פסטיבל "ירוק ולא רחוק" – הטבע ממש ליד הדלת.

בישראל יש המון מה לראות, לטעום, לחוות. הבעיה- לא תמיד יש לנו אפשרות להעמיס את כל המשפחה על הרכב בחמש בבוקר, כדי לנסוע כמה שעות בפקקים ולראות פרחים או לטעום מנות מיוחדות.  פסטיבל "ירוק ולא רחוק" מוכיח לנו שיש הרבה אפשרויות ממש קל"ב. כמה קל"ב? שעה מתל אביב. זה הכל, ומגיעים לאזור שפלת יהודה שכולל את המועצות האזוריות שפיר, באר טוביה, יואב, לכיש, גזר ואת העיר קריית גת, ומוצאים המון אוצרות, שעכשיו גם מרוכזים בסופי השבוע בין התאריכים השני למרס (ממש אוטוטו) והשמונה עשרה בו. במשך ארבעה סופי שבוע יש שפע של פעילויות, מסעדות, אטרקציות והרבה כיף לכל הגילאים. רוצים דוגמה קטנה? בסוף השבוע הראשון למשל, בתחילת מרס ניתן להשתתף בסדנאות "שיאצוגה" יפניות, לדון על תרבות ב"אנזו", להשתתף בג'אם מוסיקה חיה בנתיב הל"ה, לטעום יינות ב"יקב מרשה", ללמוד על גאולוגיה בביתו של אריה איתמר בבית ניר, לבקר בבוסתן שושן ואיך אפשר לא לטבול במעיינות חמי יואב ולהתפנק בספא "אקויה"?  למשל בסוף השבוע השלישי (13 למרס – שושן פורים)- "מירוץ למליון" של משפחות עם תחרויות אתגריות, סיורים מודרכים של מדרשת הדרום, ביקור בנמל אשדוד, משחקי נווטים לכל המשפחה, וחוויה מתוקה במיוחד ב"בן אנד ג'ריס" בבאר טוביה שם יתקיים הפנינג חגיגי עם בועות סבון, מוסיקה ובונוסים של כדורי גלידה למחופשים, ועוד הרבה.

בלי להלאות את קוראי היקרים ברשימות ארוכות- את כל המידע והשפע ניתן למצוא באתר הפסטיבל

הגענו לביקור מקדים בחלק קטן מהאטרקציות, רק כדי להתרשם מהאפשרויות הרבות שיש בפסטיבל. התחנה הראשונה היתה אצל "עידן אופן" בקיבוץ רבדים. אצל עידן יש את כל האפשרויות- לכל הגילאים וכל מי שרוכב או לא רוכב על אופניים. בחבורה שלנו היו כל האופציות האפשריות- גברים, נשים, הריוניות ועם תינוקות, ספורטיבים וכאלה שהם יותר "מיטיבי לסת" מאשר "מיטיבי לכת". (ואשאיר לכם לנחש לאיזה קטגוריה אני משתייכת…).

אז עלינו על אופניים (הספורטאים), ועל רכבי גולף (הפחות ספורטאים) ויצאנו בשיירה לטייל בשדות החיטה, החוחובה והחומוס בסביבה, טועמים את הטבע הירוק,  עוברים אתגרים (קלים) של נהיגת שטח ובעיקר מצלמים המון. המטרה- הגעה לעיר הפלישתית עקרון עליה קיבלנו הסבר מעידן  הלל בעל המקום. במסגרת הפסטיבל ייצאו טיולים למסלול קל של 12 ק"מ, שמתאים גם לרוכבים מתחילים, כך שכל המשפחה יכולה לרכב בנחת כשעתיים בתוך טבע ירוק ופורח, מקורות מים ועתיקות. תוך כדי המסלול עוברים בנחל תמנע, ויש גם חורשה עם שולחנות פיקניק ולבסוף מגיעים לתל מקנה עקרון, שם יש שרידי עתיקות מתקופת הפלישתים, ואפשר להתרוצץ או לחילופין לנוח בפינת המנוחה והצל. מי שרוצה גם טבילה במים, יכול להתרענן בבריכה הטבעית שבדרך.

במסגרת הנסיעה ברכבי הגולף גם קיבלנו מכשירי קשר כדי לוודא שכולם במסלול הנכון (שגם מסומן בחיצים ברורים מאד) וגם כדי לשמוע הנחיות והסברים על מראות שונים שרואים בדרך.

מלבד הרכיבה עצמה, יש אפשרות אצל "עידן אופן" גם לארגון ימי כיף וגיבוש לחברות, שילוב ארוחות בשטח, ימי הולדת ועוד.

