לרשת "קפה נטו" מספר סניפים, אולם רק שניים מהם סניפי "מהדרין". הבולט בהם הוא סניף רעננה, שממוקם ב"מרכז גולן" , פינת חמד רעננית עם שפע חנייה נוחה חינמית ושני חללי ישיבה גדולים ומרווחים.

הצצה בתפריט מגלה כמה דברים מעניינים- ראשית, למרות ששמו של המקום רומז על "קפה" (כי ב1994 כשהרשת הוקמה, המטרה היתה קודם כל קפה איכותי, מקסימום לצד מאפה או כריך), מדובר במסעדה לכל דבר, שכוללת הרבה מנות מבושלות לצד סלטים, כריכים, מאפים, ארוחות בוקר שמוגשות כל היום (!), מנות דג וקטניות, פיצה ופסטות, שייקים ומשקאות חמים ועוד.

כמו תמיד כשאנו מוזמנים לטעום ממטבחה של מסעדה, אנו משאירים את הבחירה בידי הצוות ומעולם לא התאכזבנו. במקרה של "קפה נטו"  רק היינו חייבים , כחובבי ברזיל מושבעים, את שני השייקים שמבוססים על פרי האסאי – " שייק ברזיל" שמבוסס על אסאי, גרנולה, בננה וחלב, ו"שייק אסאי" שמבוסס כולו על הפרי עצמו. (מחירי שני השייקים 29 שקלים לכוס גדולה). בלגימה הראשונה כבר חזרנו לרחובות ריו דה ז'נירו (אלוהים, תן לי עכשיו גווארנה ונסגור עניין!) והשייקים היו מרווים (ניתן לבקש על בסיס חלב, מים, מיץ פירות או חלב טבעוני מסוגים שונים) ומרעננים בערב אביבי זה.

להמשיך לקרוא ←

שעה וחצי של נסיעה נינוחה מ"מדינת תל אביב" שוכנת ערד, עיר קסומה שהיא ממש לא רק תחנת עצירה בדרך לים המלח או לאילת, אלא אתר תיירותי גדול שכשמגלים כמה פעילויות ואוצרות יש בו, מבינים שצריך להגיע לפחות לכמה ימים כדי לקבל טעימה מהמקום.

רוצים דוגמאות? ביקרתי בעיר ליום אחד וטעמתי על קצה המזלג חלק מהאפשרויות הגלומות בעיר, שמתאימות לכל בני המשפחה, בין אם הם מייטיבי לכת או מייטיבי לסת, חובבי שופינג או טבע, יש הכל.

מבחינתי, כשאני שומעת את המילה "שופינג" אני כבר לא כך כל שומעת את המשך הטקסט ולכן היה טבעי שהתחנה הראשונה שלי בעיר תהיה ב"צים סנטר"- מרכז הקניות הגדול באזור, שיש בו כל כך הרבה אפשרויות, שהייתי חייבת לכתוב עליו פוסט נפרד

להמשיך לקרוא ←

לפני שנים צולם מלך הפופ מייקל ג'קסון, כשהוא מסתובב בחנות עתיקות יוקרתית, מצביע על פריטים שעולים עשרות ומאות אלפי דולרים, ואומר "תארוז לי את זה" ו"אני רוצה את זה". את אותה הרגשה בהרבה פחות כסף ניתן להשיג ב"צים סנטר". המתחם בערד הוא אחד מתוך ארבעה, כשהנוספים הם במעלות תרשיחא, נתיבות ובית שאן, והוא מתחם פתוח ומרווח שכולל כארבעים חנויות, חלקן מותגים ידועים כמו "טרקלין חשמל", "אופיס דיפו", "אופטיקה הלפרין", "פיצה האט", "עונות", "כפר השעשועים", "פוקס", "דלתא", "סטימצקי", "טו גו" ועוד, חלקן חנויות בוטיק וחלקן חנויות עודפים מוזלות במיוחד שייחודיות ל"צים סנטר".

