
מה עוד אפשר לגוון בפסטה? מסתבר שהרבה. אנחנו רגילים לפסטות חיטה, אבל יש עולם שלם של פסטה מחומרי גלם אחרים, אורגניים ובריאים.
אחת הפסטות המעניינות שיצאה כעת לשוק היא " פסטה כוסמין, עדשים צהובות וקינואה" של "תבואות".

מה עוד אפשר לגוון בפסטה? מסתבר שהרבה. אנחנו רגילים לפסטות חיטה, אבל יש עולם שלם של פסטה מחומרי גלם אחרים, אורגניים ובריאים.
אחת הפסטות המעניינות שיצאה כעת לשוק היא " פסטה כוסמין, עדשים צהובות וקינואה" של "תבואות".

אם פעם הקונוטציה של המילה "קמח" היתה "חיטה", היום יש שפע רב של תוצרת שאפשר להכין ממנה קמח, כולל קמחים בריאותיים במיוחד ונטולי גלוטן, הפותחים אפשרויות מרובות לכאלה שלא יכולים או לא רוצים לצרוך גלוטן.
אחד הקמחים המעניינים שיצאו לשוק לאחרונה הוא "קמח גרעיני דלעת" של GREENY, מותג מזון הבריאות. מדובר בקמח המגיע אלינו מאוסטריה, מחברת "אלפא ג'י אייץ". הקמח מיוצר ממאה אחוזי גרעיני דלעת איכותיים ללא תוספות של חומרים משמרים, צבעי מאכל או חומרי טעם וריח.
"הי אחי! החיים שלך בלאפה" שרו חברי להקת "טיפקס" . לאפה נחשבת למוסד ישראלי, סוג של פיתה באקסטרים, שמגלגלת בתוכה את כל הטוב האפשרי, חלבי כמו לבאנה עם זעתר, בשרי כמו שיפודים, ואפילו טבעוני כמו טחינה וחמוצים, הכל טעים יותר בלאפה.
חג השבועות הביא עימו הרבה מנות חלביות, שאחת הכוכבות של המנות הללו היא ללא ספק הפסטה.
בעולם הקולינרי קיימות מאות צורות של פסטה, כשכל צורה נותנת את היתרון שלה בהכנה, ספיגת הרטבים והטעמים והאפשרויות הגלומות בה.
פסטה "פרפקטו" של אסם יצאה ב4 פסטות בצורות מיוחדות שנהדרות לאירוח ולא רק כמובן.
פעם היתה ריבה אדומה. משהו לא מזוהה, בטעם שאמור היה להיות תות, וכיכב בעיקר בתוך סופגניות.
אחר כך באו הקונפיטורות והעלו את הרמה, מעוררים געגוע ליערות אירופאיים בהם מסתובבות סבתות עם רדיד צבעוני וקוטפות פירות שהופכים אחר כך למרקחת בתוך צנצנת זכוכית עם כיסוי בד משובץ.
כעת, לקראת חג הביכורים, מביאה לנו "מיה תעשייות מזון" סידרת מעדני פרי ללא תוספת סוכר וצבעי מאכל, פשוט 100% פרי.

בחג הפסח כולנו מכירים את סינדרום "כפתור המכנסיים". אותו אחד שבתחילת הערב גורם לנו להראות חטובים במיוחד, ובסוף הערב מרגיש כמו חרב בבטן עד שמשחררים אותו ומרחיקים אותו קילומטרים מהלולאה שלו. (הידעתם שבעברית תקנית הלולאה הזו מכונה "אבקה", ונשמעת IVKA?)
בחגי ישראל בכלל, ובפסח בפרט הבישולים עולים הילוך וגם אנשים שביומיום מבשלים פחות, נכנסים למוטיבצייה קולינרית ומשדרגים כל מנה. הבעיה, אם לא היינו גאוני בישול לפני כן, קצת קשה להוציא עכשיו מנות מיוחדות וטעימות, ועוד להגישן לאורחים רבים.
ירושלים היא עיר של ישן וחדש. ההיסטוריה נמצאת בכל פינה, במבנים ובאנשים, בקולות ובריחות, בכל צעד ניתן לחוש את מליוני הצעדים שנצעדו כאן בעבר, של אנשים ותרבויות, דתות ומסורות. אבל ירושלים לא נעצרת בעבר אלא שוקקת חיים וחידושים המושכים המוני מבקרים מהארץ ומחו"ל.
הגעתי לירושלים כדי להכיר את החידושים האחרונים בעיר.
הביקור החל בארוחת הבוקר העשירה של המלון החדש ibis Styles ירושלים. המלון, מרשת Accor הבינלאומית נפתח ממש לפני ימים אחדים, ויש בו כל מה שמלון עירוני צריך – לוקיישן, לוקיישן, לוקיישן. איזה לוקיישן? המרכז הכי מרכזי של ירושלים – רחוב בן יהודה על המדרחוב, בסמוך לכיכר ציון, מרחק הליכה של דקות בודדות מהעיר העתיקה, הרכבת הקלה, שוק מחנה יהודה ושפע של אטרקציות תיירותיות בעיר.

בנימה אישית- אני ברזילאית חובבת בשר, בשבילי ארוחה קלה זה סטייק 400 גרם מינימום, והסיכוי שאעבור לצמחונות, שלא לומר טבעונות, הוא בערך כמו הסיכוי שלי להיות אישתו השניה של הנסיך (המהמם) ויליאם, אחרי שיעזוב בשבילי את קייט ואת כס המלוכה העתידי.
כשקיבלתי להתנסות את המוצר החדש של "טבעול" מסדרת "הבישולים" הייתי ספקנית – תחליפי בשר מעולם לא משכו אותי, ואין מצב שתחליף כלשהו יגרום לי להתבלבל בינו לבין בשר.
בית הבד "שמנא" במושב חגור ידוע בשמנים המשובחים שלו, שגורמים לאנשים להגיע מכל קצות הארץ כדי להצטייד בשמן איכותי.
כעת, כשהסתיים המסיק, למי שמגיע ל"שמנא" מצפות הפתעות נוספות בדמות סדנאות מרתקות המשלבות את שמן הזית המובחר בסוגי תבשילים ומנות שונות.
בכל סדנא מופיע שף או בשלן שמלמד פורנטלית הכנת מנות, מחלק טעימות ומשיב על שאלות, כל זאת ללא תשלום , ועל הדרך אפשר לקנות את מיטב המקום, שכולל לא רק שמנים אלא שפע של מוצרים איכותיים נוספים.
אחד הדברים הכי כייפיים בחורף הם כמובן המרקים. לא משנה אם הגעתם הרגע ואתם ספוגים כמו חתול עצבני, או שקמתם מהשנ"צ עם הפיג'מה עם ציורי הכלבלבים, מרק חם עושה חשק לחבק את הקערה ולהתחמם מבפנים ומבחוץ.