אזור ירושלים הוא אזור נפלא לטיולים. גם מי שבטוח שהוא מכיר את האזור ככף ידו, מובטח לו שיגלה בכל טיול הפתעות חדשות.

בביקורי האחרון באזור הפתעה כזו היתה גם לי- סניף חדש, רביעי במספר של רשת "זמורה אורגני" – רשת בתי טבע החובקת בתוכה אוצר שלם של בריאות, טעם ומגוון.

להמשיך לקרוא ←

כשרוצים לצאת למסעדה עם חברים, לפעמים קשה להגיע להחלטה בדבר סגנון האוכל המועדף. אחד רוצה אוכל ישראלי, השני מעדיף לכיוון התורכי, שלישית מעדיפה בכלל טאצ' אסיאתי והרביעי רק רוצה נשנושים עם אלכוהול. מה עושים? הולכים ל"מאליכ" ברחובות, שמגדירה את עצמה כ"חמארה בוטיק", כשהכוונה לאירוח שופע כמיטב התרבות הערבית במגוון מנות מכל העולם.

בביקורנו במסעדה בצהרי שבת קיצית החלטנו מטעמי מזגן לשבת בחלל הפנימי של המסעדה, למרות שמאד נחמד לשבת גם בחלק החיצוני ולבהות בעצלתיים בעוברים והשבים. קיבלנו שני תפריטים עמוסים לעייפה, האחד של הקוקטיילים המפורסמים של המקום, והשני של מנות המזון המוצעות. ספויילר קטן להמשך – המנות והמשקאות הן מה שקוראים "מנות אינסטגרם" מכיוון שפרזנטציה שלהם מאד אסתטית וקשה להתאפק ולא לצלם לפני שאוכלים או שותים.

מתפריט האלכוהול דגמנו ארבעה קוקטיילים: "מייד אין איזרעל" – קוקטייל על בסיס ג'ין, ערק, מלפפון, נענע, כוסברה וליים, "מאליכ אקספרס" – שגם הוא היה על בסיס ג'ין וערק יחד עם סורבה פסיפלורה, ליים, סירופ למונגראס, ואננס, וכן שניים שאינם מבוססים על ערק – "בייבי פיז"  על בסיס רום, מרטיני ביאנקו, מרטיני רוסו, לימון, דבש ואשכולית אדומה, ואחרון אחרון חביב- "היביסקוס", משקה רום מתובל בפרחי היביסקוס, אמרטו, ליים, אננס וסירופ דבש.

החלוקה בין הקוקטיילים מבוססי הערק לאלה שלא, מתאימה גם להגדרה של "גברי" לעומת "נשי" מבחינת חוזק המשקאות.

עם המשקאות הגיעו המנות הראשונות לשולחן שבהגדרתן הן מנות חלוקה כך שהרעיון הוא להזמין מבחר מנות ולחלוק בין יושבי השולחן.

המנה הראשונה ייצגה את יוון, מנת ה"סאגנקי" המפורסמת, המאפה היווני שעשוי מבצק פילו  ממולא בגבינת קפלוטירי. אני כבר טעמתי ואהבתי מאד את המנה בגרסה המתוקה שלה, עם דבש, וב"מאליכ" הלכו על הצד העוקצני והגישו את המאפה ברוטב דבש צ'ילי פיקנטי עם עיטור פלפלי צ'ילי. התוצאה היתה מנה פחות מתוקה ויותר חרפרפה.

קפרזה ים תיכונית הייתה הבאה בתור, סלט מרענן של עגבניות שרי, בזיליקום, בצל סגול, קולי עגבניות וכמובן זיתי הקלמטה המפורסמים וקרעי מוצרלה.

לצד אלה הוגש "לחם הבית" שהוא חובה בכל מסעדה, וב"מאליכ" מדובר בפוקצ'ה בתנור אבן (וכאן הזווית האיטלקית של המסעדה) חמה ורכה לצד מטבלי הבית.

כדי להתרענן קצת מהפחמימות דגמנו עוד שני סלטים, האחד "סלט אננסלק", שילוב של סלקים סגולים ומתוקים, לצד טבעת  אננס בגריל, פטה, בלסמי מצומצם, ובמקור גם פלפל חריף שהוצא לבקשתי, ו"סלט ארטישוק סיציליאני" שכלל ירקות לצד ברוסקטות פטה קטנות ובלסמי מצומצם. מבין שניהם העדפתי את זה של הסלק בזכות שילוב טעמי המתוק והמלוח שהגיעו מהטעמים הטבעיים של הסלק והפטה.

חזרנו לקולינריה הערבית עם מנת חציל בלאדי קלוי שלווה בטחינה שחורה ושמנת חמוצה, שעוטרה בסלסת עגבניות, וההמלצה שלי לקחת מהכל בבת אחת על הכף ולקבל הרבה יותר מסך המרכיבים.