להמשיך לקרוא ←

האווירה הזו היא בדיוק האווירה ב"אמורה מיו" התל אביבית, הממוקמת מול "גן העיר", בצמוד לבניין עיריית תל אביב, על שטח גדול שנחלק לכמה חללים ומעוצב בשפע של פריטים איטלקיים- מקומקומים וקדרות עד לתמונות נופים ואנשים, בובות, ציורים, אפילו אוסף "סיפולוקסים" מככב שם על המדף, לצד מקרר יין ענק. הפריטים נאספו על ידי בעל הבית בנסיעותיו לאיטליה ועל ידי אורחים שהגיעו והביאו איתם מזכרות שונות.

אם צריך לתאר את האירוח במילה אחת, היא בהחלט המילה "בגדול". המלצרים מסוגלים לשאת מגדל של צלחות וכוסות ולהניח הכל במדויק, המנות מגיעות במהירות , המוסיקה היא ברובה קלאסיקות איטלקיות מזן טוטו קוטוניו, והתפריט מבטיח שכל אחד ימצא את מבוקשו- מהילד ועד הצמחוני (והטבעוני, וזה שלא מעוניין בגלוטן). המסעדה קיימת כ-17 שנים, והתפריט נשאר קבוע פחות או יותר, כי מנות מנצחות למה להחליף?

עיון קצר בתפריט מגלה שהרבה מהמנות קרויות "צ'יו" ו"צ'יה" ("דוד" ו"דודה" בהתאמה) כיאה למשפחות גדולות שבהם לא ממש זוכרים מי קשור למי ולכן קוראים לכולם "דוד". על כוס קיאנטי משובח, כיאה ל"ברומא התנהג כמו רומאי", בחרנו את המנות הראשונות – פוקצ'ה עם שמן, רוזמרין ושום (עם אופציה נטולת שום למי שיש תוכניות רומנטיות לשעה מאוחרת יותר), קרפצ'יו בקר בשמן זית, לימון, רוקט והמון פרמזן, ו"אנטיפסטי" שמגיע בשני גדלים וכולל חצילים בפרמזן, בטטה עם טימין, שעועית ירוקה, פטריות, גזר, ארטישוק, קוביות פטה ופלפל קלוי. כל אחת מהמנות היא קטגוריה בפני עצמה ושלושתן שידרו טריות רבה. הקרפצ'יו היה עז טעמים, הירקות היו עדינים יותר, והפוקצ'ה מפתה, בעיקר כשנטבלה בשמן הזית והחומץ שהוגשו לשולחן.

בתפריט העיקריות יש את כל הכוכבים האיטלקים- פסטות שונות עם רטבי עגבניות, שמנת, ושמן זית,  צמחוניות או בשריות, פיצות המבוססות על בצק דק, ריזוטו, ניוקי, ומנות בשר כמו פילה, סינטה, פרגיות או כבד.

היות והמנות ענקיות, הדרך היחידה להתרשמות היתה לבקש רק צלוחיות קטנות ממבחר מנות כדי שאפשר יהיה להתרשם. בפועל השולחן שלנו נראה כמו ליל סדר עמוס צלוחיות ומצדדיו שני אנשים שנשענים אחורה בהעדר אפשרות לקום לאחר מכן.

התחלנו בנציגות של תפריט הפסטות עם שני סוגי ריזוטו, שני דודים בשם "פבריציו" (שכלל פטריות שמפיניון, בצל, פרמזן, חמאה ופטרוזיליה) ו"ג'וזפה" שהיה אדמדמם מרוטב עגבניות ביחד עם מוצרלה ופרמזן, בצל ובזיליקום. שני הדודים היו עשירים מאד , קרמייים ומלטפים.

שני סוגי רביולי היו הבאים בתור- הפעם של הדודות סרנלה (עם בטטה וריקוטה בשמנת, פסטו ועגבניה) ופטריציה שהיתה דומיננטית יותר וכללה מילוי של גבינת עיזים לצד חמאה, שמנת ועגבניות מיובשות שהעניקו את ה"קיק" . בשני המקרים הבצק העוטף היה עדין מאד ונתן מקום של כבוד למילוי.

