פיתה. מ"פיצה פיתה" שמכינים עם ילדים קטנים משועממים ועד לפיתות גורמה של שפים מעוטרים, דומה שאין מנה שלא הוכנסה לפיתה.
השאלה במבחן התוצאה – זה טעים?
במקרה של "עלינא בפיתה" – כן. מאד.
ארכיון תגים | טייק אווי
שמח אצל סבינה במטבח
ישראל תמיד היתה קיבוץ גלויות. עדות רבות עלו לארץ והביאו איתם את מטעמי הבית. הענין הוא שהסבתות שלנו מצאו זמן ואנרגיות לבשל את כל המטעמים המסורתיים הללו, בעוד שאנו, הדור הממהר, עסוקים כל כך שלהשקיע במנות אותנטיות פשוט אין את האפשרות, ואם יש מישהו מומחה שיכול להכין עבורנו את הטעמים המיוחדים הללו, בעזרת פרודוקטים משובחים, למה לא?
בראשון לציון נפתחה לפני חודש מסעדת "אצל סבינה במטבח", המקדש של השפית סבינה לוינסקי שחוגג בתוכו טעמים קווקזים, בוכריים, גאורגיים, רוסים, ואפילו אשכנזים…
Say "Cheese (cake factory)"
אז מלכה אחת פעם אמרה שאם אין לחם אוכלים עוגות. אצלנו אומרים – למה לחם אם אפשר עוגות, ולמה סתם עוגות אם אפשר "דה צ'יזקייק פקטורי"?
אמש הושק הסניף הראשון של מותג העוגות המפורסם The Cheesecake Factory. המותג הוותיק, כבר קרוב ל40 שנה, שהחל בחלומה של אופה ביתית אחת, מביא לישראלים חווית עוגות אחרת- גבוהות, עשירות, מעוטרות בתוספות שונות, ובעיקר- חלומיות.
הסושיה לה פארק חולון- מקטן ועד גדול.
אוכל אסיאתי הוא מזמן אורח כבוד בישראל, ומושגים כמו "ניגירי" ופוטו מאקי" כבר הפכו שגורים בכל פה (דו משמעי). אבל מה עם הדור הצעיר?
רשת "הסושיה" – שאהובה ופופולארית מאד בישראל, פותחת סניף חדש באמצע עולם הילדים, בפארק "לה פארק" בחולון, בתוך "פארק פרס"- צמוד ל"ימית 2000". אחרי שחונים בחניה הענקית והחינמית שבמקום, מגיעים למתחם יפיפה שכולל מזרקה צבעונית, שטח גדול להופעות, והמון מקומות מעניינים לאכול.
המקום מושך אליו משפחות רבות עם ילדים בכל הגדלים, בעיקר קטנים, שכדאי מאד לתת להם אוכל כשהם רעבים, אחרת … טוב..
דומינו'ס פיצה- עכשיו הגזמתם!
לרגל חופשת הקיץ, פיצה דומינו'ס לא נחה על זרי הדפנה בהיותה רשת משלוחי הפיצה הגדולה והמובילה בישראל, וכל פעם יש לה רעיון חדש, שמגוון לנו את הפיצה.
ומה הפעם?
הקסם של לואיז – "קפה לואיז" – טבעון.
עמק יזרעאל, שמש קיצית נעימה, חורשה של עצים עבותים ודשא ביניהם, הכל מזמין והכל מתרכז למילה אחת – פיקניק. כל כך מתאים פיקניק!. ואיך אפשר פיקניק בלי סלסילת קש ומחצלות?
"קפה לואיז" מציג- ערכת פיקניק מוכנה או בהרכבה עצמית. איך זה עובד? אז קודם כל הקדמה.
התוספת (הנוספת) שתופסת.
פיצה דומינו'ס אהובה ופופולארית, ומה שתמיד כיף זה שיש מבצעים חדשים ומיוחדים.
הפעם החידוש – מבצע כייפי במיוחד בתוספות. על מה מדובר? לאורך הקיץ כל מי שמזמין תוספת במחיר 9.20 ש"ח לתוספות הירק והגבינות, או 12 ש"ח לתוספת בשר או דגים, מקבל תוספת נוספת במתנה.
פיצה ZAZA- לזוז עם הטעם.
לפני כשבועיים חזרתי מאיטליה, שם התזונה שלי התבססה בעיקר על צירוף של פחמימה, עליה חלבון ועליה ירקות, או במילים אחרות – פיצה.
יש המון פיצות בארץ. פיצות טובות ואיכותיות? קצת פחות. פיצות מיוחדות? עוד יותר קצת פחות.
