ארכיון תגים | בשרי

שחיתות בקטע טוב

פארק פרס בחולון הוא מקום שתמיד כיף להגיע אליו, בעיקר אם אתם עם ילדים. יש בו אגם שאפשר לשוט בו, רחבה שאפשר להתרוצץ עליה, וכשרעבים, יש גם אופציות קולינריות מעניינות.

אחת הכוכבות הגדולות בפארק פרס היא "גורדוס" ולא בכדי. בעידן שבו מנסים להלביש עליך רגשי אשמה כל פעם שאכלת איזו פולקע, או אם חס ושלום אכלת שתי קוביות שוקולד ברצף, כיף לבוא למקום שבו אפשר להתפרע, להגזים ולחגוג. הכל בגדול, הצבעוניות, המנות, המגוון, ומעולם לא היה כיף יותר לחזור ולהיות ילד.

המסעדה המעוצבת כדיינר אמריקאי יושבת מול האגם ואפשר לאכול ולהביט החוצה דרך הזכוכיות, או לשבת בחלל חיצוני שממוקם ליד ה"טראק בר" שגם הוא חלק מ"גורדוס" ובו אפשר ליהנות מהשירות באוויר הפתוח.

המוטו של המסעדה הוא אמריקה ובעיקר הטלוויזיה והקולנוע, מה שמסביר מדוע הרבה משמות המנות מבוססים על משחקי מילים מהתחום, כמו קינוח בשם "נטליה אוריאו" (שמכיל עוגיות אוריאו), "יה ווארדי" להמבורגר כבש עם עמבה, "אלן דלון" לקציצה בסגנון צרפתי ואיך אפשר בלי מנת פיש אנד צ'יפס המכונה "פישנזון?

ב"גורדוס" ההיוועצות במלצר היא ממש חובה שכן הרבה פעמים התפריט נותן רק רמזים מסתוריים להפתעות השונות המסתתרות בתוך המנה- מהיכן מגיע הצבע של הלחמניות הצבעוניות ? (תשובה- צבעי מאכל טבעיים בלבד), ומהם אותם "שיגועים שוקולדיים" או " שלל אפקטים מיוחדים"?.

וזה בדיוק מה שעשינו כשקיבלנו את תפריט הקוקטיילים ורצינו לבחור משהו שלא יהיה מתוק (כי ידענו מה מחכה לנו אחר כך…). המלצר הציע את "FIVE OCLOCK"  – קוקטייל על בסיס רום מתובל, מי וורדים, מחית אפרסק, מיץ אננס, קרם קוקוס ולימון ו….כן, ה"אפקטים המיוחדים".

כשהקוקטייל הגיע לשולחן גילינו מהם ה"אפקטים"- כצפוי משמו, הקוקטייל הוגש בקומקום תה קלאסי, כשה"אדים המהבילים" שיצאו ממנו היו בעצם אדי קרח יבש. המשקה עצמו העיר לנו את בלוטות הטעם והכין אותנו למה שמצפה לנו.

קוקטייל נוסף הפתיע אותנו מאד. מדובר ב"סבתא זפתא" וכשקיבלנו אותו, כוס גדולה מעוטרת בתסרוקת שלמה של "שערות סבתא" היינו בטוחים שמדובר בפצצת מתיקות. בפועל זה היה קוקטייל של בירה הייניקן עם סירופ פסיפלורה, לימון סחוט וכאמור כל הקישוט מלמעלה. הקוקטייל היה חמצמץ, והיה כיף לתלוש חתיכת "שערות סבתא", להשאיר בפה ואז ללגום את המשקה.

אחת מגאוות המקום היא ההמבורגרים וכל המחלקה הבשרית, אבל גם למי שלא רוצה או לא נוהג לאכול בשר, יש שפע של פתרונות, שאחד מהם הוא מנות דג.

לשולחננו הגיעו שתי מנות עיקריות-

ממחלקת הדגים – "אריסה/ בלאק סלמון" – קציצת סלמון בלחמניה שחורה (אפשר גם בלחמניה רגילה), עם מיונז לימון כבוש ואריסה, סלט מלפפונים, בצל ובצל ירוק, וממחלקת הבשר- "או-לה-לה" – בורגר (220 גרם) בהמלצת המקום במידת עשיה מדיום, בתוך קרואסון חמאה טרי עם מיונז, חסה, עגבנעיה, בצל מטוגן בצ'ילי מתוק, צ'דר, חזה אווז וסלט ביצים.

