ארכיון תגים | אוכל

ערד זה כאן.

כשאומרים "ערד" עולה בעיני רוחי תמונה של עיירה קצת מנומנמת. אבל "ערד" שבהרצליה פיתוח היא הדבר הכי לא מנומנם בסביבה. ערד רייכל (כן, אחות של..) ניהלה רסטו בר בברזיל, ולאחר שנים שם, החליטה להביא את האווירה גם לישראל, וכך נולדה "ערד" – בלב אזור עסקים של הרצליה פיתוח.

הרעיון – מקום עם אווירה ביתית , ברמן עם ראש יצירתי במיוחד (אריאל לייזגולד), מנות מיוחדות שילוו את השתיה או יעמדו בפני עצמן, לחלוקה או לאכילה אישית, ומוסיקה טובה.

 

המקום מזכיר נגיעות לטיניות מבחינת העיצוב אבל שומר על אווירה רגועה, ואפשר לבחור אם לשבת ליד שולחן או על הבר.

הוזמנתי לנסות את החידושים של תפריט הקיץ החדש, שיפור ושיפצור של התפריט לטווח גדול של טעמים (ואגב, בערב שבו נכחתי, היה קהל גדול של נשים שהגיעו בזוגות או קבוצות, ובגלל המגוון הרחב של המנות, כל אחת – וכמובן גם כל אחד מצא בו משהו לטעמו).

 

התחלנו בקוקטילים. מאיה, המארחת המקסימה שאלה אותי מה ההעדפות שלי ואז בחרה עבורי "מרטיני ליצ'י" – קוקטייל של וודקה עם מרטיני יבש, ליצ'י וסאואר (מחירי הקוקטילים בממוצע 45 שקלים). בן הזוג ביקש וקיבל קייפיריניה קלאסית, על בסיס קשאסה , לימונים כתושים, סוכר חום וסאואר. בהמשך, כשהברמן ראה שוודקה היא בהחלט משהו פופולארי אצלי, הוא יצר במיוחד עבורי קוקטייל וודקה עם אשכוליות ואננס, חמצמץ ואוורירי.

תומר  אלקין אירח אותנו מכל הלב  והחל להזרים לנו דוגמאות של מנות  –  חלק כבר בתפריט, חלק בתהליכי הרצה (ולכן אין לי עדיין מחירים שלהם). הערה חשובה- המנות בתמונות הן מוקטנות לצורך הטעימה.

 

לחם הבית עם מטבלים – לא נאפה במקום אבל טרי מאד, אהבתי את הקראסט שלו , שהזכיר לי קצת פריקסה, כאילו מטוגן אבל לא שומני. הגיע עם שלושה מטבלים- אבוקדו, שמן זית וחומץ עם שום ומטבל עגבניות חרפרף.

 

קרפצ'יו סינטה עם פרמז'ן מיובש – מנה כייפית מאד, עם קישוט ייחודי של פרי הצלפים. הצעה שלי –  לעשות מנת נשנושים מחטיפי הפרמז'ן כי הם הולכים מצוין גם עם בירה למשל.

 

כרובית צלויה בתנור על לבנה, סלק, צנוברים, וליד סלט עגבניות חריף (זהירות!). כרוב צלוי הוא שוס בהרבה מקומות, וכאן הוא קיבל פרשנות לכיוון המזרחי אסיאתי. אני לא יודעתי שהעגבניות חריפות ולקחתי אותן כיחידה בפני עצמה, והיה לי חריף, אבל הדרך הנכונה לאכול את המנה היא לקחת הכל ביחד- כרובית עם לבאנה שהיא ניטרלית בטעם ואז לצרף את העגבניות ולקבל יחידה אחת מרובת טעמים ומרקמים.

 

RATE- מנת תפוחי אדמה מזן ראטה, על מצע עגבניות שרי וצ'זיקי – מנה שפחות התחברתי אליה כי הרוטב היה לי מתקתק והייתי מוסיפה עוד מלח. מכיוון שכאמור המנות הן חדשות ובהרצה, עוד צפויים שינויים.

 

ברוסקטה סלמון אבוקדו – עשירה מאד, טעמים אסייאתים חזקים, הולך מצוין עם אלכוהול.

 

סלט קינואה עם חמוציות, סילאן, טחינה,זיתים, עלי בייבי, אגוזי מלך ובעצם כל טוב- מנה שזכתה אצלי למקום השני והמכובד – מנה קלילה אבל עשירה מאד, משביעה , כייפית במרקמים והתיבול לא משתלט.

 

כריך שפונדרה – זה המקום הראשון שלי. בתמונה כאמור רואים דוגמית, במקור זה כריך עם צ'יפס וכל מה שצריך . בפועל – בשר רך, עדין, כמעט נמס בפה, נותן קונטרה ללחם הקלוי שהוא נמצא עליו.

בנתיים עברה מאיה וחילקה לכל הנוכחים שוט של וודקה תות, ככה לחימום האווירה.

 

עוד שתי מנות לסיום ככה-

מנת סלט ארטישוק סיציליאני – מהתפריט הוותיק יותר- לבבות ארטישוק חצויים על גריל, עם בלסמי ורוטב פסטו, עם ירקות חרוכים על הגריל, שום קונפי ופרמזן (32 שקלים).

 

קלמארי פול ירוק וגרגירי חומוס, עם בצל חרוך וטחינת חצילים (48 שקלים, גם מהתפריט הוותיק).

 

מבין השתיים העדפתי את הקלמארי כי הטעמים היו עדינים יותר מאשר הסלט (כסיציליאני יש לו טעמים חזקים ומודגשים – רק לשים לב לפרוסות הפלפל החריף שעל המנה, למי שלא מסתדר עם חריף).

הגענו לקינוח- וקיבלנו מנה חדשה שעדיין לא רשומה בתפריט בשם "שתות" .

המנה כללה פרזנטציה יפיפיה של תותים על קרם גבינה, קרמל סוכר חום, שקדים ורוטב פירות יער עם שטרוייזל ובזיליקום. מנה קלה מאד ,מרעננת  וגם מביאה טוויסט חדשני בזכות הבזיליקום (שחשוב לשלוט על הכמות שלו כי בקינוח זה קריטי, כאן הכמות היתה עדינה ושמרה על המתיקות עם זיק רעננות).

מה שנחמד ב"ערד" הוא שבימי רביעי יש הופעות חיות. בזמן שאנחנו היינו, ניגנו ברקע חברי ההרכב "ההיביג'יביז" – שעשו גרסאות בלוז ורוק לאולדיז וגם למוסיקה ישראלית וניכר שהם נהנים מכל רגע.

המקום פתוח כל ערב עד אחרון האורחים, והאווירה מאד משפחתית וידידותית . חנייה נוחה מאד בסביבה (בחינם אחרי שבע בערב).

ערד רסטו-בר נותן לתושבי האזור בדיוק את מה שחסר. מקום שהוא על התפר בין בר מושקע לבין מסעדה עדכנית, עבור קהל שמחפש לבלות עם אוכל טוב ועם ברמנים שיודעים את עבודתם נאמנה, זה בדיוק בשבילם.

לדף הפייסבוק של "ערד" – https://www.facebook.com/arad.raichel

המדע 7 הרצליה

הדג שנולד עם גזר ביד – פסטיבל הקרפיון ב"פארק הדייג"

מי שגדל בשנות השבעים, זוכר את הסידרה "נייבורס" – שכנים ,עם ירמי קפלן בתפקיד "בני" , הירקן ששר שיר אהבה ל"מלון אחד" ועובדי הדואר שמתמוגגים כי "יש להם חבילות". באחת מהסצינות המפורסמות של הסידרה, יושבים שניים לאכול ארוחת צהרים ומתווכחים מה להזמין, כי הוא לא אוהב מרק והיא לא אוהבת בשר, ולבסוף מגיעה הגאולה כשהם מחליטים ש"FISH IS MY FAVORITE DISH" והכל בא על מקומו בשלום.

והם צודקים, דגים נחשבים לבריאים במיוחד, טעימים ודלי שומן, וגם קלים להכנה , וזה בלי להזכיר את המנות המסורתיות של דגים שיש לכל עדה, מגפילטע פיש ועד חריימה. ועכשיו, פסטיבל הקרפיון שמתקיים בפארק הדיג של מעיין צבי, מלמד אותנו בכל החושים, מהו קרפיון (ואיך הוא חי עם הגזר הזה שתקוע לו על הראש…).

לפני כן, כמה הסברים על המקום. בריכות הדיג של "מעיין צבי" שוכנות דקה מזכרון יעקב, מטרים ספורים מחוף ים מקסים. בפארק הדיג יש  קודם כל – דיג.  ניתן לבוא עם חכות מהבית או לשכור את הציוד, להטיל חכה למים ולחכות, והיות ואוכלוסיית הדגים גדולה פי כמה אלפים ממה שיש בים, אז סיכוי סביר שתוך זמן קצר כבר יהיה שלל בקצה החכה. לקחנו על עצמנו את האתגר, קיבלנו הסבר מעופר- בעל המקום, על מה צריך לעשות, כרכנו את הפתיונות סביב הקרס וזרקנו את החכה למים. בתוך שעה כבר עלו בחכתנו שלושה קרפיונים שמנים (שהושלכו מיידית בחזרה למים ללא פגע). מי שרוצה לקחת את הדגים שהוא דג, יכול לרכוש אותם לפי משקלם במחיר מוזל ממחירם בשוק, והאמת, נראה לי שדג שדגת בעצמך, הרבה יותר טעים מאשר משהו שסתם קונים.

(הדג הוחזר למים מיד לאחר הצילום).

בכל אופן, אם מגיעים כמשפחה, והילדים קצת חסרי סבלנות, הם לא צריכים לעמוד ולחכות שיגיע דג (למרות שבזמן שהייתי שם, היו בהחלט ילדים שדגו בבריכות הגדולות ביחד עם ההורים) – יש מליון ואחד פעילויות לילדים בכל הגילאים – נתחיל באומגה בגודל המתאים לילדים קטנים, רכיבה על חמורים, בריכת שכשוך עם מגלשה שההורים יכולים להיות בטוחים שהילדים לא מסתכנים , משחקי מים בעונה- עם תותחים והתזות כמו שילדים אוהבים, מתקנים מתנפחים, שיט בסירות, מתקני שעשועים, ומה ששמתי לב שריתק במיוחד את הילדים הקטנים – בריכות של דגיגונים שהילדים יכולים לתפוס ברשתות קטנות. הם עמדו שם שעות. עוד משהו לגילאים טיפה יותר גדולים הם בריכות של דגים קטנים שהילדים יכולים לדוג בעצמם ולזרוק חזרה למים.

