המוטו של המקום – תבואו בשבע כדי לטעום ממטעמי המקום ומבר המשקאות המגוון, ותישארו להופעתו של תקליטן מתחלף המנגן בסגנונות שונים, לחגיגה עד השעות הקטנות של הלילה.
הגענו בשעת הפתיחה והתיישבנו במקום הכי טוב בבית, על הבר, שם ניתן לראות את הקסם בהתהוות – התפריט היומי המתחלף לפי חומרי הגלם הטריים שיש בשוק, קורם עור וגידים על כלי הגשה מגוונים ומעניניים. ניתן כמובן לשבת סביב השולחנות, השירות הוא תמיד מלא.

הבר עוטר בעגבניות טריות ואדומות לחיים, המזוהות כל כך עם אייל שני.
"אז מה תשתו?" נשאלנו אחרי שעיינו בתפריט האלכוהולי המגוון שמחולק לפי קטגוריות של סוגי אלכוהול. הצד הגברי בחר בערק איכותי, ואני שאלתי לגבי קוקטיילים. יש תפריט קוקטיילים אבל יש גם צוות קשוב שמרכיב משקאות לפי הטעם האישי. ביקשתי משהו "לא מתוק, פירותי חמצמץ בדרגת חריפות בינונית". קיבלתי קוקטייל שענה על הדרישות אחת לאחת ופתח יפה את הערב.

יחד עם האלכוהול קיבלנו את המנה הראשונה מתוך התפריט היומי – "שעועית ירוקה מחברון" היה שמה, שתוארה כ"מבושמת בלימונים ירוקים ושמן זית". החלטנו לנטוש את הנימוסים בצד ונשנשנו באצבעות את השעועית הפריכה, שקיבלה גם מגע של שום שהעלה את המנה מ"נשנוש ליד האלכוהול" ל"זה שיש כאן כמות מספיקה לשניים לא אומר שמותר לך להתכבד ואני רוצה לחסל את הכל לבד אם לא אכפת לך".

ההמשך היה לחם הבית, המתואר בתפריט כ"חתיכת לחם"  – חצי בצל יבש, קרם פרש מגולגל בצלחת, עטוף בזרעי עגבניות ושמן זית. הלחם של "אברקסס" הוא לחם מחמצת עתיקת יומין (השמועה אומרת שהיא בת עשר שנים ומגודלת באהבה) והוא גרם גם לנמנעי הפחמימות לנשנש בחדווה. תפקיד הבצל החי הוא לתת את הארומה ללחם ולהעשירו.

את שתי המנות שקיבלנו, כמו גם המנות הבאות, הכין איתי דיכנו שלא הפסיק לחייך ולהסביר פנים תוך כדי הכנה.

"רוסטביף קרפצ'ו" עטוף זרעי עגבניות ושמן זית היה המנה הבאה שמגיעה בדרך כלל על קרטון, והפעם הונחה על תפריט ליופי כפרי נוסף. לבקשתי הרוטב החריף שמגיע איתה הונח בצד כך שכל אחד יכול להחליט כמה מתאים לו. כאן ניתן היה לראות כמה גדולה ההקפדה על איכות הבשר וההכנה המעולה שלו, ובשילוב לגימות האלכוהול יצאה קומבינציה מפנקת שגם היא מספיקה לשני נשים (כולל אחת שתלטנית).

המנה הבאה בתפריט הייתה מהמטבח האירופאי, ובניגוד למיתוסים על מטבח פולני אשכנזי, היא הייתה שופעת טעמים. מדובר על ה"מטיאס אורליקה מהים הצפווני" שהוגשו על טוסט שנמרח בקרם פרש, עוטר במלפפונים חיים, מטיאס, בצל סגול ושמיר שנתן את האווירה. ידוע לי שיש אנשים שלא אוהבים שמיר- במנה הזו אל תוותרו עליו, הוא משלים את היצירה. מבחינתי השיא הקולינרי של הערב, ובכמה דקות מילאתי חוסרים של ילדות עמוסת עוף מכובס.

הדגים המשיכו לככב גם במנה הבאה – והפעם כסרדינים "אורטיז" עם בצל סגול וזרעי עגבניות. גם הפעם החריף נשמר בצד למעני ואחרי שהסרדינים חוסלו כלא היו, שארית המיצים על הצלחת נוגבה עם מה שנשאר מהלחם מההתחלה.

סועדים החלו למלא את המקום, צ'ייסרים הושקו, ואיתי הכין לנו שתי מנות בחצאי פיתות, מתוך סירים מבעבעים. האחת "חצי פיתה של נתחים אינטימיים עם קרם פרש ומלפפון חמוץ" והשניה "חצי פיתה קציצות ים חריפות". אין לי מושג מה הכוונה ב"נתח אינטימי" אלא אם כן מדובר בכך שאלה היו נתחי בשר בקר קטנים שבושלו בישול ארוך ונמסו בפה, ואני מאד השתוקקתי להיות "אינטימית" איתם בכך שלא אחלוק אותם עם אף אחד אחר. נידבתי את הפיתה עם הקציצות לבן הזוג, עקב נסיבות חריפות וכך כולם יצאו מרוצים.

השעה תשע בערב הגיעה והתקליטן עלה לנגן ברקע, העוצמה עלתה וגם מצב הרוח של כל מי שמסביב. מכיוון שאי אפשר בלי מתוק , בדקנו מה יש בתפריט. במקור היתה רשומה מנה של קרם פטיסייר עטוף במרמלדת גויאבה אבל צוות המקום סיפר לי בסוד שיש גם עוגת שוקולד מיוחדת ששווה לנסות ולכן הקינוח שלי כלל עוגת שוקולד ללא קמח, מאד שוקולדית, עם קצפת כמעט ולא מתוקה ליד, שאיזנה את הטעמים.

מלבד התקליטן יש במקום הופעות של הרכבים חדשים ומעניינים ותערוכות מתחלפות של ציור וצילום.

"אברקסס" – לילינבלום 40 תל אביב

טלפון: 03-516-6660

שעות פתיחה- בכל ימות השבוע החל מ19.00 ועד אחרון הלקוחות.

גישה לנכים – יש

עסקיות ומבצעים – בנתיים אין (המקום עדיין בהרצה, מתוכננים שיתופי פעולה עם המשרדים מסביב בשעות העבודה).

מנות לטבעונים וצמחונים – יש

גילאים ממוצעים – 25+

המסעדה איננה כשרה