(קרדיט לצילום המוצרים – בועז נודלמן)
לא משנה אם תקראו לזה "על האש", "מנגל", "גריל" או "ברביקיו" – בשרים צלויים על האש הם מנה אהובה על כל הגילאים והטעמים. אבל גם השף המהולל ביותר לא יצליח להפיק מנות בשר טעימות ללא חומרי גלם איכותיים.
כשאנו רוצים להכין מנה "על האש" אנו ניגשים לאיטליז או לקצביה ומבקשים לפי הנתח "תן לי אנטריקוט, תן לי שייטל" אבל אף אחד לא מבטיח לנו שהנתח יגיע תמיד מאותו ספק איכותי, כך שיש מצב שבו בפעם אחת תצא לנו מנה מופלאה ובפעם השניה מנה מאכזבת.
בתחילה היו רק נקניקיות תעשייתיות שהגיעו עם שפע סטראוטיפים, מהתוכן הלא ברור שלהן ועד לשיוך לאוכל של ילדים. אחר כך העולם הקולינרי נפתח וגילינו את השרקוטרי ואת נקניקיות הגורמה מבשרים משובחים כמו בקר, עוף, הודו ועוד ובתיבולים שונים.
כעת תפריט נקניקיות הגורמה מתרחב בעזרת "מעדני יחיעם" המשיקים נקניקיות גורמה חדשות- נקניקיות צ'וריסו בסגנון ארגנטינאי ונקניקיות בסגנון צרפתי.
עונת החורף מביאה השראה רבה לשף אורן מורד, שף "סיטרה" , שעל קו חוף הים התיכון.
בין אם יושבים במרפסת, בחלל הפנימי או בחדר האירועים הפרטי, ניתן לבחור מנות שנבנו באהבה במיוחד לתקופה שבה אנו מחפשים אוכל מנחם ומחמם, עשיר ורב רבדי טעם, לצד מנות אהובות המככבות בתפריט כל השנה.
ענן דקיק של קמח נישא באוויר כשהשף אקלו אבטה, בן טיפוחיו של רפי כהן, מקפל בעדינות אין קץ שכבות בצק אחת על השניה, שייפתחו באפייה למרקם קרנצ'י עדין. לצידו במטבח אמיר הרוש, יוצא הגירסה הישראלית של " MKR המטבח המנצח" ושניהם יוצרים, יחד עם הבעלים לירן צדיק, את G27 – בית קפה ייחודי ברמת חן, הכולל אפייה, גורמה ויין.
המאפים נאפים בכל יום, הכי טריים שיש – לחמי דגנים, נלסון וקסטן, פוקצ'ות, לחמניות, עוגות, עוגיות ועוד, שניתן לאכול במקום וגם לקחת הביתה.
בשעות הבוקר ניתן להינות משלל ארוחות בוקר עשירות, הכוללות מעבר לשילובים המוכרים של ביצים (המגיעות כאומלטים הכוללים שמנת) , גבינה ולחמים גם מאפים מתוקים, ממרחים ייחודים – והכל, ממש הכל, כולל אפילו הריבות, נעשים במקום.
בצהרים משתנה התפריט והופך להיות חוויה איטלקית ובשעות הערב ניתן להרגע עם כוס יין איכותית לצד מנות שף קלילות. את היינות אף ניתן לרכוש במחירים סיטונאיים משתלמים במיוחד.
זה היה לילה סתווי נעים כשהגענו לטעום את מה שיש למקום להציע, ובחרנו לשבת ברחבה החיצונית (שבקרוב תעבור לסגירת חורף). אפשר לבחור גם לשבת בפנים ולהתרשם מיצירות אומנות בסגנון פופ ארט בכיכובו של איש המונופול למשל.
פתחנו בלגימת יין משובח, המוכיח שוב ושוב כמה יינות טובים ישנם בארץ. היקב היה יקב עדולם, הסידרה "פייב סטון" והיין נשא בגאווה את השם "מוביליטי". היין היה המלצת המקום ושווה להעזר בהמלצות מכיוון שהוא היה בחירה מדוייקת לערב נעים, לצד מנות איטלקיות.