מה שנחמד הוא הגישה הידידותית של צוות הפארק. מכירים את המקומות האלה שלא מרשים לך להכניס אוכל מהבית כי רוצים למכור לך במחיר מופקע במקום? ב"פארק הדיג" לא רק שאין מחירים מופקעים, למעשה אפשר להביא אוכל מהבית, מנגל, מה שרוצים, ועוד להעזר במקררים של המקום למשל כדי לשמור דברים מהבית, יש פינת קפה חופשית, בקיצור, תרגישו הכי בנוח בעולם.

יש גם אזור קמפינג שבו אפשר לחנות עם אוהלים (מהבית או מהמקום – בתשלום נוסף, ואז אלה אוהלי VIP עם המון פינוקים כמו מאווררים ומחצלות) ולבלות יממה במקום.

וזה עוד לא הכל- יש גם ספא דגים מדגדג במיוחד, ואפשרות לשכור אופניים או לצאת לטיול סוסים על החוף הרומנטי.

אנחנו ישבנו לאכול דגים על האש ודג מעושן שנעשה במיוחד במקום, בעישון עדין ששומר על העסיסיות.

ב28 למארס מתחילה העונה וכאמור בחופשת הפסח – בין התאריכים 15 ל21 באפריל, יתקיים פסטיבל הקרפיון שיכלול הפעלות לכל המשפחה גם הדגמה על "איך הופך קרפיון לגפילטע פיש" מההתחלה – משלב השחייה בבריכה, ועד הצלחת. במזנון יוגשו מנות על טהרת הדגים כמו מרק דגים, קרפיון מעושן, וכמובן הגפילטע.

עוד פרטים ב- http://fishing-park.co.il/wp/

 

מוצר השנה 2014- לא תאמינו מה יש שם!

בפעם התשיעית בישראל, ביחד עם 30 מדינות בעולם, הוכרזו מוצרי השנה לשנת 2014. המוצרים שנבחרו לפי מחקר צרכני מקיף מאד, שזהה למחקר שנעשה בכל העולם, מקיפים תחומים רבים בחיינו.

המוצרים הם חידושים או מוצרים חדשים שמעשירים את חיינו כצרכנים ומקלים עלינו בתחומי החיים השונים, ובגלל שהם נבחרים על ידי הצרכנים עצמם, הם גם אמינים הרבה יותר מאשר המלצות של פרסומאים.

חברות מגישות מועמדות של מוצרים ושירותים חדשניים שלהם, צוות מומחים שכולל קמעונאים, עיתונאים, אנשי אקדמיה ועוד בוחנים את המוצרים ומחליטים מה להעביר למחקר הצרכנים, שמגלה מה העדפות הציבור.

השנה נבחר מספר שיא של מוצרים ושירותים חדשניים- 58 במספר, וכמה חברות גם זכו בפרסים נוספים בשל חדשנותן כגון "שופרסל" ו"שטראוס" שמוצריהן זכו חמישה פרסים בקטגוריות שונות, "תנובה" שגרפה ארבעה פרסים וזכתה לתואר "חברת החלב החדשנית של השנה" ו"סופרפארם" שזכתה בשלושה פרסים ובתואר "חברת מוצרי הצריכה החדשנית של השנה".

המגמה הרווחת בין המוצרים שזכו היתה האוריינטציה הבריאותית כמו מוצרים נטולי גלוטן, פחות נתרן, ללא סוכר, וכן מוצרים שירותיים כמו אפליקציות , תוכניות הטבות וכדומה.

בחנתי כל אחד מהזוכים, את רובם אני מכירה משימוש אישי, ואני מביאה את נקודת המבט שלי על כל אחד ואחד.

התחום הראשון – תחום היופי והטיפוח.

הכוכב של התחום הזה הוא המוצר שזכה ב"מוצר השנה מזהב" והוא אכן שווה את משקלו בזהב- מדובר בסרום של AHAVA, בשם OSMOTER   – שמעלה את רמת הלחות, ההגנה והרכות של העור. אישית אני מתה על מוצרים של ים המלח, אוהבת את המקום ,אוהבת את התחושות שהמים והמלח עושים לי על העור, ואוהבת מוצרים שמצליחים לבקבק לי את זה ולהביא לי את זה הביתה בנוחות ואלגנטיות. בגילי המופלג סרום זה מאסט, ואם זה של "אהבה" זה סופר מאסט.

רבלון "COLORSTAY ULTIMATE SUEDE" – כאחת שמתאפרת בבוקר והולכת ליום ארוך שכולל אוכל ושתיה, ואחר כך גם הולכת לרקוד (עם המון נישוקים וחיבוקים לחברים) – השפתון צריך לשרוד, והרבה. אני לא סובלת שפתונים שנמרחים על כוסות שתיה, על אנשים אחרים או על עצמנו ואין בחורה שלא מכירה את הקטע של שערה שנתפסת על השפתון וכשמרחיקים אותה, הופכת לפס על הפנים. השפתונים של רבלון עמידים 16 שעות אבל לא מיבשים אלא מטפחים את השפתיים ומשאירים אותן רכות (כך שגם כיף להתנשק וגם השפתון לא נהרס!) ומכילות חמאת שיאה, תמצית אלוורה וגם ויטמין E.

DEEP MOISTURE  של "ניטרוג'ניה". את מוצרי ניטרוג'ניה גיליתי בזכות אמא שלי, שסבלה שנים רבות מכפות ידיים יבשות בגלל חורף, עד כדי דימומים וכאב. שום דבר לא עזר עד שגילינו שמה שלא עושה אף משחה רפואית, עושה "ניטרוג'ניה". העור הפך רך ונעים, הסדקים נעלמו ואנחנו הפכנו למעריצות. הקרמים של "דיפ מויסטור" חודרות ל10 שכבות עליונות של העור ומשאירות אותו רך ונעים. אני במיוחד מתה עליהן בטיולים ארוכים כשכפות הרגליים הרוסות, בעיקר במזג אוויר קר.

ואם אני רכה ונעימה- מה על הגבר שלי?

היום גברים לא פטורים מטיפוח, ומראה איש המערות המחוספס כבר פס מהעולם. הסידרה של "דאב מן" מלחחת את העור של הגבר, ומגינה עליו מיובש (ועורו של גבר גם ככה נוטה להיות יבש יותר).

 

עוד לעור צעיר ורענן – ג'נסיס SEBO RIGHT של דוקטור פישר, – מילת הקסם – "אנטיאייג'ינג" כי העולם שייך לצעירים והשמש הישראלית לא תורמת לבריאות העור או למראהו. הסידרה מגינה על העור מהשמש, מונעת קמטים ומרגיעה עור יבש,אדמומי ומתקלף.

ומה עם השיער? כולנו מכירים את הפרסומות של השמפו עם הדוגמניות שמניפות  שיער מושלם ולפי ההגדרה "מלא ברק" (M-LE). הדוגמנית בדרך כלל נראית בכלל שוודית בלונדינית, איפה היא ואיפה השמש הישראלית והשיער הישראלי הכהה שצריך לשמור עליו שלא ידהה? – אז הפתרון הוא השמפו והמרכך של BRILIANCE BLACK" של הוואי, מותג ידוע ומוכר שיוצא עם חידוש ששומר על הברק, כדי שכל אחת מאיתנו תוכל להניף את השיער בגאווה (ורצוי בהילוך איטי).

 

ועוד בקטגוריית הטיפוח – כדי להשלים את הטיפול בעור – או בעצם להתחיל את הטיפול, כי הדבר הראשון שעושים כדי לטפל בעור הוא לנקות אותו מכל מה שהצטבר עליו במשך היום, ולשם כך יש את הFACE CLEANER  של "לייף" – מכשיר חשמלי שמנקה את עור הפנים על ידי הסרת השומנים והתאים המתים והמרצת הדם שעוזרת לשמור על עור צעיר ואחיד. אישית – רק התחושה כבר שווה את זה, כמו טיפול פנים בכל רגע שרוצים.

 

אבל גוף יפה הוא גם גוף נקי והגייני וכאן נכנסת קטגוריית ה"מוצרי הגיינה".

בקטגוריה הזו מספר מוצרים  –

בתחום ההגיינה הנשית – תחבושות "אולויז אינפיניטי" שסופגות עד פי עשר ממשקלן מצד אחד כי הן עשויות מחומר חדשני, ומצד שני הן דקות מספיק כדי להיות בלתי מורגשות וכך אפשר "לרוץ איתן, לקפוץ איתן". (טוב גם למשתמשות בטמפונים שחוששות שמשהו ידלוף בימים הכבדים במיוחד).

חיתולים – טוב, פה אין לי זווית אישית כי בפעם האחרונה שהשתמשתי בחיתולים היה עבור הבן שלי שהיום בן 23, והוא עדיין לא חושב על  נכדים ככה שאת החלק הזה אנסה רק בעוד כמה שנים. בכל מקרה, הזוכה בקטגוריה הזו הם החיתולים של "האגיס החיתול הראשון שלי" – שנועד להתאמה מושלמת לגופו הקטן של התינוק שרק נולד, כולל פתח ייחודי לחבל הטבור (ואיך לא חשבו על זה כשאני ילדתי?) וסמן רטיבות למניעת נזילות בגב.

להגיינת הפה ישנם שני מוצרים – משחת השיניים  ORAL B PRO EXPERTשמכילה רכיב חדש בשם סטאנוס פלואוריד מיוצב ששומר על השיניים מפני שחיקה של האמייל שגורמת לרגישות בשן, מה שקריטי במיוחד אצלי, כשאני לא מתאפקת ואשכרה נוגסת בארטיקים או גלידות רק כדי לקפוץ לתקרה מרוב כאב.

המוצר השני הוא המשלים  – ORAL B PROFESSIONAL CARE  – מברשת שיניים חשמלית (שמאד מומלצת כי אין צחצוח ידני שיכול על הוויברציות שמסלקות את כל הפלאק). המברשת רוטטת עשרות אלפי פעמים בדקה באמצעות תנודות סיבוביות שמכסות על כל פינה. תחושה נפלאה של נקיון.

ואחרון במחלקת ההגיינה, מוצר שאני מעדיפה לא להזדקק לו, אבל בגילאים מבוגרים הוא נחוץ – סידרת DEPEND REAL FIT – תחתונים למבוגרים שסופגים בריחת שתן, ובעיקר נראים כמו תחתונים רגילים לכל דבר, כי התחושה האישית חשובה לא פחות מהתחושה הפיזית.