שתי המנות הוגשו בתוספת צ'יפס תפוחי אדמה ובטטה, כשיש גם אופציה לתוספת תפוח אדמה אפוי או סלט קיסר חלבי. זוכרים את ה"מוגזם"  מפסקת הפתיחה שלי?  שתי המנות היו גדולות, משביעות, ומפוארות. לשולחנות לידינו הגיעו מנות אחרות שכללו מגדלים של טבעות בצל, קציצות, שפע רב של תוספות ועוד היד נטויה.

ואז… אז הגענו להגזמה האמיתית – הקינוחים. שמה של "גורדוס " כשילוב של דיסנילנד ולאס ווגאס של הקינוחים כבר יצא למרחוק, תפריט של קינוחי ענק שמספיקים בשקט לארבעה עד שישה סועדים וכוללים את כל המילים המפתות "קצפת", "גלידה", "שוקולד" , "ברולה" , "מאפה" ועוד מילים ששייכות למילון ה"פוד פורן", תפריט נוסף של שייקים (כולל אלכוהולים) שמקושטים בכל מה שאפשר וגם כמה שאי אפשר… וגם…. תפריט סודי..

תפריט סודי? כן. מסתבר שבאפליקציה של "גורדוס" יש תפריט סודי שצריך למצוא על ידי רמזים המסופקים במסעדה. מגיעים, מקבלים רמזים, מוצאים את התפריט הסודי ורק מי שמוצא תפריט זה יכול להזמין מנות מיוחדות שיוציאו לכל שאר הסועדים את העיניים.

אנחנו הלכנו על הקלאסיקות של המקום- השייקים, ובחרנו "פילי צ'יז קייק" – מילקשייק בטעם עוגת גבינה עם קצפת, פרוסת עוגת גבינה , טוויל קרמל ורוטב ריבת חלב, ו"שוקו בלאסט" (שהאמת, בתור שוקוהולית אפילו לא הסתכלתי במה שיש ברשימה, השם כבר הספיק..), שכלל שייק קרם ברולה עם חצי בית שוקולד במילוי קרמי, קינדר בואנו, פירורי עוגיות אוריאו, ביגלה מלוחים, ו"ימבה רטבים" ואולי אני עושה כאן ספויילר אבל בתוך כוס הזכוכית הענקית הסתתר עוד "גביע גלידה" קטן, ממולא אף הוא, סוג של "בבושקה "של קינוחים.

בזמן ששהינו במקום היו שתי קבוצות "יום הולדת"  לידנו- אחת של מבוגרים שחלקו קינוח ענק והשניה של ילדים שהגיעו עם בלונים, סרטים וכל מה שצריך. והאמת כן, "גורדוס" הוא יום הולדת כל השנה!

"גורדוס" – מסעדת המבורגרים

מתחם לה פארק, שד' ירושלים ,חולון.

חנייה חינמית ובשפע.

שעות פתיחה- ימים א-ה 2.00-17.00, ובשישי-שבת 02.00-12.00.

גישה לנכים- יש

מחיר ארוחה ממוצעת- 80 ₪

המסעדה איננה כשרה.

ענבה – מקום טעים במודיעין.

 

ענבה1

בראשית היה זה נחל ענבה, שזורם ממזרח לעיר מודיעין ועובר דרך וואדי ענבה . הפארק שהוקם על נתיבו נקרא על שמו – "פארק ענבה" ועל שם שניהם קרויה מסעדת "ענבה" הצמודה.

המסעדה, שנפתחה ב2016 רחבת ידיים, מוארת ומשקיפה אל האגם של הפארק, וכוללת חלל פנימי וחלל חיצוני לימי מזג אוויר יפה.

