בלב שוק הכרמל ההומה, ניצב לו בגאון הסופרמרקט הטבעוני הראשון – "הגל הירוק". במאה מטרים של שטח ניצבים בסדר מופתי אלפי מוצרים טבעוניים נטו- לא מכילים בשר, חלב, דגים, פירות ים, ביצים ודבש.
בין המוצרים כאלה שהם תחליפים, כמו גבינה טבעונית או בשר טבעוני, וכאלה שמראש לא כוללים מוצרים מן החי (כמו שוקולד מריר למשל- וכאן ההמלצה שלי חד משמעית על Vego – שוקולד איכותי מאד, עם אגוזים, מעדן לכל אחד- טבעוני או קרניבור.
את הוודקה של "וואן גוך" לא צריך להציג. הוודקה, בטעמים שונים, פופולארית מאד בישראל , כמו שהיא או בקוקטיילים שונים. "וואן גוך" תמיד מקשר אותנו לצייר וינסנט, אבל היה לו גם אח, סוחר אומנות בשם תיאו (THEO) והוודקה על שמו על שלל טעמיה, חוגגת שנה.
THEO מזוקקת במזקקות המלכותיות COOYMAN בהולנד, שהן מזקקות מובילות כבר 130 שנה.
הוודקה עוברת שלושה תהליכי זיקוק כולל זיקוק דודי רב שלבי ועוד חמישה סינונים בלוחות פחם פעיל. תוסיפו לזה את המרכיבים האיכותיים של מי מעיינות מזוקקים ורכים וגרעיני חיטה מובחרת ותקבלו וודקה פרימיום איכותית.
התכנסנו במלון הבוטיק "אלכסנדר" בתל אביב, ריפדנו את הקיבה בכל מני דברים טעימים כדי שנוכל לטעום המון, אבל המון מהטעמים של "THEO" והתחלנו במלאכה.
למעלה- כל מני פינוקים של מלון "אלכסנדר" – ללווי הוודקה.
ליתר דיוק, מי שהתחיל במלאכה היה המיקסולוג טל גאנץ (מנהל המזון והמשקאות של מלון "אלכסנדר") שהרכיב המון קוקטיילים כדי להמחיש את כל האפשרויות הגלומות בטעמים השונים של "תיאו".
קודם על הסיפתח טעמנו קוקטייל שהיה מבוסס על la belle Sandrine שהוא ליקר ארמניאק פסיפלורה שצורף ליין מבעבע וספרייט, וקושט בגרגרי רימון, ועשה לנו את מצב הרוח ההתחלתי. הליקר מכיל 16% אלכוהול ומצויין לאירועים חגיגיים.
(קרדיט לצילום בקבוק הליקר בצד שמאל – mattew doyle photography)
אחר כך עברנו לוודקות עצמן –
הקוקטייל הראשון (ואחד מהפייבוריטים שלי בראייה כללית) התבסס על וודקה THEO בטעם ניטרלי, והיה טוויסט על "קוסמו" . אני בטוחה שקארי ברדשואו מ"סקס והעיר" היתה שמחה לקוקטייל הזה שהכיל תיאו היי פרימיום, טריפל סק ומיץ קרנברי.
(בתמונה למעלה- טל גנץ מציג את "THEO")
ל"תיאו תפוח אדום" היה טעם מיוחד (כי עד היום לא היתה אף וודקה בטעם של תפוח אדום, שבניגוד לתפוחים ירוקים, הרבה יותר מתקתק, והרבה פחות חמוץ). את הוודקה הזו הוא שילב עם סוואר, מונין תות ומיץ אננס ויצר "red and sour".
הטעם הבא שטעמנו היה טעם מיוחד של "תיאו ג'בוטיקבה" שהוא פרי שמזכיר אסאיי ברזילאי ואליו ציוות ספרייט ופלח לימון ויצר משקה "מסיבתי" במיוחד (מישהו אמר – עוד שבועיים מסיבת סילווסטר?).