המנה האחרונה מתפריט המנות הראשונות היתה "חומוס לימה לימה". במסעדות יווניות ניתן למצוא חומוס עשוי מאפונה צהובה, במנה שנקראת "פאבה" וב"מאליכ" בחרו להכין חומוס משעועית לימה, חידוש שלא נתקלתי בו במקומות אחרים. המנה מתובלת בשום ומוגשת עם ביצה קשה ולאפה חמה, כולל מטבל עגבניות וקערית חמוצים ביחד עם פרוסות בצל חי שנותן את מגע ה"הארד קור", מה שנקרא "מנה ליודעי דבר".

בעיקריות הוגשו שתי מנות, האחת וותיקה ואהובה, מנת שווארמה הודו בצלחת, עם אורגנו, טחינה, פלפל חריף ועמבה, מנה ישראלית או לפחות כזו שהפכה לישראלית בעיני הקהל הרחב. התיבול היה מעט שונה מטעמי השווארמה שאנו רגילים אליהם.

השף אבישי מסיקה מגוון בכל פעם במנות חדשות, ואנו קיבלנו מנת קרואסון מלוטף בשני סוגי גבינות צ'דר, מעוטר בפפרוני ומזולף בקולי עגבניות. המנה הייתה מעניינת ועתירת טעמים ולצערי הגיעה כבר בסוף, כשכבר היינו מלאים כמעט לגמרי (למעט שמירת מקום לקינוחים כמובן) כך שרק טעמנו. לטעמי מנה שהולכת מצוין עם בירה.

עוד קצת לגימה מהקוקטיילים ואנו מוכנים לקינוחים. הקינוח הראשון שטעמנו היה יצירת אומנות פרחונית בשם "הפרח בגני" שהוגשה כצפוי בתוך עציץ, כשהיא בנויה בשכבות של שטרוייזל חמאה, קומפוט תפוחי עץ, קצפת, שברי אוריאו ואבני שוקולד. אם מישהו היה רוצה שאעסוק בגינון, זה סוג הצמחים שהייתי רוצה בגינה שלי. ערימת פינוק יפה ומתוקה.

לחובבי הפחות מתוק מומלץ הקינוח השני שקיבלנו, היא ה"כנאפה של המאליכ!", שהוגשה במחבת לוהטת ולוותה בכדור גלידת ווניל עם קישוט פיסטוקים וזרזיף שמן זית.

אני פחות מתחברת לשמן זית בקינוחים, אבל במקרה של הכנאפה מדובר היה בכמות קטנה שנועדה להעצים את הטעמים. ניגודי החום של הכנאפה והקור של הגלידה הוסיפו עניין למנה.

הנה הפרטים:

"מאליכ" – הרצל 213 רחובות

טלפון: 08-8634044

סיווג המקום: חמארה בוטיק, קוקטיילים, מנות חלוקה בהשפעות מכל העולם.

שעות פתיחה: בימי חול מ17.00 ועד אחרון הלקוחות ובסופי שבוע מ12.00 בצהרים עד אחרון הלקוחות.

המסעדה מתאימה ל: כולם. יש מנות ילדים, צמחוניות, טבעוניות.

נגישות לנכים: יש

מחיר ארוחה ממוצעת: כ80 ₪

מבצעים: משעת הפתיחה ועד 20.00 ישנו "האפי אאואר" שבו בירות גולסטאר ומכבי בגודל שליש עולות 10 שקלים בלבד, וחצי ליטר ב15 שקלים, ומחירי הקוקטיילים 25 שקלים בלבד.

המסעדה איננה כשרה.

עמי ותמי הולכים להם ביער, וכשהם מגיעים לבית שעשוי כולו מממתקים- הקירות עוגה, הגג וופלים, החלונות סוכריות והארובה שוקולד, הם שוכחים לגמרי שבעצם הם חיפשו את הדרך הביתה. ומה הפלא? כולנו אוהבים מתוק, חלק יותר, חלק ממש יותר, ויש אנשים כמוני- שבלי קינוח זו ממש לא ארוחה, גם אם גורדון רמזי בישל אותה בעצמו. זכורה לי ארוחה עם חברים במסעדה, כשהגיע שלב הקינוח, והשף הוציא מיני קינוחים צרפתיים מסובכים עם כל מני קרמים וקרמל ופירות וריבות. אכלנו אבל… זה לא היה זה… ואז, כשכבר התייאשנו, הוא הוציא את הקינוח הפשוט ביותר- פונדו שוקולד עם שיפודי ממתקים. זהו, לא היה צריך יותר. גם אלה מהחבורה שיצאו לעשן בחוץ חזרו בריצה, וכולנו הפכנו לילדים מלוכלכי פנים ומאושרים מאד.

את קסם הממתקים מביאים לנו ב"טסה" בסניף החדש שהושק אמש בכפר סבא, אח לשאר הסניפים בחולון, אשדוד (שני סניפים) ורעננה.  ומה יש לנו שם? למעשה סופרמרקט שלם שעוסק בממתקים. התחושה הראשונה כשנכנסים למקום (ויש שפע של חנייה בסביבה) היא רווחה. אין צפיפות- המעברים הם רחבים כך שגם כמה אנשים שמגיעים אחד מול השני, מצויידים בעגלות רכישה , יכולים לעבור בקלות אחד את השני.

להמשיך לקרוא ←