הדודה "ג'וליה" הגיעה לביקור במנה שהיא אחת המומלצות שלי, שכללה פנה בשמנת, עם חזה אווז מעושן, ריבת בצל וזעפרן. הוזהרתי שהמנה מתקתקה, ואכן היא כזו אבל לא בצורה מוגזמת. המתיקות מגיעה בעיקר מריבת הבצל ומקבלת ניגוד מחזה האווז (שמופיע גם במנות נוספות, ומשמש לתיבול, בסגנון של בייקון).

דודה נוספת היתה "פרנצ'סקה" והיא באה לחנוק כמרים (או לפחות זו מטרת הצורה של הפסטה?) והיתה מנה קלילה ברוטב שמנת, גבינת עיזים ,ברוקולי פריך ובזיליקום.

ואם יש שתי דודות צריך עוד שני דודים, והם היו "קלאודיו"- מנה עזת טעמים של ספגטי בשמן זית עם טפנד עגבניות, חזה אווז מעושן, נתחי פרגית, בצל ופטרוזיליה (מנה שיכולה להוות ארוחה שלמה בפני עצמה בלי קשר לשום מנה נוספת), והדוד "לופטו" שגם הוא בעל נוכחות רבה בצורת ניוקי בשמן זית עם ברנדי, טבסקו, פילה בקר, ירקת ועגבניות מיובשות, עם כותרת "חריף".

(בכל המנות ניתן לבקש ללא שום או חריפות).

שניה לפני שעברנו לפיצות הגיעה מתנשפת עוד דודה, (ולכולנו יש את הדודה שתמיד מגיעה אחרונה, נכון?)- והפעם זו היתה דודה "פיורלה" שריחפה מעל הצלחת עם ניוקי בשמנת, רוקפור, אגוזי מלך, פרמזן ואגוז מוסקט, והיוותה סיום קליל לחלק של הפסטות.

טעמנו ארבעה סוגי פיצה מתוצרת "אמורה מיו"- האחת מרגריטה אהובה ומוכרת, השניה על שם הדודה "איזבלה" שהגיעה בתוספת רוקט על רוטב עגבניות וגבינות, הדוד "דווידה" היה השלישי עם פיצה מתוחכמת של מוצרלה, רוטב עגבניות, קרם חצילים, מסקרפונה, קרוונים ובזיליקום ומבחינתי המנצחת היתה זו שלא היתה לה קירבה משפחתית וכונתה פשוט "ארבע גבינות" – שלפי החשבון שלי כללה דווקא חמש גבינות, מוצרלה, פרמזן, קשקשבל, פטה ורוקפור, חגיגה לחובבי הגבינות.

אחרי שעברנו את כל קרובי המשפחה מבחינת הדודים, הגיעו הסבתות והסבים, והם כידוע תמיד מפנקים במתוק- הסבא "אלברטו" שהביא גנאש שוקולד מריר ומוס שוקולד לבן עם דובדבן, ה"טובע בקפה" – סמיפרדו שוקולד לבן שמקבל זרם אספרסו מלמעלה ולטעמי היה אחד הקינוחים השווים למי שאוהב טעמי קפה, הטירמיסו הקלאסי, וקינוח ה"אלף עלים" המרשים שכלל שכבות בצק עלים פריכות עם קרם פטיסייר ושקדים.

מסעדת "אמורה מיו" – מסעדה איטלקית ופיצה

אבן גבירול 100 תל אביב.

ניתן לחנות ב"חניון גן העיר" ולהביא את השובר למסעדה, כך שמשלמים רק 18 שקלים על החנייה ללא הגבלת זמן.

שעות פתיחה – בכל השבוע 00.00-12.00

ארוחות עסקיות- ימים א-ה 17.00-12.00

גישה לנכים- יש

טלפון 053-7105264

פארק פרס בחולון הוא מקום שתמיד כיף להגיע אליו, בעיקר אם אתם עם ילדים. יש בו אגם שאפשר לשוט בו, רחבה שאפשר להתרוצץ עליה, וכשרעבים, יש גם אופציות קולינריות מעניינות.

