לפני כשנתיים ביקרתי בסדנה של פרידה רז בשוהם. הנושא היה ""קטניות , ירקות ותבשילים" ולמדנו (וגם אכלנו הרבה כמובן) מנות שונות שהמשותף להן הוא שאפשר להכינן במהירות (כי כשיש לך ילד רעב על הראש ,או במקרה של בן הזוג שלי – בת זוג עצבנית ורעבה, או להפך- רעבה ועצבנית, אתה לא רוצה להתעכב עם האוכל) ועם מצרכים שנמצאים בכל בית, בעזרת כלי מטבח שנמצאים בכל בית.
הפעם הוזמנתי לסדנה בשרית, בעיתוי מצוין כי אחרי כל הגבינות ומוצרי החלב של שבועות, פשוט נזקקתי למשהו קרניבורי. .
סלסילה מפנקת במיוחד הגיעה מ"תנובה" לקראת חג השבועות- קרם פרש 30% שומן של "השף הלבן" שמתאים בעצם לכל דבר- מתוק או מלוח, ומעלה אותו בדרגה, פתיתי מוצרלה מסדרת "השף הלבן" לכל דבר שדורש גבינה שנמסה ונמתחת ומשאירה מאחוריה שובל של טעמים כייפיים- בעיקר בפיצות ומאפים, גבינת קרם שמנת בניחוח טוסקנה 5% אחוז שומן (בטעם פלפלים) ובמרקם שקשה להאמין שיש לו כל כך קצת אחוזי שומן, כי הוא נמרח ונימוח, ו"פיראוס" בפרוסות – גבינה בולגרית שמתאימה במיוחד כבת זוג לפירות הקיץ ביחד עם כוס יין לבן צונן.
בסידרה היתה גם גבינת "נפוליאון חלפיניו"- גבינת שמנת 24% שומן שמתאימה מאד לכריכים , אפייה ובישול אבל מכיוון שבחבילה שלי התבלבלו ושכחו אותה (אבל היי, קיבלתי כמות כפולה של קרם פרש!!) .
ומה הכנתי מכל הטוב הזה?
חבילת שבועות של "שופרסל" כללה הרבה דברים טובים ומיוחדים- מאגף הפסטות המצוננות – רביולי בטטה, וחונקי כמרים (היתה אפשרות למקבץ אבל יצא בדיוק שהשגתי את מה שנרשם מההתחלה). חוץ מזה היו שמנת לבישול 15% וחמאה עם מלח ים אטלנטי שהיא משהו שלא ראיתי בשום מקום אחר.
חג שבועות, חג מוצרי החלב, וב"גד" הכינו לנו שתי הפתעות טעימות במיוחד- "מוצרלה פרסקה" – כדור מוצרלה טרייה, חצי קשה מחלב בקר, ו"ריקוטה פרסקה" – גבינה לבנה בסגנון איטלקי באריזה חדשה.
שתי ההפתעות האלה מצטרפות לשפע רב של גבינות במרקמים וטעמים שונים, שיוצרים לנו חגיגה על שולחן החג שלנו.
המשימה שלי היתה לעשות מנות איטלקיות קלאסיות.
השף אסף גרניט הוא כבר מזמן לא רק שף. עם מסעדות מצליחות בארץ ובחו"ל, ועם תוכנית טלוויזיה פופולארית , השף הוא כבר כוכב ושמן של המנות שלו יוצאות למרחוק.
גם פיצה דומינו'ס היא פיצה אהובה ופופולארית והיא לא שוקטת על השמרים ומוציאה כל פעם חידוש – מפיצה לטבעונים ועד פיצה חיטה מלאה, ויש כמובן מבחר גדול של פיצות, כולל מה שאני הכי אוהבת – פיצה ללא שוליים.
בכל פעם שאני חושבת שאין מה לחדש בתחום הירקות המיוחדים, מגיעה "חוות תקוע" ומפתיעה, ולכבוד שבועות מוצגת סדרת פטריות חגיגיות במיוחד, שמשתלבות מצוין במנות החלביות המקובלות בחג.
מאפי שמרים טריים הם אחד מסימני ההכר של רשת בונז'ור, ולכבוד חג השבועות בטכנולוגיה חדשה- שילוב שני בצקים בצבעים לבן (קלאסי) וחום (קקאו). ומה הטעמים? קרואסון ביס בטעם נוגט, קרואסון ביס חלבה וגביניות שוקו.
עוד לפני שטועמים, כמו בכל דבר שקשור לקולינריה, אוכלים עם העיניים, ושילובי הצבעים יוצרים גם חשק עז לטעום וגם אסטטיקה כמעט חושנית, וכל מארח ומארחת יגלו שלפרוש על הצלחת את המאפים בסדר קבוע ולפי גיווני צבעים, כבר עושה להם חצי עבודה מבחינת ניראות של השולחן, עוד לפני שטועמים ונהנים.
במתחם עזריאלי בחולון, שוכנת "לה ביסטרו בר" הוותיקה והאהובה. התפריט? מכל טוב- סלטים, פסטות, מנות ירקות, כריכים, פיצות, פסטות ומאפים, ומנות בשריות מגוונות. אחרי חנייה נוחה ובשפע, מגיעים לקומה הראשונה של המתחם, בכניסה המאפיה- שמספקת מאפים וכריכים שאפשר לקחת ופופולאריים מאד אצל יושבי המשרדים מסביב, במרכז בר עם מבחר אלכוהולי נאה, ובחלק השני המסעדה עצמה, שיכולה לארח עד 170 איש, ועובדת שבעה ימים בשבוע, משמונה בבוקר ועד הלקוח האחרון, כשאוריינטציית המנות היא צרפת-ניו יורק- הים התיכון.
נתחיל מהתחלה- כשהפריכיות הומצאו והגיעו לשוק הישראלי, טעמתי, עיקמתי את הפרצוף ומאז לא נגעתי בהן. הפריכיות שטעמתי היו בטעם של פופקורן ישן ועם ריח של אבק. תוסיפו לזה את הדימוי של "אוכל של שמנות" והסבירו לי איך זה אמור להחליף חלה מתוקה וטריה? לחם חם מהתנור? פוקצ'ה? לא בבית ספרי.
במשך השנים התמדתי בתפיסה הזו, וחייתי בשלום לצד הפריכיות, ביחסי "שלום שלום" בלי יותר מדי קירבה.
עד שהשבוע הגיע הקופון של שופרסל וגרם לי לנסות שנית, בשם הבלוג כמובן.
אסם-נסטלה לא שוקטת על השמרים , וכשמדובר על דגני בוקר, על אחת כמה וכמה כי ידוע שזו הארוחה החשובה ביום, מה שמעיר אותנו ומביא אותנו לעולם הלימודים והעבודה חיוניים ונמרצים.
(והייתי חייבת לצלם גם את החלק האחורי והמגניב של האריזה)