 

ואם מדברים על תחושות והרגשה- בתחום הרפואה והבריאות

סדרת "אבקמול" של טבע- הומצאה כאילו בשבילי אישית. כאן יש ווידוי – אני לא מסוגלת לבלוע כדורים. נכון, הבן שלי בולע כדורים וכמוסות מגיל חמש בערך, אבל אני לא מצליחה. אתם לא רוצים לדעת מה קורה כשאני מנסה, אז אני פשוט לא, וכל תרופה שאני צריכה לקחת, הופכת לשיתוף פעולה בין פטיש לבין מעדן חלב כלשהו, שבו אני מערבבת את האבקה שטחנתי ומקווה שהטעם של המעדן ימסך את המרירות ויאפשר לי לקחת את התרופה שאני זקוקה לה.

במקרה של "אבקמול" הכל יותר פשוט – מדובר באבקה  להורדת חום וכאבים בטעמי תות וניל וקפוצ'ינו, לבליעה קלה וללא צורך במים. מבחינתי, מדליית הזהב הולכת למוצר הזה ולהתחשבות במי שאינו יכול או רוצה לבלוע כדורים.

סדרת לייף פרוטקט למשפחה הוא קו שלם של מוצרים בתחום המכשור הביתי הרפואי והחצי רפואי שמאפשר לנו לטפל בעצמנו ובמשפחתנו בלי לרוץ כל רגע לתורים הארוכים של קופות החולים (שבזמן ההמתנה ניתן גם להדבק במחלות של אחרים על הדרך). נוח יותר, קל יותר ופשוט יותר.

ביטוח בריאות "מכבי" – קופות החולים מתחרות ביניהן מי תציע יותר, ו"מכבי" ניצחה בתחרות הזו, עם הרבה הטבות, כיסויים, הנחות של חצי מחיר וכמעט חינם, להרבה מהצרכים הרפואיים היומיומיים שלנו. כל הפרטים באתר שלהם.

ועוברים לחדר הכי חשוב בבית – כמובן – המטבח.

אז מה יש לנו במטבח?

סדרת YOPLAIT REAL – של "יופלה" – יוגורט עם פרי שהייחוד שלו הוא שהוא עשוי כך שחתיכות הפרי נשארות עסיסיות ולא הופכות לריבה דביקה כמו במוצרים דומים. (וזה נוח יותר מאשר להתחיל לחתוך פירות ולערבב עם יוגורט).

קוטג' תנובה מופחת נתרן (מלח) – סקרתי בעבר את המוצר – אפשר לקרוא את הסקירה המורחבת ב-

http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/05/08/%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%97-%D7%99%D7%95%D7%AA%D7%A8-%D7%91%D7%A8%D7%99%D7%90%D7%95%D7%AA/

ויש שם גם מתכונים!. ההנאה נשארת, בפחות נתרן, ויותר בריאות.

 

שוקו – מסדרת משקאות השוקו של תנובה- משקאות מופחתי סוכר (שלושים אחוז פחות) ולעומת זאת מכילים 96% חלב, וויטמינים וכמה שפחות לקטוז. כי גם לילדים מגיע לגדול בריאים (והאמת, אני מתה על שוקו בעצמי…)

תחליפי חלב- מעדני סויה תנובה – בעידן שבו הרבה אנשים נמנעים מחלב מסיבות אידיאולוגיות או בריאותיות, טוב שיש פתרון (שמצוין גם לשומרי כשרות שרוצים מעדן לאחר ארוחה בשרית). כאחת שאוהבת מוצרי חלב ושאין סיכוי שתוותר עליהם, הטעם בהחלט טעים, ועובר כקינוח מתוק גם למי שלא מחפש דווקא את הסויה.

 

מילקי שייק – קודם כל, אהבתי את השם- זה דורש את זה. מה זה בדיוק? מעדן שתיה משוקשק על הרעיון של "מילקי" – צריך לנער, לשקשק, ומקבלים את הטעם האהוב במרקם משוקשק. אישית אני מתה על מילקי בכל צורה, רעיון נחמד לאמצע יום עבודה ….

הקטע הבריאותי ממשיך עם הגבינות הצהובות "נועם" של טרה, שהצליחו לשלב גבינה שאין בה חומרים משמרים, עם חיי מדף ארוכים. איך עושים את זה? זה הקסם שלהם. העיקר שזה טעים ובריא.

והבריאות במטבח ממשיכה ב-

מרמולייט- סטיביה- ממתיק שהפך פופולארי  בשנים האחרונות, עשוי מתמצית צמח הסטיביה, עם אפס קלוריות וללא טעמי לוואי, כמה מבני הבית שלי משתמשים בזה לכל שימוש- מהקפה ועד בישול ואפייה.

בלחמים – לחם 100% שיפון קל של "לחם הארץ" – גם היתרונות של השיפון, גם חצי מהקלוריות. טעם עדין, מרקם קליל, הולך מצוין עם ממרחי ירקות.

TUSSO- סידרה ללא סוכר- למי ששומר בריאותית או דיאטטית- מבחר ענק של מוצרים נטולי סוכר – שוקולדים, עוגות, עוגיות, ופלים, קונפיטורות ודגני בוקר- אני מוצאת שזה מקסים שיש מבחר גדול גם למי שבחירתו מוגבלת מסיבה כלשהי. הטעם עשיר.

סדרת לחמים ללא גלוטן של GREEN – שופרסל  – המחלקה הירוקה של שופרסל מתעשרת בלחמים ללא גלוטן שיש להם ביקוש רב בזמן האחרון, ועל הדרך הם גם טעימים וטריים.

 

ניוקי – גם הוא מסדרת GREEN של שופרסל – למי שאוהב ניוקי אבל אסור לו לאכול גלוטן, הניוקי היחיד שלא מכיל גלוטן, וטעים באותה מידה. עם רוטב טוב, עם סלט ירוק ליד, כל בני המשפחה יכולים להנות .

אנרג'י – נשנושי הבריאות – פריכיות ביס 5 דגנים – לפני כמה שנים פורסם שיצרני פריכיות עשו חישוב שבישראל יש כחמישים מליון תושבים, זאת לפי הכמות של הפריכיות הנמכרת בארץ .פריכיות הן נשנוש כייפי מכל הבחינות – מהטעם העדין והמגוון, שגם מונע רעב וגם מהרעש הזה בשיניים שעושים כשמכרסמים ובכך משביעים את הרצון לנשנש משהו. הבונוס הוא גם דגני הבריאות והטעמים המתוקים שנמצאים בפריכיות.

 

זיתים של זיתא – הקסם שבאריזה – גם אותם סיקרתי לא מזמן – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2014/02/26/%D7%96%D7%99%D7%AA%D7%90-%D7%96%D7%99%D7%AA-%D7%9C%D7%A8%D7%95%D7%A5-%D7%90%D7%99%D7%AA%D7%95/

זיתים כמו במעדניה, כשהשוס הוא האריזה, כי בניגוד לקופסת שימורים שלא נסגרת, נשפכת, עושה ריח בכל המקרר והרבה בלגאן, כאן מדובר באריזות לסגירה חוזרת ששומרות על הטריות ונותנות טעם של מעדניה. גם הזיתים עצמם מתובלים בטעמים שונים.

וכשיוצאים מהבית, נסתפק בביסקוויטים או בסנדוויץ לא הכי טרי שקנינו באיזה חושה בחמישים שקל לא כולל פחית שתיה? לא עדיף אוכל טוב? "סדרת שף הדרך" מביאה לנו מוצרים לשטח, שלא דורשות קירור ובעיקר מתחממות עם שקית חימום פטנטית שמגיעה עם האריזה. מוצר מצוין לטיולי שטח, לחיילים, לכל מי שרוצה משהו קצת יותר מאשר עוגיות…

פתיתים- טוב, אני חולה על פתיתים. לא אכפת לי שבן גוריון המציא אותם בגלל המחסור, משהו במרקם שלהם עושה לי כיף. סיקרתי את הצורות החדשות – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/12/03/%D7%9B%D7%9C-%D7%A4%D7%AA%D7%99%D7%AA-%D7%9E%D7%9C%D7%9E%D7%99%D7%9C%D7%99%D7%90%D7%9F/

שהן לא רק טעימות, הן גם משעשעות עבור הילדים (וגם חינוכיות כי הן באות בצורת מספרים, אותיות, חיות וצורות הנדסיות!).

 

טונה סטראקיסט – נתחי טונה בשמן זית כתית מעולה- טונה תמיד היתה מזון על- אומגה 3, שמן זית, לא סתם התזונה הים תיכונית מפורסמת בבריאותה, וטונה איכותית משתלבת היטב בתפריט הזה. מומלץ בתוך סלט עם המון המון ירקות!

שמן זית – בקבוקון שמן זית יד מרדכי לתיבול אישי – כי הרבה יותר נוח לתבל בבקבוק אישי, לא שביר, בעל פיה נוחה, מאשר להתחיל עם הבקבוקים הגדולים שמהר מאד נעשים שמנוניים, מחליקים , מגושמים ופחות נוחים. מצוין גם ליד הקטנה של ילדים שרוצים להרגיש גדולים.

 

מסטיק אורביט- אורביט בקבוקון- נוח לתיק, למכונית, לכל מקום- כשרוצים את התנועה הזו בפה בלי הקלוריות, בעיקר הנוחות- נוח לפתיחה וסגירה, והמסטיקים מרגישים טריים.

והצלע השניה ב"שוקולד מנטה מסטיק" – אחרי המסטיק יש לנו את השוקולד- "אגו רוקס" של כרמית, פינוקים בצורת סלעים (חמוד מאד גם לקישוט שולחנות ימי הולדת).

פסטרמה הודו – אם כבר מרכיבים ארוחה , פסטרמה היא פתרון בשרי מהיר, נוח ודל שומן, והכי טוב- מאה אחוזי רכיבים טבעיים – והכל של יחיעם.

"עוף טוב" – בחירת הקצב. פעם היה צריך להתחנף לקצב השכונתי, היום כבר הכל מגיע מוכן – חלקי עוף ארוזים, טריים ונקיים, רק לבשל (או במקרה שלי – לתת למישהו אחר לבשל ולאכול בעצמי).

ביסקוויטים לפעוטות של מטרנה- טוב , פה כמו בחיתולים, אין לי עדיין דעה, אבל כשיהיו נכדים, אני בהחלט אקח בחשבון את הביסקוויטים שמתאימים לאכילה מגיל שנה ומכילים ברזל, סידן וויטמינים הנחוצים לגדילה והתפתחות טובה, וגם נשמרים טריים בגלל מנגנון הסגירה החוזרת.