הוזמנתי לסניף ראשון לציון של "פיצה ZAZA" כדי לראות – מה נאפה שם בתנור?
קצת רקע- הקונספט הוא pizza al-taglio – כלומר פיצה "על המשקל". זוכרים את "פיצה מטר" שמכרה פיצות לפי האורך? כאן מדובר במשקל, והמחיר הוא אחיד- תשעים שקלים לקילוגרם.
הפיצה היא בהשפעת רומא המהפנטת, התוססת והשופעת, והבצק הובא לארץ על ידי שף פיציולו האיטלקי , כולל יבוא של כל חומרי הגלם – הקמח, רוטב העגבניות וכל השאר, והבצק עובר תהליך מיוחד של תפיחה מבוקרת במשך 36 שעות, על מנת להשיג את הפריכות, האווריריות והטעם המיוחד. הגבינה- מוצרלה טבעית, מגיעה ממחלבה קטנה ועליה כל הגודיז- מתוספות צמחוניות כמו פטריות טריות (כולל גם כמהין!), דרך תוספות בשריות כמו פפרוני ובייקון, כמובן שלל ירקות, ואפילו מתוקים כמו פרלין שוקולד וחלווה.
שעות הפתיחה הן ארוכות במיוחד- מ12 בצהרים עד שתיים בלילה בימי השבוע, ובסופי שבוע עד ארבע בבוקר, כך שבכל עת שנתקפים ברעב או במאנצ'יז, אפשר להגיע.
עד עכשיו היה סניף בהוד השרון שקיים כבר שש שנים ופופולארי מאד, עכשיו ZAZA מתחדשים בסניף בראשון לציון, במתחם "הרובע" בניהול בימים אלה, נפתח, כאמור, הסניף השני של הרשת במתחם הרובע בראשון לציון בניהולו של השף קונדיטור, יניב ברהום.
הגענו לסניף בשבת בצהרים, ה"רובע" של ראשון לציון המה אנשים, בעיקר משפחות, שניצלו את השמש שהגיחה בין העננים.
ניגשנו להתבונן בתפריט. הפיצות הן עם תוספות מאד מקוריות, לא עוד "זיתים/עגבניות/תירס/אננס" אלא קומבינציות מלאות טעם ומגוונות.
אנחנו בחרנו שני סוגים –
"פלפל קלוי ושום" – רוטב עגבניות, פלפלים קלויים, זיתי קלמטה, שום קונפי, גבינה מלוחה ופטרוזיליה, ו"4 בצלים" – הפיצה המפורסמת של המקום שכוללת רוטב עגבניות, גבינה מלוחה, בצל לבן, בצל ירוק, בצל סגול, עירית ובלסמי מתקתק. (שתי הפיצות בגודל "משפחתי" עולות 88 שקלים כל אחת).
(בתמונות – תהליך הכנת הפיצה – למעלה- הבצק המיוחד נמתח על התבנית, למטה- רוטב העגבניות.)
הפיצות הוכנו טריות טריות מול עיננו, הבצק המיוחד נפרש בתבנית, מעליו נוצק רוטב העגבניות, נשלח לאפיה, אחר כך על הפיצה הלוהטת הונחו המון המון המון המון תוספות, בהתאם לבחירה שלנו, עוד גבינה , עוד תיבולים, ועוד ארבע דקות בתנור כדי להשלים את האפיה.
(למעלה – הפיצות אחרי אפייה ראשונה. למטה- הגבינות והתוספות)
התוצאה כמו בתמונה – פיצה עשירה, הבצק יחסית עבה ומחזיק יפה את התוספות בלי להפוך לספוגי, וכמה שחשבנו שאנחנו מורעבים, אחרי כמה חתיכות כבר היינו מפוצצים.
(למעלה בתמונה – הפיצה המוכנה).
מה שנחמד הוא שלא חייבים לקחת מגש או חצי מגש, אפשר לבחור כל גודל חתיכה, והפיצה נשקלת ונמכרת על פי משקלה.
ישנה גם פיצה חריפה, למי שאוהב, ואני מקווה בפעם הבאה בסניף לטעום גם את הפיצה המתוקה, המכוסה בנוטלה, לקינוח ונשנוש.
כמובן שיש גם משלוחים.
קישור לאתר של רשת "זזה" – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=10312
בליקר בייקרי – הרוגע שבמתיקות.
ימי חמישי, ליתר דיוק, חמישי בערב, הם תמיד קדושים – יש סלסה. לסיים שבוע בריקודים זה תמיד טוב, ולסיים אותו עם אקסטרה טעמים טובים, עוד יותר טוב.