פתחנו במנת אנטיפסטי ששילבה ירקות עונתיים בתנור בתיבול שמן זית ותבלינים. היא הוגשה לצד גבינה מתובלת וקערית זיתים שאי אפשר היה להפסיק לנשנש.
לצידה הגיעה פוקצ'ה הנאפית בתנור אבן וייחודה בכך שהיא מקבלת ליטוף של דבש בחלקה העליון. קיבלנו אותה בחברת מטבל עגבניות וקערית שמן זית אבל אני בחרתי להתמקד בקערית החמאה הרכה שביחד עם הפוקצ'ה יצרה חוויה של "ארץ זבת חלב ודבש".
מתפריט הסלטים נבחרו עבורנו שניים- סלט בוראטה- מבחר עגבניות, פסטו אגוזים, בוראטה גדולה קשורה בסרט שנחתכה ושפעה מכל טוב על הירקות, ותיבול שמן זית וחומץ בלסמי.
השני היה סלט עלים- מבחר עלים, רוקט, פרי העונה (במקרה שלנו מלון מתוק), גרעיני חמניה וקרעי גבינת מוצרלה בליווי וינגרט חרדל.
שני הסלטים יכלו להוות ארוחה שלמה בפני עצמם, חומרי הגלם זעקו טריות ואת הפריכות של העלים ניתן היה לשמוע למרחוק.
כל המנות מוגשות על כלים המעוצבים במיוחד לבית הקפה על ידי קרמיקאית מומחית ומחמיאים למנות.
ואיך אפשר בלי פסטה? הפסטה של 27G מוכנה במקום ומכילה ביצים. אין לתאר כמה שמרגישים בהבדל. האיכות של עבודת היד, המידה המדוייקת, הכל מתחבר ליצירה איטלקית מענגת. הפסטה שנבחרה עבורי הייתה פסטה קאצ'יו א פפה – עם שמנת, פרמזן , ציר ירקות ובעיקר הרבה פלפל שחור שהפך אותה לעוקצנית מעט וייחודית.
לקינוח חזרנו לקלאסיקה, כוס גדולה של טירמיסו כמו בספרים, מתאים בדיוק לשני זללים חובבי מתוק אחרי ארוחה לא קטנה.
התפריט עדיין בהרצה, צפויים שינוים מסקרנים ושווה לנסות.
27G – מאפייה, אוכל, יין.
גולני 27, רמת גן
טלפון להזמנות: 03-7391658
פתוח בימים א'-ה' החל מהשעה 07:30 ועד 23:00 בלילה, בימי שישי עד שעה לפני כניסת השבת
עסקיות: בימים א -ה בשעות 13.30- 16.00 מנה ראשונה כלולה במחיר המנה העיקרית.
נגישות לנכים: יש
יש אפשרות לאירועים
כשרות: המקום כשר בהשגחת רבנות רמת גן.
כל מי שגדל בשנות השמונים בארץ, יכול עדיין מתוך שינה לזמזם את שיר הנושא של הסידרה "ספינת האהבה"- אוניית קרוז שהפליגה ביעדים מרהיבים ואצרה בתוכה סיפורי אהבה רבים מספור, וצוות מיתולוגי של קפטן סטובינג, ג'ולי מקויי וכמובן "גופר" ו"דוק".
קופצים ל2019- תרבות הקרוז היא כבר מזמן לא סידרת טלוויזיה אלא חוויה פופולארית בשוק התיירות הישראלי והעולמי , ובצדק מכיוון שלמה להטלטל עם מזוודות ולדאוג לארוחות, טיולים וסידורים כשמישהו אחר יכול לעשות זאת ולהפוך את החופשה למושלמת?
היתרון הגדול של ההפלגות הוא הנוחות, ברגע שהמזוודות בחדר, המלון צף ומביא אותך לכל יעד, עטוף בחבילת פינוקים היאה למלכים ובחוויות לכל החושים- בקולינריה, בבידור, באטרקציות וביעדים המיוחדים.
אנו מגיעים למסעדה , מעיינים בתפריט, השף מכין את המנות והן מגיעות לנו לשולחן. היום למרות שבהרבה מסעדות המטבחים הם פתוחים וניתן לראות את כל תהליך ההכנות, עדיין יש חלקים נסתרים – איך השף בוחר את חומרי הגלם, מהו התהליך היצירתי של הכנת המנות, בחירת הטעמים והחיבורים השונים, האיזונים והדיוק?
