
לרגל חופשת הקיץ, פיצה דומינו'ס לא נחה על זרי הדפנה בהיותה רשת משלוחי הפיצה הגדולה והמובילה בישראל, וכל פעם יש לה רעיון חדש, שמגוון לנו את הפיצה.
ומה הפעם?

לרגל חופשת הקיץ, פיצה דומינו'ס לא נחה על זרי הדפנה בהיותה רשת משלוחי הפיצה הגדולה והמובילה בישראל, וכל פעם יש לה רעיון חדש, שמגוון לנו את הפיצה.
ומה הפעם?

כשבונים בית, כשמשפצים דירה, אפילו כשרוצים קצת שינוי, המבחר כל כך גדול, שסביר להניח שמשהו יתפשל ונמצא את עצמנו עם משהו שעלה לנו הרבה כסף, ולא מתאים לחדר או לעיצוב שלו, או סתם פתאום נראה לא שייך.

פסטיבלי יינות ובירות הם כבר דבר נפוץ וכולנו מכירים ואוהבים. עכשיו מביאים לנו "איש הענבים" את "פסטיבל הקוקטיילים הראשון" שיתקיים במתחם התחנה בתל אביב, ביומיים הראשונים של יולי. ומה בדיוק יש שם?
בעצם – מה אין. מיטב המותגים ומיטב המיקסולוגים (יוצרי קוקטיילים) יציגו את כל החידושים והטעמים בתחום ערבוב המשקאות, ויאפשרו טעימות מכל מה שחדש מצד אחד ,וגם מהישנים האהובים מצד שני.

אם מנסים להזכר בסמל ישראלי קולנרי מובהק, השקשוקה מתייצבת באחד המקומות הראשונים ברשימה, אולי רק מתחרה בפלאפל.
ביצים, עגבניות, קצת חריף, גבינה, לכל אחד יש את המתכון שלו, ויש המון גרסאות.

האמת, הפעם אני מרגישה שהקדמתי את זמני. קיבלתי להתנסות מים בטעמים של נביעות, והפעם בטעם שקד דובדבן, והחידוש היה שזוהי מהדורת חורף שניתן לחמם ולשתות חם.

מארזים הם תמיד דבר כייפי כי הם חוסכים זמן והתרוצצות. הכל על המקום, הכל מסודר.
בGREEN – מחלקת הטבע והבריאות של "שופרסל" ארזו ארבעה דברים טובים בקופסה אחת , כולל חוברת מתכונים, כדי שנוכל להרכיב המון ארוחות טובות ובריאות. במארז, שמחירו 29.90 שקלים, יש גרגרי חומוס, עדשים אדומות, בורגול ואורז מלא עגול – כולם אורגניים.
וככה זה נראה מבפנים –

האריזה האחורית מספרת לנו שהקטניות האורגניות נאספות מיצרנים מכל רחבי העולם, שעובדים רק בשיטות מסורתיות, בלי להוסיף כימיקלים, הורמונים, דשנים והדברה, מה שמבטיח מוצר טהור , נקי ובעיקר- בריא כבר אמרנו?
אספתי היום את המארז, ואנחנו מתכננים על האורז, העדשים והחומוס לארוחת סוף השבוע. מה שלא יכלתי להתאפק הוא הבורגול שיחד עם עגבניות, בצל, עלי תיבול כמו פטרוזיליה, נענע וכוסברה (הרבה!!), לימון (גם כמיץ וגם כקוביות קטנטנות), וכמובן חמוציות (של שופרסל – המחיר הכי טוב והטעם משובח), ביחד עם שמן זית, מלח ופלפל ועוד טיפה לימון, היו ארוחת הערב שלי בצורת "טבולה".

(אגב, זה שמדובר במוצרים ממחלקת הטבע, היה תירוץ בשבילי לצלם אותם בתמונה העליונה עם עציץ משונה ביותר שאמא שלי הביאה…)
בחוברת יש מגוון מתכונים, יכול להיות שנעתיק משהו משם או נאלתר משהו לבד, בכל מקרה, זה יהיה סופשבוע בריא!