תחנתנו השניה היתה במקום קסום– הגענו למושב "ניר בנים" שם פגשנו אישה מיוחדת – גינת רוגל, שסיפרה לנו את סיפור חייה המרגש ומאבקה העיקש להפוך לאם ,שהוליד בצד ילדה מקסימה, גם תובנות שהפכו ל"my moment  "- הרגע שלי בחיים. גינת הסבירה כיצד גילתה עקרונות שאיפשרו לה להגשים חלומות באמצעות כמה שלבים- הוקרת תודה על כל מה שסביבנו (גינת עצמה גילתה את היופי הפשוט, ובכל יום צילמה פרחים, אור שמש, ילדים וכך הלאה, והודתה על קיומם ועל היופי שהם מעניקים לה), ואחר כך רישום של החלומות והשאיפות לעוד שנה, עוד חמש שנים וכך הלאה. כדי להעצים את האפקט כל הרישומים הללו מוכנסים לפתקים קטנים שמושחלים בתוך מחזיק מפתחות או שרשרת, כך שאפשר ללכת איתם צמודים ולקבל את המוטיבציה והרוח החיובית שתאפשר את הגשמתם. במסגרת הפסטיבל תתקיים סדנת הגשמת חלומות  לכל המשפחה- ילדים ומבוגרים כאחד, שבה אפשר יהיה להעלות את החלומות, לכתוב ולהתחיל לפעול להגשמתם. הסדנאות של גינת מתקיימות בכל רחבי הארץ, וניתן לקבל פרטים באתר שלה.

(למעלה ולמטה- רגעים קסומים ב"מאי מומנט")

התחנה השלישית היתה תוססת במיוחד- "החווה של חוה". הגענו לקיבוץ הדתי חפץ חיים ופגשנו אישה מופלאה- את חוי זליגר, פנסיונרית בת המשק, אם לעשרה ילדים שלקחה על עצמה את פינת החי של הקיבוץ שעבר הפרטה, והפכה אותו לסוג של תיבת נוח, בה מטופלות חיות שניצלו משחיטה או שצריכות שיקום והצלה. המוטו של חוה הוא "אסור לאדם שיאכל קודם שייתן מאכל לבהמתו, שנאמר ונתתי עשב השדה לבהמתך, ואחר כך ואכלת ושבעת (בבלי ברכות מ"ע) וכך היא דואגת לחיות לפני שהיא דואגת לעצמה. החווה נועדה לספק בילוי משפחתי שכולל ערכים כמו אהבה לטבע וכיבוד הסביבה. החווה פועלת תחת פיקוח רשות שמורות הטבע וצער בעלי חיים ויש שם המון דברים לעשות- חוץ מלצפות על החיות (וגם ללטף את החיות בחצר הליטוף), אפשר לנסוע ברכבת לרפת ועל הדרך לשלוח מסר עם יונת הדואר שמוצאת את הדרך בסוג של ג'י פי אס טבעי, לאפות פיתות, לרכב על חמורים, לחלוב עיזים ולהנות מהג'ימבורי ומתקני מתנפחים בימים חמים.

המקום סגור בשבת אבל בימי הפסטיבל יתקיימו פעילויות מיוחדות בימי שישי ה3 לחודש וה17, וגם חגיגה פורימית בשושן פורים ה13 למרס. לא לשכוח גם את יריד האיכרים שיתקיים בזמן הפסטיבל, ויציע מגוון ענק של דברים מעניינים וכייפיים.

בחווה יש המון סוגי חיות, כמו שאפשר לראות חלק קטן בתמונות- חיות משק, חיות בר, עופות מים, עופות מים ודורסים שונים, והיא משתרעת על שטח של כ20 דונם עם מרחבי מנוחה ועוד.

(בתמונה למעלה – חוה זליגר, ובתמונה התחתונה בעלה- יעקב ויוני הדואר)

למבוגרים שבחבורה מומלץ לבקר במוזיאון החלוץ החרדי שקיים במקום, ומספר את סיפורם של מייסדי הקיבוץ.

הבטן התחילה לקרקר ותחנתנו הבאה היתה ארוחת צהרים במסעדת "פונדק ורדה" בצומת מסמיה (ראם) שמציעה אוכל ביתי כשר ואותנטי. המסעדה קיימת כבר מעל ארבעים שנה והיא אייקון אהוב בקרב חיילים שמתים על ה"פופאי"- חביתת ירק מיתולוגית. הצוות וותיק ונאמן (המלצרית ה"חדשה" ביותר נמצאת במקום כ27 שנים) וחומרי הגלם טריים ואיכותיים- סלטים כמו חומוס וטחינה הם תוצרת בית, כבושים מיוחדים, מרקים מפנקים, בשרים מבושלים ועל האש, תוספות חמות ומגוונות, וגם לצמחוניים וטבעונים יש מנות ייחודיות.

