פעם כשהיו אומרים "חומוסיה" הכוונה היתה למקום באיזשהו אזור תעשייה, בו פועלי האזור היו מגיעים לניגוב צלחת כדי להשביע רעב גדול, בשולחנות פורמייקה. מאז עברו הרבה גרגרי חומוס בצלחת וחומוסיות מופיעות במיקומים שונים לכל סוגי הקהל.
אחת כזו היא "מדאמס" שממוקמת בשינקין תל אביב (אחרי שני סניפים ברמת אביב והדר יוסף), שנפתחה ממש עכשיו ומביאה את החומוס שרץ עשרה דורות במשפחת הבעלים שוקי מזרחי. בכל בוקר מכינים חומוס טרי והוא מוצע בשלל גרסאות.
הוזמנו להתנסות בטעמי הסניף החדש, שצופה ישירות על גינת שנקין (ברחוב יצחק נפחא 3). הסניף כשר ואינו פתוח בימי הפסח.
רוב השולחנות הם באוויר הפתוח (קצת בעייתי כי מותר לעשן שם) והשירות מהיר ולבבי. כשהתלבטנו מה לבחור מתוך התפריט, הציעו לנו פשוט "תנו לנו לבחור" והמנות החלו להגיע אל השולחן.
בתחילה הגיעו קעריות עם רטבים – לימון וחריף, קערית עם חמוצים ובצל, וקערית ירקות מוחמצים. אחר כך נשאלנו איזה פיתות אנחנו רוצים – רגילות, קמח מלא או נטולות גלוטן. ציון לשבח על האפשרות הזו. אנחנו בחרנו בקמח מלא. נשאלנו גם אם למישהו יש רגישות למשהו או סתם לא אוהב משהו כמו נניח פטרוזיליה או תיבול כלשהו ואז קיבלנו את המנה הראשונה שהמקום בחר עבורינו – חומוס גרגרים (26 שקלים בתפריט) שכלל גרגרים, טחינה וביצה חומה. החומוס היה טרי ואוורירי ונוגב בכיף. ההערה היחידה שהיתה לי היא שגרגרי החומוס השלמים שנחו עליו היו לי פחות מדי מתובלים. בן הזוג חשב שעדיף להשאיר את ההחלטה אם להוסיף מלח לסועדים
בקערות נוספות קיבלנו סלט ירקות (בין 8 ל25 שקלים בתפריט, כנראה תלוי בגודל) וצ'יפסים דקיקים וביתייים ששמחתי לגלות שהם לא שמנוניים (אכלתי עם הידיים ולא התלכלכתי בשמן – 8-18 שקלים תלוי בגודל המנה).
שלושה כדורי פלאפל שמנמנים הונחו בקערית (בצבע ירוק עז מבפנים, הייתי מעדיפה טיפה יותר תיבול), וקערית חצילים בטחינה, עם טעם מעושן דומיננטי כמו שאני אוהבת.
עם כל זה מבחינתי השיחוק האמיתי היה קערת "פול מדאמס". "מדאמס" הוא מידת עשייה במצרית, והמנה היתה משהו שלא הכרתי- פול שבושל "וול וולד דאן" , עם טחינה ופטרוזיליה ושמן זית. אולי לא המנה היפיפיה ביותר בתפריט אבל מעדן אמיתי. למרות שכבר התמלאנו מכל השאר, הקערה "לוקלקה" עד תום. (לא מצאתי את המנה בתפריט אז אני לא יודעת מחיר).
"אתם חייבים להתנסות במרקים" אמר טוני ניצן, אחד הבעלים, והביא שתי צלחות – מרק עדשים ומרק שעועית. מבין שניהם העדפתי את האחרון, שהיו בו שעועיות שלמות ותיבול עסיסי. העדשים היה לי קצת אנמי גם מבחינת הסמיכות וגם מבחינת זה שאני אוהבת משהו נגיס במרק שלי. (מחיר המרקים 24 ₪(
מקנקן יפיפה נמזג קפה שחור חזק, ואחריו הגיעו קינוחי הבית (12 שקלים )- מלאבי וקרם בווריה. פה היה לי פלשבאק לשנות השמונים. אני לא יודעת אם מדובר בקינוחים חלביים או פרווה (המקום כשר ואין בו בשר כך שבעקרון אין סיבה להמנע מחלבי) אבל חזרתי לילדות עם רוטב השוקולד מעל לבוואריה. הייתי מעדיפה כקינוח נניח כנאפה או ממתקים מזרחיים.
למי שרעב, המנות משביעות מאד והמחירים נוחים בהחלט. השתיה היא שתיה קלה או בירות, יש לימונדה טבעית אבל ממה שאני ראיתי היא אינה נסחטת במקום. הטריות של החומוס ניכרת.
יש אפשרות לטייק אווי.
דף פיסבוק של המסעדה- https://www.facebook.com/Meddamas?fref=ts