בראשית היתה "תפוז" במושב בצרה ב2001, ששכנה בלב הפרדסים , והביאה את הטבע לכל מי שהתגעגע אליו מבין הבניינים והחנויות. "תפוז" היתה ההשראה ל"קפה תפוז בטבע" שקיים כבר ארבע שנים בלב הפארק בהרצליה, נקודת טבע באמצע האורבניות – וממש עכשיו משיק את תפריט קיץ 2016 החגיגי.
מהו בדיוק "תפוז בטבע"? ממוקם באמצע חורשת אקליפטוסים, עם המון מרחבים ומתקנים לילדים , יושב הקפה שמביא ארוחות בריאות (ולא רק ), מיצים סחוטים, ופסק זמן ירוק מהמירוץ.
שנות השמונים, האוכל האסיאתי מגיע לארץ, אבל מכונה "אוכל סיני" וכולל בעיקר נודלס עם בשרים שונים, שלעיתים הגיעו בעטיפת נייר כסף בצורת ברווז או תרנגולת. הצ'ופסטיקס היו בעיקר קטע אקזוטי והקופסאות עם המבנה המרובע המיוחד היו אטרקציה.
שלושים ומשהו שנים אחר כך- כבר יש הבדל בין תאילנדי, סיני ויפני, הסויה היא כבר לא פצצת מלח תעשייתית, ואנו חוגגים בשמחה את הפרידה מהרוטב האדום במרקם מסטיק זרחני ששימש בתור "חמוץ מתוק".
לאחרונה נפתח הסניף התשיעי של "ג'ירף" ואחרי סניפים בערים כמו תל אביב, הרצליה, וראשון לציון, יש סניף מלאבסי ראשון. הסניף ממוקם בלב אזור האוכל החדשני של העיר, ליד "יכין סנטר" ופתוח שבעה ימים בשבוע, משתים עשרה בצהרים עד חצות.
הוזמנתי לטעום את המנות הייחודיות של הסניף (כל סניף הוא ייחודי ויש בו מנות שאין בסניפים אחרים, וגם עיצוב שונה כדי להתאים לאזור ולקהל המקומי).
במתחם עזריאלי בחולון, שוכנת "לה ביסטרו בר" הוותיקה והאהובה. התפריט? מכל טוב- סלטים, פסטות, מנות ירקות, כריכים, פיצות, פסטות ומאפים, ומנות בשריות מגוונות. אחרי חנייה נוחה ובשפע, מגיעים לקומה הראשונה של המתחם, בכניסה המאפיה- שמספקת מאפים וכריכים שאפשר לקחת ופופולאריים מאד אצל יושבי המשרדים מסביב, במרכז בר עם מבחר אלכוהולי נאה, ובחלק השני המסעדה עצמה, שיכולה לארח עד 170 איש, ועובדת שבעה ימים בשבוע, משמונה בבוקר ועד הלקוח האחרון, כשאוריינטציית המנות היא צרפת-ניו יורק- הים התיכון.
בלב התוסס של תל אביב, באבן גבירול פינת קפלן, ניצבת "דה לוקאל" מזה שנה וחצי, ונושאת את הטייטל של "בר מקומי ים תיכוני". השף ערן צור מנצח על המטבח, כשברזומה שלו מקומות כמו "כרמלה בנחלה" ו"טורקיז", כשהוא לוקח מנות מוכרות ונותן להם את המגע שלו, שמייחד אותן מכל מקום אחר. המנות מתחברות הן לשעות היום התוססות של העיר, הן לרוגע של שעת בין ערביים כשישיבה על הבר ונשנוש לאחר יום ארוך, והן ליציאה מפנקת בשעות הערב
כשהוזמנתי למקום הוא המה אנשים מכל הגילאים, זוגות בדייט רומנטי, משפחות שחגגו יום הולדת לאב המשפחה (שאפילו חבש כתר על הראש), וגם כאלה שישבו על הבר ונהנו ממבחר אלכוהולי ענק כולל קוקטיילים בכל מני רמות חוזק וטעמים.
שנות השמונים – ימי חמישי בערב. ברחובות עוצר מוחלט, כולם מרוכזים בערוץ הראשון, שם משודרים משחקי הכדורסל של מכבי תל אביב- ארואסטי, ברודי, סילבר, אולסי, כולם שם עם מאה אחוזי רייטינג, בחלק מהטלוויזיות עדיין בשחור לבן- ועדיין הצבע הוא צהוב.
2016- מסעדת "206 גריל בר" בפתח תקווה. כן, פתח תקווה שהפכה למעצמה קולינרית עם מגוון רחב של מותגי מזון ורשתות, בצד מסעדות מתמחות, במתחם בילויים באזור "יכין סנטר" , אחות ל"206" המיתולוגית של צהלה, שמשלבת מנות עכשיוויות לצד מנות קלאסיות ואהובות.
בחלק הראשון של הפוסט סיפרתי על פסטיבל "טעמים בעמקים" שנחגג בפעם ה12 ומפנק את המבקרים בארוחות מיוחדות , טיולים, טעימות, פריחה וכל הטוב שיש לטבע להציע. אנחנו התנסנו רק בחלק קטן מתוך המבחר הענק שיש , והדבר האחרון שעליו סיפרתי היה התחלת ארוחת הצהרים. אז למי שנותר סקרן, הנה ההמשך.