אז חמישי בערב, לפני שעולים על הרחבה, התייצבנו בסניף חולון של "בליקר בייקרי" לבדוק מה יש שם שיעשה לנו את הערב?
הוזמנתי לבחון את התפריט וגם לשמוע על חידושים לקראת החורף ובכלל.
בתפריט יש קטגוריות עונתיות לפי קיץ או חורף (כך למשל במחלקת המשקאות – לכבוד הקיץ שתיכף נגמר – ושווה לרוץ ולתפוס – יש משקאות סורבה פירות ומשקאות על בסיס קפה, ובחורף יתווספו משקאות בנוסח סחלב חם ופינוקים חורפיים), ויש קטגוריות קבועות של מנות אהובות.
המקום הוא כשר חלבי ולכן מטבע הדברים גם צמחוני, ולצד הרבה מנות חלביות גבינתיות למשל, יש גם מנות שמכילות המון ירקות בריאים ודגנים , כך שאפשר גם להתענג על הטעם וגם להרוויח בריאות ככה על הדרך.
פתחנו את הערב במשקאות המיוחדים של המקום. לא רציתי להתמלא ממשהו כבד יותר שמכיל יוגורט, ולכן הלכתי על שייק בשם " סיישל" שמכיל אננס ותפוז. (ואני יודעת שאחזור בקרוב כי אני סקרנית לגבי שייק אחר שהיה בתפריט אבל אזל בשעה שהיינו שם – "טנריף" שמכיל מנגו ופסיפלורה). בכל מקרה, כוס גדושה (18 שקלים) שהרוותה אותי בגדול והחזיקה אותי למעשה לכל אורך הארוחה. מרענן, צונן וכייפי.
לילך, הבעלים של הסניף, הביאה לנו להתרשם בכל זאת מאחד השייקים עם היוגורט – "רוזטה" שהיה כמו שהשם מרמז – מיקס של שקדים, בננה ותמר. המשקה מתוק, הייתי שמחה אפילו לקבלו בתור קינוח.
מהמנות הראשונות, ברובריקת "התחלות" בתפריט, קיבלנו שתיים –
פלאפל תרד ופרמז'ן (25 שקלים) – מנה עשירה מאד, של ארבע קציצות פלאפל עשויות תרד, על המון המון גבינה לבנה מתובלת. אהבתי שמצד אחד יש טעם אופייני עדין של פלאפל, כנראה מהתיבול, ומצד שני התרד מוסיף את הערך המוסף הבריאותי והגיוון המעניין ממה שאנחנו מכירים. הייתי שמחה להוסיף גם לחם שאפשר יהיה לנגב את שארית הגבינה המתובלת שהוותה את המצע, בכל מקרה חיסלנו אותה עם המזלג.
חציל ומוצרלה עם סלסת עגבניות (27 שקלים). מנה שכבייכול מוכרת ממסעדות רבות, אבל שונה, כי החציל במקרה הזה אינו בעל הטעם הקלוי השרוף אלא יותר נשאר בזכות עצמו וטעמיו.
בתפריט יש המון מנות שיכולות להוות מנה עיקרית – סלטים שונים, כולל סלט קינואה חם, פיצות, כריכים ועוד.
אנחנו בחרנו מהרובריקה המסקרנת של "לעניין" שהיא המנות המיוחדות.
אני שמתי עין על "קציצות קינואה" – שמוגשות עם מטבל גבינה, עשבי תיבול וסלט עלים (46 שקלים) ולשולחן הגיעה גם המנה שהומלצה על ידי לילך – "המבורגר פטריות ומוצרלה" – עם איולי עשבי תיבול, ביצת עין ותפוחי אדמה אפויים (59 שקלים).
ארבע קציצות עסיסיות נחתו על השולחן (אגב, כל המנות המצולמות הן בגודל האמיתי) עם סלט עשיר (וטרי מאד, וזה הורגש). הרגשתי טיפה מתקתקות בקציצות, ולא הייתי מנחשת שהן מקינואה. מרקם מעניין ושונה . אהבתי גם את החום של הקציצות יחד עם המטבל הגבינתי הקר.