השף אור גינסברג, זוכה העונה השניה של "משחקי השף" רק רצה להכין ארוחות פרטיות. הביקוש היה רב והתוצאה – מסעדת "סלאס" ליד שוק הפשפשים, שם הוא חולם ומגשים חלומות קולינריים.
אחת האהבות של אור היא מציאת חומרי גלם חדשים שייתנו לו השראה וחידושים במנות המיוחדות שהוא מוסיף לתפריט, מעבר למנות הקבועות.
השבוע ניתנה לי ההזדמנות להצצה מאחורי הקלעים, איך הוא בוחר חומרי גלם, ומשלב אותם במנות חדשות.
הרבה מחומרי הגלם ל"סלאס" מגיעים במסגרת שיתוף פעולה עם חברת ימה וקדמה, יבואנית מוצרי מזון ואלכוהול ברמת פרמיום מיפן (כשרים!), ושף אור אירח לערב מיוחד את אנשי Horaiya מיפן כדי להדגים כיצד הוא עובד במסעדה עם המוצרים המיוחדים לייצור קסם אסיאתי. (והוא לא מהסס גם להמליץ כיצד להשתמש במוצרים כאלה במטבח הביתי להכנת מנות כמו שלו).
מגע הקסם של אור הפיק פניפורי עם קרם קוג'י מסקרפונה, קרם סיגליות, רייס קסטרד מקוג'י קרם עם לימון, יוזו, וקציפת פסיפלורה על למון גרס, מנת סלמון מגרה במיוחד עם חציל במיסו ווסאבי קוגי, דים סאם עם קרם פרש, גרדת לימון ויוזו, רביולי מלפפון, מנה קבועה הכוללת קרם פרש, טטקי טונה צרובה וטריאקי, דים סאם מתירסם עם מיסו לבן ועליו רבע אצה חתוכה, מיסו חיטה עם חציל ומחית יוזו עם פלפל חריף, דניס על עדשים, קוג'י ושורשים ישראלים כמו כרישה , סלרי , ציר ירקות, סלט ארוגולה ועדישים שחורות והיד עוד נטויה.
ב"סלאס" מגישים את החלומות של השף אור גינסברג על צלחת בערבי קונספט פתוחים לקהל הרחב ואירועים פרטיים. התפריט בעל אופי אסייתי ונותן כבוד למרכיבים ולחומרי גלם משובחים. לצד המנות המגוונות יש תפריט בר יין, אלכוהול וקוקטיילים משובח. בחלל המסעדה ניתן לערוך אירועים לכ-70 אורחים. פלטפורמת האירוח משתנה לפי אופי האירוע והצרכים שלכם. אם תרצו אירוע בישיבה, מסיבת קוקטייל עם שולחנות בר או פינות ישיבה לאווירה משוחררת יותר.
השבוע נערך בפעם ה11 פסטיבל White במרינה הרצליה.
הפסטיבל חוגג את היין הלבן המתאים מאד לקיץ הישראלי (ובעצם לכל עונות השנה).
חג שבועות שבפתח מצייר בדמיוננו פיקניק רומנטי בשדה פורח, בגדים לבנים וכוסות יין לבן קריר נמזג אל הכוסות ומתלווה לארוחה קלה של גבינות או פירות.
אם בעבר שלטה בישראל תרבות היין האדום, היום מבינים שבמזג האוויר הישראלי כמעט מובן מאליו לשתות יין לבן ולכן בישראל הצריכה של יינות לבנים גדלה ובעקבותיה ייצור יינות לבנים ביקבים מקומיים מזנים חדשים וקיימים, והחגיגה הלבנה בעיצומה.
בפסטיבל הוצגו עשרות יינות לבנים חדשים לצד יינות מוכרים ואהובים מהארץ ומחו"ל, כולל שפע יינות כשרים באיכות מעולה.
המבקרים יכלו לבחור בין מעל למאה יינות לבנים לטעימה, וכן סמוקים ומבעבעים, לצד סדנאות יין, מתחם אוכל והרבה מוסיקה שמחה של התקליטנים שליוו את האירוע.
