כשאנו חושבים על "תאטרון" יש לנו מושג בערך למה לצפות- דיאלוגים, מונולוגים, לעיתים שירים אם מדובר במחזמר, שימוש באביזרים, תפאורה, תאורה. "פרידה" שמועלה בימים אלה בתאטרון הלאומי "הבימה" הוא משהו שונה- המחזה מוגדר כ"תאטרון מחול" ולמעשה מדובר בערב שכולו ריקוד, כשאין דיאלוגים כלל, והמילים היחידות שקיימות הן מונולוגים שמוקראים מתוך יומנה של פרידה קאלו, גיבורת המחזה. כל העלילה מועברת באמצעות ריקוד בסגנונות שונים כמו פלמנקו, בלט ובעיקר מחול מודרני.
ארכיון תגים | מחזה
1984- תאטרון הבימה- האלטרנטיבה הן העובדות?
השנה היא 2017- המסך שולט- מידע על בני האדם נמצא בכל מקום, גם הדברים שחשבנו שהם סודיים ופרטיים. כולנו מוקפים מצלמות ומאגרי מידע. 2017- אנחנו נשלטים על ידי המסכים- המחשבים, הטלפונים החכמים, הטלוויזיות החכמות. 2017- משטרים ודתות עדיין מונעים ידע מהתושבים, כי ידע זה כוח- בורות היא שליטה. 2017- מדינות חוסמות תקשורת ועורכות מצגי שווא על כוחן – אם זו תורכיה שמכבה את פייסבוק, ואם זו צפון קוריאה שחיה בפלנטה משל עצמה, כולל תאריך אחר. 2017? אה, לא, בעצם אנחנו במחזה "1984"- שהוא נבואה של הסופר ג'ורג' אורוול- כמעט שלושים שנה לפני כן.
"הבימה"- סיפור אהבה בשלושה פרקים – כי אהבה היא אהבה
התאטרון הלאומי הבימה מציג את "סיפור אהבה בשלושה פרקים"- דרמה קומית מאת הארווי פיירסטין, שהיא בעצם חיבור בין שלושה מחזות קצרים , כולם עוסקים בגיבור ראשי הומוסקסואל- הקריירה כדראג קווין, האהבות, היחסים עם המשפחה והכאב.
כשקראתי לראשונה את תוכן ההצגה, תהיתי עד כמה יודגש החלק החד מיני , והאם באמת יש הבדל בהצגת מערכות יחסים של אדם עם בן המין השני , לעומת אותם יחסים (אהבה, כאב, זעם, קינאה וכו') כשמדובר בבן אותו מין, בנוסף לאספקטים נוספים בחיי הגיבורים- שלא נוגעים דווקא להעדפות מיניות- כמו עבודה, לימודים ועוד. מצד שני תארתי לעצמי שיהיו אספקטים כמו יחסים במשפחה, שבהם ברור שנטייתו המינית של הגיבור תשפיע.
הבימה- (לא תמיד) כל שצריך הוא אהבה
המחזה LOVE LOVE LOVE – על שם השיר הידוע של הביטלס ולא בכדי – השנה היא 1967- האדם הראשון עדיין לא דרך על הירח , אבל הרוח המריאה גבוה- אל החופש. דור ילדי הפרחים פועם במלוא עוזו- סקס, סמים ורוקנרול במובן המילולי של המילה.
"פליישר" – מיהו יהודי?
השבוע אישה התאבדה בגלל שהדת הפנאטית גרמה לנתק בינה ובין בנותיה, עד שלא יכלה יותר לשאת את הכאב.
ואז הוזמנתי לצפות ב"פליישר" בתאטרון הלאומי "הבימה.".
(התמונות בפוסט באדיבות תאטרון "הבימה")
העלילה סובבת סביב זוג ניצולי שואה, שעדיין מריחים את בני משפחתם העולים בארובות המשרפות – אריה פליישר (נתן דטנר שדמותו למעשה נושאת את המילה היידית ל"קצב") כבעל אטליז שמתגאה בשירותו במלחמת השחרור, ובבית אותו בנה בשתי ידיו, ומסרב לקחת את כספי השילומים הגרמנים, ואשתו ברטה פליישר, (בגילום לסרוגין של סנדרה שדה וחנה לסלאו), בעלת ההומור ה"פולני הקלאסי", שחושבת שצריך היה לקחת את הכסף כי "לכסף אין ריח".
