לשתי מסעדות היוקרה של השף גיא פרץ – "גספאצ'ו" באשקלון ו"קונפי" בחיפה, נולדה במזל טוב אחות קטנה בשם "אנדיב" שממוקמת במלון החדש דנדש WEST על חוף הים באשדוד (רחוב הטיילת 21, חוף לידו).

המסעדה כשרה, כמו כל מסעדותיו של פרץ, כוללת 80 מקומות ישיבה, עוד 40 על טרסה, ועוד שני חדרים פרטיים לאירועים של עשרים ושלושים איש, ומהווה מקום לטווח רחב של טעמים – מארוחת שף מלאה ועד טאפסים בליווי משקה מתוך מבחר עשיר של אלכוהול.

הוזמנו ל"אנדיב" רק שלושה ימים מיום פתיחתה (ופתיחת המלון) ועוד לפני שהאתר של המסעדה עלה לרשת, כל השולחנות מסביבנו היו תפוסים, מתוכם הרבה חובשי כיפות ששמחו למצוא עוד אופציה כשרה ברמה גבוהה.

פתחנו את הערב בקוקטייל מתוך תפריט המשקאות. אנו בחרנו ב"קוסמופוליטן" עדין (וודקה, טריפל סק, סאואר ואוכמניות ) – 42 שקלים בתפריט לקוקטיילים.
במקביל התחילו להגיע מנות מתוך תפריט ה"נגיעות קטנות לחימום החיך".
ראשית הגיע לחם הבית שכלול אוטומטית ומגיע לכל שולחן. זה היה לחם מבצק ספינג' שנאפה על לבנים והוגש עם מטבלים שונים, חלקם חריפים.
(הערה כללית – יש כמה וכמה "הפתעות" חריפות בדרגה זו או אחרת, שווה לשאול למי שלא אוהב חריף. כך למשל אני ראיתי רוטב ירוק באחת המנות והנחתי שהוא טחינה ירוקה, ורק לאחר שטעמתי הסתבר שלקחתי מנה די גדולה של וואסבי…)

המנות הבאות היו :
– "סביצ'ה ים תיכוני" – פילה בס קצוץ, ירקות טריים, בצלים וכוסברה בלימון סחוט ושמן זית – 34 שקלים בתפריט. מבין ה"נגיעות" זו היתה אחת המנות שאהבתי מאד, בעיקר כי אני מאד אוהבת כוסברה, ואהבתי את הרעננות של המנה שהוגשה על קרח.
– "ארטישוק בלימון" – נתחי ארטישוק בווינגרט לימון חם, שום קלוי וכוסברה" – 32 שקלים , היו המנה השניה שאהבתי, שוב , כי אני פריקית של כוסברה, ולמרות שארטישוק הוא לא הבחירה הראשונה שלי, הלימון עשה לו ממש טוב.

אבל – אם הייתי צריכה לבחור מנה אחת מתוך ה"נגיעות" – זה ללא ספק היתה המנה הכי "פשוטה" בתפריט ה"נגיעות" – "פלחי סלק חם, עלי אנדיב, בלסמי מצומצם, שבבי שום קלויים ושמן זית מעולה" ב28 שקלים , כי הסלק הזה הוא השיחוק של המסעדה – סלקים שניצלים בשלמותם אחד אחד, מתובלים, ומצטרפים לכמה וכמה מנות. הסלק הופך למתוק כמו סוכריה נימוחה. מבחינתי קערה שלמה של סלקים וזהו.

עוד מנות מתפריט ה"נגיעות" שהוגשו היו –
"חציל אנדלוסי" קלוי בגריל על קרם אריסה, שום קונפי ולימון כבוש (28 שקלים) , ו"פלפלים חריפים צלויים בגריל" עם שמן זית, שבבי שום ומלח חם (22 שקלים) שלא העזתי לנסות. אחרים אמיצים יותר אמרו ש"חריף, באמת חריף".

הדף הבא בתפריט היה "ראשונות בגירסת השף" ומתוכו טעמנו שתי מנות –
"קרפצ'יו סינטה צרובה" – עם שמן זית, פלפל גרוס, מלח ים ובלסמי מצומצם (48 שקלים )
וההעדפה שלי – "סלט אנדיב" באותו מחיר, שכלל קודם כל את הסלקים המתוקים, פקנים מסוכרים, בצל סגול, עלי בייבי, שקדים ווינגרט..