יום הולדת הוא תמיד אירוע משמח. הבעיה שיום ההולדת גם מציין כמה שנים חלפו עלי, ובעיקר על פניי, שהם הדבר הראשון שכל אחד רואה כשהוא פוגש אותי.
אם יש משהו שלא אוהבים בגוף, תמיד אפשר להסתיר ולטשטש- ללבוש רפוי יותר אם לא אוהבים את הבטן, להקפיד על שרוולים אם לא אוהבים את העודפים שמתחת לזרועות. אבל מה עושים עם הפנים? מלבד לעבור למדינה שבה חובשים רעלות, אין פתרון אחר מלבד לדאוג לעור הפנים (והמחשוף – שמסגיר את הגיל לא פחות).
המלחמה להשארת העור צעיר ויפה כפי שהיה לפני עשרים שנה, כבר מזמן מוכרת בשם "אנטי אייג'ינג" ויש בה עולם שלם של מוצרים וטיפולים, שלא תמיד קל להבחין מה טוב לנו, מה עובד ומה בדיוק לעשות. לפעמים אנחנו צריכים הדרכה כדי לדעת שאנחנו לא מפשלים, כי גם אם נרכוש את החומרים הטובים ביותר , לא בטוח שנדע להשתמש בהם כמו שצריך או לגרום להם להפעיל את כל מה שיש בהם על עורנו.
הוזמנתי ל"דשלי" – סניף ראשון לציון (בית UMI ברחוב משה לוי 11) כדי לדעת איך בדיוק להשיג את התוצאות האופטימליות עבור העור שלי.
"דשלי" היא חברה שהמוטו שלה הוא להמנע מטיפולים פולשניים, הזרקות, חיתוכים ושאר טראומות לגוף ולנפש ( ולארנק) כמה שיותר או לפחות לדחות אותם בעשר שנים ומעלה. למעשה ל"דשלי" יש מעל 300 סניפים בכל רחבי העולם, והסניף בראשון לציון הוא סניף הדגל – כי יש כאן גם גאווה ישראלית – המוצרים תוצרת הארץ, כמובן נחקרו ונבדקו מעבדתית, קיבלו את כל האישורים והשאלה הראשונה ששאלתי – לא נוסו על בעלי חיים.

הגעתי לסניף בשעת ערב (הסניף פתוח עד עשר בערב כך שלקוח או לקוחה אחרונים מתקבלים עד השעה שבע בערב, שזה מצוין לאנשים עובדים).
הסניף ענק ומכיל למעלה מ18 חדרי טיפולים אישיים מטופחים, מצויידים ונקיים.
השלב הראשון שעובר כל מי שמגיע לשם (ואני בכוונה כותבת בלשון שמתאימה לשני המינים מכיוון שהטיפולים מתאימים מאד גם לגברים שרוצים לשמור על מראה צעיר – וזקוקים להכוונה מיוחדת, גם בגלל שעור של גבר שונה מעורה של אישה, וגם בגלל שהם לעיתים חוששים מ"אובדן גבריות" או משהו מצ'ואיסטי אחר), הוא שלב האיבחון. אז ישבתי עם מרים, שעברה על פני בעזרת מכשירים ששיקפו את הפנים לתוך המחשב, ונתנו טבלה מסודרת של מצב עורי – הקמטוטים, אחוז הלחות בעור (וננזפתי על זה שאני לא שותה מספיק, והם צודקים – אני מתחייבת לנסות לשתות יותר!), פיגמנטציה ושאר מאפיינים של העור.

עם הדף הגעתי לבגירה , הקוסמטיקאית היפה שבשעתיים הקרובות לא רק טיפלה בי אלא גם הסבירה כל דבר, מה החשיבות של כל חלק וחלק בטיפול ובסוף גם סיימה בכמה דקות של הילינג שחיממו לי את הפנים, את הלב ואת הנשמה.
אבל נחזור להתחלה – הרעיון הוא שכל מטופל מקבל תוכנית טיפולית. אפשר לעשות את הטיפולים במקום או – וזה הרעיון בגדול – לעשות את הטיפולים עצמאית בבית בעזרת החומרים המותאמים לו או לא אישית והוראות מדוייקות. את הטיפולים עושים עם מכשיר בשם "פוטותרפיה" שהוא פטנט בלעדי של "דשלי" והוא מקרין שני סוגי צבעים שעובדים על אספקטים טיפוליים שונים – אור כחול שעובד על חיטוי וניקוי, ואור אדום שעובד על מיצוק.
הטיפול שנקבע לי כלל ניקוי, הזנה, מיצוק וקרמים.
בגירה ניקתה לי את הפנים עם מוס שכולל לחות, כך שהטיפול התחיל למעשה כבר בשלב הניקוי. אחר כך הגיע פילינג להורדת התאים המתים ולפתיחת הנקבוביות כדי שאפשר יהיה לסלק כל מה שהצטבר שם. קיבלתי מראה כדי לראות מדי פעם איך התוצאות, וכבר אחרי עשר דקות טיפול הרגשתי שהעור שלי פשוט יותר בהיר (ובעצם יותר נקי ). המכשיר הפוטותרפי היה השלב הבא, בצד המגנטי שלו, להחזרת האלסטיות לעור יחד עם מסכת ניקוי, ואחר כך החדרת חומצה אלרונית (שמשתמשים בה בדרך כלל בהזרקות לקמטים) ישירות לשכבת הדרמיס.