בין המציגים היו TSILINSKY, רקנאטי, שקד, מדבר, ברטנורא, ברון הרצוג, פסגות, שילה, עמק יזרעאל, גוש עציון, כרמל, תבור, אקרמן, טוליפ, טפרברג, נטע, היוצר, נטופה, 1848, PLOMARI VILA MARIA, הר אודם, ירושלים, וזו רק רשימה חלקית.
בין לבין ניתן היה לטעום את מיטב הבירה של "לאגר אנד אייל" ומטעמים כמו גבינות משובחות, נקניקים, כריכים שונים ועוד.
השמש התחילה לשקוע כשהפסטיבל נפתח ונכנסנו בשעריו. עשינו סיבוב ראשוני כדי להחליט מה רוצים לטעום, שהרי פשוט אי אפשר לטעום את הכל והתחלנו במשימה.
מבין הטעימות הרבות, הפייבוריטים שלי היו J.P. CHERNET ICE EDITION הצרפתיים בגרסת לבן ורוזה ,בדוכן של "אקרמן", עדינים ומפנקים בבקבוקים יפיפיים, "מירבאל רוזה" מפרובנס שנשא את אבק הכוכבים של הבעלים המפורסמים אנג'לינה ובראד מבציר 2016 שהדיפו ניחוח פרחים ותות, המוסקט המבעבע של "ברטנורא" בזווית המתוקה של הפסטיבל, "סגל" שהציגו שרדונה 2018 ב"התססה פראית" – תהליך ייחודי ליקב, סוביניון בלאן של "וילה מאריה" שהביא את ניו זילנד למרינה בהרצליה, ויין של היוצר שנמזג מעל סלט פירות והפך למנת קיץ מפנקת.
בקטגוריות אלכוהול אחרות ניתן היה לטעום חוץ מהבירה אצל "לאגר אנד אייל" גם מאוזו משובח של "פלומרי" ושיכר פסיפלורה עטור פרסים של "פלורה".
את כל היינות והמשקאות ניתן היה לרכוש בדוכנים ובחנות שהוקמה במתחם במחירים מיוחדים לפסטיבל.
קהל רב הסתובב בין הדוכנים, המוסיקה התנגנה והחוויה המשיכה זמן רב לאחר שקיעה יפיפיה במרינה הרצליה.
ליינות הלבנים אכן יש מקום של כבוד בישראל.
הפסטיבל נערך בהפקה ובארגון החברה העירונית לפיתוח התיירות בהרצליה ומרכז 'איש הענבים', בשיתוף מגזין 'יין וגורמה'.
אם נחשוב על אסוציאציות שנקשרות לנו למילה "נקניקיה" ושם של מקום, נקבל הקשרים שונים – אם נחבר "נקניקיה" ו"ברלין" נקבל בדמיוננו נקניקיה שמנה ועסיסית, בדרך כלל ביחד עם בירה טובה, והחיבור לניו יורק ייתן לנו נקניקיה בלחמנייה במשחק של ה"יאנקיז" למשל. אבל מה עם ישראל?
בישראל קשה למצוא נקניקיות איכותיות ובדיוק לכאן כיוון אלעד אמיר, לשעבר דייל ב"אל על" שטעם נקניקיות בערים הגדולות בעולם והחליט שאין סיבה שבישראל לא ייהנו מהטעמים והאיכות. הוא בחר ספקים שמכינים עבורו במיוחד נקניקיות מבשר בקר, עוף, לבן ואפילו טבעוניות מחלבון אפונה, ופתח רק לפני כשנה את "FAT DOG" בתל אביב, ששוקקת מאז חובבי נקניקיות מכל הארץ.
הנקניקיות מלוות בלחמניה רכה מיוחדת, ובמגוון ענק של תוספות כך שניתן להגיע כל יום ולטעום בכל יום קומבינציה אחרת של טעמים לחוויה חדשה.