מה שנחמד במסעדה הוא שלא רק שיש תפריט גדול ועשיר שעונה על כל צורך- מקרניבורים שנהנים מבשר איכותי, דרך צמחונים, טבעונים, כאלה שרגישים לגלוטן, ילדים ובעצם כל סוג דרישה וקהל, אלא שההליכה לקראת הסועד כל כך גדולה שיש מצב שגם ממציאים לו משהו על המקום. כך למשל כשבן זוגי התלבט איזה קוקטייל לבחור, הוא נשאל על הכיוון האהוב עליו וקיבל משקה שהורכב במיוחד בשבילו, כמו גם מנות מיוחדות שהן פשוט "התפרעות של השף באותו רגע" כפי שהוגדרו על ידי צוות המקום.

להמשיך לקרוא ←

לבלבו אגס וגם… עוד אגס..

"יַד אָבִיב בַּקֶשֶׁר הַזֶה… אָדָם מֵקִיץ מִשֵׁנָה

וְרוֹאֶה: מוּל חַלוֹנוֹ

עֵץ אַגָס מְלַבְלֵב;

וּבִן-רֶגַע: הָהָר זֶה רָבַץ עַל הַלֵב

הִתְפּוֹרֵר וְאֵינוֹ."

כך כתבה רחל המשוררת לפני שנים רבות.

אני מודה ומתוודה ששני המתכונים היחידים שהכרתי שכללו אגסים היו "אגס הלנה היפה" ואגסים שבושלו ביין. בזה נגמר כל הידע הקולינרי שלי בתחום.

עד שהגעתי לביתו של יובל בר נר, הוא "איש האגסים", שמייצג שנים ארוכות את מועצת האגסים האמריקאית, מככב בתוכניות טלוויזיה, כותב ספר מתכוני אגסים מקוריים ובאופן כללי משמש אנציקלופדיה ל"כל מה שרצית לדעת על אגסים ולא ידעת את מי לשאול".

 

 

 

1 (4) להמשיך לקרוא ←

FRAME – הסושי יוצא מהמסגרת

 

3 (7)

מסעדת השף והסושי בר הוותיקה "פריים" ברמת החייל חגגה 15 שנות שגשוג בשיפוץ מקיף שהפך את המסעדה להיכל אסיאתי (ולא רק). העיצוב קיבל צבעי שחור לבן, וילונות חשמליים הותקנו ויוצרים חלל פרטי, מסכים מקיפים את הסועדים ומשדרים משחקי ספורט חשובים, וגופי חימום ותאורה יצרו אווירה חמימה בליל החורף הקריר שבו הגענו לבדוק את החידושים האחרונים.

החידושים הם כמובן לא רק בעיצוב אלא גם בתפריט, שאליו הוכנסו סוגי קוקטיילים שונים, ומגוון מטורף של סושי לצד המנות האהובות והוותיקות.

חוויית האירוח מתחילה כבר בכניסה, כשליד עמדת המארחת ניצב מיכל שכולל את הקוקטייל היומי שנמזג לכל לקוח שנכנס. אין כמו לגימה אלכוהולית משמחת לבב כדי להתחיל ערב מוצלח.

על כל שולחן מונח אייפד שמאפשר ניווט קל ומהיר באפשרויות הרבות מאד שבתפריט, המבוסס על מנות אסיאתיות, לצד מנות בשר שמטופל במקום, פירות ים, מנות צמחוניות ומנות ילדים. המלצר שמלווה את השולחן שמח לייעץ ולצמצם את האפשרויות לסועד המתלבט.

להמשך הכתבה- כאן.

צהלולים ב"הילולים"

 

BeFunky Collage (2)

בקצה תל אביב, בקו הגבול עם חולון, ממוקמת "הילולים", מסעדה בשרית גלאט כשרה שכולה שמחה.

זוכרים את השיר "אין לי רגע דל" שבו רבקה מיכאלי מציינת שבכל יום "יש פסטיבל"? בקרב הקהל הדתי חרדי יש הרבה פסטיבלים ושפע של שמחות, כשלכל שמחה יש גם "נלווים" כמו האירוסים וה"וורט" שמצטרפים לחתונות, טקסי "פדיון הבן" או ה"שלום זכר" שמצטרפים ללידת תינוק חדש, וכך הלאה, ואם אפשר לחגוג עם ארוחה איכותית ובשפע, למה לא?