מה"המבורגר" בתחילה חששתי, כי ברגע שקוראים למנה צמחונית "המבורגר" תמיד נוצר הרושם של "תחליף בשר" וזה כבר מראש יוצר תחושה של ציפיה לדבר האמיתי ואיך אפשר להשיג את אותו הטעם בעזרת פטריות? במקרה הנדון הקציצה היתה פשוט טעימה, בלי לנסות להתחפש לבשר. היא הוגשה על לחמניה עם סלט, אז הייתי מעדיפה לכנות את המנה "קציצות פטריות ומוצרלה בסגנון המבורגר" כי באמת שאין סיבה לנסות להיות תחליף, כשהפטריות והקציצה טובות בפני עצמן. על הקציצה היתה ביצת עין, מה שכבר קונה אותי, כי אין כמו הנזילה הצהובה הזו, סקסית וחמימה.
(למעלה- המנה, למטה- הייתי חייבת להראות לכם את החלמון הנוזלי-חמים-סקסי הזה…)
בתפריט הקינוחים (שלמרות שמכונה "תפריט קיץ" בעצם קיים כל השנה, עם תוספות חורפיות כמו עוגות חמות וכדומה), יש חגיגה לאוהבי המתוק. מנות מסקרנות כמו "הפתעת שוקולד" (כדור שוקולד מריר עם קרם עוגיות על כדור גלידת וניל עם רוטב שוקולד חם… יאמי יאמי), או טירמיסו ושטרודל תפוחים חם, הכל עם קצפת וגלידות. אני העדפתי מנה פחות מתוקה, ושאלתי את לילך. היא המליצה על עוגה מיוחדת שלא רשומה בתפריט , בשם "פילדלפיה" שכוללת בצק בראוניז שוקולד, שמעליו עוגת גבינה אפויה וקרם מסקרפונה. (מחירי הקינוחים נעים בין 32-39 שקלים). האמת, שיחוק. העוגה רכה אבל לא נמרחת, ובעיקר – חמצמצות עדינה מאד של הגבינה משתלבת מצוין עם תחתית הבראוני שוקולד שמתחת. שווה לשאול על המיוחדות של היום.
כדי שיהיו אנרגיות לסלסה, חזרנו בחזרה לתפריט המשקאות ובחרנו משם " גרניטה קפה, גלידת וניל וקצפת" (23 שקלים לכוס ענקית שמספיקה לשניים ויותר). האמת, גם זה יכול להוות קינוח בפני עצמו.
סניף "בליקר בייקרי" בחולון מחולק לשני חלקים, יש את החלק הפנימי ויש את המרפסת החיצונית שמצויינת לימים נעימים, מיקום פינתי שמשקיף על כל הסביבה, צל ובריזה. עכשיו תושבי חולון והסביבה לא צריכים לנדוד לראשון לציון או לתל אביב, אפשר לשבת בכיף, אם על כוס קפה ומשהו מתוק, אם על מנות גדולות או קטנות. לילך מספרת שבימי שישי המקום עמוס במיוחד, והומה באנשים שרוצים לבלות טוב. במשך השבוע יש גם קהל של יושבי העסקים מסביב (כל האזור מתפתח במהירות ועסקים רבים צצים) ויש גם משרדים שמזמינים משלוחים.
העיצוב היה מחמם מאד- פרחוני, ביתי קלאסי, וכל המתוקים בוויטרינות הפכו את המקום לכייפי במיוחד.
ישנם גם תפריטים לילדים .
המקום כאמור כשר, והחנייה בסביבה נוחה מאד וחינמית.
עוד פרטים באתר – http://www.bleeckerbakery.co.il/site/home.php
ובדף הפייסבוק –
https://www.facebook.com/bleeckerbakery
סושה והעיר הגדולה.
מי שביקר פעם בטוקיו יודע שהחיים שם בקצב אחר, בהילוך מהיר, חד וצבעוני. קצב החיים תובע מהירות אבל גם איכות. את הקצב הזה חוגגים ב"סושה" – רשת URBAN SUSHI, שלה חמישה סניפים – ראשון לציון, רחובות, חולון, בת ים ותל אביב.
הוזמנתי להכיר את הסניף של תל אביב, ברחוב הרצל 12, ממש בלב הפועם של העיר. הסניף כשר (כמו חלק מהסניפים האחרים) ומשרת לא רק את היושבים במסעדה אלא גם את יושבי המשרדים והעובדים בסביבה, שלוקחים טייק אווי או מזמינים משלוח מרהיב.
התפריט מכיל המון אפשרויות, המון קומבינציות והמון מחירים כך שכל אחד יכול למצוא מה מתאים לו. לנו החיים היו קלים יותר כי המסעדה החליטה עבורנו מה נטעם, מתוך התפריט החדש שמושק בימים אלה עם מנות מקוריות כמו "פיש אנד צ'יפס" על בסיס סלמון ובטטה (שמטגנים אותה גם בשבבים זעירים יותר לתוספת טעם במנות אחרות), פרחי סשימי יפיפיים וטעימים, רול עם כבד אווז ועוד . (ואחד המיוחדים ממש יוזכר בהמשך!!).