במתחם עזריאלי, בין בנייני הייטק גבוהים , נמצאת "לה ביסטרו בר"– מסעדה מגוונת שמציעה הפתעות רבות.
לצד התפריט הרגיל (שגם הוא מכיל אפשרויות רבות, בשריות, צמחוניות וגם טבעוניות), ומבחר אלכוהול משובח, ישנם תמיד תפריטים מיוחדים בהתאם לזמן ולאירועים.
טקילה, פלפלים, סומבררו, והמון מצב רוח, אלה האסוציאציות שעולות כשנזכרים במילה "מקסיקו". ועכשיו לא צריך להרחיק יותר מדי, בהרצליה נפתח סניף ראשון של "מקסיקלי"– מבית "מוזס" שמביא לנו אוכל מקסיקני מקורי, כמובן בליווי של טקילות ומרגריטות לתוספת השמחה.
הוזמנתי לבחון את כל החגיגה הזו, הגעתי לסניף ודבר ראשון סומבררו על הראש הוא חובה. רק אז יכלתי לבחון את הסביבה המעוצבת שכוללת שילוט ופרסומים ממקסיקו, כולל לחגים כמו סינקו דה מאיו וחג המתים, איורי קיר, וגן קקטוסים יפיפה במרכז.
בסרט "החתונה היווניה שלי" שעוסק כולו בתרבות היוונית, ניתן חלק גדול לשמחה ולאוכל. עכשיו לא צריך לנסוע עד יוון כדי להיות שותפים לאווירה הכייפית והטעימה הזו, כי היא הגיעה אלינו – ממש למרכז הארץ, וליתר דיוק, למרכז ראשון לציון.
"היווניה" – פשוט "היווניה" – חמארה יוונית חדשה, בת חודשיים בדיוק ועושה הרבה שמח. השמחה מתחילה כמובן באלכוהול, שנמצא בכל צורה אפשרית בבר במרכז המסעדה. על הבר ממונה.. ובכן… בר. כן, בר הברמן, שידע לבחור מקצוע לפי השם, או שם לפי המקצוע…
נתחיל מהבירות שנמזגות לקנקני מתכת יפים ומשם לכוסות, דרך צ'ייסרים מכל סוג (ובמבצע על הבר בעשרה שקלים בלבד) וים קוקטיילים שונים, חלקם רשומים בתפריט וחלקם המצאה של בר מאותו רגע. בכלל, אני חייבת לציין שמדובר אולי בתפריט הכי ידידותי בעולם, שכל אחד יכול להתמצא בו בשניה. מה הכוונה? סימוני עלים ליד מנות צמחוניות (עלה אחד) וטבעוניות (שני עלים), ובעיקר סימונים ליד הקוקטיילים כדי לסמן מידת חוזק- חזק או עדין, וטעמים- פירותי או אניסי. האחרון חשוב במיוחד כי אניס הוא טעם ייחודי שכמו כוסברה – או שאוהבים או ששונאים, וביוון הטעם הזה בולט בגלל האוזו שמככב בהרבה מהקוקטיילים, ואני אחת שלא מסוגלת אפילו להריח אניס, כל שכן לטעום אותו, והאזהרה הזו באה לי מצוין.
הוזמנתי להכיר והחוש הראשון שפעל היה השמיעה- את האווירה משיגים שם על ידי מוסיקה אתנית, טורקית, יוונית וערבית, (ובהמשך מידע על ערבי מוסיקה מיוחדת לצעירים ולצעירים ברוחם).
כמובן שצריך להתחיל עם אלכוהול, ובהתאם להעדפות שלי, בר הכין לי קוקטייל "FRESH START " שהוא פירותי ועדין לפי הסימונים, ומכיל מיץ גזר, תפוז סחוט, מנה ביפיאטר ג'ין, טריפל סק ונגיעה לימונית (הקוקטייל , כמו כל הקוקטילים עולה 48 שקלים וכמו כולם מכיל מרכיבים טבעיים בלבד- עשבי תיבול, פירות ותבלינים).
בתקופה האחרונה יצא לי לחיות על מתוקים. המון מתוקים. אולי זה החגים, אולי צירוף מקרים, אבל הארוחות שלי נסובו בעיקר על סוכר. לכן ההזמנה לבקר ב"רובינשטיין" באה לי בדיוק בזמן, כשהתעורר צורך דחוף באוכל "אמיתי"- ומה יותר אמיתי וראשוני מבשר?
"רובינשטיין" שיושבת בנתניה, ממש ליד איקאה, התחילה ממעדניה של בשרים של האחים רובינשטיין, שהתמחו בעיקר במה שמכונה "פרה נמוכה" וכשנוצר ביקוש למנות מוכנות, הוקמה המסעדה לפני כשמונה שנים. ההתמחות היא בבשרים, גם צלויים וגם קרים. ישנן מנות שמתחלפות כל חצי שנה, וישנן מנות קלאסיות ואהובות שנשארות לאורך כל הזמן.
העיצוב קלאסי, הרבה לבנים, הרבה צבעי בסיס וכמובן המעשנה הגדולה והמרהיבה שעומדת בגאווה, (וישנה גם קומת VIP לאירועים מיוחדים).