מים מינרלים- בקבוק אישי מי עדן עם פקק ספורט – פקק בטוח לילדים  ונפתח לזווית נוחה- יתרון לא רק לילדים אלא בעיקר לנשים עם ליפסטיק (שעדיין לא קנו את השפתון העמיד…) ולא רוצות ללכלך את הבקבוק. מתאים גם למי שחולקים בבקבוק ולא רוצים להעביר מפה לפה.

ועוד בתחום המשקאות  –

פרי ניב- 100% מיץ תפוח עץ וגזר- טעמים טבעיים ששומרים על היתרונות הבריאותיים של הגזר, ללא תוספת צבעי מאכל או סוכר. בשנים האחרונות יש המון "מיציות" שמוכרות קוקטיילים של ירקות ופירות, ועכשיו אפשר להשיג בכל מקום, ובמחיר כמובן יותר אטרקטיבי, בלי לפספס את הטריות.

בירה גולדסטאר UNFILTERED  – אני לא שתיינית גדולה של בירה, אבל חברים שמבינים (וגם הבן האמת) אוהבים את הטעם המיוחד שנוצר בגלל שהיא לא עוברת סינון.

פיירי פלטינום קפסולות למדיח – היות ואף אחד מבני הבית – נשים וגברים כאחד, לא ממש אוהבים לשטוף כלים, מדיח  הוא הרבה פעמים מה שיציל את הזוגיות. הקפסולות מכילות אבקה ונוזל ביחד, כך שהם לא רק מנקים את הכלים אלא גם את המדיח (וכך לבני הבית יש הרבה יותר זמן ואנרגיה ללכת לרקוד למשל, ולא להתעסק עם דברים מעצבנים כמו כלים…)

ריצפז פרש הום של סנו- הגענו לתחום הנקיון. האמת, אני לא יכולה להעיד לגבי חומרים לרצפה, מכיוון שאני מעדיפה לשלם (חוקית ובצורה הוגנת) לאנשים אחרים שינקו, אבל את התוצאות אי אפשר לפספס- לסידרה אפקט של בישום מתמשך, כך שגם כשאני מגיעה הביתה, שעות ארוכות אחרי שהמנקים כבר הלכו, הרצפה עדיין מריחה נפלא.

סדרת המטליות החכמות היומיות של ניקול – כי שוב, אני ועבודות נקיון לא הולך ביחד (חבל על המניקור!!) ומטלית יומית שניתן לזרוק, היא פתרון מצוין (ראיתם מישהו שאשכרה מכבס מטליות?). בכל מקרה – את המסקנות שלי הבאתי בסיקור של המוצרים – http://shoshhazangrinberg.wordpress.com/2013/08/27/%D7%A0%D7%99%D7%A7%D7%95%D7%9C-%D7%9E%D7%A9%D7%AA%D7%97%D7%A8%D7%A8%D7%AA-%D7%9E%D7%94%D7%A1%D7%9E%D7%A8%D7%98%D7%95%D7%98%D7%99%D7%9D-%D7%95%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%97%D7%A0%D7%95/

 

ועדיין במטבח

MASTER SLICER – כי הדבר הכי מתיש במטבח זה לקצוץ (ותשאלו כל סו שף שצריך לעשות הכנות עבור הטבח)- ומצד שני, כולנו אוהבים סלטים קטנים קטנים. הפתרון – מעבד מזון ידני שבלי מאמץ מבצע קיצוץ אופטימלי של הירקות באמצעות להבי נירוסטה מדורגים. אצלנו זה המכשיר שהולך הכי הרבה במטבח, כי אחרת כולנו נאכל "סלט בסגנון כפרי" שזה אומר ירקות בשלמותם…

 

BUBLLE BAR של תמי ארבע- אחד משני המכשירים של "תמי ארבע" שזכו ב"מוצר השנה" – בר מים שמוציא סודה באיזה רמת תסיסה שרוצים- מצוין גם להכנת קוקטיילים.

TOUCH  של תמי ארבע- הדור הבא של ברי המים- כי אף אחד לא שותה מים מהברז, וכמה אפשר לסחוב? מסך LED חדשני, אייקונים פשוטים וברורים לכל גיל , אפשרות לכמות מים גדולה וכמובן תכנות הרתחה כדי שלא נצטרך לחכות לכוס הקפה.

ועוד במוצרי המטבח הלבנים –

מכונת כביסה של LG 6 MOTION- כי היום כל מכונה צריכה להיות יותר ממכונה- מדמה כביסת יד, חוסכת באנרגיה ונותנת יחס אישי לכל בגד – כך שלא צריך לחשוש לזרוק בגדים למכונה (וכבר לא צריך למלא באמבטיה מים וסבון רק כי החולצה העדינה לא תשרוד מכונה).

מקרר- בלומברג 4 דלתות –  כולנו קונים, כולנו מבשלים, כולנו רוצים לאכסן, וצריך מקום – מקרר ענק עם נפח של 535 ליטר, 4 דלתות לנוחות מירבית, חיסכון בחשמל, והיחיד עם ICE MAKER שמייצר קרח ללא צורך בחיבור לנקודת מים – מי בא לקוקטייל ?

מזגן – בישראל הלוהטת זה MUST ומה שנשאר זה רק לבחור. ב"מוצר השנה" זכה מזגן תדיראן U COOL INVERTER  שעובד בשקט, חוסך בחשמל, מעוצב מקסים ובעיקר השלט הוא מואר כך שאפשר למצוא אותו בקלות גם כשהוא מסתתר בין כריות הספה או תחת ישבנו של החתול.

ואם בענין נקיון הבית עסקינן- גם לשאוב אבק אנחנו לא ממש אוהבים, והפתרון – שואב אבק רובוטי TNAVIBO של סמסונג – דקיק (8 סנטימטר גובה), שקט, מגיע לכל פינה בעזרת מערכת ניווט המבוססת על מצלמה, ועושה את העבודה בשקט, תרתי משמע.

גם את חיות הבית לא נזניח.

בזווית האישית – גידלתי חתולה במשך 19 שנים. חתיכת חיים. מההתחלה ועד מותה בשיבה טובה , היא אהבה בעיקר את מזון החתולים של "לה קט" ואנחנו קנינו שקים על שקים (וגם קצת בשביל חתולי הרחוב המקומיים). ב"מוצר השנה" זכה מזון החתולים של "לה קט" בתוספת חמוציות שמסייע בבעיה נפוצה של חתולים – דלקת בשלפוחית השתן.

(ובנימה אישית – פיצה שלי, אני מתגעגעת!!)

ואחרי כל כך הרבה מוצרים זוכים של "שופרסל" – לא עדיף לקנות אותם בנוחות? אתר הקניות של "שופרסל אונליין" מאפשר לקנות בקלות, להעזר בקניות קודמות או למצוא תחליפים זולים יותר. טוב במיוחד לאנשים עסוקים שנמצאים ממילא ליד מחשב.

ועוד במחשב ובטלפון החכם –

אפליקציית סופר-פארם- שמאפשרת לממש קופונים , להזמין תור לבית מרקחת (ומנסיון, זה מעיק מאד לעמוד בתור כשאתה לא מרגיש טוב), להכין רשימת קניות קלה, לשמוע על מבצעים ולבחון אותם בשקט בבית ולא בלחץ בסניף, וכמובן למצוא בכל מקום את הסניף הקרוב. העולם בכף היד.

אם בכל זאת החלטנו להגיע לסניף השופרסל- גם שם אפשר לקצר את הדרך באמצעות הקופות של השירות העצמי- שחוסכות את התור בנוחות, והאמת התפקוד מאד נוח וברור, קל מאד להתמצא, ותמיד יש גם עובד בסביבה לעזרה במקרה הצורך.

ויש כמובן גם את הקופונים – קופונים אישיים שמכירים את הקניות הממוצעות של כל לקוח ומתאימים לו את ההנחות הכי שימושיות לו.

ואחרונים אחרונים חביבים – עוד שלושה זוכים ב"מוצר השנה" שמקלים עלינו מאד את החיים

הפקדת צ'ק בסלולרי באפליקצית לאומי – פשוט מצלמים את הצ'ק, מזינים את הפרטים והסכום מופקד ישירות לחשבון – חוסך ללכת לבנק  – לפקיד או לתיבת השירות.

בזק FREE CLOUD – כי כשהמחשב קורס וכל מה שנשמר עליו נעלם- תמונות, מסמכים, סרטים, קבצים, זה בערך מקביל לחורבן בית שלישי. כדי למנוע את זה, קל מאד לשמור את הכל על הענן של בזק, בחינם, ללא הגבלת נפח ולגשת מכל מקום ובכל זמן. טיפ שלי – כשנוסעים לחו"ל – להעלות לענן את כל המסמכים – סריקה של הדרכונים, כרטיסי הטיסה, ביטוחים ,העברות כספים וכו', וכך אם נתקעים בחו"ל – הכל זמין.

חברת הסלולר של YOUPHONE- כי הלקוחות מקבלים יותר מאשר שיחות – שירות שמאפשר לקבל הנחות בחשבון החודשי כנגד קניות יומיומיות ברשתות של MEGA וYOU   ודלק ב"דור אלון".

זו הרשימה המלאה, ואפשר למצוא שם המון חידושים והקלות לחיים הרגילים שלנו, כי למה לעבוד קשה?

לאתר מוצר השנה- http://www.productoftheyear.co.il/

טונה- מלכת הדגים.

כולנו שמענו המון על דגים. מיתוסים, אמונות, עובדות, הכל מבולבל.

מה היתרונות של דגים? באיזה גילאים מותר לאכול אותם? מה הקשר לכושר גופני ומה מותר ומה אסור לנשים בהריון ולמניקות?

חברת "סטארקיסט" באה לעשות סדר בדברים ולעזור לנו להחליט מה הכי טוב עבור גופנו.

 

בסדרת סרטונים משעשים וקצרצרים, מסבירה הדיאטנית הקלינית רותי אבירי , כל מה שרצינו לדעת על הדגים בכלל והטונה בפרט-

הקישור – https://www.youtube.com/playlist?list=PLnwAr2S8rPOPhA18E4OTb4HtHu5qQFHwj

בתכלס, אין מישהו שלא יכול להפיק רק טוב מהטונה-

מלפני הלידה ועד הזיקנה –

בזמן ההריון כשמה שאמא אוכלת משפיע על העובר, חומצת השומן אומגה 3 וחומצת DHA, חשובים להתפתחות מבנה המוח, מערכת העצבים והראיה ועוד. גם על האם העתידית משפיעות החומצות שבדגים כיוון שהן מסייעות למניעת דיכאון לאחר לידה למשל וכמובן שטונה ודגים קלים לעיכול מה שעוזר לנשים עם הצרבות והבחילות וכל תופעות הלוואי של ההריון, וכן הוויטמינים והמינרלים שבטונה מסייעים לתקן את החוסרים שנוצרים בעקבות ההריון.

