השבוע הסתיימה שביתת התסריטאים בהוליווד כשאחד התנאים היה הסדרת חוקי שימוש בבינה מלאכותית בכתיבת תסריטים. בעיתוי מדוייק עולה להקרנים הסרט "היוצר" שמתמודד עם שילוב הבינה המלאכותית בחיי בני אדם והסיכונים שהיא נושאת בחובה.
ארכיון תגים | מתח
"רדופים בוונציה- עכשיו בקולנוע – סרט שכולו תעלומה.
אמנית ספרי הבלשים אגתה כריסטי יצרה את דמותו של הרקול פוארו- בלש שהיה פעם שוטר ועכשיו פותר תעלומות באמצעות הגיון חריף ותשומת לב לפרטים קטנים המשתלבים לעלילה אחת. דמותו כיכבה בספרים (ובסרטים המבוססים עליהם) כמו "מוות על הנילוס" ו"רצח על האוריינט אקספרס".
מ.ד.ס פארם – לחיות בריא בעולם חולה.
דמיינו את היידי בת ההרים, לפני מאה שנים, יוצאת מהבקתה בשעת בוקר מוקדמת, קוטפת ירקות מהגינה, נושמת אוויר צח ומחייכת אל הנוף הנקי והרגוע. עכשיו דמיינו את חנה מתל אביב, מצליחים למקם אותה בימינו עם אותה התפאורה? האווירה?
הגוף האנושי הוא מכונה משוכללת המתוכנתת להבריא את עצמה. בעבר הגוף הצליח להתמודד עם הפגיעות בו בעזרת תזונה של פירות וירקות הכוללים אנטי אוקסידנטים. בעולם המודרני של היום הדבר לא אפשרי. יש יותר מדי גורמים מזיקים, והפירות והירקות ברובם אינם אורגניים וכל נגיסה בתפוח מכניסה לגוף שלנו גם רעלי ריסוס ועם כל זה הגוף אינו מצליח להתמודד עם כל המפגעים הסביבתיים וזקוק לעזרה.
"משחקי חובה"- האם אתה צופה או משתתף?
"גאווה, דעה קדומה ו… זומבים" – עכשיו בקולנוע.
http://clixtrac.com/banner/219312.jpg
כולנו גדלנו על הסיפור הקלאסי של ג'ין אוסטין, שנכתב במאה השמונה עשרה ומתאר את החיים באותה תקופה- כשכל הוויתן של נשים היתה להיות מנומסות, להעביר את זמנן בריקמה וקריאה, ולתפוס חתן עשיר. ליזי בנט, אחת מחמש בנות משפחת בנט, שלא זכתה לרכוש רב, היא היחידה שעוד מרהיבה עוז, ומעיזה לא להסכים לנישואים כפויים ותועלתיים למר קולינס, ושואפת לאהבה אמיתית, אבל בזה נגמרת העצמאות שלה, כשכמובן שיא הספר הוא נישואיה לגבר ההפכפך מר דרסי הגאה והיומרני.
אז איך משתלבים זומבים בעניין? מסתבר שיש שני דברים שלא ידענו על גיבורי "גאווה, דעה קדומה וזומבים", והם שקודם כל, כחלק מהחיים יש גם מלחמה מתמדת במתים חיים שניזונים ממוח אנושי והם מסוכנים ביותר, וכן, שנשים הן ממש לא הסוג הכנוע וקורא הספרים, ליתר דיוק, הן מומחיות בתורות לחימה ומשתתפות בהגנה על הבית (והרבה פעמים על הגברים) בעודן לבושות בשמלות מלמלה קלאסיות , שמתחתן, בביריות – נעוצות סכינים חדות.
פאודה- הכאוס שבתוכנו.
"פאודה" פירושה כאוס. לא סתם כאוס. בעולמם של המסתערבים מדובר באותו רגע שהם מתגלים, והם מוקפים בהמון זועם שרוצה לחסלם, ועליהם לחזור שלמים הביתה, כדי שיוכלו להמשיך ולבצע את משימתם.