"תיאו עוגה". טוב, הטעם הזה עורר תהיות בהתחלה- באיזו עוגה מדובר – שטרודל? קצפת? שוקולד? אז לא. מדובר בטעם של עוגת ווניל, והוודקה מצויינת למשקאות מתוקים שכוללים סירופ תות ומיץ תפוזים, כמו קוקטייל ה"קייק אנד קרים" שטל יצר עבורנו.(וקיבלנו טיפ שבבוקר חגיגי במיוחד אפשר פשוט להוסיף את המשקה לכוס קפה, ולקבל את הגירסה האולטימטיבית ל"קפה ועוגה").
בתמונות למעלה ולמטה- טל בעבודה.
הטעם האחרון שטעמנו, ושהיה המיוחד ביותר, הוא ה"bubble gum" –כן, מסטיק, ולא סתם מסטיק – מסטיק בזוקה. בהתחלה זה נראה קצת משונה לחשוב על זה, אבל עם הקוקטייל שטל הרכיב, ביחד עם אמרטו וג'ינג'ר אייל, השילוב יצא מעניין ומתוק.
בתמונה למעלה- חלק מהמשקאות שטל יצר מהטעמים השונים של וודקה THEO
ככה בשביל הפינאלה, טל נתן לנו גם לטעום את old si Andrews או בקיצור OSA שהוא וויסקי משובח, שאותו לא ערבבנו בכלום, יש דברים שצריך נטו.
הסידרה של "תיאו" זולה יותר מסידרת "וואן גוך" ולכן זמינה יותר ונוחה יותר לרכישה אבל עדיין שומרת על רמת ה"פרימיום.
המזקקה של שתי הסדרות היא אותה מזקקה וגם אותו מזקק הולנדי – טים פוס. הוודקה הנקיה מכילה 40% אלכוהול ואלה עם הטעמים 37%.
עיצוב הבקבוקים מרהיב, כולל רמיזות על התוכן, כך שלמשל בקבוק הג'בוטיקבה, שהפרי שלו מגיע מברזיל, מעוצב בצבעי דגל ברזיל בירוק צהוב, עם מקצבי הקרנבל כמובן.
עוד מידע על וודקה THEO ניתן למצוא בדף הפייסבוק –
https://www.facebook.com/VNTHEO
(בתמונה למעלה- שף מתן הרבט)
"פורנלו" באיטלקית פירושו "תנור קטן", והתנור הזה הוא בהחלט "מפל" כי יוצא משם "מפל " של מנות שונות ומגוונות.
אבל נתחיל מההתחלה- "פורנלו" היא קפה מסעדה בסגנון איטלקי שממוקמת בקדימה, מרחק נוח מאד לכל כיוון, והיא גם כשרה מה שמאפשר לשומרי מסורת להנות ממגוון מנות.
לאחרונה הושק תפריט חורף חדש, כל כך חדש שממש בימים אלה מעדכנים אותו באתר הבית, והוזמנתי להתנסות ולטעום.
הדבר שהכי כיף לי בתפריט חלבי הוא מילת הקסם "שמנת" וב"פורנלו" לא חוסכים. שמנת משדרגת כל מנה, וגם נותנת לה את המגע החורפי העשיר מאד.
השף מתן הרבט שמנצח על המסעדה מיום פתיחתה לפני ארבע שנים, מחדש ומרענן את המנות, ויוצר גם הרבה ספיישלים לפי עונה, לפי יום, לפי מלאי ולפי מצב הרוח.
הסגנון הוא איטלקי ים תיכוני.
כשהגעתי כבר חיכתה לי על השולחן כוס יין אדום ולצידה לחם הבית שהוא למעשה פוקצ'ה עם מטבלים שונים כמו חמאת שום ושמן זית בלסמי (18 שקלים). טרי, חם, צריך מאד להזהר לא להסחף איתו כדי להשאיר מקום לאוכל.
המרקים במקום מתחלפים, אנחנו קיבלנו מרק עשיר מאד של מינסטרונה (18 שקלים או 24 שקלים תלוי בגודל). האמת, גם המרק וגם המנות כפי שתראו בתמונות מאד גדולות ועשירות, והיות ורובן גם חורפיות וממלאות, שני אנשים יכולים בהחלט לשבוע.