במזל טוב נולד התינוק ומגיע שלב ההנקה, שבו שוב, מזונה של האם משפיע על התינוק והתפתחותו – שלא לדבר על הצורך של האם לאכול תזונה מאוזנת ובריאה כדי שתוכל להניק בהצלחה. גם אם אישה בוחרת שלא להניק, היא עדיין צריכה לשמור על בריאותה ועל כוחה באמצעות תזונה נכונה כדי שתוכל ביחד עם האב (שגם הוא צריך לאכול בריא למעשה כל הזמן…) לטפל בתינוק ובכל צרכיו.

בעיה נוספת שמתעוררת אחרי הלידה היא הנסיון לחזור לגיזרה, וזה קשה כשנמצאים בבית ב"חופשת הלידה" (גם אם חולקים אותה עם האב) וקרובים למקרר, ועוד לא ישנים טוב, לא אוכלים טוב וההרגשה היא תשישות כללית שמובילה לאכילה בלתי מבוקרת שלא מאפשרת להוריד את הקילוגרמים שנוספו בהריון. בטונה יש המון חלבון, מה שהגוף מתאמץ לפרק ודורש יותר זמן, ולכן תחושת השובע ארוכה יותר וגדולה יותר. נוסף לכך, בגלל שניתן לחמם טונה, אפשר לשלב אותה בקלות בכל דיאטה ולתת תחושה של מנה חמה וממלאית בצירוף למשל לחביתה או לירקות או לפשטידות.

התינוק גדל, הופך לפעוט, לילד ולנער, ובכל השלבים של הגדילה והצמיחה, חשובות מאד חומצות אמינו שנמצאות בחלבונים ושהגוף לא מייצר, בדיוק מה שיש בדגים. מעבר לזה ישנם כמובן גם הוויטמינים והמינרלים – בדגש מיוחד על הסלניום שהוא נוגד חימצון שחשוב מאד להתפתחות המוח בגיל הרך.

וכשהילד יוצא לגן ולבית הספר? טונה מהווה פתרון מעולה לכריך של ארוחת העשר. היא נשמרת היטב, היא עסיסית וטעימה, היא משביעה ומחזיקה את הילד לשעות הלימודים הארוכות (כך שהפיתוי של הקיוסק פתאום לא כזה חזק), נוח להכין בבוקר בכריך להורה הממהר, וזה הרבה יותר טוב ובריא מאשר כריך עם ממרח שוקולד למשל… (והורה שחושב שממרח חרובים זה אותו דבר, יגלה מהר מאד לאן הולכים הכריכים הבריאים שלו…).

טונה הולכת מצוין גם בארוחה של הילדים כשהם חוזרים הביתה מבית הספר או בארוחת ערב, בעיקר בגלל שהיא לא נראית או מריחה כמו דג, כך שאפשר לשלבה במבחר מנות – סלטים, מנות פסטה, פשטידות וכדומה, ובגלל שהיא גם פרווה, אפשר לשלב בארוחות בשריות או חלביות במשפחות שומרות מסורת.

וכשהילדים ישנים, הגיע הזמן ללכת לחדר הכושר – ורצוי מאד לאכול טונה לפני או אחרי אימון, כי אין כמו טונה לסייע לבריאות כלי הדם, שיפור מערכת החיסון ומצב הרוח, וכשיש מצב רוח, גם האימון אפקטיבי יותר ותוצאותיו טובות יותר.

הטונה נשמרת היטב בקופסאות שימורים, כך שאפשר להחזיק מלאי במזווה ופשוט לשלוף כשרעבים, ואפשר לשדך אותה לכל כך הרבה דברים, שתמיד יהיה משהו שיסתדר איתה בבית, ותוך דקות יש ארוחה משביעה ובריאה מאד.

הנתחים בקופסאות השימורים של "סטארקיסט" הם נתחי פילה מובחרים שמשומרים ללא משפרי טעם וחומרים משמרים בטכנולוגיות מתקדמות ששומרות על הערך התזונתי הגבוה של הטונה.

כמובן שניתן לבחור בין טונה בשמן (איכותי) לטונה במים ש"זולה" יותר בקלוריות.

קיבלתי להתנסות מבחר ממוצרי "סטארקיסט" –

טונה בשמן זית כתית מעולה (ששווה "לנגב" אחרי האכילה בעזרת לחם לבן טרי), נתחי פילה סלמון, טונה והרינג שעברו תהליך עישון), סידרת "סטארקיסט" של 99 קלוריות, שמגיעים בטעמים של נגיעות שמן זית ולימון, שמן זית לבד או שמן זית ועשבי תיבול  והכל בחבילה קומפקטית שלא דורשת ספירת קלוריות, מכילה מזלג ומכסה פלסטיק לסגירה חוזרת ומצויינת לקחת לטיולים, למשרד, לנסיעות לחו"ל לשומרי כשרות למשל שנושאים איתם את האוכל וגם טונה 5% שמאפשרת ערך קלורי נמוך במיוחד עם טעמים של טבעי, לימון ופלפל או עשבי תיבול.

הפיבוריטים שלי היו

זו עם השמן כתית מעולה, שצורף לגבינה איכותית וכוס יין , והכל לוטף באמצעות חלה טריה של שבת, כי אין כמו לפתוח שבת כזו בעשר בבוקר כשכולם ישנים ואפשר להנות מהשקט, ההרינג המעושן שצורף לטבעות בצל והפך לסלט נוסטלגי של ילדות בבית הכנסת (הקידוש ה"אשכנזי" לא היה אותו דבר בלעדיו), טונת ה99 קלוריות שאומצה להפסקות הבוקר של המשרד, כשעוד יש הרבה זמן עד ארוחת הצהרים ומצד שני לא כדאי להתפתות לעוגיות של פינת הקפה, וגם מתכון שהכנתי מתוך המתכונים הרבים שמוצעים באתר של "סטארקיסט" -http://www.starkist.co.il/,

וזה מה שהכנתי –

מהחוברת של סטארקיסט בחרתי מתכון בשם "פסטה ברוטב טונה ועגבניות שרי". שיניתי קצת את המתכון כי לא היו לי כל המצרכים, וכי יש לי העדפות אחרות (למשל בסוג העלים שנכנס לרוטב) וגם את הכמות כי הכנתי כמות ליחיד ולא לשישה כמו במתכון המקורי.

בישלתי פסטה (היה לי רק ספגטי), במקביל טיגנתי בשמן זית בצל קצוץ (אני לא מצרפת כמויות מדוייקות כי בסופו של דבר ההעדפה היא אישית), הוספתי קצת שום וטיגנתי עוד מעט, כדי שלא יישרף, הוספתי עלי כוסברה (במתכון המקורי היה כתוב בזיליקום וצ'ילי) וטיגנתי עוד שתי דקות. הוספתי חצי קופסת טונה לפי הטעם (אני לקחתי את זו של ה99 קלוריות) שסיננתי מהשמן ועוד עגבניות קצוצות. בישלתי כשלוש דקות ותיבלתי במיץ לימון, מלח ופלפל, ואת הכל הנחתי על הספגטי המוכן.

בתמונות אפשר לראות את תהליך ההכנה ואת המנה המוכנה.

למעלה שלב הכנת הרוטב , למטה המנה המוכנה.

אם כבר אני במטבח, הכנתי גם מנה ראשונה נחמדה של עגבניה ממולאת שפשוט רוקנתי את תוכנה (הוספתי אותו למתכון הקודם), בישלתי ביצה קשה, וערבבתי אותה עם בצל קצוץ, מלפפון חמוץ קצוץ, החצי השני של קופסת הטונה וקצת מיונז (או אלף האיים אם אין מיונז). את הכל החזרתי בחזרה לעגבניה המרוקנת וכיסיתי אותה בחלק העליון שלה.

יש בחוברות ובאתר של "סטארקיסט" המון מתכונים, גם לילדים וגם לספורטאים כמו גם לציבור הכללי, שווה לעיין, וכמובן ללמוד מהסרטונים המשעשעים מה באמת היתרונות של אכילת דגים.

MAPPO קורה פה?

logo2

 

 

כולנו אוהבים מועדוני צרכנים, כי כולנו אוהבים להרוויח כמה שיותר (ולהוציא כמה שפחות). זו הסיבה שיש לנו בארנק כל מני כרטיסי מועדון שנותנים לנו הנחות או הטבות ברשתות השונות. המגבלה של הכרטיסים האלה היא שכל כרטיס שייך לרשת או לחנות, וצריך לחזור אליה ספציפית ולרכוש רק בה כדי לקבל את ההטבות.

תומר באומל, יזם צעיר, חשב כמה צעדים קדימה ועלה על רעיון טוב יותר- למה לא ליצור מועדון לקוחות עם מבחר אפשרויות ענק, שבו כולם מרוויחים?

וכך קמה אפליקצית MAPPO – מועדון צרכנות שבו מקבלים חזרה כסף על כל קניה, במבחר ענק של מקומות, וללא הגבלה.

איך זה עובד?

נניח שבא לנו לאכול ארוחת צהרים ואנו באזור מסוים. מה שעלינו לעשות הוא להכנס לאפליקציה, למצוא רשימה ענקית של מסעדות, ברים, מסיבות, אירועים ועוד שנמצאים בסביבה שלנו (או בסביבה הרצויה לנו גם אם אנחנו לא נמצאים בה כרגע) ולבחור מקום. יש חיתוכים שונים כמו כשרות, מנות צמחוניות , ואפילו מקומות ידידותיים לכלבים, כדי שלא נצטרך להפרד מידידנו השעירים בשביל להנות. מגיעים למקום, נהנים מהארוחה, המשקה או האירוע ומקבלים את החשבון. במעמד התשלום מקלידים באפליקציה את סכום התשלום (שמופיע גם אצל בעל המקום שמאשר אותו) ובאותו רגע ממש, עשרה אחוזים מהתשלום חוזרים לארנק האלקטרוני שלנו באפליקציה, לשימוש עתידי , שמאפשר צבירה, מאפשר שימוש ללא הגבלה ונוח מאד.

ביום אחר, כששוב מתחשק לנו ללכת לאכול, שוב בוחרים מקום באותה השיטה, והפעם במעמד התשלום שולפים את האפליקציה ואומרים "אני רוצה לשלם חלק/ הכל בכסף שהצטבר לי" וכך הסכום יורד מהחשבון מיידית, ובניגוד למבצעים שונים , כאן אפשר לכסות את כל מחיר הארוחה בכסף הווירטואלי של "מאפו". ארוחה חינם, מה יותר טוב מזה?