כשנכנסים ל"פאט דוג" מגלים את האפשרויות השונות ובוחרים עד כמה רוצים להתפרע. הבחירה הראשונה היא סוג הנקניקיה, ואחריה משקלה, שכן יש בגדלים של 100 גרם למי שפחות רעב (או לילדים) ו180 גרם למי שמבין ענין. אחר כך מגיע שלב הרטבים, חריפים או לא חריפים, קלאסיים או בעלי תעוזה. השלב הבא הוא השלב המעניין ביותר – התוספות. חוץ משוקולד נראה שיש את כל מה שאי פעם בן אדם ירצה- שעועית צ'ילי חריפה (תאמינו לי חריפה. מאד.), גאודה, אננס צ'ילי, ברביקיו חם, בייקון, פלפל חריף, בצל יבש מטוגן, ביצת עין, כרוב כבוש חם (שוס!) , מלפפון במלח והיד עוד נטויה.
אני החלטתי ללכת על "תכין לי את המומלצת שלך, בלי חריף" ואלעד התחיל את מופע היחיד שלו, כשהוא מניח נקניקיה לבנה שמנמנה וחייכנית בתוך לחמניה רכה שחיבקה אותה בחום ואז מתחיל להוסיף את הרטבים ואחריהם תוספות כמו אננס שהוא קירמל במחבת קטנה וסיים בעזרת ברנר, בצל, ועל כל הערימה גבינה מגוררת שגם היא זכתה להקרמה ועטפה את כל התכולה בקסם הזה שרק גבינה מותכת יכולה לעשות.
אני אולי נראית בחורה עדינה וענוגה אבל הצלחתי לתת את הנגיסה הגדולה שאיפשרה להנות מכל הקומבינציה ביחד, הלחמניה, הנקניקיה והתוספות. המסקנה שלי- השלם גדול מסך חלקיו, שכן השילוב היה מרתק, הכיל מגוון של טמפרטורות , דרגות מתיקות או חרפרפות, בשריות הנקניקיה ורכות הלחמניה. רכנתי מעל המגשית כדי לא לפספס אף מרכיב והתענגתי לי בשקט.
בן הזוג, בחור נימוסי יותר, בחר במנה שמוגשת בצלחת – נקניקיית קארי בסגנון גרמני עם תוספות בצד ומזלג קטן . גם איתו לא היה מה לדבר עד שלא רוקנה הצלוחית.
כמובן שלא שכחנו לטעום גם את נקניקיות הבקר שהייתי עושה עליהן מנוי שנתי, ונקניקיות העוף ששוברות את הסטיגמה שמדובר במנה רק לילדים .
המסעדה פתוחה בשעות הערב עד השעות הקטנות של הלילה כך שהיא מעולה כשמתחשק משהו טעים לפני או אחרי בילוי.
ב"פאט דוג " הנקניקיה באשר היא, מקבלת הרבה כבוד (וטעמים!) במחיר הוגן מאד, ובשירות אישי ולבבי.
"פאט דוג" מזללת נקניקיות
החלוצים 1 תל אביב.
שעות הפתיחה –
א'- 17.00 – 02.00
ב' – ד' – 17.00 – 03.00
ה' – 17.00 – 04.00
ו' – 20.00 – 04.00
ש' – 19.00 – 02.00
מתאימה ל: כל הגילאים, ויש גם נקניקיה טבעונית.
גישה לנכים – יש
מספר הטלפון – 077-2145250
מחיר ארוחה ממוצעת – כ30 שקלים , ויש גם דילים מתחלפים.
המסעדה איננה כשרה.
כשהדיילת החיננית של "לינדט" הציעה טעימות שוקולד בסופר, לא היה אחד שסירב לקחת. שוקולד הוא האהבה האולטימטיבית של כולם, בכל גיל, מכל מין, ומכל טעם קולינרי.
שוקולד מהווה אפרודיזיאק למבוגרים, פינוק לילדים, נחמה לזקוקים לה ויצירה למי שמכין אותו. מותג " Lindt" קיים מאז 1845, כשהמגדנאי דויד שפרונלי שוורץ ביחד עם בנו רודולף מחליטים לנסות ולייצר שוקולד לפי מתכון איטלקי שגילו. בשנים הקרובות השוקולד משתכלל ורודולף מצליח לפתח מתכון לשוקולד שיהיה משובח בהרבה מהשוקולדים שהיו קיימים אז מבחינת ארומה ותכונות המסה. השוקולד שהוא מכין כולל טעמים עדינים ואת המרקם האהוב והמוכר עד היום. השוקולד מתפרסם בכל רחבי העולם.