מסכת לחות היתה הבאה בתור, זו שמכילה את המקסימום – כל 260 הוויטמינים והמינרלים, כמו גם קרם הלילה של "דשלי".
הטיפול לגברים דומה אבל עם התאמות – גם במקרה שלהם יש את השימוש במכשיר, אבל שם הפילינג הוא רק בחלק העליון של הפנים מכיוון שהגילוח שלהם עושה להם פילינג תמידי בחלק התחתון של הפנים. גם להם עושים מיצוק בעזרת האור האדום וניקוי בעזרת האור הכחול, וכמובן קרם עיניים (כי העור סביב העיניים דק במיוחד, עובר מימיקה רבה בכל תנועה שלנו והוא הראשון להתקמט) ולבסוף סגירת נקבוביות כך שהעור ייראה אחיד.
החומרים של "דשלי" מבוססים על ארבעה סוגים של תאי גזע, שהם לפי המדענים "הדור הבא של האנטי איג'ינג" מכיון שהם מתקנים נזקי עור ברמה העמוקה וחוסכים את הטיפול ברעלנים כמו בוטוקס.
החומרים כאמור מכילים תאי גזע שמופקים בין השאר מתפוח (לחידוש העור והתאים), מפרחים מהרי האלפים (שנלחמים ברדיקלים החופשיים ומזהמים אחרים), פפטיד אנטי אייג'ינג שמגן על גרעין התא מפני הזדקנות, תאי גזע מענבים (שמשקמים נזקי קרינת UV), תאים מצמח הארגן ( שממצקים את העור ומגמישים אותו) ואבקת יהלומים טהורה שמוסיפה קולגן שהגוף מפסיק לייצר בגיל ארבעים ושאחראי על גמישות העור ועוזר לחומרים הפעילים לחדור לעומק העור.
מעבר לכך החומרים מכילים כ260 מינרלים וויטמינים שונים, ולעומת זאת אין בהם כימיקלים או חומרים משמרים, כך שהם גם היפואלרגנים .
במקום לא מקבלים מטופלים מתחת לגיל 35-40.
אגב, מי שרוכש את המכשיר הפוטותרפי יכול להשתמש בו (אחרי חיטוי במגבון אלכוהולי) לכל בני המשפחה לטיפול בנפיחויות כמו מתחת לעיניים, קופרוז , והוא מצויין להרגעת פצעי בגרות אצל מתבגרים וגם מבוגרים.
כל חודש המטופל חוזר לביקורת ועוברים על התוכנית שלו ומשנים לפי הצורך. לפי בגירה, נשים בוחרות לרוב לטפל בבית, בעוד גברים מעדיפים להגיע ולקבל את הטיפול (והפינוק היוקרתי) במקום.
לפני שנה זכו "דשלי" במקום הראשון בתחרות קוסמטיקה בין לאומית של האיגוד הקוסמטי הבינלאומי בעיקר בגלל שהמכשיר והאורות מטפלים לא רק בסימפטומים (קמטוטים, פיגמנטציה וכו') אלא בעיקר בבעיה עצמה, על מנת שהסימפטומים בכלל לא יופיעו.
במקום יש גם מחלקה לשיקום וטיפוח השיער שגם היא מטפלת בשיער ובשיקומו בעזרת טיפול חדשני וטבעי שגם הוא מבוסס על תאי גזע ממקור צמחי. חומרי הטיפול בשיער גם הם פטנט של "דשלי" והם כוללים שמפו שמעניק לחות לשיער ומחייה אותו תוך החזרת תפקוד בלוטות החלב לנורמלי, מרכך שיער שמחזיר לשיער את החיוניות ואת הברק, מסיכת שיער עשירה שמזינה שיער פגום וממריצה את זרימת הדם לקרקפת ובכך מונעת נשירה או התקרחות וסרום משקם לקצוות השיער שמגן עליו מפני נזקים.
בסיכומו של דבר, כל מי שרוצה להראות צעיר, לשמור על המראה, ולהרגיש טוב עם עצמו (מה שמקרין החוצה), ולא רוצה ללכת על האמצעים הדרסטיים שכוללים סכינים ומזרקים, יכול להגיע ל"דשלי"- לקבל ייעוץ והכוונה, לבנות לעצמו תוכנית, ולטפל בעצמו בבית בנוחות שלו, או בחדרים המפנקים של המקום, ולהשיל שנים מהמראה.
עוד פרטים ב- http://www.desheli-r.co.il/
"זכרון מנחם" היא בהגדרה "המרכז הישראלי לתמיכה בילדים חולי סרטן ומשפחותיהם" אבל בעצם היא עולם ומלואו, ותומכת בכל דרך בחולי הסרטן בכל שלב שהם מתמודדים איתו -אם בהתרמות שיער לפאות עבור חולות, כדי שיחושו יפות יותר, אם בהגשמת חלומות, אם בעזרה פיזית בסיוע לכל צרכי החולה, בקבוצות תמיכה, בעריכת ימי הולדת, במחנות נופש, ובעזרה כמובן למשפחות המותשות מהטיפול בחולה- ההורים והאחים ועוד המון המון המון פעילויות והתנדבויות שניתן לקרוא עליהן ( וגם להתנדב לסייע) באתר שלהם בלינק כאן.