(ואגב, גם על התשלום הווירטואלי מקבלים שוב החזר של עשרה אחוזים… ).

יתרון גדול נוסף של MAPPO  הוא שבשום שלב לא מכניסים פרטי כרטיס אשראי למשל, כך שהכל בטוח ומסודר.

יום יום מצטרפים עוד ועוד בעלי עסקים לרשימת Mappo friendly כך שהמבחר הולך וגדל, וכולם מרוויחים – הצרכן מקבל הנחות וארוחות חינם, והעסקים מקבלים עדיפות בבחירה של הלקוח שיעדיף ללכת למקום שבו יש לו הטבה מאשר מקום שלא מאפשר את ההטבה ולא לשכוח את הפירסום והחשיפה.

מעבר לזה, לא רק שמקבלים הנחה ,מקבלים גם אינפורמציה- איפה יש מסעדות, מה יש בהן, איפה יש מסיבות , ברים וכו' (ובעתיד אפילו חיתוכים כגון מידת הצפיפות באותו מקום בזמן אמת, כי יש הבדל בין צפיפות רצויה כגון במסיבה, לבין צפיפות לא רצויה כמו במסעדה).

השירות חינם!.

"מאפו" קיימים כבר חודש, והשאלה היחידה שיכלתי לחשוב עליה היא "איך לא חשבו על זה קודם"?

עוד פרטים באתר הבית – https://www.mappo.co.il/#!/

דף הפייסבוק- https://www.facebook.com/MappoApp

סרטון הסבר מפורט – https://www.youtube.com/watch?v=lUM-kIivxCk&list=PLoSM7wZxcyu2gzZRVt4ywlC17HIUFKzRl&feature=c4-overview-vl

"למה צחקה מיכל"?

זו היתה השאלה של הגששים בשיר הישן והמוכר. אני לא יודעת לגבי מיכל התנכית אבל למיכל הבעלים של "קפה מיכל" בדיזנגוף 230 תל אביב, יש אחלה סיבה לחייך ולצחוק- לאחרונה, אחרי עשר שנות פעילות, קיבלה אישור בישול ואת האפשרות להוסיף ולהרחיב את התפריט מבית קפה למסעדה עם המון מנות מיוחדות.

לרגל זה וכאמור, לרגל עשר שנות פעילות, הוזמנתי לנסות את תפריט החורף החדש. ל"חברים" יש את "סנטרל פרק" ולתושבי השכונה יש את "קפה מיכל" שמשמש כנקודה ביתית, כל כך ביתית עד שבזמן שהיינו שם, זוג התיישב בחלק החיצוני, לצד מתקן חימום שעשה אווירה חמימה ורומנטית, ופצח במשחק קלפים נינוח תוך לגימת יינות הבית. רק נעלי בית היו חסרות להשלמת האווירה.

המארחת נטשה והמלצר ברק הסבירו לנו על העיצוב- תל אביבי בשילוב פריטי ווינטג'.

ביקשתי את המלצות המקום ולאחר התיעצות עם ברק בחרנו את המנות.

לפני הכל צריך איזה משהו אלכוהולי ומכיוון שמדובר בחורף, אנחנו, והאמת גם כל שאר האנשים שישבו ליד השולחנות האחרים, ביקשנו וקיבלנו סנגריה חמה, (25 שקלים), אלכוהולית בעדינות ושופעת תפוחים, קינמון וחמימות.

בראשונות הזמנו שתי מנות – לביבות כרישה , גבינת קשקבל ועשבי תיבול (37 שקלים). המנה הגיעה עם סלט ירקות קטן ורענן. זו מנה שקל להפוך אותה לסתמית, בפועל הלביבות היו רכות (שיטת בישול שמשתמשת בכמה שפחות שמן הניבה תוצאה יציבה אבל רכה ולא שומנית) וזו היתה פשוט מנה קטנה ומנחמת.

המנה השניה (שאני בחרתי!) היתה גם הפיבוריטית שלי מבין השתיים – בורטה איטלקית עם עגבניות שרי צבעוניות ובזיליקום (54 שקלים). הבורטה, סוג של בלון גבינה גדול שבתוכו מילוי נוזלי וגעשי של גבינות, שילוב של מרקמים, גבינתיות למי שאוהב מוצרי חלב, תענוג. נטשה המליצה לנו לצרף למנה את פוקצ'ת הבית (15 שקלים) לפוקצה שמגיעה עם שמן זית, זיתים וחמאה ובעיקר המון רוזמרין. אני מאד אוהבת רוזמרין אז ביחד בשבילי זה היה צירוף מהסרטים – גבינה עשירה ונימוחה, פחמימניות של הפוקצ'ה ודקירות הרוזמרין הריחניות. מבחינתי בזה הייתי סוגרת את הערב.

אבל היי, צריך לדווח לקוראים, ולכן הזמנו גם מנות עיקריות.

בתפריט יש סימון מיוחד על מנות צמחוניות ויש די הרבה כאלה (אבל לא טבעוניות, וטוב שכך, אנחנו רוצים טעם באוכל!!!!).

בן הזוג בחר במנת פסטה שהומלצה על ידי ברק המלצר– "קונצ'יגליוני"- סוג של פסטה בצורת קונכיה עם ריקוטה תרד ברוטב עגבניות ופרמזן (49 שקלים). הגיעו שמונה יחידות בשרניות עם דומיננטיות מאד גדולה של התרד. בן הזוג רק העיר שהיה מעדיף טיפה יותר מלח במנה לחידוד הטעמים.

אני בחרתי במנה חורפית מאד- "קציצות בקר ברוטב עגבניות , חומוס ומנגולד, מוגש עם פירה" (54 שקלים). הפירה כמו שצריך – חלבי וחמאתי. הקציצות בשרניות מאד, המנה בעלת טעמים עזים ואחריה רק רציתי להתכרבל בשמיכת משבצות ולנמנם.

לפני הקינוחים נטשה סיפרה לנו על מבחר היינות הגדול, בעיקר יינות מאיטליה, ספרד וצרפת.

דבר מעניין מצאתי בתפריט הקינוחים, לצד קינוחים רגילים כמו טארט טאטן או נמסיס שוקולד, יש גם אפשרות לקינוחים קטנטנים במחיר מוזל, למי שרק רוצה טעימה מתוקה ולא מסוגל יותר מזה.

בחרנו איפה בשני דברים קטנים – פחזנית ממולאת בקרם פטיסייר (7 שקלים ליחידה) ואצבע שוקולד מריר עם קרנץ' פרלינה (14 שקלים). את הפחזנית פחות אהבתי מכיוון שיחס הבצק לעומת המילוי היה לרעת המילוי והתחושה היתה "בצקית" וקצת יבשה. לעומת זאת אצבע השוקולד היתה עשירה ושוקולדית, רכה וקרנצ'ית והספיקה להמתיק את הסיום לשני אנשים.

עוד פרטים על קפה מיכל ב- http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=10062

Going downtown!!

לדוד ויוסף יש יום הולדת ארבע. טוב, דוד (דודו) אלמקייס ויוסף (יוסי) שטרית הם גברים מבוגרים אבל ל"בייבי" שלהם קוראים "דוד ויוסף דאונטאון" והם חוגגים ארבע שנות פעילות פורחת.

המיקום הראשוני היה ברחוב ירמיהו, מקום קטן שאירח בגדול, בתפריט ים תיכוני, דגים ופירות ים, אלכוהול והרבה אווירה. אחרי שלוש שנים עברו לכתובת הנוכחית – ברחוב מונטיפיורי 21 בתל אביב, שם יש הרבה יותר מקום להרבה יותר אורחים (ואפילו שירות וואלה פרקינג למי שמעוניין!).

לכבוד יום ההולדת והשקת תפריט החורף הוזמנתי להתיישב בפינת ה"לאונג'" הרחבה, על רקע מוסיקה אופנתית, וקיבלתי לטעימה מבחר מהמנות – ראשונות, עיקריות וקינוחים.

כנהוג במחוזותינו- לחם הבית הגיע ראשון עם קערית שמן זית. הלחם נאפה במקום (אין לי מחיר), כמו גם הפוקצ'ה (14 שקלים). את הפוקצ'ה אהבתי במיוחד בגרסתה ה"פוקצה סרדינים כבושים" (64 שקלים) – פוקצה משולבת עם סרדינים טריים כבושים, קרם עגבניות, מוצרלה בופאלו, ארוגולה, ביצה חצי קשה ווינגרט לימון כבוש. מנה מפתיעה, משביעה ומעניינת.

עוד מהראשונות זכיתי לדגום –

קרפצ'יו פילה בקר (68 שקלים)- שכלל עגבניות שרופות (צירוף מעניין), שקדים, פלפל חריף (שנמנעתי ממנו), ביצת עין ופרמז'ן – טוויסט מעניין על מנה מוכרת (שאגב, יוסי, הוא "יוסף" אמר שזה בדיוק הכיוון שלהם – לתת פרשנות אישית למנות שאוהבים).

"סלקים ואנדיב" – סלט שהזכיר לי בהתחלה סוג של וולדורף בגלל תפוחי העץ ואגוזי המלך, שביחד עם מרכיב שלא זיהיתי בשם "טולום בקר" (ואם מישהו יודע, אשמח להסברים..) ווינגרט חרדל והכל על עלי אנדיב עגלגלים (58 שקלים) – פינגר פוד קלאסי.

והבחירה שלי  – מנת חציל שרוף בשרני ועוקצני (58 שקלים) שהוגש עם וינגרט אגוזים, תמר מג'הול, גרגרי חומוס, טחינה גולמית וגם כאן היה אותו "טולום בקר". אין לי מושג מה זה אבל זה השתלב ביחד יפה מאד.

 

בעיקריות דגמתי ארבע –

מנת ספיישל שאין לי את מחירה והיתה מעניינת – רביולי במילוי לחי עגל עם שערות קדאיף, פטריות, אפונה טריה והכל בטעם ותבלינים (60 שקלים). היושבים סביבי אהבו את רעיון הקדאיף.

נתח סלמון – (126 שקלים) – פרוסה נאה של סלמון שבושל במינימום כדי לשמור על האישיות שלו, והוגש עם חמאת תפוזים, ארטישוק ירוק, בקצ'וי, שרי קונפי וטפנד זיתים – מומלץ לחובבי סלמון.

אנטריקוט בדקה (90 שקלים) – כשמו כן הוא, אנטריקוט דקיק שנצלה בדיוק דקה (ולכן דקיקותו) שהוגש עם תפוחי אדמה, אווז מעושן, פטריות שימגי, מוח עצם ורוטב יין אדום . מנה בשרית חורפית, בהגשה מקסימה.

