ארכיון תגים | חומוס

"מדאמס" – כשהחומוס מגיע לשכונה.

פעם כשהיו אומרים "חומוסיה" הכוונה היתה למקום באיזשהו אזור תעשייה, בו פועלי האזור היו מגיעים לניגוב צלחת כדי להשביע רעב גדול, בשולחנות פורמייקה. מאז עברו הרבה גרגרי חומוס בצלחת וחומוסיות מופיעות במיקומים שונים לכל סוגי הקהל.
אחת כזו היא "מדאמס" שממוקמת בשינקין תל אביב (אחרי שני סניפים ברמת אביב והדר יוסף), שנפתחה ממש עכשיו ומביאה את החומוס שרץ עשרה דורות במשפחת הבעלים שוקי מזרחי. בכל בוקר מכינים חומוס טרי והוא מוצע בשלל גרסאות.
הוזמנו להתנסות בטעמי הסניף החדש, שצופה ישירות על גינת שנקין (ברחוב יצחק נפחא 3). הסניף כשר ואינו פתוח בימי הפסח.
רוב השולחנות הם באוויר הפתוח (קצת בעייתי כי מותר לעשן שם) והשירות מהיר ולבבי. כשהתלבטנו מה לבחור מתוך התפריט, הציעו לנו פשוט "תנו לנו לבחור" והמנות החלו להגיע אל השולחן.

בתחילה הגיעו קעריות עם רטבים – לימון וחריף, קערית עם חמוצים ובצל, וקערית ירקות מוחמצים. אחר כך נשאלנו איזה פיתות אנחנו רוצים – רגילות, קמח מלא או נטולות גלוטן. ציון לשבח על האפשרות הזו. אנחנו בחרנו בקמח מלא. נשאלנו גם אם למישהו יש רגישות למשהו או סתם לא אוהב משהו כמו נניח פטרוזיליה או תיבול כלשהו ואז קיבלנו את המנה הראשונה שהמקום בחר עבורינו – חומוס גרגרים (26 שקלים בתפריט) שכלל גרגרים, טחינה וביצה חומה. החומוס היה טרי ואוורירי ונוגב בכיף. ההערה היחידה שהיתה לי היא שגרגרי החומוס השלמים שנחו עליו היו לי פחות מדי מתובלים. בן הזוג חשב שעדיף להשאיר את ההחלטה אם להוסיף מלח לסועדים

בקערות נוספות קיבלנו סלט ירקות (בין 8 ל25 שקלים בתפריט, כנראה תלוי בגודל) וצ'יפסים דקיקים וביתייים ששמחתי לגלות שהם לא שמנוניים (אכלתי עם הידיים ולא התלכלכתי בשמן – 8-18 שקלים תלוי בגודל המנה).
שלושה כדורי פלאפל שמנמנים הונחו בקערית (בצבע ירוק עז מבפנים, הייתי מעדיפה טיפה יותר תיבול), וקערית חצילים בטחינה, עם טעם מעושן דומיננטי כמו שאני אוהבת.
עם כל זה מבחינתי השיחוק האמיתי היה קערת "פול מדאמס". "מדאמס" הוא מידת עשייה במצרית, והמנה היתה משהו שלא הכרתי- פול שבושל "וול וולד דאן" , עם טחינה ופטרוזיליה ושמן זית. אולי לא המנה היפיפיה ביותר בתפריט אבל מעדן אמיתי. למרות שכבר התמלאנו מכל השאר, הקערה "לוקלקה" עד תום. (לא מצאתי את המנה בתפריט אז אני לא יודעת מחיר).
"אתם חייבים להתנסות במרקים" אמר טוני ניצן, אחד הבעלים, והביא שתי צלחות – מרק עדשים ומרק שעועית. מבין שניהם העדפתי את האחרון, שהיו בו שעועיות שלמות ותיבול עסיסי. העדשים היה לי קצת אנמי גם מבחינת הסמיכות וגם מבחינת זה שאני אוהבת משהו נגיס במרק שלי. (מחיר המרקים 24 ₪(

מקנקן יפיפה נמזג קפה שחור חזק, ואחריו הגיעו קינוחי הבית (12 שקלים )- מלאבי וקרם בווריה. פה היה לי פלשבאק לשנות השמונים. אני לא יודעת אם מדובר בקינוחים חלביים או פרווה (המקום כשר ואין בו בשר כך שבעקרון אין סיבה להמנע מחלבי) אבל חזרתי לילדות עם רוטב השוקולד מעל לבוואריה. הייתי מעדיפה כקינוח נניח כנאפה או ממתקים מזרחיים.

למי שרעב, המנות משביעות מאד והמחירים נוחים בהחלט. השתיה היא שתיה קלה או בירות, יש לימונדה טבעית אבל ממה שאני ראיתי היא אינה נסחטת במקום. הטריות של החומוס ניכרת.
יש אפשרות לטייק אווי.
דף פיסבוק של המסעדה- https://www.facebook.com/Meddamas?fref=ts

חומוס- בא מאהבה.