אחת הכוכבות הגדולות בפארק פרס היא "גורדוס" ולא בכדי. בעידן שבו מנסים להלביש עליך רגשי אשמה כל פעם שאכלת איזו פולקע, או אם חס ושלום אכלת שתי קוביות שוקולד ברצף, כיף לבוא למקום שבו אפשר להתפרע, להגזים ולחגוג. הכל בגדול, הצבעוניות, המנות, המגוון, ומעולם לא היה כיף יותר לחזור ולהיות ילד.

המסעדה המעוצבת כדיינר אמריקאי יושבת מול האגם ואפשר לאכול ולהביט החוצה דרך הזכוכיות, או לשבת בחלל חיצוני שממוקם ליד ה"טראק בר" שגם הוא חלק מ"גורדוס" ובו אפשר ליהנות מהשירות באוויר הפתוח.

המוטו של המסעדה הוא אמריקה ובעיקר הטלוויזיה והקולנוע, מה שמסביר מדוע הרבה משמות המנות מבוססים על משחקי מילים מהתחום, כמו קינוח בשם "נטליה אוריאו" (שמכיל עוגיות אוריאו), "יה ווארדי" להמבורגר כבש עם עמבה, "אלן דלון" לקציצה בסגנון צרפתי ואיך אפשר בלי מנת פיש אנד צ'יפס המכונה "פישנזון?

ב"גורדוס" ההיוועצות במלצר היא ממש חובה שכן הרבה פעמים התפריט נותן רק רמזים מסתוריים להפתעות השונות המסתתרות בתוך המנה- מהיכן מגיע הצבע של הלחמניות הצבעוניות ? (תשובה- צבעי מאכל טבעיים בלבד), ומהם אותם "שיגועים שוקולדיים" או " שלל אפקטים מיוחדים"?.

וזה בדיוק מה שעשינו כשקיבלנו את תפריט הקוקטיילים ורצינו לבחור משהו שלא יהיה מתוק (כי ידענו מה מחכה לנו אחר כך…). המלצר הציע את "FIVE OCLOCK"  – קוקטייל על בסיס רום מתובל, מי וורדים, מחית אפרסק, מיץ אננס, קרם קוקוס ולימון ו….כן, ה"אפקטים המיוחדים".

כשהקוקטייל הגיע לשולחן גילינו מהם ה"אפקטים"- כצפוי משמו, הקוקטייל הוגש בקומקום תה קלאסי, כשה"אדים המהבילים" שיצאו ממנו היו בעצם אדי קרח יבש. המשקה עצמו העיר לנו את בלוטות הטעם והכין אותנו למה שמצפה לנו.

קוקטייל נוסף הפתיע אותנו מאד. מדובר ב"סבתא זפתא" וכשקיבלנו אותו, כוס גדולה מעוטרת בתסרוקת שלמה של "שערות סבתא" היינו בטוחים שמדובר בפצצת מתיקות. בפועל זה היה קוקטייל של בירה הייניקן עם סירופ פסיפלורה, לימון סחוט וכאמור כל הקישוט מלמעלה. הקוקטייל היה חמצמץ, והיה כיף לתלוש חתיכת "שערות סבתא", להשאיר בפה ואז ללגום את המשקה.

אחת מגאוות המקום היא ההמבורגרים וכל המחלקה הבשרית, אבל גם למי שלא רוצה או לא נוהג לאכול בשר, יש שפע של פתרונות, שאחד מהם הוא מנות דג.

לשולחננו הגיעו שתי מנות עיקריות-

ממחלקת הדגים – "אריסה/ בלאק סלמון" – קציצת סלמון בלחמניה שחורה (אפשר גם בלחמניה רגילה), עם מיונז לימון כבוש ואריסה, סלט מלפפונים, בצל ובצל ירוק, וממחלקת הבשר- "או-לה-לה" – בורגר (220 גרם) בהמלצת המקום במידת עשיה מדיום, בתוך קרואסון חמאה טרי עם מיונז, חסה, עגבנעיה, בצל מטוגן בצ'ילי מתוק, צ'דר, חזה אווז וסלט ביצים.