כשאנחנו התיישבנו במקום היו כבר על השולחן קעריות "קימצ'י "לנשנוש – ירקות כבושים אסייתים מתקתקים – (13 שקלים בתפריט).
התחלנו במנות פתיחה- והראשונה שהגיעה היתה גם הפייבוריטית שלי – "סביצ'ה סלמון"– (34 שקלים בתפריט) – אני לא יודעת מה בדיוק עשה את זה- הדג עצמו, התיבול שלו, שילוב הירקות, אין לי מושג, אבל יכלתי לאכול דלי .
קערית נחמדה של "סושה צ'יקן פופס" (33 שקלים) הכילה נתחוני עוף בטמפורה, שהוקפצו ברוטב צ'ילי ועירית. מנה כייפית של עוף.
המנה הבאה היתה לצמחונים/ טבעונים – "שוגון טופו" – קוביות טופו פריכות עם בצל ירוק ופטריות ומוקפץ קלות ברוטב טריאקי (25 שקלים). אז ככה- אני לא אוהבת טופו, אני לא רואה סיבה לאכול טופו אם בן אדם לא צמחוני או טבעוני (והאמת שאני גם לא רואה סיבה שבן אדם יהיה צמחוני או טבעוני אבל זה כבר ענין אחר… J ). בכל מקרה- אם אתם בענין – מנה נחמדה. אני לנצח אעדיף לוותר על טופו לטובת דברים מפתים יותר בתפריט…
עוד מנה יפיפיה שהגיעה לשולחן היתה "טטאקי טונה" (נסו להגיד את זה חמש פעמים במהירות…). 42 שקלים בתפריט לטונה צרובה בקראסט שומשום על סלט וואקמה ואיולי יוזו. כמה פשוט ככה טעים.
שתי קעריות אידוי הגיעו ובתוכן מבחר דים סאם צמחוני או מכיל בשר (המחיר תלוי בכמות). חמודים לאללה, אהבתי יותר את אלה הבשריים אבל זה ענין של טעם מאחר ויש מבחר גדול.
כאן הגיעו מגשי יצירות המופת – שלל סוגים של סושי, מכל ההרכבים, צמחוניים או כוללי דגים, בצבעים מרהיבים. ב"סושה" מקפידים על פרזנטציה והסושי הוגש כל כך יפה שרובנו התמקדנו בלצלם יותר מאשר בלאכול (אל תדאגו, הכל חוסל בסוף).
היו המון סוגים, הפייבוריטים שלי היו הסושי המטוגן עם עטיפתו הפריכה, והמיוחד שבמיוחדים – "טרופיקנה אינסייד אאוט" שכלל אננס, טונה צרובה, פנקו והיה עטוף במנגו ושבבי בוטנים וקוקוס. מעדן.
אחרי הסושי קיבלנו שלוש מנות ממנות המוקפצים – נודלס– שכללו בצל ירוק וסגול, גזר, כרוב, ביצה, פטריות, נבטים, שעועית ירוקה וקישוט שומשום בצירוף סלמון, ועוד אחת אותו דבר רק עם טופו, ו"פאד טאי" שהן אטריות רחבות יותר, עם עוף. (מחירים נודלס צמחוני ב39 שקלים, נודלס עם דג או בשר ב49 שקלים, פאד תאי ב47 שקלים עם בשר). הפאד טאי הכיל גם ג'ינג'ר ובוטנים גרוסים, לימון וכוסברה.
אני מבין השלושה העדפתי את הנודלס עם הסלמון, (בהרבה מקומות אסיאתיים שופכים יותר מדי סויה, מה שהופך את העסק למלוח מדי, שמחתי לגלות שב"סושה" מתייחסים לסויה בעדינות והיא לא מציפה את המנה אלא רק מוסיפה שכבת טעם).
במחלקת הקינוחים קיים כרגע רק קינוח אחד– "תאילוטי" שהוא בעצם פירות (אננס, בננה) מטוגנים בטמפורה. בתפריט הם מוגשים עם טפיוקה ופודינג פירות – 33 שקלים בתפריט. נגיעת מתיקות כדי לא להרוס את הטעמים של הסושי…
סניף תל אביב (כאמור- כשר) קיים כבר שנתיים, כשהסניף הראשון של הרשת, בראשון לציון הוקם כבר לפני שש שנים.
לחווית טוקיו אורבנית – "סושה".
לאתר סושה – http://susha.co.il/