אותם אנשי צללים, שהמיתוס המקיף אותם מעורר יראה, שעושים את העבודה הקשה עבור בטחונה של מדינת ישראל, תוך תשלום מחיר כבד – גם בעצמם וגם לבני משפחותיהם.
ואלה הגיבורים של "פאודה" – סידרת הדרמה-אקשן-מתח החדשה שעולה ביום ראשון הקרוב (15 לפברואר) בYes Oh, Yes Oh HD וגם YES VOD – שמכניסה אותנו למאחורי הקלעים של מה שקורה אצלנו ממש מתחת לאף, כשאנחנו ישנים בשלווה כשאנו יודעים שיש מי ששומר עלינו.
הגיבורים הם מסתערבים, כל אחד והחבילה שהוא סוחב איתו – בנות זוג, יחסים, טראומות עבר, שמראים לנו איך זה עובד מבפנים – איך מתכננים, איך מסווים, איך מוצאים את המבוקש שהוא כמו מחט בערימת שחת, ואיך יוצאים בחיים, רק בשביל לחזור לשם שוב.
הנרדף הוא חאמד, מחבל שהרג 116 ישראלים ונחשב כמת (בן דמותו של מישהו כמו מוחמד דף) אבל חי מאד וכבר בפרק הראשון אנשי הצוות יוצאים בנסיון הירואי ומתוחכם לחסלו. מה שנדרש לשם כך הוא כמעט בלתי אפשרי – הסמטאות הצפופות שלא מאפשרות נהיגה מהירה, העויינות, הסיכון הרב להתגלות ואז המוות כמעט וודאי, והרגשות האישיים שמשפיעים על השיפוט של הלוחמים, גם כשזה לא לטובתם.
הסידרה רצה בקצב מהיר, סצינות מרדפים, יריות, קרבות, ואז מאיטה במקצת ליחסים האישיים של הגיבורים, להתמודדויות שלהם עם פחדיהם, עם אהבותיהם, עם חלומותיהם, ושוב מאיצה כדי להושיב את הצופה על קצה הכיסא.
השחקנים (המאד כשרוניים!) הם בין השאר ליאור רז, (שהוא גם אחד היוצרים יחד עם אבי יששכרוף), צחי הלוי, איציק כהן (בתפקיד דרמטי משובח), נטע גרטי, יובל סגל, רונה לי שמעון (שממש השבוע נבחרה למקום הראשון כ"רווקה הנחשקת ביותר בישראל" ומוכיחה שהיא לא רק פרצוף יפה וגוף משגע , אלא גם שחקנית טובה ואיכותית), שאדי מערי, לטיסיה היידו, הישאם סולימאן ועוד.
הבמאי הוא אסף ברנשטיין והתסריטאי הראשי הוא משה זונדר.
ההפקה – טנדר הפקות וקסטינה תקשורת.
בתמונה למטה- הצוות כפי שצולמו בהקרנת הבכורה – צילום יח"צ.
@פאודה #פאודה yesOh@ #yesOh
לעוד מידע ומאחורי הקלעים של "פאודה" – דף הפייסבוק –
https://www.facebook.com/Faudashow
חיזור גורלי על הבמה.
בשנת 1987 הוקרן בקולנוע הסרט "חיזור גורלי" בבימויו של אדריאן לי ובכיכובם של מייקל דגלאס וגלן קלוז. התקופה – גילוי מחלת האיידס, ואי אפשר להתעלם מהקישור – אדם שמקיים יחסים לא זהירים (וגם לא "מוסריים" – הבגידה באשתו) מביא ל"עונש" – מחלה, טירוף, אובדן.
כמעט שלושים שנה אחר כך, בתאטרון "הבימה" מעלים את הגירסה הבימתית לסרט, עם שינויים (כולל בסופה של ההצגה, כך שגם מי שמכיר את הסרט, מוצא עצמו מופתע) ועיצוב תפאורה מיוחד.