המתחם של "הילולים" כולל כמה חללים, כשהמרכזי הוא המסעדה שפועלת בימים ראשון עד חמישי ומאכילה הן קבוצות שיושבות בשולחנות שהוזמנו מראש, הן עוברי אורח שמגיעים לסביבה (המקום סמוך לבית החולים "וולפסון") והן מה שנקרא "שולחן מהיר" שבו סועדים מגיעים היישר אל הגריל, בוחרים מנה ואוכלים במקום או לוקחים "טייק אווי".

בחללים הנוספים נערכים אירועים שונים, מאירועים דתיים כדוגמת בריתות ו"שבע ברכות", ועד ימי עיון, השקות, כנסים, הרמת כוסית לקבוצות עובדים (והמסעדה חביבה מאד על יחידות משטרה מהסביבה שחוגגות שם פרידות או תפקידים חדשים), ואפילו חדר לקריוקי!

רוצים לדעת מה אכלנו? הקישור כאן.

המשפחה של "המטבחון"

 

BeFunky Collage (3)

בהרבה תחרויות בישול יש שלב של "תבשלו אוכל של בית". זה הזמן שבו עיני המתמודדים והשופטים מצטעפות ודוק של דמעות נוסטלגיה נאחז בהן כשהריחות והטעמים של "הבישולים של אמא" עולים.

בתוך שפע המנות המודרניות שמוגשות היום במסעדות, עם "פיוז'ן" ו"בישול מולקולרי" (שכבודם במקומם מונח כמובן), נמצאת "המטבחון" – זו מסעדה שמגדירה את עצמה כ"אוכל של בית, אוכל מנחם".

התחושה הביתית מתחילה כבר כשנכנסים למקום ומוצאים את חתול הבית – שמופיע גם בלוגו של המסעדה – מנמנם על אחד הכיסאות. המסעדה ידידותית לחיות וניתן להביא גם את החבר הפרטי ההולך על ארבע מהבית.

כשיושבים במסעדה ניתן להביט החוצה ולהשקיף על אחד האזורים הצבעוניים של תל אביב, הוא האזור שבין שוק הכרמל (שגם מהווה את המקור לפרודוקטים הטריים) וכרם התימנים. אחר כך מסיטים את המבט לעבר הקיר המרכזי עליו מפורט התפריט באותיות קידוש לבנה. מנות הספיישל המתחלפות, כתובות על שלט שמוצב על השולחן. לשתיה חמה, קרה או אלכוהולית יש תפריט נפרד, והקינוחים רשומים בגיר על לוח.

להמשך הכתבה- כאן.

פיצה דומינו'ס MIX- השלם גדול מסך חלקיו.

 

פיצה3

כשהיינו ילדים שהולכים לגלידריה, מתוך מבחר התוספות היינו מבקשים בערך את הכל, והתוצאה היתה מיש-מש אחד ענק. כשגדלנו הכרנו את מושג "איזון הטעמים" שכל כך נפוץ היום בכל תוכנית בישול, ולמדנו לשלב מרכיבים שיתנו לנו תוצאה טעימה יותר מכל מרכיב לחוד.

לפיצה יש הרבה אפשרויות לתוספות ושילובים, וכיצד נדע להכין לעצמנו את הפיצה האופטימלית?

להמשיך לקרוא ←

קונגרס בזל – הלקוח תמיד אשם (בהנאה).

 

קון1

כן, זו הכותרת שחרוטה בכניסה ל"קונגרס בזל" – אוכל מהיר באווירה ביתית- כפי שמגדיר זאת ג'ו – שנושא תגיות של "מלצר/ מארח/ברמן/שליח" ומחליף אותן לפי הצורך. בכלל, כשמגיעים ל"קונגרס בזל" – ההמלצה היא לקחת את הזמן ולקרוא את כל מה שכתוב על הקירות, ויש שם הרבה. רשימות של "מה מעצבן אותנו" (וחטאתי בסעיף 5 כבר כשהגעתי ושאלתי איפה השירותים), דרך "את מי משרתים קודם" (רמז – אם אתם סלבים או קשישות תקבלו עדיפות), ועד לרשימות כללי המקום, ועל הדרך תעודת הבגרות של הבעלים שתלויה אחר כבוד על הקיר תחת הכותרת "אין דבר העומד בפני הרצון"!