(בתמונה למעלה – פינות חמד ב"האחוזה", בתמונה למטה חלק מהמנות שהוכנו עבור הערב המיוחד הזה).

בעבר כבר סיקרתי פעילות מקסימה ש"זכרון מנחם" עשו עבור קבוצת הבוגרים, בני העשרים פלוס שלעיתים נופלים בין הכסאות כי כולם עוזרים לילדים חולי סרטן, ונוטים שלכוח שגם בני עשרים שחולים זקוקים לאוזן קשבת, תמיכה, תשומת לב ועזרה. על האירוע הקודם, בנוכחות מיטב השפים הישראלים, ניתן לקרוא כאן .

(בתמונה למעלה – עוד מהעושר הרב שבחגיגה, בתמונה למטה- דניאל ושלום אסייג בהופעה, ובקבלת תעודת הוקרה מדי אריאלה פיקלסר אלון, התותחית שמאחורי הערב).

בשבוע שעבר נערך ערב מיוחד עבור קבוצת הבוגרים, שבו גם היתה הוקרה למתנדבים הרבים ולאנשים שמקדישים את חייהם למען עזרה לזולת ברגעים הקשים של החיים. "האחוזה" במושב בית חנן תרמו את המקום, האוכל, הקישוט, וכל מה שצריך נתרמו בין השאר על ידי גופים כמו "צור", "טמפו", "הקייטרינג של "מכבים" "שמחת אהרון" ועוד רבים וטובים, שפים רבים באו לבשל לבאי המקום, כמו זוכי "מאסטר שף" אבי לוי ותום פרנץ, וזוכת "משחקי השף" מאיה קליין, שנוסף לאוכל גם שימחו והצטלמו עם הנוכחים בחיוכים רחבים, הופעה בהתנדבות של שלום אסייג ובנו דניאל, שקיבלו תעודות הוקרה על התנדבותם, והזמר נתן גושן שהופיע אף הוא. (מעבר לכל אלה היו עוד גופים רבים שהתנדבו ותרמו, הרשימה ארוכה ומרשימה). כמלצרים ואנשי צוות תיפקדו המחלימים עצמם – בוגרים בעבר ובהווה, שעשו עבודה מקסימה וחרוצה במיוחד, ועם מצב רוח מרומם.

(בתמונות למעלה- השפים אבי לוי, תום פרנץ ומאיה קליין).
בר מתוקים חתם את הערב המרגש, שבו דיברו גם חולים, מבריאים ונציגי משפחות, על ההוקרה הרבה שהם חשים ל"זכרון מנחם" ועל התמיכה הרבה שקיבלו ומקבלים לאורך כל הדרך, עד להחלמה המלאה.
הרבה מהמחלימים הופכים בעצמם למתנדבים ב"זכרון מנחם" כדי להעביר הלאה את כל הטוב הזה.