השחקנים כוללים את אקי אבני בתפקיד הראשי של "דן גלאגר" – איש משפחה למופת, עורך דין שעל פניו יש לו הכל – אישה אוהבת שמטפחת את הבית אחרי שוויתרה על הקריירה (ריקי בליך בתפקיד קייט גאלגר), ילדה חמודה (שלוש ילדות שמתחלפות בינהן – יובל קרוצנצ'קי, רומי אבירם וסשה בזרוקוב), וקריירה מצליחה.
ואז מגיע אותו סוף השבוע, שבו קייט והבת נוסעות לאמא- הסבתא, שגרה בפרוורים, כדי לבחון את הבית המושלם , כי האישה המושלמת דואגת כאמור לבית ולמשפחה, ודן נשאר לבד בעיר הגדולה כדי לעבוד עוד קצת, כיאה לגבר נשוי המפרנס את משפחתו. למרות שהאישה המושלמת השאירה לו אוכל במקרר (ומזכירה לו זאת כמה וכמה פעמים), הוא יוצא לבילוי עם חברו הגרוש (אורי הוכמן – שבהמשך משמש לו כאוזן קשבת לכל מה שעובר עליו) ומתפתה על ידו להגיע דווקא למקום שנחשב כנראה כסוג של "פיקאפ בר". שם נכנסת לתמונה אלכס פורסט – הבלונדינית הפאטלית שתוך דקות מצליחה לפתות את איש המשפחה המושלם והתמים דן, ולגרום לו לנטוש את ערכיו המשפחתיים למשך שני לילות סוערים, שעליהם ישלם מחיר יקר.
כשדן, כמו הרבה גברים נשואים, רוצה לחזור לאישה המושלמת שלו ולמשפחה המושלמת שלו, הוא מגלה שיש מחיר כבד מאד למה שהוא החשיב כ"סטוץ".
דמותה של אלכס, בגילומה של אסנת פישמן, מוצגת מהזווית הגברית של "אישה הורסת משפחות מטורפת שלוכדת את הגבר המסכן וחסר האונים" ותוך טשטוש העובדה שהבוגד האמיתי היה דן, ושחובתו כגבר נשוי היתה לא להתפתות, בטח לא בכזאת קלות.
עם כל ההבנה לסבל שהוא עובר מידה של אלכס, ניתן להבין גם אותה, שהכאב שלה נובע מכך שגברים נוטשים אותה אחרי שנהנו איתה, שהיא נשארת לבד, ושהיא לא הרעה היחידה בסיפור.
אחד האלמנטים החזקים מאד במחזה הוא עיצוב התפאורה והתאורה. העלילה נעה סביב במה מסתובבת, שעליה כל מני סוגי תפאורות בהתאם לסביבה שבה נערכת הסצינה- הבית, המשרד, ביתה של אלכס, הבר וכדומה, והם מחולקים באמצעות חלונות שקופים שמאחוריהם מסך מולטימדיה שמקרין תמונות שונות (של הפארק שבו נפגשים הגיבורים, של הנוף העירוני וכך הלאה) וכן בצורה כזו ניתן לראות מה הולך "בחדר אחר" באותו זמן. באמצעות הבמה המחולקת שלעיתים נעצרת על שתי תפאורות בבת אחת, גם ניתן לראות שיחות טלפון משני הכיוונים.
אבני הוא גם היחיד שיוצא לעיתים מהמשטח המסתובב ועומד מחוצה לו, כשהמשטח ממשיך להסתובב או לא, והוא פונה כמספר לקהל, מחבר בין קווי העלילה ובין הזמנים. גם הסאונד מגוייס למטרה וקטעי סערה רבים – אם מינית או מטורפת, מועצמים על ידי צלילים חזקים וסוערים ואימג'ים מהבהבים ומתחלפים.
אז גם למי שראה את הסרט ומשוכנע שאין מה לחדש לו, מובטחת חוויה מסוג אחר, גם מבחינת העלילה, וגם מבחינת העיצוב.
במאי ההצגה- משה קפטן.
עוד פרטים ב-
http://www.habima.co.il/perfs/%D7%97%D7%99%D7%96%D7%95%D7%A8%20%D7%92%D7%95%D7%A8%D7%9C%D7%99