והבחירה שלי – פילה דניס (128 שקלים) שהוגש על קרם כרובית לימוני , בקצ'וי, וינגרט עגבניות וחמאה לבנה – אני מאד אוהבת את שילוב הדג עם הכרובית הרכה והחמאה. אם המנה הקודמת, של האנטריקוט היתה בעלת מאפיינים "גבריים", הדניס היה מנה "נשית" יותר.

 

הקינוחים הגיעו לשולחן ומהם זכיתי לטעום שניים –

מנה של מוס תות מסקרפונה, בסגנון ביתי, ומנה המכונה "כדור הפתעה" שהוא כדור שוקולד שבתוכו מסתתרים כל מני אוצרות כמו נוגט ואגוזים, כשרוטב שוקולד חם שנשפך מלמעלה ממיס את הכדור וחושף את אוצרותיו. לא הספקתי לאפיין בדיוק מה יש בפנים כי הוא פשוט נחטף על ידי כל הנוכחים.

אין לי מחירים לקינוחים, יש לברר עם המלצרים.

כשעזבתי את המסעדה, ביום של אמצע שבוע בשעה עשר בערב בערך, היא היתה פשוט מפוצצת, לא היה מקום (לכן כדאי למי שמעוניין להזמין מקום מראש).

דוד ויוסף מדגישים שהם נוכחים בכל ערב כדי להקפיד על איכות המנות וההגשה.

לפרטים נוספים – http://davidveyossef.co.il/

גן עדן לרומנטיקה

התקופה הרומנטית בחיינו, אם נודה, נגמרת די מהר- בערך בין שלב ההתאהבות ועד לשלב ה"תורך לקום היום לתינוק, אני קמתי אתמול!". כדי לשמר זוגיות, כדי לחגוג אהבה וכמובן להתפנק, צריך להחזיר את הרומנטיקה לחיים, ותרבות האירופאית, שמקדשת רומנטיקה, יודעת לעשות את העבודה.

אז שני חברים יוצאי רוסיה- סרגיי ומיכאל, רופאים בהכשרתם, עלו לארץ, והחליטו להביא טיפה מרומנטיקת המולדת שלהם, לזוגות בישראל. מכאן הדרך היתה קצרה להקים את מלון "עדן" בכרם התימנים בתל אביב, דקה מהשוק על שלל הפרודוקטים הטריים שבו, ולתת פינה רומנטית לאוהבים המקומיים והזרים שמבקרים בישראל.

מהצצה לחדרי המלון ראיתי את הטפטים הקלאסיים , את המגע המיוחד במצעים ובריהוט (ואיך אפשר בלי האמבט הצרפתי שגרם לנו , המבקרים לרגע, לעשות "אווווווווווווווווו" כזה ולחשוב מה היינו עושים בו?)

אבל המטרה שלשמה הוזמנו והתכנסנו היתה טעימת תפריט החורף החדש של הביסטרו של "עדן" ולכן התיישבנו ליד שולחנות ערוכים במיטב הקלאסיקה האירופאית – צלחות חרסינה מעוטרות פרחים ושוליים מוזהבים, סכו"ם כסוף עם פיתוחים, כוסות גבוהות ומוסיקה שקטה ורגועה מסביב, שגרמה גם לסועדים מסביבנו לדבר בשקט ובנינוחות.

 

אחרי כוס יין ( "יוסף") פתחנו במנה הכי מוכרת מהמטבח הרוסי- הבורשט,(38 שקלים)כאן בצורתו הצמחונית, מוגש חם עם קרם פרש והמלצה להוסיף פלפל שחור טחון טרי מעל. מרק עם טעם של בית, בהגשה אלגנטית. לצד המרק קיבלנו את לחם הבית (24 שקלים) עם מטבלים מיוחדים שנעשים במקום- קרם עשבי תיבול (הבחירה שלי), מטבל גבינת גאודה מעושנת עם קרם מסקרפונה ואגוזים שהורגשו היטב ונתנו קרנץ' למטבל, ומטבל עגבניות מיובשות עם פיסטוק, לטעם "ארצי" יותר.

אחר כך התחילו להגיע מנות מתפריט המנות הראשונות והעיקריות, כשעל המלאכה מנצח שף הבית- אריה עושרי, שבנוסף להיותו שף הוא גם אמן שגם שר, יוצר ומשלב את האומנות שלו עם הבישול במיטב השכלולים במטבח כמו בישול בוואקום, תרמומיקס ועוד, ואיתם לוקח מנות קלאסיות ונותן להם טוויסט.

במנות הראשונות קיבלנו  –

פטה כבד (68 שקלים)עם ריבת תאנים תוצרת בית וטוסטונים – מנה שאי אפשר ליפול איתה, סביצ'ה דג (58 שקלים) -(במקרה שלנו מוסר , כל הדגים תלויים בתוצרת הטרייה של אותו יום) – מנה שפחות התחברתי כי היתה קצת עמוסה בעלי תיבול קטנים ופלחי הדרים, שקצת הסתירו את הטעמים של הדג, והמנה שזכתה לתואר של "אני לוקחת הכל לעצמי ולאף אחד אחר אין סיכוי" היתה מנה של כנאפה מלוח במילוי כמה סוגים של גבינות עיזים (38 שקלים) שהוגש ביחד עם עגבניות צלויות. עזבו את העגבניות, תשאירו לי את הכנאפה. כאחת ששונאת שמשנים לה מנות, בטח שלא בין מתוק למלוח, המנה הזו היתה שיחוק ענק, רכות של האיטריות, טעמים במליחות עדינה של הגבינות (שנרכשות במחלבת בוטיק), במחשבה שניה , אל תשאירו לי את הכנאפה, אני פשוט אכנס למטבח ואקח את כל המגש.

שתי מנות כיסונים היו הבאות-

מנת כיסונים עם גבינות עיזים וקרם עגבניות (הזכיר לי מעט טעמים של לזניה, בעגבניות זיהיתי עקצוץ של צ'ילי) ומנת וורניקס במילוי דוקסל פטריות בשמן כמהין, עם חמאת מרווה. מבין השתיים בחרתי בוורניקס, כי בתור מעריצה של פטריות, המנה היתה עשירה והיה מספיק מילוי בשביל שהוורניקס עצמם רק יעטפו אותו ולא ישתלטו עליו. (וחמאה, כן, חמאה!!). (מחירי שתי מנות הכיסונים תלויים בכמות ונעים בין 49 ל78 שקלים).

שלוש מנות מתפריט העיקריות הגיעו לשולחן –

שוק אווז קונפי בבישול ארוך (105 שקלים) – (אחרי מרינדה של 48 שעות ו8 שעות בישול), על קרם דלורית, ותפוחי אדמה, קבב טלה (89 שקלים) על מקל קינמון על מצע טחינה וירקות, ודג מוסר "פופיאט" (105 שקלים)– מבושל בתוך נייר אפיה כדי לשמור על טריות ולהאפות ולהתאדות גם יחד במיצים של עצמו. כאן באמת שקשה לי להחליט מבין המנות מה הייתי בוחרת כי לכל אחת היה אפיון ברור- שוק האווז היתה בטעם יין (יחד עם  אגס ביין שהוגש איתה) והיתה מנה דומיננטית , הדג לעומתה היה עדין, רך, נשאר בטעמים של עצמו, והקבבים היו טוויסט גורמה עם תיבול מיוחד. אם אני חושבת על זה שוב, אבחר בכל זאת בקבב, כי זו מנה שנפוצה מאד וקשה מאד לעשות אותה מיוחדת.

כדי להוריד את הכל קיבלנו שתיה חמה, והמיוחדות של המקום הן החליטות. הקומקומים והספלים יצרו לנו הרגשה של מסיבת תה בריטית, ואכן סופר לנו שיש אורחים שרוצים לארגן אירוח לפי "עליסה בארץ הפלאות" עם הקומקומים, החליטות המיוחדות והספלים המצויירים.

ביחד עם התה קיבלנו צלחת פטיפורים, כשכל אחד הוא עבודת אומנות בפני עצמו- אם זו פצצת שוקולד  עם תותים, אם זה קרם מלבי על פיסטוק, או קרם קרמל  בשוקולד, מקרונים ממולאים או הבחירה של כולם בפה מלא – קערית שוקולד  עם דובדבן אמרנה. מטבעות זעירים של מתיקות רבת טעמים. (52 שקלים).

הפטיפורים עשויים בידה האוהבת של הקונדיטורית שירי גבע.

התרווחנו בכיסאות ונשמנו אירופה, כבר ציפינו לראות את פתיתי השלג נופלים בחוץ (אבל אז נזכרנו שאנחנו בתל אביב).

המלון עצמו הוא כאמור לזוגות בלבד (אין אפשרות להביא ילדים מתחת לגיל 12) והפתרון למשפחות הוא דירות ששייכות למלון ונמצאות בצמידות, ובהן אפשר לארח משפחות שלמות שמקבלות את כל שירותי המלון, כולל אפשרות להזמין שף פרטי שיבשל במטבח שבדירות. השף גם עושה סדנאות בישול ליחידים וזוגות שלמשל רוצים להכין בעצמם ארוחת יום הולדת, כולל סיור שוק לקניית המצרכים.

(בתמונה למעלה – הצצה לחדרי המלון הרומנטיים..)

פרטים על המלון והביסטרו – http://www.botik.co.il/?p=2201

 

לטעום את הכינרת – פסטיבל "טעם כינרת". (חלק ב').

אחרי שהתעייפנו מארוחת בוקר, פיצה וחוות תנינים, הגיע הזמן לארוחת צהרים וכאן הגענו ל"מרינדו" בקיבוץ עין גב שהיא חלומו הרטוב של כל קרניבור. כאן אין "מיטלס מאנדי", כאן יש בשרים, משובחים, והרבה.

אחרי רחרוח במעשנה המשוכללת שבחוץ, התיישבנו לשולחן וטעמנו מהיין של המקום (למקום יש יקב וגם שמן זית ועוד מוצרים ביתיים, כי המוטו הוא "קודם כל תוצרת הגולן").

לכבוד פסטיבל "טעם הכינרת" תתקיים סעודת אבירים ענקית שמערבת את כל החושים, ואנו זכינו לטעום מעט ממנה בצורת בשרים בנתחים ענקיים של טלה, נקניקיות הבית, ספריבס טלה,אסאדו,  והכי הכי – הפיקניה, אותו נתח שפחות מוכר בארץ אבל כל דרום אמריקאי יעיד שהוא ה-בחירה. במקום לספר מה אכלנו שם, עדיף להתמקד בתמונות שמראות מעט ממה שמככב שם על הצלחות, על הגריל ובפוייקה. על סעודת האבירים ממונה השף אריאל כהן ממסעדת NG התל אביבית.  אפשר לרכוש בשרים ומוצרים נוספים במקום (ויש משלוחים ואריזה כמו שצריך כדי שהבשר יגיע בצורה האופטימלי שלו- כל הפרטים בדף של "מרינדו").