ישנה גם אפשרות ל"טייק אווי". המסעדה כשרה.

אחרי ששבענו הגיע הזמן גם להשביע את העיניים ביופי עוצר נשימה, ואת זה מצאנו ב"משק וינברגר – סיורים בכפר" במושב ערוגות.

המשק מתמחה בגידול פרחי חורף- כלניות ,קאלות צבעוניות ונץ חלב, שמיועדים בעיקר לייצוא, ובקיץ סוגי ענבי מאכל. אנחנו הגענו בדיוק כדי לראות את יופין של הקאלות (ועוד כמה עצים מלבלבים ופורחים על הדרך). אין לתאר כמה שהן יפות- בצבעי אדום, צהוב, כתום וצבעי ביניים, מרשימות ,תמירות ונראות כמו תכשיטים על ענפים. סיירנו בחממה ושמענו הסברים על גידולן ועל חיי החקלאים במושב.

במסגרת הפסטיבל ניתן יהיה לבקר במקום בימי שישי ושבת (את השעות והפרטים המדוייקים אפשר למצוא באתר הפסטיבל או בדף הפייסבוק של משק וינברגר"), ללמוד ולהנות.

תחנתנו האחרונה היתה מתוקה במיוחד- ביקור במה שהחל בשני חברים בוורמונט בשם בן וג'רי שהחליטו לפתוח חנות גלידה. עברו כארבעים שנה וכולנו יודעים איך זה נגמר (או למעשה ממשיך)- בן אנד ג'ריס  – מפעלי גלידה גדולים שמייצרים את המטעם הקריר הזה במגוון של טעמים מיוחדים, ותוך הקפדה על שלושה עקרונות חשובים – משימת המוצר- לייצר, להפיץ ולמכור את הגלידה באיכות הטובה ביותר ותוך שימוש במרכיבים שמכבדים את כדור הארץ, (וללא הנדסה גנטית), משימה כלכלית- לנהל את החברה לצמיחה כלכלית ברת קיימא, ומשימה חברתית – למצוא דרכים חדשניות להפוך את כדור הארץ למקום טוב יותר. כך למשל החברה מקפידה על רכישת חומרי גלם רק ממקומות המקיימים סחר הוגן שבו גם החקלאי מקבל שכר הוגן עבור עבודתו, וגם השיטות החקלאיות ידידותיות לסביבה, ובמקביל גם השקעה בחברה כמו תוכניות בריאות, תמיכה בחינוך, מודעות לאי ניצול ילדים ועוד.  עוד דוגמא- הבראוניז שמככבים בטעמים השונים של החברה מיוצרים במאפיית גרייסטון בניו יורק שמספקת מקומות עבודה והכשרה לתושבי העיר בעלי הכנסה נמוכה.

ישבנו בחדר הישיבות של המפעל בבאר טוביה, ותוך כדי ליקוק טעמים שונים של גלידה, שמענו על החידושים האחרונים כמו גלידה נטולת חלב שמתאימה לרגישים ללקטוז ולטבעונים ומבוססת על חלב שקדים, וכן על האפשרויות הרבות מעבר לרכישת הגלידה בחנות, כמו עגלות גלידה לאירועים (שאני מתה להיות מוזמנת אליהם!!).

במסגרת הפסטיבל בימי שישי תהיה פעילות מיוחדת של מסיבה עם מוסיקה, הפרחת בועות סבון, כדורי גלידה אקסטרה, וכמובן בשושן פורים גם הפנינג פורימי מיוחד .

עוד בפסטיבל מסלולי טיול כמו יער המלאכים, שמורת פורה וגבעת תום ותומר המרגשת במיוחד, טיולי ג'יפים, פסטיבל מספרי סיפורים, מבצעים מיוחדים במסעדות מכל הסוגים באזור, והופעות מיוחדות כמו וורטיגו, מופע היחיד של שלמה בר אבא, שלום חנוך, ירדנה ארזי והגבעטרון ועוד.

השמש כבר שקעה כשעזבנו את באר טוביה לכיוון תל אביב. בילינו יום שלם ובו נגענו רק בקצה הקצה של כל האפשרויות והפעילויות שיש בפסטיבל "ירוק ולא רחוק". כאמור כל הפרטים באתר של הפסטיבל, ושווה להתעדכן כדי לא להחמיץ!!

#ירוק_ולא_רחוק

 

 

 

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.