אם אומרים שדיסנילנד הוא המקום החייכני ביותר בעולם, אז "קונגרס בזל" הוא בוודאי המקום הידידותי ביותר בתל אביב, והיחס לו זוכה כל סועד הופך אותו תוך דקות לחבר בחבורת "הקונגרס".

ומה בתפריט? חומוס, שווארמה, סביח, סלטים, שניצל, קבב ועוד, שמוגשים במנות גדולות או בינוניות (ואין חצאי מנות- כך מודגש בתפריט, ביחד עם "עם האוכל מקבלים סכו"ם" בשתי שפות…).

ניתן לבחור ישיבה על הבר בתוך המסעדה או באחד השולחנות על רחוב אבן גבירול. כשאנחנו הגענו היה יום שמשי והעדפנו את הישיבה בחוץ, עם מבט לעוברים והשבים של יום שישי בצהרים. לצידנו ישב מצד אחד סועד שהגיע במיוחד מהרצליה "בגלל האווירה, הטריות , הטעם והחבר'ה" כפי שאמר וניגב את החומוס משפתיו, ובצד השני משפחה צרפתית עם שתי ילדות מתוקות שאחזו בפרוסות חציל מתוך מנת סביח, כאילו שהיה מדובר בסוכריות.

הקערות שקיבלנו (אחת צמחונית ואחת בשרית) היו נדיבות וכללו כל כך הרבה אוצרות- כדורי פלאפל חמימים , פרוסת חציל מטוגן ורך, פרחי כרובית קרנצ'יים, ירקות מסוגים שונים, שווארמה עסיסית במנה הבשרית, גרגירי חומוס מבושלים, והכל על מצע חומוס חמים ועשיר שנוגב עד תום בפיתות טריות. הנלווים היו צ'יפס, סלט כרוב וחמוצים, להשלמת החוויה.

אם היינו מגיעים קצת יותר מאוחר, נניח בשעה שלוש באותו יום שישי, היינו חווים את הרמת הכוסית של יום שישי שבה מגיעים החברים הקרובים של בעלי המקום, ונערכת חגיגה עם עוגה טובה, וויסקי, ופינוקים לכל מי שבסביבה.

והפרטים הטכניים:

"קונגרס בזל" – אבן גבירול 141 תל אביב

סיווג המקום- אוכל מהיר באווירה ביתית- בשרי.

שעות הפתיחה- א-ה  9.00-23.00, ביום שישי עד השעה חמש אחרי הצהרים. שבת ומוצאי שבת סגור.

מתאים ל- כולם- ילדים, מבוגרים, קרניבורים, צמחונים, שומרי כשרות וכאלה שלא.

גישה לנכים- מצויינת

מחיר ארוחה ממוצעת ליחיד- 50 שקלים

כשר.

ג'ונה וג'ונה קלאב- טעם, צבע ואהבה על הים

 

גו1

כשמתכננים אירוע, לא פעם חוטפים כאב ראש בחיפוש אחר החוויה המושלמת. בין שפע ההצעות הקיימות בשוק, איך בוחרים משהו טוב- גם למארחים וגם לאורחים?

הרבה פרמטרים משפיעים על אירוע- המיקום צריך להיות נוח ורב חנייה, העיצוב של החלל צריך להיות אלגנטי, האקוסטיקה והסאונד צריכים להיות מעולים, השירות אדיב ומהיר, וכמובן האוכל והאלכוהול צריכים להיות בשפע, איכותיים, טעימים ויצירתיים.

להמשיך לקרוא ←

הקבב של אמא- טעם של בית.

כשהאמא העירקית של אוהד וצביקה הכינה קבב, כל הסובבים  אמרו ש"חייבים לעשות עם זה משהו". אז הכפפה הורמה ולפני כמה שבועות הושק במתחם הקניות של קריית שדה התעופה (איירפורט סיטי) "הקבב של אמא " שמביא את הטעמים של הבית העירקי לציבור, כולל לאנשים כמוני שגדלו בבית פולני ולא היה ממש קבב, או תיבול כלשהו… למשהו… .

להמשיך לקרוא ←