מה הייתם אומרים על חיים שכוללים שתיית בירה ועיסויים על בסיס קבוע? נשמע טוב נכון? אז אלה החיים של פרת ה"קובה" , שמבלה את החייה בסוג של ספא, והתוצאה (לבני האדם כמובן) היא בשר רך במיוחד, ושבעולם נמכר במחירי עתק.
"אגאדיר" ראתה בבשר הקובה ביף אתגר והיא הראשונה והיחידה בארץ להביא את הבשר ולהפוך אותו להמבורגר גורמה שלא צריך ולא דורש שום דבר מלבד עצמו על הגריל.
הוזמנתי לסניף "אגאדיר" ברחוב בן יהודה 120 בתל אביב, בעיתוי מצוין – יום ההולדת שלי . (בת עשרים, ברור!). וכדרום אמריקאית קרניבורית, זה היה מקום מצוין לחגוג.
גלעד מנהל המשמרת קיבל את פניי והסביר לי על ההמבורגר המיוחד, וגם על אפליקציה מיוחדת בשם REWARDY שמאפשרת החתמה דיגיטלית על כרטיסים כך שכל כמה ביקורים מקבלים הטבות. כך למשל יש "כרטיס בורגר" שבכל פעם שרוכשים המבורגר ב"אגאדיר" מקבלים חתימה דיגיטלית ואחרי צבירת מספר מסוים של החתמות מקבלים תוספת חינם להמבורגר, ואחרי עשר החתמות (כלומר בפעם ה11 ) מקבלים המבורגר מקסי מתנה. כרטיס נוסף הוא "כרטיס קוקטייל ויין" וגם שם אחרי מספר מסוים של הזמנות משקה אלכוהולי והחתמות מקבלים צ'יסרים, ובפעם השביעית (אחרי שש החתמות) מקבלים קוקטייל או כוס יין מתנה, וכרטיס "קינוחים" שמזכה בכוסות אספרסו חינם אחרי מספר מסוים של הזמנות. בקיצור, יכול להווצר מצב שמישהו מגיע למסעדה ומקבל עוד המון דברים חינמיים רק בגלל ההחתמות האלה, על ארוחות שהוא ממילא היה סועד.
בגלל שהגעתי עם בן זוג צמחוני (כן, גם אני לא מבינה למה… לא למה הבאתי אותו אלא למה הוא צמחוני…), המנות הראשונות שהצוות בחר להגיש לנו היו צמחוניות והן היו :
"לחם מרוקאי" (16 שקלים בתפריט) ללחם שעשוי "כמו בבית" (של מרוקאים, לא של פולנים ) שמגיע עם חמאה, זיתים ועגבניות בשמן זית. הלחם הזה הוא מילכוד- כי מצד אחד אי אפשר להפסיק לנשנש אותו, ומצד שני, יודעים שתיכף יבואו ההמבורגרים עם לחמניות כייפיות, וצריך להשאיר מקום.
"חציל קלוי" (31 שקלים) – עם טחינה, זרעי עגבניות, צנונית ובצל ירוק- מנה מאד מרעננת. בהתחלה הנחנו את החציל על הלחם אבל אז החלטנו שהוא טעים בפני עצמו, ועדיף להתרכז בטעמים שלו. החציל לא היה "שרוף" ונתת קונטרה "עגולה" של טעמים לזרעי העגבניה החמצמצים. גם הטחינה תובלה ביד עדינה כך שאף טעם לא השתלט על האחרים.

"סלט קייל" (33 שקלים) שכלל עדשים, חמוציות וסלק, היה האחרון במנות הראשונות שטעמנו, והוא הוגש עם קערית יוגורט מעוטרת בשמן זית בצד. הסלט עצמו מאד עשיר, והעדשים נותנות לו "נפח" מבחינת שובע. אישית אני לא מגיעה למסעדת המבורגרים בשביל סלט, אבל לצמחונים או למי שיושב בחבורה ולא בא לו משהו בשרי, מדובר במנה עשירה מאד, שוב, בתיבול עדין שמאפשר להרגיש את המרקמים השונים – העדשים לעומת העשבים, מתיקות החמוציות לעומת הבצל הירוק וכך הלאה.
כדי להתרענן, וגם בגלל הנסיבות החגיגיות, נשאלתי איזה קוקטייל מתפריט האלכוהול ארצה לנסות. בחירה מהתפריט היא נוחה במיוחד כי הצוות מסתובב עם אייפדים שעליהם בפונטים גדולים ובהירים, עם המון תמונות יש את המנות במדויק, ככה שיודעים מה לבחור. שאלתי מה המלצת המקום וקיבלתי תשובה שיש קוקטייל חדש ומומלץ עבורי בשם "תותים HP" – רום בהיר, נענע, תותים ולימודה ביתית (34 שקלים). המשקה הגיע בצנצנת קטנה, עם קרח וקישוט של נענע. מידת חוזק בינונית, ועשה המון מצב רוח.
עכשיו הגיע תור המנות העיקריות שלשמן התכנסנו – הצד הצמחוני קיבל את ההמבורגר הטבעוני שנקרא "המבורגר פטריות טבעוני" ומשקלו 200 גרם (49 שקלים). הוא ביקש כתוספת גווקמולה (9 שקלים) וסלט ירוק קטן (14 שקלים). המסקנה שלו מהמנה- "טעים מאד, תחליף מצוין לבשר". כמובן שטעמתי לו מהמנה, המסקנות שלי – זה טעים בפני עצמו, אבל בשר זה לא. הסלט היה טרי מאד ומרענן, הייתי מקטינה במעט את כמות רוטב הווינגרט שלו.
כוכב הערב נחת על הצלחת שלי – המבורגר WAGYUBURGER – המבורגר מבשר בקר מזן וואגיו שמאופיין באקסטרה רכות ושומן – הוא ה"קובה ביף"!. כדי להנות מהמקסימום של הטעם, הבשר מומלץ במידת מדיום או מדיום וול (שזו המידה שביקשתי) ומוגש נטו, בלי תוספות למעט טבעות בצל בצד שמגיעות עם מטבל וצירוף של חסה, בצל, עגבניה ומלפפון חמוץ . כל היוקרה הזו מגיעה על לחמניית בריוש חלבית עדינה. (72 שקלים – מחיר מבצעי הרצה).
(למעלה- המבורגר "קובה ביף" במצב פתוח – למטה- אחרי שהרכבתי אותו).