שתי המנות הוגשו בתוספת צ'יפס תפוחי אדמה ובטטה, כשיש גם אופציה לתוספת תפוח אדמה אפוי או סלט קיסר חלבי. זוכרים את ה"מוגזם"  מפסקת הפתיחה שלי?  שתי המנות היו גדולות, משביעות, ומפוארות. לשולחנות לידינו הגיעו מנות אחרות שכללו מגדלים של טבעות בצל, קציצות, שפע רב של תוספות ועוד היד נטויה.

ואז… אז הגענו להגזמה האמיתית – הקינוחים. שמה של "גורדוס " כשילוב של דיסנילנד ולאס ווגאס של הקינוחים כבר יצא למרחוק, תפריט של קינוחי ענק שמספיקים בשקט לארבעה עד שישה סועדים וכוללים את כל המילים המפתות "קצפת", "גלידה", "שוקולד" , "ברולה" , "מאפה" ועוד מילים ששייכות למילון ה"פוד פורן", תפריט נוסף של שייקים (כולל אלכוהולים) שמקושטים בכל מה שאפשר וגם כמה שאי אפשר… וגם…. תפריט סודי..

תפריט סודי? כן. מסתבר שבאפליקציה של "גורדוס" יש תפריט סודי שצריך למצוא על ידי רמזים המסופקים במסעדה. מגיעים, מקבלים רמזים, מוצאים את התפריט הסודי ורק מי שמוצא תפריט זה יכול להזמין מנות מיוחדות שיוציאו לכל שאר הסועדים את העיניים.

אנחנו הלכנו על הקלאסיקות של המקום- השייקים, ובחרנו "פילי צ'יז קייק" – מילקשייק בטעם עוגת גבינה עם קצפת, פרוסת עוגת גבינה , טוויל קרמל ורוטב ריבת חלב, ו"שוקו בלאסט" (שהאמת, בתור שוקוהולית אפילו לא הסתכלתי במה שיש ברשימה, השם כבר הספיק..), שכלל שייק קרם ברולה עם חצי בית שוקולד במילוי קרמי, קינדר בואנו, פירורי עוגיות אוריאו, ביגלה מלוחים, ו"ימבה רטבים" ואולי אני עושה כאן ספויילר אבל בתוך כוס הזכוכית הענקית הסתתר עוד "גביע גלידה" קטן, ממולא אף הוא, סוג של "בבושקה "של קינוחים.

בזמן ששהינו במקום היו שתי קבוצות "יום הולדת"  לידנו- אחת של מבוגרים שחלקו קינוח ענק והשניה של ילדים שהגיעו עם בלונים, סרטים וכל מה שצריך. והאמת כן, "גורדוס" הוא יום הולדת כל השנה!

"גורדוס" – מסעדת המבורגרים

מתחם לה פארק, שד' ירושלים ,חולון.

חנייה חינמית ובשפע.

שעות פתיחה- ימים א-ה 2.00-17.00, ובשישי-שבת 02.00-12.00.

גישה לנכים- יש

מחיר ארוחה ממוצעת- 80 ₪

המסעדה איננה כשרה.

בראשית היה זה נחל ענבה, שזורם ממזרח לעיר מודיעין ועובר דרך וואדי ענבה . הפארק שהוקם על נתיבו נקרא על שמו – "פארק ענבה" ועל שם שניהם קרויה מסעדת "ענבה" הצמודה.

המסעדה, שנפתחה ב2016 רחבת ידיים, מוארת ומשקיפה אל האגם של הפארק, וכוללת חלל פנימי וחלל חיצוני לימי מזג אוויר יפה.