כשביקרתי לפני כשבועיים בעכו העתיקה, עברתי דרך החומוסיה של סעיד, ליתר דיוק, דרך התור הענק שהיה בשישי בבוקר לחומוסיה של סעיד (ראו תמונה).
OLYMPUS DIGITAL CAMERA

עם ישראל אוהב חומוס, וגיוונים בחומוס תמיד מתקבלים בברכה.
סעיד מהחומוסיה בעכו הוא גם כוכב הפרסומות של "סלטי צבר" לסידרת החומוסים החדשה "מלך החומוס עם אכבר תוספת" – סידרה מיוחדת עם תוספות אסליות גדולות במיוחד בהשראת חומוסיות מובילות.

קיבלתי לטעימה את שלושת הטעמים שבסידרה –
– "חומוס עלי סולטן" – עם גרגרים ופלפלים אדומים מתובלים.
– "חומוס אבו כארים" – עם גרגרים ופלפל פיקנטי
– "המסבחה של סמיר הגדול" – עם המון טחינה וגרגרים רכים.

DSC01535

שלושה סועדים יש אצלי בבית, והדעות היו חלוקות לשלושה, כשכל אחד בחר את החביב עליו. הבן הלך על חריפות ובחר את "אבו כארים". הוא אמר שהחומוס עשיר מאד (האמת, כל השלושה מצויידים בכמות גדולה של תוספת ולא רק למעלה) ועוקצני במידה. בן הזוג הלך על זה עם הפלפלים האדומים המתובלים (אני חששתי שהמילה "מתובלים" אומרת שהתיבול חריף אבל לא כך הוא, התיבול עדין ומוסיף מימד חדש לחומוס, וכאמור כמות שמספיקה עד לכף האחרונה ). אישית, הנבחר שלי היה המסבחה מכיוון שאני מאד אוהבת טחינה ביחד עם החומוס שלי.
DSC01536

כדי להעצים את החוויה החומוסית עד הסוף, מתקיים שיתוף פעולה בין סלטי צבר לבין חומוסיות נבחרות בארץ שבהם כל פעם שקונים מוצר אחד מסדרת "מלך החומוס" מקבלים שובר מתנה למנת חומוס עם תוספת באחת החומוסיות בארץ (ויש פריסה ארצית). כל מה שצריך לעשות הוא לאכול לפחות חצי מהקופסה כך שמתגלה התווית הקידמית של החומוס מבפנים, ושם נמצא קוד שיש להקליד באתר www.hummus.co.il , להוסיף את הכתובת והופ – בדואר יגיע שובר לחומוסיה המבוקשת. (עד גמר מלאי השוברים).

DSC01537

הסלטים באים בכמות של חצי קילו, ברשות השיווק ונקודות המכירה המובילות בארץ ובכשרות בד"צ.

טאסוס- גריל ישראלי פלוס.

"מענה לכל האוכלוסיות" זו היתה ההגדרה שנתן לי עודד, מנהל "טאסוס" בהוד השרון (צמוד לספורטן) כששאלתי מה המוטו של "טאסוס". הוזמנתי לטעום את המקום, וכשהגעתי באמת הבחנתי בשאר הסועדים- מכל הקטגוריות האפשריות – מעובדי הסביבה (שרובם באים בצהרים, חלקם מצויידים בכרטיסים דוגמת "תן ביס"), דרך משפחות שחגגו יום הולדת בהרכב של מבוגרים וילדים, ועד זוגות בדייט רומנטי. "אוכל ישראלי אותנטי איכותי משולב עם מנות משודרגות" כך הציג עודד את התפריט שנבנה על ידי שף יורם ארז ("הבוקרים" "קסאנדו") – שילוב של המנות המוכרות והאהובות על הקהל הישראלי (סלטים, שיפודים, בשר על האש) יחד עם טוויסטים מיוחדים כמו סלטים ייחודיים למקום, אופן הכנה שונה למנות ושדרוגים. (כך לדוגמא אפילו מנה כמו כנפיים על האש, מגיעה כשהכנפיים משופדות בצורה מיוחדת על שיפוד).

כבר כשהתיישבתי הגיעו לשולחן צלוחיות עם חמוצי הבית, סלסת עגבניות וקערית זיתי טאסוס, סימן ההכר של המקום, ככה לנשנוש ראשוני תוך עיון בתפריט. בתפריט כמו המוטו של המסעדה, יש מבחר שנע בין השיפודים המוכרים והאהובים, לבין מנות מיוחדות כולל גם מנות לשומרי הגזרה כך שיכולים להגיע בקבוצה, כשאחד אוכל מנת בשר משביעה, השני שותה ממבחר האלכוהול ביחד עם משהו בצד, והשלישי לא צריך לספור קלוריות במנה לא משמינה וכולם יכולים לשבת ביחד.