סלט קפרזה – גבינת מוצרלה טריה עם עגבניות שרי, גרעיני חמניה, עם שילוב של שמן זית בזיליקום, רוטב בלסמי ומלח עם עם פרוסות קרנצ'יות של טורטיה (28 שקלים), וסלט שורשים – ירקות שורש חיים עם בצל, נבטים, עירית, גבינת פרמז'ן ושומשום קלוי בווינגרט לימון (26 שקלים). מבין השניים ,שהיו מאד רעננים וטריים, העדפתי את השני בגלל גיוון הירקות המיוחד.
פלטת אנטיפסטי – ירקות קלויים בתנור עם שמן זית ובלסמי (24 שקלים), נשנוש חביב.
הבחירה שלי מבין הראשונות – סופלינה- כדורי אורז פריכים מטוגנים כשהם מלאים כל טוב- פטריות, פרמז'ן, שקדים ועשבי תיבול עם רוטב לטבילה של יוגורט שמיר (28 שקלים). כיף של קרנץ' מבחוץ ולהט גבינתי מבפנים.
כוסית לימונצ'לו של משק אליהו העבירה אותנו למנות העיקריות –
שתי מנות ממחלקת הדגים (שמככבת בתפריט החורף במבחר ענק)-
סלמון בתנור- פילה סלמון טרי במרינדה על מצע ניוקי עם עגבניות שרי ותיבול ומוגש עם סלט ירוק (82 שקלים, מחיר אטרקטיבי במיוחד לנוכח גודל המנה)
אמנון בתנור- פילה אמנון טרי צלוי בתנור לבנים על מצע תפוחי אדמה ברוטב טרטר (74 שקלים). מבין השניים בחרתי את הסלמון, למרות ששני הדגים היו עסיסיים , זו פשוט ההעדפה האישית שלי.
ארבע מנות פסטה עשירות וגדולות הגיעו מתפריט החורף-
רדיאטורי ירקות פיקנטי – פסטה רדיאטורי עם לקט ירקות קלויים ברוטב עגבניות פיקנטי ועשבי תיבול (48 שקלים)- על הגבול שבין פיקנטיות לחריפות, בשביל פולניה כמוני זה היה ממש גבולי.
ניוקי אפונה ופרמז'ן- 48 שקלים לצלחת ניוקי ברוטב אלפרדו עם אפונה טריה ושבבי פרמז'ן (המנה המנצחת שלי מבין הארבע- צירוף של כל מה שטעים – רוטב עם המון שמנת, ניוקי נימוחים, פרמז'ן וירק טרי)
פסטה משי – פסטה טריה שקרועה לפיסות ברוטב אלפרדו פסטו (52 שקלים) – אחרי שהפסטה חוסלה, הרוטב עוד נוגב עם שאריות מהפוקצ'ה מההתחלה.
טורטליני פטריות יער וריקוטה – טורטליני ממולאים בפטריות יער ופורצ'יני עם ריקוטה ועשבי תיבול, עגבניות שרי והכל ברוטב אלפרדו (52 שקלים)- טעם מאד דומיננטי של הפטריות, מנה מאד עשירה ו"חורפית".
למרות כל המנות האלו, ברור שהשארנו מקום לקינוחים בדרגות מתיקות שונות:
הכי לא מתוק היה סורבה מנגו- אישית לא התחברתי, אני חייבת מתיקות ומבחינתי סורבה הוא פתרון של מסעדות כשרות בשריות, אבל במסעדה חלבית למה לוותר על קרם, קצפת וחלב?
הבינונית היתה מנת טירמיסו- מנה גדולה (שמספיקה לשניים) עם שכבות מתוקות אבל לא מתוקות מדי.
המתוקה ביותר היתה מנת בראוניס שבעצם היתה סוג של עוגת שוקולד חמה, עם גלידה והמון שוקולדיות. בשבילי, זו הבחירה.
אין לי מחירים לקינוחים מכיוון שהם מתחלפים והכי טוב לשאול את המלצת המלצרים והבית.
כאמור, המקום כשר והחנייה הצמודה החינמית, יחד עם הגישה הנוחה, המנות הגדולות והמבחר לכל בחירה, הופכים את "פורנלו " לאופציה מצויינת.
ישנם גם מבצעים רבים כמו פינוקים בימי הולדת, קופונים, ועוד.
הדף של "פורנלו" – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=11222