מה שנחמד במסעדה הוא שלא רק שיש תפריט גדול ועשיר שעונה על כל צורך- מקרניבורים שנהנים מבשר איכותי, דרך צמחונים, טבעונים, כאלה שרגישים לגלוטן, ילדים ובעצם כל סוג דרישה וקהל, אלא שההליכה לקראת הסועד כל כך גדולה שיש מצב שגם ממציאים לו משהו על המקום. כך למשל כשבן זוגי התלבט איזה קוקטייל לבחור, הוא נשאל על הכיוון האהוב עליו וקיבל משקה שהורכב במיוחד בשבילו, כמו גם מנות מיוחדות שהן פשוט "התפרעות של השף באותו רגע" כפי שהוגדרו על ידי צוות המקום.

להמשיך לקרוא ←

בישראל אוהבים לעשות דברים בגדול- אם בכל העולם חוגגים את יום האהבה פעם בשנה, ב14 בפברואר, בישראל חוגגים פעמיים- גם בט"ו באב וגם בוולנטיינס, כי אם אפשר להכפיל את האהבה, למה לא?

אסם משיקה במבה לבבות ובמבה חצי חצי במילוי קרם וניל ובראוניז.

לכבוד פתיחת השנה וחג האהבה, במבה בטעם האהוב והמוכר בצורת לבבות ,ובמבה חצי חצי במילוי טעמי ווניל ובראוניז. חצי חצי עורר ענין עם מהדורות מצליחות.

להמשיך לקרוא ←

מתחם "יכין סנטר" בפתח תקווה וסביבתו הוא מרכז קולינרי אהוב ופופולארי, וניתן למצוא בו שפע של הפתעות טעימות. אחד המוסדות הוותיקים הוא "בליקר בייקרי" – הסניף הראשי של הרשת שמונה מעל 20 סניפים בכל רחבי הארץ, והוא מושך קהל סועדים גדול בכל שעה משעות היום.

בתפריט הרגיל יש שפע של אפשרויות, מסוגי ארוחות בוקר שונים (קלאסית, אירופאית, "בקטנה", או מתוקה), כריכים, טוסטים, סלטים, מנות ראשונות כמו פוקצ'ות ואנטיפסטי, מנות עיקריות כמו בלינצ'ס, תבשילים או דגים וים קינוחים. עכשיו נוספה מחלקה חדשה לתפריט, המחלקה האיטלקית עם מנות פסטה, פיצות, קינוחים, פוקצ'ות ועוד וזו הייתה סיבה ראשונה לבוא לטעום. הסיבה השנייה הייתה אישית יותר – בעבר חגגתי ב"בליקר בייקרי" יום-הולדת עם קינוח כדור נמס משגע, והייתי חייבת לדעת אם הוא עוד שם.

אז ספויילר לסוף – כן, הוא עוד שם. אבל המטרה הייתה לטעום את התפריט האיטלקי. ב"יכין סנטר" ניתן לחנות שעתיים ראשונות חינם ואחרי שבע בערב באופן חופשי כך שאפשר להתרווח על הכיסא וליהנות מהעיצוב המיוחד של המקום, שמרמז על תחנת רכבת, עם שעון וחלון גדול, וחלל גדול שמחולק לשני חלקים, ושניתן ליצור בו גם רצף שולחנות לקבוצה גדולה. אחד הדברים הראשונים שהבחנתי בהם כשנכנסנו הייתה סלסלת הצעצועים שרק חיכתה לילדים שישחקו במה שיש לה להציע, ויאפשרו להורים לאכול בנחת. "בליקר בייקרי" מקבלים נקודה נוספת על החשיבה הזו, משהו קטן שעושה הבדל גדול.

להמשך הכתבה- כאן.

נתחיל מהשורה התחתונה- פסטיבל "טעמים בעמקים 2018" נמשך שבועיים ותזדקקו לכל אחד מהימים האלה בשביל להספיק את כל האוצרות שמסתתרים בעמק.

הפסטיבל חוגג את שנתו ה14 ואת יום ההולדת ה70 למדינת ישראל בחגיגת ענק לכל החושים , לכל בני המשפחה ולכל העדפה . במסגרת הפסטיבל מתקיימים אירועים קולינריים ותרבותיים בכל פינה בעמק- במסעדות, בשווקים החקלאיים, בקניונים, חגיגה בכל מקום.

להמשיך לקרוא ←