השוס של המקום הוא הגירסה המיוחדת ל"פלטת סלטים". בדרך כלל מדובר באוסף סלטים סטנדרטי אולם ב"טאסוס" לקחו אותו לכיוון יצירתי ומעבר לכמות הגדולה (והמתמלאת שוב ושוב) של הסלטים, והטריות שלהם, יש גם סלטים מיוחדים, כך שלצד הקולסלואו, החציל במיונז, והכרוב בתחמיץ, יש גם סלט עגבניות "עצבני" עם כוסברה וחריף (אבל לא חריף מדי, פולניה שכמוני התמודדה איתו בסדר גמור), סלט בטטה בצ'ילי – אחד מהפיבוריטים שלי – מתקתק ורך, חציל בירקות, סלט אבוקדו (שבדרך כלל לא מוגש בפלטות סלטים סטנדרטיות), סלט מיוחד של גזר עם פאפאיה שמשלב טעמים של חמוץ, מתוק וטיפה חריפות, סלק עם סילאן, כרוב בתחמיץ שמיר, שלט שורשים מיוחד, ושני המנצחים מבחינתי – סלט לבבות דקל, וסלט קישואים עם קרם נענע שזכה לפופולאריות רבה לא רק אצלי אלא גם אצל סועדים רבים אחרים.

עם הסלטים מגיעות פיתות חמימות , חלקן כמו שהן וחלקן קלויות עם זעתר, ופינוק מיוחד- קערית עם כדורי פלאפל ירוקים חמימים ופציחים (ובתמונה רואים גם את החלק הפנימי של הפלאפל) שכל שולחן מקבל כצ'ופר.

ואם יש פיתות וסלטים, איך אפשר בלי חומוס? כן, חומוס שנעשה במקום, מההתחלה, וגם הוא זוכה לפופולאריות רבה כשהלקוחות לא רק מבקשים אותו במקום אלא באים במיוחד לקנות אותו כ"טייק אווי" הביתה.

מחיר פלטת הסלטים בהזמנת מנה עיקרית – 19 שקלים לסועד, וללא מנה עיקרית – 36 שקלים לאדם.  החומוס- 22 שקלים לצלחת יפה. בכלל, כל המנות שטעמתי הן מאד גדולות ומאד משביעות ויכולות בשקט להאכיל שני אנשים, במיוחד כשיש גם פיתות וסלטים וחומוס בעסק.

הגעתי לעיקריות ועודד המליץ לי לנסות שלוש מהן:

"מאפה טאסוס" (59 שקלים בתפריט) – מלווח במילוי עגל טרי , בצל, טחינה, סלסה וזיתי טאסוס שלוקח 10 דקות להכין כי זה צריך להיות הכי טרי שאפשר, שהיתה מנה נדיבה מאד , גם מבחינת הגודל וגם מבחינת  כמות המילוי. המילוי שמר על עסיסיות, המנה רבת טעמים ובאה עם סלסה וחומוס הבית בצד.

"אסאדו הבוקרים" (94 שקלים בתפריט) – טוויסט על המנה הקלאסית, כשכאן הבשר עובר חוץ מצלייה גם השרייה במרינדה ל12 שעות, של יין אדום. (בתמונה רואים רק חלק קטן מהמנה ולא את הגודל המלא). זו היתה מנה עזת טעמים, היין עטף את הבשר ויצר לו ניגוד של טעם ושל מרקם. הייתי מגדירה אותה כ"מנה של בנים".

"סיניה" (64 שקלים בתפריט) היתה המנה המנצחת שלי מבין השלוש , שכבות של בשר כבש אפוי בטחינה, חצילים, עגבניות ותפוחי אדמה. מנה עשירה מאד, שאם האסאדו היה "מנה של בנים", במנה הזו אין מיגדר מסוים, ואהבתי את העובדה שכל פעם שנעצתי את המזלג, יצאתי עם משהו אחר, פעם תפוח אדמה, פעם עגבניה, פעם בשר וכדומה.

הקינוחים לא מופיעים בתפריט עדיין והם נאמרו לי בעל פה – סופלה שוקולד, גליליות וופלים עם גלידה, וופל בלגי, צ'ורוס, מוס שוקולד ועוגת ביסקוויטים נוסטלגית. היות והמסעדה כשרה, הגלידה היא כמובן פרווה. המנה שעודד בחר עבורי היתה הצ'ורוס, אותן רצועות של בצק מטוגן ברוטב שוקולד, שהוגש עם גלידה. אהבתי שבניגוד למקומות אחרים שאכלתי בהן, כאן הרצועות לא הוטבעו בגרגרי סוכר כך שיכלתי לאכול בעזרת האצבעות בלי להתלכלך יותר מדי. (מנות הקינוח הן 24 שקלים או 32 למנות מסוימות כגון הסופלה).

במסעדה עסקיות מסוגים שונים בשעות שונות , כולל מה שמכונה "ארוחות שחיתות" מיוחדות (פרטים באתר).

אתר המסעדה – http://www.rest.co.il/sites/Default.asp?txtRestID=12800

המסעדה כשרה ,פתוחה כל יום מ12 בצהרים עד חצות, בימי שישי עד שלוש וחצי אחרי הצהרים, ובמוצאי שבת כמובן אחרי יציאתה. לשעות הערב רצוי להזמין מקום מראש.

חניה נוחה חינם ברחבת הספורטן.

כתובת המסעדה – רחוב ז'בוטינסקי 2, הוד השרון.