טעמתי את ההמבורגר בשני שלבים- הראשון כיחידה עם הכל, כלומר נגיסה ממש ענקית מכל הגובה של ההמבורגר, כולל הירקות והלחמניה. התחושה הראשונה היא הרכות, כשהקציצה היא בצורה דרמטית רכה יותר מקציצה סטנדרטית (טובה לכשלעצמה). בשלב השני פירקתי את מחצית ההמבורגר שנשארה לי, והתעמקתי בקציצה לבד, ללא שום תוספות. אם הייתי צריכה למצוא שלוש מילים לתאר אותה, זה היה "על גבול הסטייק". ב"אגאדיר" השכילו לא לתבל יותר מדי, והשאירו את הבשר לדבר בעד עצמו. והוא דיבר, הוא למעשה שר בשני קולות "אני רך, אני ענוג".
משקל הקציצה הוא 250 גרם .
הכפתורים במכנסיים כבר איימו להתפקע, אבל אין ארוחה בלי קינוח, בטח שלא ארוחת יום הולדת חגיגית.
האייפד הציג לנו את מגוון הקינוחים , כולל כמה מפתים במיוחד. בסוף בחרנו בהמלצת המקום "שטרוייזל" – (35 שקלים) – שכבות של קרם ווניל , בננה או תות (תלוי בעונה, אנחנו קיבלנו תות), קצפת, מרנג ופירורי עוגיות. את הקינוח ליווה סטיבי וונדר בשיר יום הולדת, וגלעד מנהל המשמרת עם זיקוקים. כשתמו החגיגות, נשלפו הכפיות. גם כאן היו המון קונטרסטים – מתיקות המרנג כנגד חמצמצות התותים, קרם הווניל לעומת הקצפת האוורירית, והכי כיף – הגרגריות של פירורי העוגיות שהתגלגלו על הלשון וציפו את חתיכות התות.

ב"אגאדיר" מתחדשים כל הזמן, גם במסעדה וכמובן גם במשלוחים, ובאתר שלהם ניתן לראות מבצעים לסטודנטים, תפריט חיילים, תפריט לילה, עסקיות, וכמובן גם כרטיסי ההחתמה הדיגיטליים.
אז למי שרוצה בשר מענג במיוחד, למי שחושב שהוא כבר מכיר את כל ההמבורגרים האפשריים ומה כבר אפשר לחדש, למי שרוצה פינוק והמון דברים טעימים מסביב (וגם לצמחונים וטבעונים!) – שווה לקפוץ לאחד הסניפים של "אגאדיר" ולנסות.
כל הפרטים כאן – http://www.agadir.co.il/