הדף של "מרינדו" – http://www.marinado.co.il/

וכל המידע על סעודת האבירים – http://www.marinado.co.il/%D7%A1%D7%A2%D7%95%D7%93%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%99%D7%A8%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%9E%D7%A8%D7%99%D7%A0%D7%93%D7%95.html

לסיום, כדי שלא נהיה רעבים ממש לקראת הנסיעה למרכז, עצרנו ב"על הנהר- בית אוכל ושיכר".

"על הנהר" ממוקם במתחם ירדנית שבקיבוץ כינרת, שבו הנוצרים טובלים בנהר בעקבות ישו, והמקום הוא קודם כל בר עם מגוון רחב של משקאות (אנחנו טעמנו יין לבן מעולה וכמובן יינות קינוח צרפתיים מיוחדים). האוריינטציה היא צרפתית וכך היו המנות שקיבלנו לטעימה- טרטר טונה על אבוקדו, פאייה בסגנון צרפתי (עירוב מיוחד של ספרד וצרפת שכולל פירות ים ורוטב שמנת), וכמובן גם סטייק ברוטב שמנת לא נעדר מהטעימות (כי מזמן לא אכלנו בשר…). הקינוח היה מנה מיוחדת שעוברת במשפחה וכלל קרפ עם גבינות מתוקות – עדין ומסתדר נהדר עם יינות הקינוח. בתקופת הפסטיבל יתקיימו במקום ערבי ג'ז שילוו את האוכל.

דף "על הנהר"  – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=5121

ובפייסבוק- https://www.facebook.com/pages/%D7%A2%D7%9C-%D7%94%D7%A0%D7%94%D7%A8-%D7%91%D7%99%D7%A1%D7%98%D7%A8%D7%95-%D7%91%D7%A8-Al-Hanahar-Bistro-Bar/147191755364240

הפסטיבל מתקיים בין התאריכים 27 לנובמבר (נר ראשון של חנוכה) ועד 7 לדצמבר 2013, ונותן מענה מקיף לחופשת החנוכה הארוכה, ולכל טעם ובחירה. מזג האוויר המדהים באזור בחורף (והאמת, אצלנו זה לא בדיוק חורף לאחרונה…) מאפשר התנסות במגוון קולינרי עשיר. חוץ מהמקומות שאני ביקרתי, יש גם בין השאר (ובאמת שאי אפשר לכתוב פה את הכל) –

פתיחת מסעדת "1910" בחצר ראשונים בדגניה א' עם ארוחת שרינג המאפשרת טעימה נרחבת של מנות מיוחדות של השף עודד שוורצברד, משתה ספרדי ב"צל תמר"- באשדות יעקב איחוד שכולל טאפסים, פירות ים, סנגריות ומוזיקה בניצוח השף עומרי שחר, שירה בצבור בבית הבד "שמן המאה" בדגניה א', כמו של פעם עם עוזי וחיים אסנר, "מול הכינרת"- מרכז הקניות בו מסעדת "ערמונים" בצומת צמח, עם ערב מוסיקלי וארוחת "אכול כפי יכולתך" חופשי חופשי ועם הזמר רעות יהודאי בשירים קלאסיים מכל הזמנים, הפנינג סרטי קולנוע לכל המשפחה בבית גבריאל שכולל גם מתקנים מתנפחים, דוכנים, קרקס אקרובטי והפתעות, הרקדה חגיגית בעמק באפיקים- לחובבי ריקודי העם, עם ירון כרמל וחיה שיפמן- מיני מרתון של ריקודי כל הזמנים, סדנאות לעבודה עם בצקים לחנוכה לילדים- יצירת חנוכיה מבצק עם הקונדיטורית בשמת שוורצברד וינר בדגניה א', חפלה מזרחית ב"מזרחית של צל התמר" במתחם "מול הכנרת, כמובן כולל המון מוסיקה מקפיצה, ערב יווני במסעדת "רוברג" , קסמים וסיפורים לילדים בספריה של המכללה האקדמית כינרת, ו… כן, קחו אוויר, יש עוד המון המון –

מסיבת חומוס ב"יוסי של החומוס" בקיבוץ אפיקים, פעילות וטעימות ב"תמרים פלוס" עם הטעמים שאפשר למצוא רק באזור, מוסיקה אמריקאית ואירית במלון נוף גינוסר, סיורים ברכבת לילדים וסדנאות בנגריה של "סבא יוסי" בעין גב שבהן אפשר ליצור חנוכיות, סיורים מודרכים בחוות נהריים כולל תצפית על גבול ירדן, טיולי סוסים בוורד הגליל, פינות ליטוף ויצירה בהרבה מהיישובים והקיבוצים, סיפורי אוכל בחצר כינרת, סיורי טבע אם ברגל, אם ברכבים חשמליים, בהדרכה או במסלולים, במיולים או בג'יפים, טיול עששיות לילי בקיבוץ כינרת כולל קומזיץ כמו שצריך…

ואלה רק מעט מהדברים שאפשר לעשות בפסטיבל.

כדי להספיק את הכל מומלץ להשאר באזור באחד מסוגי הלינה הרבים – בתי מלון, כפרי נופש, אירוח כפרי בקיבוצים או אכסניות.

הפרטים המלאים, תאריכים, מחירים, קישורים לאתרים וכל המידע הדרוש נמצאים באתר הפסטיבל  –

http://www.kinneret.info/

ובדף הפייסבוק- https://www.facebook.com/taam.kinneret

ויש גם מבצע פרסים – שווה לבדוק בקישור – http://www.kinneret.info/?p=1952

פרוייקט הסופגניות הגדול של שוש.

בתמונה למעלה- סופגניה עירומה.

לקראת החנוכה קיבלתי סופגניות של "בונזור" ללא מילוי או ציפוי, והרי לא יכלתי להשאיר אותן כך אז החלטתי להפוך את זה לפרוייקט- לשנות אותן, לאתגר אותן, להפוך אותן למשהו אחר, ושכמובן יהיה טעים.

עכשיו האתגר היה למצוא משהו מקורי, כי אחרי הכל כל שנה החנויות והמאפיות מתחרות בינהן בלמי יש סופגניה יצירתית ומושקעת יותר. ישבתי, חשבתי, ניסיתי, ליקקתי את הקערות ובסוף זה מה שיצא:

שמונה סופגניות , אחת לכל יום של החג  –

נר ראשון: סופגניה במחווה אמריקאית, סופגניה שהתחפשה לדונאט – חוררתי את הסופגניה, הכנסתי פנימה קרם עשוי מקצפת וקצת קפה נמס בשביל המוקה וציפיתי בשוקולד עם קוקוס. פסל החירות משלים את התמונה.

נר שני: סופגניית קרמבו – קלה במיוחד. כל מה שעשיתי היה לפרק בעדינות קרמבו (למעשה שתי יחידות) ולקחת רק את החלק הלבן לתוך הסופגניה שלי. למעלה שמתי ציפוי שוקולד (בתמונה הוא עוד רך, אחר כך הוא התקשה) והנה הטוויסט שלי ל"סופגבו" – שילוב של שני הדברים הטובים של החורף – הסופגניה והקרמבו.

נר שלישי: קרן השפע. במסורת האמריקאית מוכרת קרן השפע מחג ההודיה שהשנה יוצא ביחד עם חנוכה. אז כמחווה לקרן השפע לקחתי סופגניה, מילאתי בקצפת והוספתי לה מטבעות שוקולד כאיחול לשנה מתוקה ושופעת.

נר רביעי: הקיפוד . אחת העוגות האהובות עלי היא עוגת "קונקורד" שהחלק העליון שלה הוא "קוצים" של מרנג. מכיוון שמרנג יהיה גדול מדי בשביל סופגניה, הלכתי על הגירסה המוקטנת. בתוך הסופגניה שמתי קרם שוקולד (קניתי בשקית והכנתי לפי ההוראות) ולמעלה ציפוי שוקולד עם מקלונים מצופי שוקולד שניתן למצוא במחלקת הממתקים. (אפשר לשדרג ולהכין על ידי ביגלה ארוכים טבולים בשוקולד, מה שנותן קצת מליחות עוקצנית למנה).

נר חמישי: נר קליק- לחובבי הממתקים- סופגניה שחוררה מלמעלה לצורת קערה, מולאה בקצפת וכוסתה בכדורי "קליק". אופציה מתוקה במיוחד. ניתן לגוון עם כדורי שוקולד רום (לצערי לא השגתי).

נר שישי: יום הולדת שמח – עוגת יום הולדת של שתי קומות שהושגה באמצעות הנחה של החלק האמצעי שהוצאתי מסופגניה קודמת (זו ה"דונאט"), מילוי פנימי של קרם קפה אלכוהולי (עם טיפה של "ואן גוך דאבל אספרסו" כי זה מה שהיה לי אבל כל ליקר ילך טוב), ציפוי בקצפת, דובדבנים וכמובן הנר המתבקש.

נר שביעי: גירסה בריאה של סופגניה- סופגניה שנחצתה, נמרחה בסילאן ומולאה בפרוסות בננה, וכל זה לטוסטר לכמה שניות .יוצא מעדן שמתאים במיוחד לארוחות בוקר, הייתי מגישה אותו ליד יוגורט לא מתוק למשל.

בתמונה העליונה לפני הטוסטר, בתמונה התחתונה המנה המוכנה.

נר שמיני ואחרון: אם היינו באמריקה, עכשיו אנחנו בצרפת – טוסט צרפתי שמורכב מסופגניה שנטבלה בתערובת המסורתית של ביצה וחלב, טוגנה משני הצדדים בחמאה (כי אם כבר, אז עד הסוף) והוגשה עם סוכר (בגרגרים, יותר כיף מאשר אבקת סוכר) ופרוסות בננה וקיוי. ניתן כמובן לגוון עם רוטב מייפל, שוקולד, סוכר ווניל וכו'.

בתמונה העליונה- שלב הטיגון, בתמונה התחתונה המנה המוכנה.

אז מה למדתי מהפרויקט הזה? שעם יצירתיות ניתן להפוך גם דבר מוכר וידוע כמו סופגניה, שכבר קיבל גירסאות רבות, למשהו חדש, מדליק, והעיקר – טעים!!