מוטרפים מאהבה- כי עזה כמוות.
המחזה "מוטרפים מאהבה" נקרא באנגלית FOOL FOR LOVE ואחרי צפייה בו בתאטרון הבימה, קשה לי להחליט אם יש יותר טיפשות או יותר טירוף, כנראה קצת משניהם.
מה באמת עושים עם ג'ני?
שתי שחקניות שגילן המצטבר מעל 170 משתוללות על הבמה בתאטרון הלאומי "הבימה" . ולא סתם משתוללות- חוגגות את החיים.
אבל נתחיל מההתחלה. "מה עושים עם ג'ני" – קומדיה שמוצגת על קרשי תאטרון "הבימה". גיבורת העלילה היא ג'ני איטון (ליא קניג) – אלמנה בשנות השבעים לחייה, שבניגוד לציפיות כל הסביבה, במקום לשבת ולסרוג לנכדים, או להתלונן על מחלות, עסוקה במהפך – היא מציירת עירום, שותה שמפניה, ועורכת ג'ם סשן של ראפ עם שני אמנים צעירים ורעשניים, וכל זה תוך החזקת מאהב "צעיר" בן שמונים.
(התמונות באדיבות "הבימה")
קוריולנוס – הבימה- אז ועכשיו
(צילומים- יח"צ הבימה)
מה אומרות לכם המילים הבאות: אנשי צבא שהופכים לפוליטיקאים, מנשקים תינוקות, מבטיחים הבטחות, ואחר כך שוכחים מהמצביעים, או גרוע מכך מזלזלים בהם, בזמן שהקהל סובל מיוקר מחיה, ודורש צדק חברתי?
זה נשמע כמו תיעוד של היומיום שלנו, אבל ב"קוריולנוס" מדובר במחזה מלפני מאות שנים, שנכתב על ידי גדול המחזאים- ויליאם שייקספיר, וגם אז היה מבוסס על "חיי קאיוס מרסיוס קוריולנוס" של פלוטארכוס.
תשוקה על הבמה- יחסים מסוכנים- תאטרון הבימה.
התקופה היא לפני המהפכה הצרפתית- המרקיזה דה מרטיי (אסנת פישמן), שגדלה תחת חינוך נוקשה, וחותנה לבעל שלא אהבה, הופכת לאלמנה שכל הוויתה היא תשוקה ונקמה, וגם ביחד- תשוקה לנקמה. אחרי החלפת שרשרת מאהבים, היא מתמקדת ברוזן דה וולמונט (אביב אלוש), שגם הוא היה חלק מההסטוריה הרומנטית שלה, כדי לנקום במאהב אחר שלה- הרוזן דה בסטיד, שמתכוון להנשא לבת הדודה הצעירה שלה ססיל (לאה גלפנשטיין/ הגר טישמן).
(התמונות באדיבות "הבימה")
"ז'קו"- הבימה- איוב המודרני.
מהי הסיבה לחיות? לז'קו נחמיאס (יעקב כהן בתפקיד מצוין) אין תשובה לשאלה הזו. הוא חי בדרום, עובד במפעל טקסטיל כושל , ביחד עם חברו הטוב דוד אלקלעי (קובי מאור), שמרוויח יותר ממנו על אותה עבודה, נשוי לגאולה (מיקי פלג-רוטשטיין) ומפוטר על ידי בעל המפעל אבירם גאון (אורי הוכמן) רק כדי לגלות שבעצם הוא עקר ושהתינוק הוא מחברו הטוב, שהוא מאומץ וילד לא רצוי גם על ידי אימו החורגת כמו גם ההורים הביולוגים, ושהוא גם הפסיד מליוני שקלים בטופס לוטו שלא שלח.