בנעוריי, כשהיינו הולכים לפאב או לבר, הבחירה היתה די קטנה- או בירות, או קוקטיילים שחזרו על עצמם בכל מקום – מוודקה עם מיץ כלשהו (העדיפות שלי- אשכוליות אדומות) ועד קוקטיילים עם שמות ביזריים שנשמעו פורנוגרפיים למדי וכללו כל מני דברים שעושים "על הקיר".
בBLEND החליטו שלא עוד, ופתחו לפני כמה חודשים , בקריית הקודש פתח תקווה, שהופכת במהירות למעצמה קולינרית ולמרכז בילויים שנותן פייט אפילו לתל אביב, והעלו את הרף קילומטרים למעלה, עם קוקטיילים לא רק בשילובים מיוחדים אלא בעיצובים שלא נראו בשום מקום אחר, ובעיקר עם הפתעות. המון הפתעות.
לצד הקוקטיילים יש כמובן גם מה לנשנש – התפריט כשר בשרי.
הוזמנתי ביחד עם עוד כמה בלוגרים, ובעיקר בלוגריות שנראות עדינות אבל יכולות להתמודד עם כמות לא מעטה של אלכוהול , כדי לנסות את תפריט החורף שנמצא כרגע בהרצה בBLEND.
על הבר ממונה המקסולוג חגי אברמוביץ שבחש בקדירה, הוסיף כל מני אלמנטים שבדרך כלל מוצאים במעבדות מחקר במקרה הטוב, או במערה של מכשפה במקרה המעניין יותר, וביחד רקח תפריט אלכוהולי טעים ולא פחות חשוב מזה- גם יפה לעין.
לא יכלתי לטעום את כל הקוקטיילים (למרות שבהחלט ניסיתי) אבל ממה שטעמתי- זו ההתרשמות שלי.
"מוחיטו סיגליות-" ת'רי אוליבס פירות יער, רום, תמצית סיגליות, לימון ונענע – (51 שקלים)- אם אני אתחיל להגיד "פרזנטציה יפיפיה" המושג הזה יחזור בכל הקוקטיילים. במקרה הזה דובר על קוקטייל קליל, פירותי מאד.
"ויסקי בהפרעה" – ג'יימסון, סאוור, תפוחים ותמצית דובדבן (39 שקלים) והגימיק הכי כייפי במשקה- סוכריות קופצות שמונחות על הקרח ובכל שלוק עושות חגיגה בפה. דרגת חוזק קצת יותר חזקה (בכל זאת זה וויסקי). הקישוט היה סלסילת קרח שעירסלה דובדבנים.
"עשן באפלה" – פור רוזס ,אמרטו וביטר (47 שקלים). משקה חזק וגברי יותר, עטוף בשכבת עשן שמשתחרר בהגשה.

"טרופיקל היי" – ויברובה אקסקוויזית מושרית בקוקוס, רום מושרה באננס, חלב קוקוס ואננס – (43 שקלים) – המשקה שהזמנתי ראשון כי המוצא הברזילאי שלי מיד צעק "בטידה דה קוקו"- וצדקתי – המשקה הכי טעים לי מכל המשקאות שם – בעיקר כי הוא היה יותר "ברד" במרקמו, קוקוסי כמו שרק בקלאב מד יודעים להכין, ריחני כמו חופשה בקריביים ובגלל שהאלכוהול לא היה ממש מורגש, נלגם כמו מילקשייק.
"קוסמו ביט" – וויברובה אקסקוויזיט, טריפל סק, מיץ סלק תפוח (49 שקלים) והשוס – הכוס מעוטרת ב"שערות סבתא" עם הוראות לערבוב כך שהשערות נמסות לתוך המשקה.

(בתמונה למטה- הקוסמו ביט בשני השלבים שלו)

המשקאות הבאים היו משקאות "חברתיים" – מגיעים בכלי משותף ממנו מוזגים לכוסיות אישיות, או שוטים עם המון קשים מכוס ענקית.
"סנגריה חמה" – יין אדום, פירות של חורף, וניל ותבלינים חמים (כלי משותף ב119 שקלים). אני קיבלתי עם תפוחים וקינמון מה שיצר לי סוג של שטרודל חמים , נעים, רך ומשמח לבב אנוש.
"מרגריטה קרמל" היתה משקה משותף נוסף – שכלל קוארבו סילבר, טריפל סק, סאוור וקרמל (109 שקלים למיכל שמספיק לאיזה עשרים "שוטים" או יותר, לא הצלחנו לסיים. משקה חמוד, קליל לפתיחה.
והשוס הגדול של המשקאות המשותפים – "ספייסי אמזונס" שהוכן בסוג של קדירת מכשפה, עם המון קרח יבש שעשה עשן ואווירה קסומה, וכלל אבסולוט וניל, סילאן, לימון, צ'ילי, תמצית אלדרפלאוור והפתעת סוכריות גומי ופלפל שלם מלמעלה, יחד עם פלחי תפוזים (129 שקלים לכוס ענק בגודל של אקווריום ). אחרי שסיימנו להצטלם עם הכוס היפיפיה (והעלאנו לפייסבוק עם הכיתוב "אבל אדוני השוטר, שתיתי רק כוס אחת!!") תקענו כולנו את הקשים ואת הראשים ושתינו. מה שאהבתי במיוחד במשקה הוא השילוב של מתיקות ועוקצניות (וכמובן שכולנו דגנו את סוכריות הגומי ספוגות המשקה ).

