שעת התה של "שופרסל".

"אליזבט יקירתי" האישה המבוגרת פנתה אל הצעירה יותר, שישבה בסמוך, עטופה בצעיף בדוגמת פייזלי, "האם תרצי לשתות את התה כעת"? . הצעירה יותר הקרויה "אליזבט" נשענה על כיסא הגן הלבן, התבוננה סביב, הריחה את הניחוח שבקע משיח הוורדים הסמוך, והנהנה "בהחלט" אמרה.

המבוגרת הרימה את אצבעותיה וסימנה למשרת שעמד זקוף וחיכה להוראותיה, והוא כבר ידע מה לעשות – חיש מהר על השולחן הוצב מגש בעל כמה קומות, בקומה התחתונה עוגות תבלינים ריחניות, בקומה האמצעית פרוסות לחם לבן וכהה מרוחות בגבינה ומקושטות בחתיכות מלפפונים חיים וכמה גרגרי קימל ופפריקה מתוקה עליהם, ובקומה העליונה לחמניות "סקונס" עם קעריות קטנות של חמאה וריבה.

ליד המגש הונחו קומקומי חרסינה שהלובן שלהם היווה ניגוד לחום שבקע מהפתחים – הפיה העליונה והמכסה הדקורטיבי. בעדינות אין סופית הניח המשרת כוסות חרסינה תואמות עם עיטורים יפיפיים ומזג לתוכן את התה המהביל, משאיר לשתי הנשים להחליט כמה סוכר יבחרו להוסיף.

טוב, אז כל זה קורה באנגליה. לא בפתח תקווה.

(ותראו איזה כוסות מגניבות הבאתי מלונדון..)

אבל גם בפתח תקווה אפשר להנות מתה איכותי בשלל טעמים, שיש לו גם יתרונות בריאותיים.

"שופרסל" צ'יפרו אותי הפעם בארבעה סוגי תה- שניים של תה ירוק- בטעמי יסמין ולימונית ולואיזה, ושניים של חליטות קמומיל ונענע.

החלטתי להביא את האווירה הבריטית והדרך הטובה ביותר היא לפלוש למערכת העדינה והאלגנטית של אמא שלי (כלים בני קרוב לחמישים שנה, שנראים כאילו נוצרו היום…).

בחרתי בטעם האהוב עלי – לימונית ולואיזה כמובן, כמעט ולא הוספתי סוכר (אני מעדיפה את הטעם הטבעי), מה שלא מנע ממני להוסיף את הMUST- עוגיות כמובן .

תוך כדי שנהנתי מהאווירה האריסטוקרטית, ומהטעמים, גם שמחתי לגלות על הקופסה שהתה הירוק של שופרסל מכיל את מרכיב הEGCG שמסייע בתהליך הרזייה ומניעת השמנה (טוב, בטח לא התכוונו שאשתה את התה ביחד עם עוגיות…) וכן נלחם בתאים סרטניים וניווניים שונים.

מה שנחמד בהפסקת התה הזו (שלא נערכה בשעה חמש כמקובל אלא דווקא בשמונה בערב) הוא שמעבר לטעמים וליתרונות הבריאותיים (וגם לאפקט המחמם שיש לתה ביום חורפי למשל כמו אלה שאמורים להגיע אלינו כבר בשבוע הבא) הוא שזה גם פסק זמן מהריצה היומיומית, וגם לא כמו קפה, לא גורם לך לנדודי שינה אלא אפילו להפך – מרגיע.

אז אולי אני לא קרובה של אליזבט השניה (והאמת, הנסיך וויליאם כבר לא כזה חתיך כמו שהיה פעם…) אבל מה רע בלפחות להכנס לאווירה?