באילת יש שפע של אטרקציות אהובות ומוכרות- אפשר ללכת לשחות עם הדולפינים, לשוט ביאכטה או אפילו להחליק על קרח, ועכשיו יש אטרקציה נוספת- מתוקה במיוחד.
נעים להכיר- ה"שוקולטרי,- בית הספר לשוקולד.
אז מה יש לנו שם?
סדנאות ילדים- "השוקולטייר הצעיר" (כי כדאי לחנך אותם מילדות להעריך איכות קולינרית), סדנה משפחתית, סדנאות לערבי גיבוש (כדי לצאת הבוס הכי מגניב שיש), סדנאות קבועות לאורחי מלונות ולקבוצות והתאמה לפי אופי קבוצה ספציפית.
הריח המגרה ביותר הוא ללא ספק של לחם טרי. לחם הוא סמל של אוכל, משמש כמצע וכתוספת למנות או בפני עצמו, וכבר מזמן לא הבחירה של ילדותינו בין "לחם לבן " ל"לחם שחור" שנפרס על ידי החנווני במכולת.
בסקוויטים "פתי בר" הם קלאסיקה. אנחנו מנשנשים אותם, אנחנו מציעים אותם לילדים בזכות הנימוחות שלהם, ואנחנו מכינים מהם הרבה דברים- ממתכון פשוט ביום הולדת לילדים- של כדורי שוקולד של פעם, ועד עוגות שכבות מרהיבות, ואיך אפשר בלי קינוחי כוסות?
כשמתכננים אירוע, לא פעם חוטפים כאב ראש בחיפוש אחר החוויה המושלמת. בין שפע ההצעות הקיימות בשוק, איך בוחרים משהו טוב- גם למארחים וגם לאורחים?
הרבה פרמטרים משפיעים על אירוע- המיקום צריך להיות נוח ורב חנייה, העיצוב של החלל צריך להיות אלגנטי, האקוסטיקה והסאונד צריכים להיות מעולים, השירות אדיב ומהיר, וכמובן האוכל והאלכוהול צריכים להיות בשפע, איכותיים, טעימים ויצירתיים.
בחגים יש מנהגים רשמיים ויש לא רשמיים. הרשמיים הם לשים על השולחן ראש של דג, לטבול תפוח בדבש, לברך ב" שנה טובה". הלא רשמיים כוללים הרבה הרבה הרבה יותר מדי אוכל, פתיחת כפתורי המכנסיים באנחה וסירוב לעלות על המשקל הביתי במשך שלושה שבועות לאחר מכן.
כדי להצליח בכל זאת לעבור את הדלתות גם אחרי תקופת החגים, כל צמצום קלורי הוא מבורך, כשהתנאי כמובן שהוא לא פוגע בטעם. "צבר" באו לעזרתנו עם סידרת סלטים שמכילה 7% שומן בלבד, כדי שנוכל להנות בלי נקיפות מצפון.
יש לי דילמה כשבא לי מתוק. מצד אחד- לא כדאי להרבות במתוקים, כי אם אני אוכל את כל מה שאני רוצה, יצטרכו להרחיב את הדלתות בבית. מצד שני כשאני רוצה מתוק ומציעים לי חטיף אנרגיה, אני לא מרגישה שזה "באמת" המתוק שאני רוצה. סוג של פשרה.
אבל אז מגיע CORNY ומוכיח שאפשר להיות גם חטיף דגנים בריא וגם ממתק אמיתי.
כמיטב המסורת השנתית, בכל שנה, ממש רגע לפני ראש השנה, התכנסנו בסניף "יינות ביתן" ברחובות, לסדנת בישול לכבוד ראש השנה עם השף המצליח (והחתיך )צ'ארלי פדידה- טוב, האמת שהוא בישל ואנחנו אכלנו, אבל היי, בואו לא נכנס לקטנות.
עם מיטב המצרכים של "יינות ביתן" – כולל דגים טריים, בשרים משובחים וכל יתר המצרכים, שף פדידה אירגן תוך זמן קצר משתה חגיגי לתפארת.
נהניתי בעבר מהרבה מוצרים של "תבואות"– שמביאה לנו את מיטב הגורן- שמנים בכבישה קרה, קמחים, פסטות ועוד המון מזון אורגני, ואני תמיד שמחה למצוא מוצר חדש על המדף, והפעם- "מג'דרה קינואה אורגנית" – תערובת של קינואה לבנה, עדשים כתומות ובורגול.
ראשית עיינתי בחלק האחורי של האריזה, ומאד אהבתי לקרוא שיש אחוז חלבון גבוה, מה שגם בריא במיוחד וגם מצוין לי כי בדיוק חזרתי מחדר כושר. אחר כך קראתי את ההוראות וראיתי שזה בעצם כמו להכין פתיתים. כל מה שצריך היה לשטוף את התערובת, להוסיף לה מים ושמן, קצת תיבול, קצת בישול, ויש מנה עשירה ובריאה.
יצר האדם אוהב חידושים. עם כמה שמשהו אהוב עלינו, תמיד נרצה לטעום ולנסות עוד משהו, אולי זה ימצא חן בעינינו גם או אפילו יותר?
זו הסיבה שמותג התה FUZE TEA מבית קוקה קולה מביא לנו חידושים רבים, כדי שחלילה לא ישעמם לנו בפה.. והחידוש הדנדש- ממש בשביל ראש השנה, הוא משקה חדש – אפרסק רימון במתיקות מעודנת.
בארץ יש תעשיית יין פורחת, תעשיית בירה משגשגת, אולם מזקקת וויסקי כחול לבן לא היתה בסביבה עד שהגיעו "מילק אנד האני" והשיקו את המזקקה הישראלית הראשונה.
הגעתי לבדוק, לטעום ולחוות את "מילק אנד האני"– מזקקת הוויסקי הישראלית הראשונה, שממש בדקות אלה ועד שנת 2019- המהדורה הראשונה של הוויסקי מתיישנת לה בנחת בתנאים האופטימליים, אחרי שהופקה בעזרת הציוד,החביות והתהליכים המתקדמים ביותר כדי לעמוד בסטנדרטים המחמירים ביותר של איכות וטעם.