(הערה – לשולחן הוגשו גם שני משקאות בטעמי אניס, שאני לא מסוגלת לסבול, ולכן לא נגעתי בהם, אבל הפרזנטציה כמו כל השאר היתה יפיפיה. אחד המשקאות היה בעצם סורבה אלכוהולי, של אשכוליות אניס שהוקפאו בעזרת חנקן נוזלי, עוד טקס מקסים של חגי אברמוביץ).
הערה חשובה- יש גם קוקטייל נטול אלכוהול בשביל הנהג התורן, או בשביל מי שלא רוצה לשתות אלכוהול ועדיין רוצה להנות עם החברים.
ועם כל האלכוהול הזה צריך גם לאכול משהו, והמנות הן בשיטת הSHERING .
מה שטעמנו היה –
"נאצוס" – כירסום קטן (אין מחיר בתפריט) שהגיע עם שני רטבים קלילים – אחד יותר חריף, השני פחות, ככה לפתוח את התאבון ולהתחיל לאזן את האלכוהול.
"קרפצ'יו קרם חצילים" (47 שקלים) – פילה בקר נא, קרם חצילים מעושן וקונפי שום, שהגיע עם טוסטונים. מנה חמודה, קצת מלכלכת את הידיים (ולכן הגיעו מיד גם מגבונים – תשומת לב מצויינת של הצוות).

"פאני פורי" – הבחירה שלי מבין כל המנות – כיסוני בצק פריך ותבשיל חם של עדשים (28 שקלים). מרקם כייפי, טעמים הודיים טובים, עזבו אתכם מSHERING- הייתי מאמצת את כל הקערה לעצמי לבד. המנה באה עם הסבר מדויק של איך להחזיק את הכיסונים ואיך לאכול.
"סלט שורשים" – בצל בטמפורה, שורשים, איטריות סובה, נבטים וג'ינג'ר כבוש (33 שקלים למנה גדולה שמספיקה גם לשלושה). סלט עשיר מאד, טעמי מזרח מדוייקים בלי להיות מוגזמים. הגיע למקום השני אצלי.
"קארי אדום" – פילה בקר וחצילים מאודים עם סטיקי רייס (48 שקלים) – מנה נחמדה, אסיאתית, אבל בהשוואה לאחרות שאהבתי, זו התחברתי אליה פחות.

"יקיטורי סלמון" – בקרמל הדרים (44 שקלים) שיפודונים חמודים, הולכים טוב עם האלכוהול. באו עם סלט שורשים קטן אבל עם רוטב שונה מזה שבסלט הגדול – יותר מתקתק.
"פרנה קורדביף"- 2 לחמניות פרנה עם קורנדביף , כרוב כבוש, איולי חרדל ועגבניה (45 שקלים). מנה חושנית מאד, גם בטעמים וגם באכילה (כי אי אפשר לאכול את זה בצורה מנומסת וחייבים בידיים ). הבשר היה טרי מאד, החרדל לא השתלט, למי שלא מפחדת להרוס את הליפסטיק.
"תפוחי אדמה עם שום וגרידת לימון " (מחיר לא כתוב בתפריט). עוד משהו שהולך טוב עם האלכוהול. מה שאהבתי הוא החידוש- כי בדרך כלל התיבול של תפוחי אדמה כאלה הוא צ'ילי מסוגים שונים או רוטב שמנת. אף פעם לא חשבתי על אופציה של לימון.
שני סוגי פוקצ'ות הגיעו לסיום הפרק של האוכל (והחזרה לאלכוהול) – לחמאג'ון – פוקצ'ה עם תבשיל בשר טחון, קצת טחינה והרבה ירוקים ופוקצ'ה "ירוקה" עם פטריולת, פסטו עשבים וביצה עלומה (שתיהן ב41 שקלים). ההעדפה שלי הלכה לכיוון הירוקה, קודם כי אני מתה על ביצה עלומה, ושנית כי הבשר היה לי קצת כבד, בעיקר אחרי כל המנות שכבר אכלנו.

כרגע בתפריט החורף אין קינוחים אבל מי שמשתוקק למתוק יכול לבוא על סיפוקו בסורבה אלכוהולי שנרקח במקום, או בליקר מתקתק.
BLEND- כשר בשרי, רחוב הסיבים 47 פתח תקווה. חנייה בשפע בסביבה.
לאתר הבית – לפרטים והזמנות – http://blend.rest.co.il/