אחרי כל המנות הראשונות התחיל להגיע מבחר מהמנות העיקריות:
– "פרגיות בסילאן" – פרגיות בגריל עם סילאן, רוזמרין, שום ותמרים על בטטות פריכות (82 שקלים) – מנה שפחות התלהבתי ממנה כי היתה בסך הכל די צפויה.
– "רוסיני דה שף" – (149 שקלים) – פילה בקר עם כבד אווז צלויים בגריל ומוגשים לצד בטטות צלויות, בצלצלי שאלוט, קונפי שום ורוטב יין אדום" – יש לי קצת בעיה מצפונית עם כבד אווז. מנה מפוארת.
– "אנטריקוט" – סטייק ורד הצלע (109 שקלים) – צלוי בגריל עם תפוחי אדמה פריכים, קרם דיז'ון ושום קונפי- הבחירה של הבלוגרים מבין כל המנות העיקריות, צלוי , עסיסי ובלי שיטשטשו לו את הטעמים עם כל מני תוספות.
– " אסאדו" על העצם (98 שקלים), בניחוח ברביקיו קרמל מעושן, על מצע קרם שורשים . היה בסדר, אנחנו עדיין העדפנו בגדול את האנטריקוט.
– "בייבי צלעות טלה" – (139 שקל) – צלעות טלה צעיר צלויות בגריל בניחוח פלפלת וטימין לצד ירקות שורש פריכים, קונפי עגבניות ורוטב יין אדום. מנה שקיבלה אצלנו את המקום השני לאחר האנטריקוט.
והערה- לטעמי גם תפוחי האדמה הקטנים הצלויים וגם הפירה היו טיפה מלוחים. שף מאוהב?

מתוך תפריט הדגים קיבלנו לטעום מנת "פילה בס בטחינה" (93 שקלים) – פילה גדול ועבה, על לב חציל קלוי, עם סלקים צלויים, קונפי עגבניות ובצל ירוק. למי שרוצה דג ולא בשר, זו אופציה.

הדף הבא של התפריט היה האחרון מבחינתנו – (היתה אופציה לשתיה חמה אבל יש לזכור שזו מסעדה כשרה כך שמדובר בקפה ללא חלב או בתה לסוגיו) – הקינוחים כמובן.
תמיד יש לי חשש מקינוחים במסעדה כשרה – קשה מאד לעשות קינוח שיהיה טעים ולא יכיל חלב או חמאה או שמנת, או גרוע מזה, קינוח שינסה לעשות חיקוי של חמאה או שמנת.

מחירי הקינוחים נעים בין 36-40 שקלים בתפריט ואנו קיבלנו:

"טריפל שוקולד" – מגנום שוקולד קינמון (כדור שוקולד שבתוכו נעוץ מקל קינמון), טרפלס וויסקי ומקרון שוקולד. בצלחת שלנו היו מקרונים ירוקים. מנה יפה, השוקולד לא מרוכז מאד.

"קדאיף חלבה" – סלסלות קדאיף פריכות , עם גלידת ווניל (פרווה, כמעט ולא מרגישים), חלבה מוקצפת, פיסטוק גרוס, טחינה גולמית וסילאן – למי שרוצה מתיקות אבל לא מוגזמת, עם קרנצ'יות של האגוזים.

"מילפי קוקילידה" – שכבות עוגיות קוקילידה ביתיות עם סורבה קוקוס , ברוטב שוקולד אספרסו חם – מנה שקצת איכזבה אותי כי הסורבה היה רך מאד, וכשלחצנו עם הכפיות על העוגיות כדי לשבור אותן, הן מעכו את הסורבה והכל הפך למרק אחד על הצלחת. לטעמי העוגיות צריכות להיות רכות יותר והסורבה מוצק יותר.

ושתי המנצחות שלנו –
הראשונה היתה מנת סיגר שלא תאמה כל כך את המתואר בתפריט – בתפריט היה כתוב "סיגרים פריכים במלית פיסטוקים, בניחוח ציפורן וקינמון, מונחים על סורבה קוקוס" . בפועל קיבלנו סיגרים ממולאים בתמרים, על גלידה (פרווה אבל ממש לא מורגשת במקרה הזה) של פירות יער עם רוטב פירות יער מעל. אני שמחה שהמנה לא תאמה את המפורט בתפריט מכיוון שהשילוב הזה היה מנצח – הקרנצ'יות של הסיגרים, החמצמצות של פירות היער, המתיקות של מילוי התמרים.

הפתעת הערב היתה מנה כביכול פשוטה – "גרניטה פסיפלורה" – קרח גרוס בניחוח פסיפלורה ועלי נענע בשילוב פלחי פירות עונתיים משתנים". הצלחת היתה עשירה וצבעונית, והפירות הונחו על סוג של משהו בין ברד גדול למרק קר. כשסיימנו לנשנש את הפירות עם הקרח, מזגנו לכוסות את ה"מרק" שנשאר והפכנו אותו למשקה מרענן.

בתקופה הקרובה פותח גיא פרץ רשת חדשה בשם "ג'יי קפה" שתהיה כשרה, חלבית ותצפה אל אגם מלאכותי על גבעה, מול הים באשדוד. בנתיים אפשר לטעום את "אנדיב" ואחיותיה הוותיקות יותר , כל אחד לפי טעמו.