אפרופו רטרו, אחת התוכניות האהובות ששודרו כאן בשנות השמונים היתה "ימים מאושרים" שבה התקופה היתה שנות השישים, עם החצאיות המתנפחות, המכוניות עם מכסה המנוע הענק, וכמובן הבריליאנטין בשיער של הבנים שלא יצאו מהבית בלי מסרק. אחד הלוקיישנים האהובים ביותר בסידרה ובסרטי שנות השישים היה הדיינר- אותו המקום בצבעי אדום לבן, שהגיש מילקשייקים מוגזמים , וכמובן שהיתה בו ה"ג'וק בוקס" המיתולוגית שהשמיע את שירי התקופה.
ב"רטרו פנקייק בר" אפשר בקלות לשכוח שעברנו מזמן את שנות האלפיים- כשעוברים את הדלת מגיעים לתקופה שבה אלביס היה המלך, התסרוקות היו מוגזמות והגזוז נשפך בכוסות.
הוזמנתי לטעום את המנות החדשות בתפריט של "רטרו פנקייק בר" שנוספו לתפריט הנרחב והאהוב. התפריט עצמו מעוצב כעיתון רטרו שמודיע בשמחה רבה ש"מכבי תל אביב זכו בגביע אירופה לאלופות ואלפים קפצו לבריכה ברחבת כיכר מלכי ישראל" . (ואשכרה, זה רטרו ואני עוד זוכרת את זה קורה בפועל….). בתפריט יש גם סימונים למנות חריפות ומנות שבהן יש אופציות לטבעונות או לנטול גלוטן.
היה קשה להחליט מה אני רוצה מבין המבחר הגדול של פנקייקים מתוקים או מלוחים, פיצות, סלטים , טוסטים ועוד הרבה דברים טובים ולבסוף החלטתי שאני רוצה להכיר את מנות התפריט החדש- בעיקר את המיוחדות שבמיוחדות.
עד שהגיעו ההזמנות בחנתי את סביבתי- המקום בנוי כדיינר אמריקאי ושווה להרים את הראש ולראות את הסקסופונים שמשמשים כגופי תאורה, את כל השלטים והתמונות שהגיעו מארצות הברית ואת כל האביזרים הנחמדים שמקשטים כל פינה ושווים צילומים בפני עצמם.
אחרי אייס קפה מרענן הגיע המנה הראשונה – "מזרח ומערב" ( 58 שקלים בתפריט) – שני פנקייק עבים ופלאפייים שעליהם סלמון מעושן, קרם גבינת שמנת, חביתת עין, ריבת צ'ילי, ופטריות שמפיניון, ולידם סלט ירוק עם סלק ורוטב בסגנון אלף האיים. המנה הגיעה כמגדל יפיפה עם מקלון שמחזיק את הכל. הכי כיף היה לנעוץ את המזלג מלמעלה למטה ולאסוף הכל בדרך. הפנקייק, גם אלה שבאו במנה שאחר כך, היו טריים מאד, לא כאלה שמוכנים מראש ומחכים לחימום אלא כאלה שנעשו לפי ההזמנה באותו רגע. הם היו מפנקים במיוחד והסתדרו יופי עם הסלמון וגבינת השמנת (וגם עם עיטורי בצל סגול ), ואני לא יודעת לגבי מזרח ומערב אבל המנה גם הזכירה לי אוכל יהודי של "דלי" אמריקאי ניו יורקי.
אחרי המלוח הלכנו על מנה מתוקה. מה זה מתוקה? המנה הכי שחיתותית בתפריט – "פומבה". קחו נשימה ארוכה ותראו מה זה כולל- פנקייק שוקולד עם קרם נוטלה, שוקולד לבן, עוגיות קוקילידה, פניני שוקולד, מקופלת לבנה, בננה מקורמלת וכדור גלידת ווניל עוגיות. (58 שקלים בתפריט).
זו מנה שעוררה התפעלות מכל צד לפני שנחתה על השולחן שלי. כמובן שזה מספיק לשני אנשים שרוצים משהו (מאד) מתוק , כזה שגורם לך לחזור לילדות עם חיוך ענק ומלא שוקולד. את מי זה הכי שיגע? את האנשים שעמדו בתור בחוץ וחיכו להכנס, ובנתיים ראו את הפנקייקים המדהימים האלה יוצאים מהמטבח ומוגשים לשולחנות.
בשולחנות לידי ישבו חבורות של אנשים שרובם לא נולדו בשנות השישים, אבל זה לא אומר שהם לא אוהבים את האווירה והכיף, וכמובן הפנקייק. אז שנות השישים היו עליזות, והן ממשיכות להיות כאלה, גם היום, (וגם טעימות להפליא!)