים אותנו ומשילים מעלינו את טרדות היום יום. יש כאלה שאוהבים לשקוע באמבט מפנק, עם קצף ושמנים, יש כאלה שמעדיפים מקלחת עם זרמי עיסוי, ויש כאלה שלא יכולים בלי האקסטרות המפנקות- ויש להם אוסף ענק של סבונים , קרמים, שמנים, מלחים ועוד.
בשבילי מקלחת טובה ומפנקת היא נקודת המעבר בין המירוץ היומיומי לבין שלוות הבית לפני השינה, ואם אפשר לעשות אותה באווירה של ספא יוקרתי, עוד יותר טוב.
אפיה היא אחד התחביבים הכייפים ביותר- יש מגוון רחב של מתכונים, ככה שמי שמחפש קל יכול להגיע לתוצאות טעימות לא פחות ממי שמשקיע במתכונים מסובכים. גם ילדים מתים על אפיה – גם על התהליך וגם על התוצאה כמובן.
בסלסילה של "שופרסל" הפעם היו מוצרים לאפיה- שני סוגי מרגרינה- ללא מלח, ובטעם חמאה, ושלושה סוגי קמחים- קמח חיטה לאפיית לחם, קמח שיפון מלא, וקמח תופח מועשר. על כל אחת מעטיפות הקמחים יש כמובן מתכון אבל אני אוהבת לחפש באינטרנט רעיונות.
את הפוסט הזה אני כותבת אחרי חיסול לפחות שני גלילי נייר טואלט, וקולות שיעול ועיטוש שבוודאי עצבנו את השכנים ברדיוס של שני בניינים לפחות. ולמה אני מספרת לכם את זה? כי בדיוק אתמול קיבלתי להתנסות שני מוצרים שהולכים להבריא אותי במהירות, ועל הדרך גם להיות טעימים.
במה מדובר?
אז ארוחת הערב שלי היום תהיה חבילת "מג'דרה קינואה אורגנית" של "תבואות" שכוללת שקית מלאה בקינואה לבנה, עדשים אדומות ובורגול. במקור אמורים להכין מזה תבשיל, אבל אני כשראיתי את האוסף הזה החלטתי ללכת על הכיוון האהוב עלי- גירסה של סלט טבולה. אני אבשל את התערובת, אוסיף המון המון המון עלים (כוסברה, נענע ופטרוזיליה חתוכים דק), טיפה פילה של לימונים , גם בחתיכות ממש דקות, כמעט "בקבוק בקבוק", קצת גרגירי רימון (אפשר גם חמוציות, אני חולה על רימונים), וחופן קטן של קוביות גבינה צפתית. על הכל מתז של שמן זית איכותי, ומיץ לימון היישר מהלימון, קצת מלח ופלפל שחור, ויש לי ארוחה משביעה, בריאה ,לא מכבידה ובעיקר כייפית. (אגב, זה הולך מצוין גם כתוספת לחביתה למשל). את תערובת הקינואה אני מוסיפה חמה הישר מהבישול כך שכל המנה חמה, אבל אפשר בהחלט להכין מראש את הדגנים המבושלים, ולעשות סלט קר.
כל הרעיון בבישול, הוא שילוב טעמים. יש שילובים סטנדרטיים, ויש שילובים מיוחדים שגורמים לנו תחושות מעניינות וחדשות. אם אפשר לשלב בריאות בתוך זה, עוד יותר טוב.
PYREX- ענקית כלי הבישול והאפיה, חושבת על כל הפרטים , בעיקר הקטנים, שמקילים עלינו כל דבר שאנחנו עושים במטבח, כדי שחווית הבישול שלנו תהיה מקסימלית. והפעם- מכירים את זה שאתם מוציאים תבנית חמה מהתנור בעזרת כפפות? בגלל שהתבנית בדרך כלל בעלת שולים דקים, צריך לאחוז בתחתיתה, וגם בדופן ביחד. ומה קורה? מעבר לזה שהרבה פעמים התחתית הרבה יותר לוהטת ועוברת גם את הריפוד של הכפפות, כשמחזיקים בדופן, בגלל שהיא דקה, האצבעות וקצה הכפפה נכנסים היישר לתוך המאפה או המנה, מתלכלכים מהתוכן והורסים את המראה של המאפה (כמו למשל יצירת שקע בעוגה).
בילדותי "שמן" היה תמיד משהו תעשייתי, כזה שמעלה עשן כשמטגנים בו, ועל טעם.. טוב, לא ממש חשבו על שמן כתיבול. (בית פולני… נו…).
אחר כך התחילה הפריחה של שמני הזית, לא רק לטיגון אלא לכל דבר – כולל הקפדה על איכות , סוגי כבישה, טמפרטורה ועוד.
בשנים האחרונות, עם פריחת הבשלנות הביתית, אנשים מחפשים לשחזר מנות וטעמים שטעמו במקומות אחרים- אם זה מסעדות, או שווקים או ארצות אחרות, במיוחד אזור המזרח הרחוק, שהביא טעמים שונים לחלוטין.
חברת "טעמים" משיקה בימים אלה סידרה של שמנים מיוחדים- שמן שומשום בכבישה קרה, שמן בוטנים בכבישה קרה ושמן אבוקדו בטעם מעודן. האמת שהכרתי רק את שמן האבוקדו, שניצלתי בעיקר לתיבול סלטים שונים, בגלל טעמו המאד מיוחד. את שני האחרים לא הכרתי, ולכן הלכתי למקור הטוב ביותר- רשת האינטרנט, כדי לגלות מה הדרך הכי טובה להשתמש בהם.